תעודות הסל המשיכו לדמם ב-2015 - שימו לב לאן הלך הכסף

ענף תעודות הסל הצטמק בכ-12% במהלך 2015 בצל הטלטלה בסין לצד הדרמה היוונית
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה תעודות סל

הדרמה היוונית והטלטלה בסין שנמשכת עד היום מתבטאים היטב גם בשוק תעודות הסל בסיכום השנה החולפת. אם שוק תעודות הסל הגיע לשיא בפברואר 2015 - שעמד על 121.6 מיליארד שקל - הטלטלות בבורסות העולם, והמשך המגמה של פדיונות באפיק תעודות הפיקדון, הובילו לכך שענף תעודות הסל הצטמק בכ-12% במהלך 2015.

אם בשנת 2014 ראינו מגמה של הסתת השקעות לחו"ל על חשבון הבורסה המקומית - המגמה המשיכה גם בשנה שעברה. ב-2014 ראינו כי 1.2 מיליארד שקל נפדו מתעודות סל על מדדי מניות בארץ, למול גיוסים של כ-7.5 מיליארד שקל בלבד בתעודות חו"ל. כעת מתברר כי ב-2015  נפדו יותר כספים מהתעודות בשוק המקומי וגוייס פחות בתעודות חו"ל. ואלו המספרים: במהלך 2015 נפדו 1.5 מיליארד שקל בתעודות הסל על מדדי מניות בישראל, ומצד שני הושקעו 3.7 מיליארד שקל בלבד בתעודות חו"ל. 

שוק האג"ח

גם בשוק האג"ח ניתן לראות את הסתת הכספים לחו"ל. בשנה החולפת נרשמו פידיונות של מעל 280 מיליון שקל בתעודות על מדדי אג"ח בשוק המקומי, ומנגד נרשמו השקעות של מעל 320 מיליון שקל במדדי אג"ח חו"ל.

בשורה התחתונה, סיכום שנתי שוק תעודות הסל נאלץ להיפרד לא פחות מ-15 מיליארד שקל.

בראייה כוללת ניתן לראות כי מגמת הצמיחה הרב שנתית שאפיינה את שוק תעודות הסל בשנים עברו נבלמה בשנת 2015. אם בשנת 2014 ניהל שוק תעודות הסל כ-118 מיליארד שקל, כעת עם סגירת 2015 מתברר כי השוק מנהל 103.5 מיליארד שקל 'בלבד'.  

רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, אמר: "מאחר ושוק תעודות הסל הינו אחר הגורמים המרכזיים להגברת הנזילות בבורסה בישראל, והוא מהווה כיום כשליש מהיקף המסחר היומי בבורסה, הרי שהמשך מגמת הפידיונות של תעודות בארץ, עשויה להוביל בסופו של יום ליובש במסחר בבורסה בישראל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לכתב גיא בן סימון - הסטת כספים לא הסתת (ל"ת)
    ליאור 05/01/2016 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אברהם 05/01/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
    נכתב פדיונות ,לא נכתב היכן הולך הכסף, מיליארדים שח שוכבים בבנקים ללא כל ריבית, רובם של גמלאים שלא יכולים לחסוך, הפתרון לקנות דירות להשכרה, היכן בנק ישראל האוצר, להם לא אכפת מאזרחי ישראל
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

גילת לווינים
צילום: תמר מצפי

גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת

ההנפקה מתבצעת במחיר של 11.25 דולר למניה, בדיסקאונט של כ-7.9% על המחיר הממוצע בעשרת ימי המסחר הקודמים, ומביאה דילול של כ-12.15% בדילול מלא; המניה נופלת ב-6%

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה גילת גיוס הון

מניית גילת גילת -6.73% , חברת תקשורת לוויינית שמספקת פתרונות קישוריות רחבת פס לשווקים אזרחיים וביטחוניים, נסחרת היום בירידה של 6% לאחר שהודיעה על גיוס הון פרטי בהיקף של כ-100 מיליון דולר. החברה מציינת שדירקטוריון החברה אישר קבלת התחייבויות בהקצאה פרטית למשקיעים מוסדיים וכשירים מישראל, ושמדובר בהקצאה שנרשמת בה ביקוש יתר. הכסף ישמש לרכישות. עדי צפדיה, מנכ"ל גילת אומר

לביזפורטל כי "החברה נמצאת במגמה של התרחבות כולל התרחבות לא אורגנית על ידי רכישות נוספות ולכך בעיקר אמור לשמש הכסף". 

ועדיין - את המשקיעים זה לא באמת מעניין. הם המפסידים בהנפקות כאלו - גם גופים "מקורבים" קיבלו מניות בדיסקאונט גדול וגם המניה יורדת כי יש דילול. הם רואים את ההפסד, ומילים על צמיחה עתידית לא ממש מרפאים את ההפסד. במבט קר - הנהלת גילת צודקת - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך, ובמיוחד שהמחיר טוב. אחרי העלייה המרשימה בשנה וחצי האחרונות זה זמן טוב להנפיק. 

גיוס של 100 מיליון דולר

החברה צפויה להנפיק ולמכור 8,888,889 מניות במחיר של 11.25 דולר למניה, כך שהיקף הגיוס ברוטו מגיע לכ-100 מיליון דולר. לפי החברה, ההקצאה מיועדת למשקיעים מוסדיים ולמשקיעים כשירים כהגדרתם בחוק ניירות ערך. החברה מדגישה שהמחיר נקבע בדיסקאונט של כ-7.9% ביחס למחיר הממוצע המשוקלל לפי מחזור בעשרת ימי המסחר הרצופים שקדמו ל-15 בדצמבר, כלומר מתחת למחיר שבו המניה נסחרה בממוצע בתקופה קצרה ממש לפני העסקה. בפועל, זה מנגנון די מוכר בעסקאות כאלה, לקבוע מחיר שמספיק אטרקטיבי כדי “לסגור” את ההקצאה מהר ובוודאות, אבל כזה שגם יוצר פער מול המחיר שהשוק ראה קודם.

אחרי השלמת ההקצאה, המניות החדשות צפויות להוות כ-12.15% מהון המניות של החברה בדילול מלא, וזה כבר מספר שמורגש במבנה ההון ולא תוספת שולית. מהצד של הקופה, גילת מעריכה שהתמורה נטו אחרי הוצאות הנפקה תעמוד על כ-98.8 מיליון דולר, כלומר כמעט כל סכום הגיוס נכנס פנימה אחרי העלויות. החברה מציינת שההשלמה צפויה במהלך דצמבר בכפוף לתנאי סגירה מקובלים, כך שבשלב הזה העסקה מוגדרת כעסקה בתהליך שמגובה בהתחייבויות, אבל עדיין תלויה בהשלמת השלבים הטכניים עד הסגירה.

למה המניה מגיבה בירידה

ביום שיוצאת הודעה על הנפקה פרטית, המסחר בדרך מכוון לעוגן -  כשמחיר ההנפקה נמוך מהמחיר הממוצע שלפני העסקה, נוצר פער שמושך את התמחור לכיוון המחיר החדש, כי פתאום יש “מחיר עסקה”.

לתמונה הזו נכנס גם הדילול, המשקיעים מדוללים במחיר נמוך - הם נפגעים.