גפני מונע מימון מרשות הגז; "דווקא הפריפריה לא מחוברת לצינור"
ועדת הכספים מעכבת העברת מיליוני שקלים לרשות הגז עד למציאת פתרון במשבר מפעל פיניציה. את עיכוב ההעברה התקציבית הסביר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בצורך למצוא פתרון דחוף למשבר במפעל ובצורך למנוע פיטוריהם של 400 עובדיו.
גפני דרש מהממשלה לפעול בדחיפות לקידום העבודות לחיבור המפעל לצינור הולכת הגז הממוקם כ- 20 ק"מ ממנו באלון תבור. עוד טען שמדובר במצב בעייתי ומתמשך של אפליית מפעלים בפריפריה בהשוואה לאלו במרכז.
בהמשך הודיע לנציגי האוצר: "אם תצטרך, וועדת הכספים תפעיל סנקציות שונות, כפי שעשתה במשברים דומים בעבר והדבר יעלה לאוצר הרבה יותר". מנהל המפעל, ערן חיימוביץ' התבקש לא להשבית את פעילות המפעל על מנת להבטיח ש- 400 העובדים לא ילכו הביתה.
מנכ"ל פיניציה, ערן חיימוביץ': "אי אפשר לעשות עסקים עם מדינת ישראל, כיוון שהממשלה אינה עומדת בהתחייבויותיה. הפער בעלות בין המזות לגז הטבעי בחודש הוא 1.3 מיליון דולר וזה יוצר חובות עתק".
מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, שאול צמח: "על חיבור המפעל לרשת ההולכה הארצית של הגז הטבעי אמונה חברת נתג"ז (נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ) וזו יכולה לבצע זאת בתוך 20 חודשים מרגע חתימה על ההסכם". צמח אישר ש"אכן מפעלים שאינם מחוברים לרשת ההולכה מושתת עליהם ההוצאה של הולכת הגז או שהם עושים שימוש במזות שהוא יקר יותר". לדבריו, "עלות חיבור המפעל לרשת ההולכה הארצית תתחלק בין כל המשתמשים בצינור ולא על פיניציה לבדו".
יו"ר חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ, רוני חיימובסקי אמר בתגובה: "כיום אנחנו מגיעים עד מפעל אלון תבור. מחודש מאי האחרון אנחנו עובדים על התכנון של הולכת הגז עד פיניציה, למרות שטרם נחתם חוזה וללא קבלת כספים בגין העבודות בנושא".
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ טענה שמדובר באיוולת שדווקא למפעלים בפריפריה אין חיבור לקו הולכת הגז בעוד למפעלים במרכז יש. עוד הוסיפה ואמרה שניתן להשתמש בקרן הסיוע למפעלים במצוקה שנצברו בה 600 מיליון שקלים מכספם של כל העובדים במשק".
ח"כ אבישי ברוורמן מהעבודה הוסיף על דברי יחימוביץ' : "אם היתה איזו בעיה ביטחונית כולם היו מתייצבים מיידית ומאשרים תקציבים לפתרון המשבר או הצורך המיידי, אך כאן משום מה זה לא קורה. יש לפתור לאלתר את בעיית פיניציה במסגרת פתרון מקיף לכל המפעלים בצפון. אם המפעל ייסגר ולא יימצא פתרון הדבר יביא לקריסה של כל הצפון".
- 1.כל הכבוד לגפני החרדי שדואג לפריפריה (ל"ת)23/09/2012 17:42הגב לתגובה זו
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור סרצ'לייט, מדובר בסגירת מעגל של כמה שנים. הקרן רכשה את השליטה בבזק בתקופה של אי־ודאות רגולטורית ומבנית, ובשנים האחרונות מימשה בהדרגה את השקעתה. מבחינתה, יציאה מלאה נראית כהמשך טבעי לתהליך. עם השלמת המהלך, בזק תצטרף כאמור לקבוצה מצומצמת של חברות ישראליות גדולות, כמו הבנקים וחלק מחברות הנדל"ן הציבוריות, שפועלות ללא גרעין שליטה.
