כיל טסה 6.4%: קרימוב מכר החזקותיו באורלקלי תמורת 3.7 מיליארד ד'

מכירת המניות מצד המיליארדר הרוסי עשויה להוביל לחידוש השותפות האסטרטגית עם בלארוסקלי, שיכול ותביא לבלימת ירידת מחירי האשלג
חן דרסינובר | (15)

המיליארדר הרוסי קרימוב מוכר את חלקו ביצרנית האשלג הרוסית אורלקלי. סוכנויות ידיעות רוסיות הודיעו ביום שישי האחרון כי קרימוב מוכר את החזקותיו ביצרנית האשלג הרוסית אורלקלי בשיעור של 21.75% מהון המניות של החברה לולדימיר קוגן, עורך דין רוסי בולט, תמורת 3.7 מיליארד דולר. מניות אורלקלי עלו ב-1.8% בבורסה במוסקבה ביום שישי האחרון, למחיר המשקף שווי של 3.5 מיליארד דולר לאותו נתח של קרימוב.

אלכסנדר דוברובינסקי, עורך דינו של קוגן, פירסם פוסט ברשת הפייסבוק ביום שישי לפיו קוגן הוא קונה מניות השליטה באורלקלי ו-20% מתמורה כבר שולמה מראש. דוברובינסקי אמר לרויטרס כי הוא לא מייצג את קרימוב או את קוגן, וכי המקור לידיעה הוא "אני, עצמי".

קוגן, בן 50, הוא בנקאי לשעבר מסנט פטרסבורג, עיר הולדתו של פוטין. בשנת 2000 תואר קוגן כ"בנקאי של פוטין" במגזין ביזנסוויק, זאת לאחר שדווח כי פוטין החזיק את חסכונותיו ואת המניות שבבעלותו בבנק של אותו קוגן. בין השנים 2008-2012 קוגן מילא שורה של תפקידים בכירים במשרד לפיתוח איזורי הרוסי, ושימש לאחרונה כסגן ראש הסוכנות הממונה על הבנייה במדינה.

אנליסט: "אופרת סבון שהמשחק בה טרם החל"

נציין כי מניות סקטור הדשנים באירופה ובצפון אמריקה נסחרו בעליות שערים חדות בתקופה האחרונה, כמו גם כיל בבורסה הישראלית, והתאוששו מעט מההודעה הדרמטית בדבר פירוק הקרטל הרוסי-בלארוסי BPC, שהיהי אחראי ל-40% מייצור האשלג בעולם. זאת, לאחר שנודע על כוונת קרימוב למכור את החזקותיו ביצרנית האשלג הרוסית. ההערכות מצד המשקיעים היו כי מכירת המניות מצדו של קרימוב, שהיה אדריכל פירוק הקרטל BPC, יוביל לשותפות חדשה עם בלארוסקלי שיימנעו קריסה במחירי האשלג.

הדיווחים לא אושרו רשמית ע"י הגורמים עצמם, אך התקשורת הרוסית כבר קישרה את קוגן לעסקה לרכישת מניות אורקלי כבר לפני כשבוע. "זה נראה קצת כאופרת סבון שהמשחק בה טרם החל", אמר אנליסט Paradigm Capital ספנסר צ'רצ'יל שמסקר את פוטאש הקנדית, "התיאוריה היא שרכישת השליטה באורלקלי ע"י אדם שקרוב לקרמלין יובילו לסוג של "נישואים שניים" עם בלארסוקלי".

מעצרו של מנכ"ל אורקלי ולדיסלב באומגרטנר בבלארוס לפני מספר שבועות, בתואנה של ניצול לרעה של משרתו הבכירה, הביאה ליצירת לחץ מצידו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על בכירי אורלקלי לפתור את משבר האשלג ואת ירידת המחירים הצפויה, מגמה שצפויה להשפיע באופן ניכר גם על הכלכלה הרוסית. נציין כי הערעור שהגיש נדחה ביום שישי האחרון.

בשבוע האחרון מניית כיל עלתה ב-12.6% בשלושה ימי מסחר בלבד. למרות הירידה החדה בשיעור של 27% בשלושת החודשים האחרונים, והאפשרות כי קרימוב ימכור את החזקותיו באורלקלי, האנליסט גיל בשן מ-IBI ויונתן קרייזמן מכלל פיננסים ברוקראז' לא מזהים אפסייד מהותי במניית חברת הדשנים, ומחזיקים בהמלצות של "נייטרלי" ו"תשואת שוק", בהתאמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    שי 15/09/2013 18:21
    הגב לתגובה זו
    שני אידיוטים שהפילו את מניות הדשנים וכמובן את כיל שלנו. הישראלי היהיר במילים מטופשות שפלט לגבי אי מכירת כיל לפוטאש הקנדית, והרוסי עם הקומבינה ששיחק לגבי פרישת החברה הרוסית מגוש האשלג העולמי. כיל מעולה בתחומה, ריווחית מאוד ונמנית על 9 חברות האשלג הגדולות בעולם. מחלקת דיווידנד נדיב למחזיקי המניות מידי 3 חודשים ( מחר יחולק הדיווידנד הבא) וכעת במגמת נסיקה צפונה... קדימה כיל- למעלה למעלה עד שער 5000 לפחות בסוף דצמבר השנה.
  • 12.
    אנונימי 15/09/2013 14:48
    הגב לתגובה זו
    רק במדינת היהודים הכל הולך לפי מדד השקשוקה למה החברה לישראל לא משלמת עבור הפוספטים כמו עבור מחירי הגז ?
  • 11.
    ירידת מחיר האשלג 15/09/2013 09:48
    הגב לתגובה זו
    באיזה מחיר נעשתה העסקה האחרונה? הנזק לכיל הוא שר האוצר הטיפש שיש לנו
  • 10.
    כיל 15/09/2013 09:47
    הגב לתגובה זו
    תזכירו לי באיזה מחיר נסחר האשלג ומאיזה מחיר הוא ירד לאחרונה כל הירידות של המחיר היו בראש של הכתבים . בינתיים כלום לא קרה כלום לא ברור. רק ברור שיש לנו שר אוצר שגרם נזק גדול למשקיעי כיל וקופות הפנסיה .
  • 9.
    אל תדאגו לקרימוב 15/09/2013 09:19
    הגב לתגובה זו
    הוא ומנכ״ל החברה הבלרוסית לדעתי עשו יד אחת והתכסו בשורטים שהניבו להם הרבה יותר ממה שלכאורה קרימוב מפסיד כעת מהמכירה.ולגבי כיל? טסה ? בדיוק מאיפה לאיפה? היא נסחרת כיום תחת ההנחה ששינסקי יחתוך מעל 20% מההכנסות והשוק ישייט קרוב ל 300$. אם זה ריאלי? איך אומר המאסטר,״לא נפלתי״.
  • אורי 15/09/2013 15:15
    הגב לתגובה זו
    המכה שחטפנו מיאיר לא נראה לי שהוא יקבע שכיל צריכה להוסיף כסף יום טוב
  • 8.
    רוסים מנוולים 15/09/2013 09:03
    הגב לתגובה זו
    הנזק הכי גדול לכיל זה שר האוצר יהיר לפיד שלי פחממוביץ ומרשעי האוצר בראשם יעל אנדורן ואבוג'אן המכוערת. מרשעות שצריכות להוכיח שהם שוות משהו. ושר אוצר "בעד נשים" חושב שהנשים יצביעו לו להיות ראש ממשלה. טיפשות ורוע זה שילוב הרסני למדינה .
  • 7.
    כיל כבר זינקה (ל"ת)
    משחילנים 15/09/2013 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כיל לא תזנק היא תטוס למעלה חזק ללא מעצורים (ל"ת)
    טיסה 15/09/2013 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דוד 15/09/2013 08:41
    הגב לתגובה זו
    פוטאש ירדה מ37 ל33. כיל מ5000 ל2800
  • צודק!!! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 15/09/2013 09:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המבין 15/09/2013 08:33
    הגב לתגובה זו
    לולא הטיפש הרוסי כיל מזמן היתה ניסחרת ב4000 לפחות למרות שהיא שווה הרבה יותר במציאות
  • 3.
    co007 15/09/2013 08:23
    הגב לתגובה זו
    לאחר התרסקות מתמשכת, אולי השנה החדשה תטיב עם מחזיקי מניות הדשים. בסופו של דבר לאחר נפילות באות עליות . רק לא להרדם בשמירה. לאחר עליות באות הירידות......
  • 2.
    חיים 15/09/2013 08:21
    הגב לתגובה זו
    שנה טובה לכיל
  • 1.
    שחקן מעוף 15/09/2013 08:12
    הגב לתגובה זו
    עם ידיעה כזו ובנוסף העובדה שפוטאש עלתה יפה בסופ"ש נראה שכיל עשויה לסיים את היום ב-4 אחוז ירוק..
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.