לקוחות בלאומי שוויץ חשודים בהעלמות מס, 80 מיליון אירו בחשבון אחד

דר שפיגל: הרשויות הגרמניות מבססות את החקירה על דיסק שנרכש בסוף שנת 2013 מ"לחשן" (מלשן) בו תועדו עניינם של מספר אנשים עשירים
יעל גרונטמן |

התביעה בגרמניה ורשויות המס במדינה חוקרות לקוחות של בנק לאומי בחשד להעלמות מס באמצעות הסניף השוויצרי של בנק לאומי הישראלי, כך דווח אתמול במגזין הגרמני, דר שפיגל.

בנק לאומי מסר למגזין כי הבנק מודע לקיום החקירה הקשורה ללקוחות הבנק על ידי הרשויות של גרמניה, אשר חשודים כי לא דיווחו לרשויות המס בגרמניה בקשר לחשבונות שהחזיקו בבנקים מחוץ לגרמניה. ממשרדי התביעה הגרמנית ומחלקת חקירות הונאה ברשות המסים בגרמניה לא ניתן היה לקבל תגובה ביום א'.

בשנים האחרונות חלה שחיקה מתמדת בחיסיון הבנקאי, לאחר המשבר הפיננסי העולמי והעלייה בחובות הלאומיים שהגבירו את הלחץ הציבורי על הממשלות להקשות על אנשים עשירים להסתיר את כספם במטרה להימנע מתשלומי מסים.

על פי הדיווח במגזין, מבססות הרשויות הגרמניות את החקירה על דיסק שנרכש בסוף שנת 2013 על ידי מדינת צפון ריין-ווסטפליה שבגרמניה מ"לחשן" (מלשן). על פי הדיווח תועדו בדיסק עניינם של מספר אנשים עשירים שהפכו למטרה של הרשויות, ביניהם אדם אחד שהחזיק בחשבונותיו בבנק לאומי בשוויץ 80 מיליון אירו שהם כ-110 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -2.84%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.