אוניברסיטת בר אילן
צילום: עמוד הפייסבוק של האוניברסיטה
פרסום ראשון

הפארסה של בר אילן: קנסות על איחורים ומכרזים פנימיים בין הזוכים

האוניברסיטה דורשת פיצוי כספי על איחור בהצעת מחיר, אי זמינות של איש קשר ועוד. בכל פעילות מעל ל-15 אלף ש' תקיים מכרז פנימי בין 2 ספקים. גורם: "שיא חדש של שפלות". בר אילן: "לא נתפשר על סטנדרטים גבוהים ביותר"
משה בנימין | (8)

משבר האמון בין מפרסמים לספקי השירות שלהם - משרדי הפרסום - אינו דבר חדש ויש גם שיאמרו שמשרדי הפרסום הרוויחו ביושר את החשדנות של הלקוחות כלפיהם. עם זאת, אוניברסיטת בר אילן עולה שלב ביחסה מעורר המחלוקת עם סעיפים שטרם נראו במכרזים כגון קנסות על כל צעד ושעל ומכרזים פנימיים בין שני הזוכים במכרז על כל פעילות שעולה על 15 אלף שקל. 

לצד תנאי סף שנחשבים הוגנים וכאלו שמאפשרים למשרדים רבים להתמודד, המכרז כולל סעיף קנסות שמלווה בפיצוי מוסכם שנקבע על ידי האוניברסיטה. על פי ה-SLA - service-level agreement (הסכם שירות) בר אילן תדרוש פיצוי על מסירת הצעת מחיר באיחור, אי פרסום מודעה בעיתון בהתאם ללו"ז המבוקש, אי זמינות של איש קשר וחוסר תאימות לתבנית הפרסום של האוניברסיטה.

  

את מימוש הפיצויים, במידת הצורך, תגבה האוניברסיטה בדרך של קיזוז מחשבונית בחתימה ואישור של הנציג האחראי מטעם האוניברסיטה או בדרך של חילוט ערבות. בהתאם לזאת דורשת האוניברסיטה ערבות בנקאית מהמשרדים הזוכים על סך 20 אלף שקל. 

מעבר לסעיף הקנסות שמדרדר את מערכת היחסים בין לקוח לספק לשפל חדש, האוניברסיטה שילבה סעיף חריג נוסף שלפיו על כל פעילות מעל ל-15 אלף שקלים יתנהל מכרז פנימי בין שני הזוכים בתקציב. המשמעות היא שבכל מהלך שכזה תתבצע פנייה לשני הספקים במערך. בפועל, וכך גם משרדי הפרסום מפרשים את הסעיף, מדובר במכרז על הזכות להתמודד במכרז על כל 15 אלף שקל.  מעבר לזאת, בכל פעילות שעולה על 60 אלף שקלים, יועברו התוצאות לאישור ועדת המכרזים. יש לציין כי התקציב כולו עומד על כ-3 מיליון שקלים בלבד. 

מטבע הדברים, בענף הפרסום לא נשארו אדישים לדרישות המוגזמות של האוניברסיטה. גורם בכיר אמר לאייס: "עצוב שדווקא מוסד אקדמאי מפרסם מכרז שהוא שיא חדש של שפלות. אני מקווה שאף משרד לא ייתן יד למכרז הבזוי הזה". גורם נוסף שתכנן לגשת למכרז עד שנתקל בסעיפים מעוררי המחלוקת, אמר לאייס: "לקוח שמקיים מכרז כדי שאחר כך בעבודה השוטפת הוא יתחר שוב במכרזים על כל 15 אלף שקל, וגם רוצה שמשרדי פרסום ראויים יתייחסו כפי שצריך להתייחס, שיבין לבד מה הוא צפוי לקבל".

מאוניברסיטת בר אילן נמסר בתגובה: "כאוניברסיטה המובילה בישראל, לא נתפשר על הסטנדרטים הגבוהים ביותר. כנהוג, רוכשי המכרז רשאים לפנות לוועדת המכרזים עד ל-25 במרץ לקבלת הבהרות. כל שנותר הוא לאחל בהצלחה למתמודדים במכרז".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    פרסומסום 19/03/2018 15:49
    הגב לתגובה זו
    1. דורשים הצעת מחיר בתוך 3 שעות. אפשרי אבל צריך להיות גם מידתי: הדרישה היתה הוגנת במידה והיה קנס ללקוח על אי אישור ההצעה בתוך 3 שעות. בפועל מגיבים אחרי שבוע/שבועיים/חודשיים במקרה הטוב... 2. מתוך אתר איגוד הפרסום: "איגוד הפרסום פועל למען העלאת הרמה המקצועית וחיזוק מעמדם של משרדי הפרסום בישראל". חבריי מהאיגוד ובעלי המשרדים - חלאס להיות זונות של הענף ולא ייתכן שלקוחות יסרסרו בנו. יש גבול, ואת גבולות הגזרה חייב לשרטט איגוד חברות הפרסום. גוף ללא יכולת אכיפה אמיתית אין לו קיום. וככזה מציע לסגור את הדלת ויאללה ביי. או שפשוט תצאו למאבק ושרטטו את הגבולות. מספיק להיות ז-ו-נ-ו-ת. לייק אם המסר עבר
  • 7.
    אלמונימי 19/03/2018 12:34
    הגב לתגובה זו
    איך הייתם עובדים מול שני ספקים, כששניהם רוצים חלק מהעבודה? יש דרך הוגנת אחרת (מעבר לזה שהחוק מחייב את האוניברסיטה לבצע השוואה של הצעות מחיר) לחלק את העבודה בין הספקים? האם זה כל כך לא סביר שלקוח ידרוש זמני מענה קצרים בהתאם לצרכיו? האם כשאתם מזמינים בעל מקצוע שייתן לכם שירות אתם גמישים בנוגע לזמן ההגעה שלו? לדעתי דווקא הרצון של האוניברסיטה לחסוך בכספי ציבור תוך הקרבה מסוימת של נוחות ההפעלה ראויה לציון, שהרי אם היו בוחרים לפעול מול ספקים בחוסר שקיפות היו עולות טענות הפוכות.
  • 6.
    תקראו את המכרז 18/03/2018 21:34
    הגב לתגובה זו
    דרישות הסף הן מחזור של חצי מיליון. הדיגיטל זאת הדרישה הראשית ופרינט יכול להגיע כספק משנה!! הפרסום מת אם הוא לא יכול לרוץ במקצבים החדשים.
  • 5.
    אסור לגשת למכרז (ל"ת)
    רמי 18/03/2018 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוניברסיטה עם סטנדרטים גבוהים. כולל מכירת תואר דוקטור לאנשים בלי בגרות. פחחחחח. (ל"ת)
    רחמו על מי שחיב לגשת 18/03/2018 17:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אכן מצויינות נר לרגלינו (ל"ת)
    יגאל עמיר 18/03/2018 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פראיירים 18/03/2018 16:22
    הגב לתגובה זו
    וכל משרדי הפרסום יגשו למכרז המבזה הזה כי הם תאווי בצע מוצצי דם
  • 1.
    הדרקון 18/03/2018 15:57
    הגב לתגובה זו
    אפילו בממלכה שלי אין חוקים כאלו
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.