כיל טסה 6.4%: קרימוב מכר החזקותיו באורלקלי תמורת 3.7 מיליארד ד'

מכירת המניות מצד המיליארדר הרוסי עשויה להוביל לחידוש השותפות האסטרטגית עם בלארוסקלי, שיכול ותביא לבלימת ירידת מחירי האשלג
חן דרסינובר | (15)

המיליארדר הרוסי קרימוב מוכר את חלקו ביצרנית האשלג הרוסית אורלקלי. סוכנויות ידיעות רוסיות הודיעו ביום שישי האחרון כי קרימוב מוכר את החזקותיו ביצרנית האשלג הרוסית אורלקלי בשיעור של 21.75% מהון המניות של החברה לולדימיר קוגן, עורך דין רוסי בולט, תמורת 3.7 מיליארד דולר. מניות אורלקלי עלו ב-1.8% בבורסה במוסקבה ביום שישי האחרון, למחיר המשקף שווי של 3.5 מיליארד דולר לאותו נתח של קרימוב.

אלכסנדר דוברובינסקי, עורך דינו של קוגן, פירסם פוסט ברשת הפייסבוק ביום שישי לפיו קוגן הוא קונה מניות השליטה באורלקלי ו-20% מתמורה כבר שולמה מראש. דוברובינסקי אמר לרויטרס כי הוא לא מייצג את קרימוב או את קוגן, וכי המקור לידיעה הוא "אני, עצמי".

קוגן, בן 50, הוא בנקאי לשעבר מסנט פטרסבורג, עיר הולדתו של פוטין. בשנת 2000 תואר קוגן כ"בנקאי של פוטין" במגזין ביזנסוויק, זאת לאחר שדווח כי פוטין החזיק את חסכונותיו ואת המניות שבבעלותו בבנק של אותו קוגן. בין השנים 2008-2012 קוגן מילא שורה של תפקידים בכירים במשרד לפיתוח איזורי הרוסי, ושימש לאחרונה כסגן ראש הסוכנות הממונה על הבנייה במדינה.

אנליסט: "אופרת סבון שהמשחק בה טרם החל"

נציין כי מניות סקטור הדשנים באירופה ובצפון אמריקה נסחרו בעליות שערים חדות בתקופה האחרונה, כמו גם כיל בבורסה הישראלית, והתאוששו מעט מההודעה הדרמטית בדבר פירוק הקרטל הרוסי-בלארוסי BPC, שהיהי אחראי ל-40% מייצור האשלג בעולם. זאת, לאחר שנודע על כוונת קרימוב למכור את החזקותיו ביצרנית האשלג הרוסית. ההערכות מצד המשקיעים היו כי מכירת המניות מצדו של קרימוב, שהיה אדריכל פירוק הקרטל BPC, יוביל לשותפות חדשה עם בלארוסקלי שיימנעו קריסה במחירי האשלג.

הדיווחים לא אושרו רשמית ע"י הגורמים עצמם, אך התקשורת הרוסית כבר קישרה את קוגן לעסקה לרכישת מניות אורקלי כבר לפני כשבוע. "זה נראה קצת כאופרת סבון שהמשחק בה טרם החל", אמר אנליסט Paradigm Capital ספנסר צ'רצ'יל שמסקר את פוטאש הקנדית, "התיאוריה היא שרכישת השליטה באורלקלי ע"י אדם שקרוב לקרמלין יובילו לסוג של "נישואים שניים" עם בלארסוקלי".

מעצרו של מנכ"ל אורקלי ולדיסלב באומגרטנר בבלארוס לפני מספר שבועות, בתואנה של ניצול לרעה של משרתו הבכירה, הביאה ליצירת לחץ מצידו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על בכירי אורלקלי לפתור את משבר האשלג ואת ירידת המחירים הצפויה, מגמה שצפויה להשפיע באופן ניכר גם על הכלכלה הרוסית. נציין כי הערעור שהגיש נדחה ביום שישי האחרון.

בשבוע האחרון מניית כיל עלתה ב-12.6% בשלושה ימי מסחר בלבד. למרות הירידה החדה בשיעור של 27% בשלושת החודשים האחרונים, והאפשרות כי קרימוב ימכור את החזקותיו באורלקלי, האנליסט גיל בשן מ-IBI ויונתן קרייזמן מכלל פיננסים ברוקראז' לא מזהים אפסייד מהותי במניית חברת הדשנים, ומחזיקים בהמלצות של "נייטרלי" ו"תשואת שוק", בהתאמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    שי 15/09/2013 18:21
    הגב לתגובה זו
    שני אידיוטים שהפילו את מניות הדשנים וכמובן את כיל שלנו. הישראלי היהיר במילים מטופשות שפלט לגבי אי מכירת כיל לפוטאש הקנדית, והרוסי עם הקומבינה ששיחק לגבי פרישת החברה הרוסית מגוש האשלג העולמי. כיל מעולה בתחומה, ריווחית מאוד ונמנית על 9 חברות האשלג הגדולות בעולם. מחלקת דיווידנד נדיב למחזיקי המניות מידי 3 חודשים ( מחר יחולק הדיווידנד הבא) וכעת במגמת נסיקה צפונה... קדימה כיל- למעלה למעלה עד שער 5000 לפחות בסוף דצמבר השנה.
  • 12.
    אנונימי 15/09/2013 14:48
    הגב לתגובה זו
    רק במדינת היהודים הכל הולך לפי מדד השקשוקה למה החברה לישראל לא משלמת עבור הפוספטים כמו עבור מחירי הגז ?
  • 11.
    ירידת מחיר האשלג 15/09/2013 09:48
    הגב לתגובה זו
    באיזה מחיר נעשתה העסקה האחרונה? הנזק לכיל הוא שר האוצר הטיפש שיש לנו
  • 10.
    כיל 15/09/2013 09:47
    הגב לתגובה זו
    תזכירו לי באיזה מחיר נסחר האשלג ומאיזה מחיר הוא ירד לאחרונה כל הירידות של המחיר היו בראש של הכתבים . בינתיים כלום לא קרה כלום לא ברור. רק ברור שיש לנו שר אוצר שגרם נזק גדול למשקיעי כיל וקופות הפנסיה .
  • 9.
    אל תדאגו לקרימוב 15/09/2013 09:19
    הגב לתגובה זו
    הוא ומנכ״ל החברה הבלרוסית לדעתי עשו יד אחת והתכסו בשורטים שהניבו להם הרבה יותר ממה שלכאורה קרימוב מפסיד כעת מהמכירה.ולגבי כיל? טסה ? בדיוק מאיפה לאיפה? היא נסחרת כיום תחת ההנחה ששינסקי יחתוך מעל 20% מההכנסות והשוק ישייט קרוב ל 300$. אם זה ריאלי? איך אומר המאסטר,״לא נפלתי״.
  • אורי 15/09/2013 15:15
    הגב לתגובה זו
    המכה שחטפנו מיאיר לא נראה לי שהוא יקבע שכיל צריכה להוסיף כסף יום טוב
  • 8.
    רוסים מנוולים 15/09/2013 09:03
    הגב לתגובה זו
    הנזק הכי גדול לכיל זה שר האוצר יהיר לפיד שלי פחממוביץ ומרשעי האוצר בראשם יעל אנדורן ואבוג'אן המכוערת. מרשעות שצריכות להוכיח שהם שוות משהו. ושר אוצר "בעד נשים" חושב שהנשים יצביעו לו להיות ראש ממשלה. טיפשות ורוע זה שילוב הרסני למדינה .
  • 7.
    כיל כבר זינקה (ל"ת)
    משחילנים 15/09/2013 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כיל לא תזנק היא תטוס למעלה חזק ללא מעצורים (ל"ת)
    טיסה 15/09/2013 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דוד 15/09/2013 08:41
    הגב לתגובה זו
    פוטאש ירדה מ37 ל33. כיל מ5000 ל2800
  • צודק!!! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 15/09/2013 09:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המבין 15/09/2013 08:33
    הגב לתגובה זו
    לולא הטיפש הרוסי כיל מזמן היתה ניסחרת ב4000 לפחות למרות שהיא שווה הרבה יותר במציאות
  • 3.
    co007 15/09/2013 08:23
    הגב לתגובה זו
    לאחר התרסקות מתמשכת, אולי השנה החדשה תטיב עם מחזיקי מניות הדשים. בסופו של דבר לאחר נפילות באות עליות . רק לא להרדם בשמירה. לאחר עליות באות הירידות......
  • 2.
    חיים 15/09/2013 08:21
    הגב לתגובה זו
    שנה טובה לכיל
  • 1.
    שחקן מעוף 15/09/2013 08:12
    הגב לתגובה זו
    עם ידיעה כזו ובנוסף העובדה שפוטאש עלתה יפה בסופ"ש נראה שכיל עשויה לסיים את היום ב-4 אחוז ירוק..
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.