תעודות הסל המשיכו לדמם ב-2015 - שימו לב לאן הלך הכסף

ענף תעודות הסל הצטמק בכ-12% במהלך 2015 בצל הטלטלה בסין לצד הדרמה היוונית
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה תעודות סל

הדרמה היוונית והטלטלה בסין שנמשכת עד היום מתבטאים היטב גם בשוק תעודות הסל בסיכום השנה החולפת. אם שוק תעודות הסל הגיע לשיא בפברואר 2015 - שעמד על 121.6 מיליארד שקל - הטלטלות בבורסות העולם, והמשך המגמה של פדיונות באפיק תעודות הפיקדון, הובילו לכך שענף תעודות הסל הצטמק בכ-12% במהלך 2015.

אם בשנת 2014 ראינו מגמה של הסתת השקעות לחו"ל על חשבון הבורסה המקומית - המגמה המשיכה גם בשנה שעברה. ב-2014 ראינו כי 1.2 מיליארד שקל נפדו מתעודות סל על מדדי מניות בארץ, למול גיוסים של כ-7.5 מיליארד שקל בלבד בתעודות חו"ל. כעת מתברר כי ב-2015  נפדו יותר כספים מהתעודות בשוק המקומי וגוייס פחות בתעודות חו"ל. ואלו המספרים: במהלך 2015 נפדו 1.5 מיליארד שקל בתעודות הסל על מדדי מניות בישראל, ומצד שני הושקעו 3.7 מיליארד שקל בלבד בתעודות חו"ל. 

שוק האג"ח

גם בשוק האג"ח ניתן לראות את הסתת הכספים לחו"ל. בשנה החולפת נרשמו פידיונות של מעל 280 מיליון שקל בתעודות על מדדי אג"ח בשוק המקומי, ומנגד נרשמו השקעות של מעל 320 מיליון שקל במדדי אג"ח חו"ל.

בשורה התחתונה, סיכום שנתי שוק תעודות הסל נאלץ להיפרד לא פחות מ-15 מיליארד שקל.

בראייה כוללת ניתן לראות כי מגמת הצמיחה הרב שנתית שאפיינה את שוק תעודות הסל בשנים עברו נבלמה בשנת 2015. אם בשנת 2014 ניהל שוק תעודות הסל כ-118 מיליארד שקל, כעת עם סגירת 2015 מתברר כי השוק מנהל 103.5 מיליארד שקל 'בלבד'.  

רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, אמר: "מאחר ושוק תעודות הסל הינו אחר הגורמים המרכזיים להגברת הנזילות בבורסה בישראל, והוא מהווה כיום כשליש מהיקף המסחר היומי בבורסה, הרי שהמשך מגמת הפידיונות של תעודות בארץ, עשויה להוביל בסופו של יום ליובש במסחר בבורסה בישראל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לכתב גיא בן סימון - הסטת כספים לא הסתת (ל"ת)
    ליאור 05/01/2016 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אברהם 05/01/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
    נכתב פדיונות ,לא נכתב היכן הולך הכסף, מיליארדים שח שוכבים בבנקים ללא כל ריבית, רובם של גמלאים שלא יכולים לחסוך, הפתרון לקנות דירות להשכרה, היכן בנק ישראל האוצר, להם לא אכפת מאזרחי ישראל
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.