מהו עקום התשואות, מה זה אומר שהוא התהפך ולמה זה מכביד על המדדים?
אם מישהו לווה ממך כסף, משך הזמן עד שיחזיר לך אותו הוא זה שקובע כמה ריבית תדרוש לקבל: ככל שמדובר על טווח ארוך יותר (ייקח יותר זמן עד שיוחזר הכסף) כך הריבית צפויה להיות גבוהה יותר, כי הסיכון שאתה נושא בתור המלווה גדול יותר. הרי מי יודע מה יכול להתפתח ב-10 שנים הקרובות ובוודאי ב-30 שנה? לכן, משכנתא ל-30 שנה תהיה בריבית גבוהה יותר מאשר משכנתא ל-10 שנה. זה הכלל הפשוט והוא גם הגיוני.
זה עובד לשני הצדדים: כאשר מדינה לווה כסף מהאזרחים המלווה הוא הציבור. משמע, אם אתה רוכש אג״ח שממשלת ארה״ב לווה - אתה הוא המלווה. ארה״ב צריכה את כספי המשקיעים, ומשלמת עליהם ריבית. אחרת למה שנביא לה את הכסף? ככל שהזמן ארוך יותר - 10, 20, או 30 שנים, כך הריבית שארה״ב משלמת לנו צריכה להיות גבוהה יותר. ככל שמדובר בזמן קצר, 1, 2, או 3 שנים, הריבית על האג״ח צפויה להיות נמוכה יותר.
תשואות האג"ח לשנתיים הגיעו ל-3.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007
מאז שהפד' החל להעלות את הריבית לפני חצי שנה - תשואות האג"ח מזנקות. בשנת 2020 התשואות ל-10 שנים נפלו לשפל של 0.5% בלבד אז היום זה כבר 3.32%. כעת קל יותר לחזות את מהלכי הפד- כולם חושבים שתהיינה עוד ועוד העלאות ריבית.
מדוע? כי אם הריבית על הפקדונות בבנקים או בחסכונות תהיה 3.5%, (היעד של הפד בסוף השנה) לאחר העלאות הריבית של הפד, אז למה שמשקיע יעדיף לשים את כספו באג״ח לשנתיים, כאשר הוא מקבל את אותה תשואה בבנק? לכן, תמיד תשואות האג״ח יגלמו פרמיה מעל הריבית בשוק. במילים אחרות - האג"ח מהוות סוג של ״מצפן״ לריבית הפד. לכן גם פעמים רבות ניתן לראות קפיצה בתשואות של האג"ח אחרי נאום ניצי של יו"ר הפד פאוול, או נתון אינפלציה מעל הצפי. תשואות האג״ח קופצות כיוון שהן מגלמות את ריבית הפד שצפויה לעלות לאור הנתונים.
- חבר הפד שרוצה לחתוך את הריבית בחצי אחוז
- מי יהיה יו"ר הפד הבא? אלו חמשת המועמדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכך הגענו לתשואות על האג"ח לשנתיים של 3.55%, לכאורה תשואה מאוד גבוהה (לא הייתה תשואה שכזו מאז 2007).
התשואה לשנתיים מגיעה ל-3.55% כי ״אף אחד לא רוצה אותה״. למה? כי באג״חים זה עובד הפוך: כשיש ביקוש, האג״ח עולה והתשואה על האג״ח יורדת. מנגד - כשאין ביקוש מחיר האג״ח יורד והתשואה עליו עולה. חישבו על זה כך - ממשלת ארה״ב, מנסה ״לפתות״ אתכם בעזרת ריבית גבוהה יותר כדי שתשקיעו את הכסף אצלה ולא במקום אחר. מה זה אומר? שאין מספיק ביקוש כרגע לאג״ח לשנתיים הקרובות, אולי בגלל החששות ממיתון, שיכולות להוביל לירידה בתשואות.
מה זה עקום התשואות
עקום התשואות, הוא היחס שבין תשואות האג״ח לפידיון (מועד סיום ופירעון האג"ח וחזרת הקרן לבעלים) בזמנים שונים, ובדרך כלל הוא רק עולה ככל שמדובר בתקופה ארוכה יותר עד הפידיון של האג"ח. לכן כאמור - התשואה לשנתיים בדרך כלל אמורה להיות נמוכה מהתשואה ל-10 שנים, בעקבות הסיכון העודף שהמלווה לטווח ארוך לוקח על עצמו (מי יודע מה יקרה בעתיד הרחוק).
הריביות הקצרות (לשנתיים) גבוהות מהריביות הארוכות (ל-10 שנים) = עקום התשואות מתהפך
עקום התשואות 'מתהפך' - זה תהליך שקורה כאשר האג"ח לטווח ארוך נותנות תשואה נמוכה יותר מאשר אלו לטווח קצר. במילים פשוטות, כאשר התשואות לטווח הקצר גבוהות מאלו לטווח הארוך, השוק אומר: "הזמנים הטובים כאן... אבל מגיעים זמנים רעים, אני לא יודע מה יקרה בשנתיים הקרובות: הידוק מוניטארי של הפד, העלאות ריבית, מלחמה ואינפלציה גבוהה, אז אני מעדיף לשים את הכסף שלי בבנק". חוסר הוודאות גורם למשקיעים להעדיף תשואה נמוכה יותר אך לאורך זמן והתשואות לזמן ארוך יורדות מתחת לאלו לזמן קצר.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
רגע, בואו נחזור אחורה - הריבית ל-10 שנים היא 3.32% והריבית לשנתיים היא 3.55%, איך זה יכול להיות?
בדרך כלל, כאשר מדברים על עקום תשואה הפוך מתייחסים לאג"ח האוצר ל-10 שנים לעומת האג"ח לשנתיים. איגרות החוב הממשלתיות לשנתיים ו-10 שנים. נכון לכתיבת שורות אלה, עקום התשואות הפוך, ולא רק שהוא הפוך, אלא גם הפער בין השניים רק גדל. אג״ח ל-10 שנים יניב נכון להיום תשואה של 3.3% כל שנה למשך 10 שנים, בעוד אג״ח לשנתיים יניב תשואה טובה יותר לטווח הקצר, של 3.55% כל שנה במשך שנתיים - זאת לא אמורה להיות הנורמה. הפער בין השניים הוא שלילי, כאשר מחסרים את תשואת אג״ח שנתיים מתשואה ל-10 שנים, מקבלים 0.2399%. כל עוד הנתון הזה שלילי, עקום התשואות הפוך.
כך זה נראה בגרף שמבטא את היחס בין תשואת האג"ח ל-10 שנים ובין אג"ח לשנתיים - הקו ירד מתחת לאפס:
מה זה עשוי לומר? מיתון בארה"ב
במקום פרמיית הסיכון לעתיד הרחוק יותר והלא ידוע, המשקיעים בשוק האג"ח מתמחרים תרחיש בו הריבית תחזור לרדת, שכן הצמיחה "תיתקע בקיר" לאחר העלאות הריבית - כלומר יהיה מיתון בארצות הברית. ומכאן באה ההנחה כי היפוך עקום התשואות הוא אינדיקטור למיתון בארה״ב, גם סטטיסטית הוא מוצלח כאשר הוא הופיע לפני המיתון ב-2008, וגם ב-2002. אך נראה שכעת המצב בארה״ב קצת טוב יותר כאשר שוק העבודה ממשיך להיות הדוק וחזק.
איך כל זה קשור לשווקי המניות?
- 1.נ.ש. 13/09/2022 13:38הגב לתגובה זואת מה שברור המשמעות של עליה בתשואות הוא הפסד למחזיקי האג"ח כלומר לא המדינה היא זו שמשלמת יותר אלא השווי של האגח ירד. ברור שהשמעות היא שאם המדינה תרצה לגייס עוד כסף אז היא תעשה את זה בתשואה של המחיר הנוכחי ואז היא אכן תשלם יותר על האג"ח

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
