גרף תשואה היפוך מגמה מעורבת
צילום: Getty images Israel

מהו עקום התשואות, מה זה אומר שהוא התהפך ולמה זה מכביד על המדדים?

למה התשואות על האג"ח עולות בחדות בחודשים האחרונים, מה התשואות כעת - ואיך כל זה קשור לריבית הפד?
עומר רוסו | (1)

אם מישהו לווה ממך כסף, משך הזמן עד שיחזיר לך אותו הוא זה שקובע כמה ריבית תדרוש לקבל: ככל שמדובר על טווח ארוך יותר (ייקח יותר זמן עד שיוחזר הכסף) כך הריבית צפויה להיות גבוהה יותר, כי הסיכון שאתה נושא בתור המלווה גדול יותר. הרי מי יודע מה יכול להתפתח ב-10 שנים הקרובות ובוודאי ב-30 שנה? לכן, משכנתא ל-30 שנה תהיה בריבית גבוהה יותר מאשר משכנתא ל-10 שנה. זה הכלל הפשוט והוא גם הגיוני.

זה עובד לשני הצדדים: כאשר מדינה לווה כסף מהאזרחים המלווה הוא הציבור. משמע, אם אתה רוכש אג״ח שממשלת ארה״ב לווה - אתה הוא המלווה. ארה״ב צריכה את כספי המשקיעים, ומשלמת עליהם ריבית. אחרת למה שנביא לה את הכסף? ככל שהזמן ארוך יותר - 10, 20, או 30 שנים, כך הריבית שארה״ב משלמת לנו צריכה להיות גבוהה יותר. ככל שמדובר בזמן קצר, 1, 2, או 3 שנים, הריבית על האג״ח צפויה להיות נמוכה יותר. 

תשואות האג"ח לשנתיים הגיעו ל-3.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007

מאז שהפד' החל להעלות את הריבית לפני חצי שנה - תשואות האג"ח מזנקות. בשנת 2020 התשואות ל-10 שנים נפלו לשפל של 0.5% בלבד אז היום זה כבר 3.32%. כעת קל יותר לחזות את מהלכי הפד- כולם חושבים שתהיינה עוד ועוד העלאות ריבית. 

מדוע? כי אם הריבית על הפקדונות בבנקים או בחסכונות תהיה 3.5%, (היעד של הפד בסוף השנה) לאחר העלאות הריבית של הפד, אז למה שמשקיע יעדיף לשים את כספו באג״ח לשנתיים, כאשר הוא מקבל את אותה תשואה בבנק? לכן, תמיד תשואות האג״ח יגלמו פרמיה מעל הריבית בשוק. במילים אחרות - האג"ח מהוות סוג של ״מצפן״ לריבית הפד. לכן גם פעמים רבות ניתן לראות קפיצה בתשואות של האג"ח אחרי נאום ניצי של יו"ר הפד פאוול, או נתון אינפלציה מעל הצפי. תשואות האג״ח קופצות כיוון שהן מגלמות את ריבית הפד שצפויה לעלות לאור הנתונים.

וכך הגענו לתשואות על האג"ח לשנתיים של 3.55%, לכאורה תשואה מאוד גבוהה (לא הייתה תשואה שכזו מאז 2007). 

התשואה לשנתיים מגיעה ל-3.55% כי ״אף אחד לא רוצה אותה״. למה? כי באג״חים זה עובד הפוך: כשיש ביקוש, האג״ח עולה והתשואה על האג״ח יורדת. מנגד - כשאין ביקוש מחיר האג״ח יורד והתשואה עליו עולה. חישבו על זה כך - ממשלת ארה״ב, מנסה ״לפתות״ אתכם בעזרת ריבית גבוהה יותר כדי שתשקיעו את הכסף אצלה ולא במקום אחר. מה זה אומר? שאין מספיק ביקוש כרגע לאג״ח לשנתיים הקרובות, אולי בגלל החששות ממיתון, שיכולות להוביל לירידה בתשואות.

מה זה עקום התשואות

עקום התשואות, הוא היחס שבין תשואות האג״ח לפידיון (מועד סיום ופירעון האג"ח וחזרת הקרן לבעלים) בזמנים שונים, ובדרך כלל הוא רק עולה ככל שמדובר בתקופה ארוכה יותר עד הפידיון של האג"ח. לכן כאמור - התשואה לשנתיים בדרך כלל אמורה להיות נמוכה מהתשואה ל-10 שנים, בעקבות הסיכון העודף שהמלווה לטווח ארוך לוקח על עצמו (מי יודע מה יקרה בעתיד הרחוק).

הריביות הקצרות (לשנתיים) גבוהות מהריביות הארוכות (ל-10 שנים) = עקום התשואות מתהפך

עקום התשואות 'מתהפך' - זה תהליך שקורה כאשר האג"ח לטווח ארוך נותנות תשואה נמוכה יותר מאשר אלו לטווח קצר. במילים פשוטות, כאשר התשואות לטווח הקצר גבוהות מאלו לטווח הארוך, השוק אומר: "הזמנים הטובים כאן... אבל מגיעים זמנים רעים, אני לא יודע מה יקרה בשנתיים הקרובות: הידוק מוניטארי של הפד, העלאות ריבית, מלחמה ואינפלציה גבוהה, אז אני מעדיף לשים את הכסף שלי בבנק". חוסר הוודאות גורם למשקיעים להעדיף תשואה נמוכה יותר אך לאורך זמן והתשואות לזמן ארוך יורדות מתחת לאלו לזמן קצר. 

קיראו עוד ב"אג"ח"

רגע, בואו נחזור אחורה - הריבית ל-10 שנים היא 3.32% והריבית לשנתיים היא 3.55%, איך זה יכול להיות?

בדרך כלל, כאשר מדברים על עקום תשואה הפוך מתייחסים לאג"ח האוצר ל-10 שנים לעומת האג"ח לשנתיים. איגרות החוב הממשלתיות לשנתיים ו-10 שנים. נכון לכתיבת שורות אלה, עקום התשואות הפוך, ולא רק שהוא הפוך, אלא גם הפער בין השניים רק גדל. אג״ח ל-10 שנים יניב נכון להיום תשואה של 3.3% כל שנה למשך 10 שנים, בעוד אג״ח לשנתיים יניב תשואה טובה יותר לטווח הקצר, של 3.55% כל שנה במשך שנתיים - זאת לא אמורה להיות הנורמה. הפער בין השניים הוא שלילי, כאשר מחסרים את תשואת אג״ח שנתיים מתשואה ל-10 שנים, מקבלים 0.2399%. כל עוד הנתון הזה שלילי, עקום התשואות הפוך.

כך זה נראה בגרף שמבטא את היחס בין תשואת האג"ח ל-10 שנים ובין אג"ח לשנתיים - הקו ירד מתחת לאפס: 

מה זה עשוי לומר? מיתון בארה"ב

במקום פרמיית הסיכון לעתיד הרחוק יותר והלא ידוע, המשקיעים בשוק האג"ח מתמחרים תרחיש בו הריבית תחזור לרדת, שכן הצמיחה "תיתקע בקיר" לאחר העלאות הריבית - כלומר יהיה מיתון בארצות הברית. ומכאן באה ההנחה כי היפוך עקום התשואות הוא אינדיקטור למיתון בארה״ב, גם סטטיסטית הוא מוצלח כאשר הוא הופיע לפני המיתון ב-2008, וגם ב-2002. אך נראה שכעת המצב בארה״ב קצת טוב יותר כאשר שוק העבודה ממשיך להיות הדוק וחזק.

איך כל זה קשור לשווקי המניות?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 13/09/2022 13:38
    הגב לתגובה זו
    את מה שברור המשמעות של עליה בתשואות הוא הפסד למחזיקי האג"ח כלומר לא המדינה היא זו שמשלמת יותר אלא השווי של האגח ירד. ברור שהשמעות היא שאם המדינה תרצה לגייס עוד כסף אז היא תעשה את זה בתשואה של המחיר הנוכחי ואז היא אכן תשלם יותר על האג"ח
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.