מוריס לוי
צילום: יח"צ

אחרי הנפילה עם אומניקום: פובליסיס תרכוש את סאפיינט ב-3.7 מיליארד דולר

ענקית הפרסום הצרפתית עושה צעד נוסף בדרך להוביל את שוק הפרסום העולמי בדיגיטל. מוכנה לשלם 44% מעבר לשווי המניה של סאפיינט בנאסד"ק

השנה החולפת לא היטיבה עם התדמית של ענקית הפרסום הצרפתית פובליסיס - רשת הפרסום השלישית בגודלה בעולם. כשלון המיזוג עם אומניקום הסב לה בעיקר נזקים, לאחר שהעסקה נמשכה ונמרחה חודשים רבים ולבסוף התפוצצה. היום (יום ב') פובליסיס מראה שהיא שמה הכל מאחוריה ומביטה קדימה, בענק.

החברה, בהובלת היו"ר מוריס לוי, מסמנת את היעד הבא במדיניות הרכש האגרסיבית שלה ומתכוונת לרכוש את ענקית הדיגיטל סאפיינט (Sapient) תמורת סכום כמעט חסר תקדים של 3.7 מיליארד דולר. מימוש העסקה יציב את פובליסיס בחוד החנית של תחום הדיגיטל בעולם - יעד שמוריס לוי הכריז עליו בכל הזדמנות בשנים האחרונות. בשנה שעברה 38.4% מהכנסות פובילסיס הגיעו מהדיגיטל והחברה שואפת להגיע ל-50% עד ל-2018, מה שיקרה באופן מיידי עם השלמת עסקת ספיאנט.

פובליסיס צפויה לשלם 25 דולר עבור כל מניית סאפיינט, מה שיוביל בסך הכל לעסקה שתעניק לסאפיינט 44% מעל לשווי המניה כיום, נכון ל-31 באוקטובר. סאפיינט תהפוך לחברת בת של פובליסיס באחזקתה המלאה, כאשר מנכ"ל החברה אלן הריק (Alan Herrick) ימשיך בתפקידו ויחבור לצוות הניהול של פובליסיס.

על פי הדיווחים בעולם, העסקה אושרה על ידי הוועד המנהל של 2 החברות וכעת היא נתונה לאישור רגולטורי. המבנה העתידי הצפוי יכלול חברה ממוזגת תחת השם פובליסיס.סאפיינט (Publicis.Sapient). המיזם החדש יכלול את 3 הזרועות של סאפיינט: ניטרו, שווקים עולמיים ושירותים לגופי ממשל. לזרועות אלו יתווספו הרכישות האחרונות של פובליסיס: Digital LBI, רייזורפיש (Razorfish) ורוסטה (Rosetta).

סאפיינט מעסיקה מסביב לעולם כ-13,000 עובדים ב-37 סניפים. החיבור לפובליסיס יהפוך את הגוף הממוזג (שיעסיק יחד כ-85,000 עובדים) לחברת הדיגיטל הגדולה בעולם, כאשר ופעילותן המשותפת של החברות צפויה להניב מחזור שנתי של 8-10 מיליארד דולר.

לדברי לוי, יו"ר פובליסיס, העסקה היא חלק ממאמצי החברה להמריץ אותה, להוות תחרות ליריבותיה וכן, בשל הכישלון להתמזג עם סוכנות הפרסום מספר 2 בעולם, אומניקום. לדבריו "סאפיינט היא היהלום שבכתר, חברה יחידה מסוגה שנולדה במרחב הטכנולוגי ובעלת חוזקות בשיווק, תקשורת, ייעוץ וערוצי מסחר". עוד הוא הוסיף בשיחת ועידה שקיים אמש כי "פובליסיס וסאפיינט תהיינה מנהיגות דיגיטליות שתסייענה ללקוחות שלהן להפוך לדיגיטליות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הפטריוטים, ערוץ 14. קרדיט: אתר C14הפטריוטים, ערוץ 14. קרדיט: אתר C14
רייטינג

האם הפטריוטים היא התכנית היציבה ביותר בטלווזיה?

התחרות העזה בין מהדורות החדשות, הן מבחינת רייטינג והן מבחינת השקפת עולם ממשיכה להתבטא במשך כל רצועות היום; בפריים טיים הצפייה היתה יחסית מאוזנת

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 17% רייטינג ו-442 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.5% רייטינג ו-253 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.9% רייטינג ו-114 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 107 אלף צופים ו-4% רייטינג.


פריים טיים 

תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, ואמש התחרות היתה יחסית מאוזנת, אם כי "נוטוק" של רועי עידן שמשודרת בקשת היתה בראש עם רייטינג של 12.9% רייטינג ו-337 אלף צופים, אבל הפער בינה ובין אלו שאחריה לא היה גדול, כפי שקורה בשידורי ריאליטי גדולים, ואחריה היתה התכנית העקבית ביותר בטלוויזיה, "הפטריוטים" שמשודרת מדי ערב וזוכה לרייטינג גבוה ולמקום השני כמעט בקביעות, שהונחתה אתמול על ידי יותם זמרי, ועמדה על 8.2% רייטינג עם 233 אלף צופים. במקום השלישי היתה "משחקי השף" ריאליטי אוכל של רשת, שעמד על 8% רייטינג ו-213 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה כאן11 עם ריאליטי האוכל שלהם, שמתעלה מעל לממוצע הרייטינג של התאגיד הציבורי, ועמד על 6.7% רייטינג ו-162 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 4.6% ו-100 אלף צופים, במקום השני חלקו ערוץ 13 ורשת, כשמהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עמדה על 2.6% רייטינג ו-48 אלף צופים ואילו העולם הבוקר הייתה עם רייטינג דומה  ו-50 אלף צופים בלבד.

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור ונסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.5% ו-60 אלף צופים, ואילו אחריו היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.8% רייטינג ו-37 אלף צופים. "על הבוקר" של ערוץ 14 היה אחרון עם 1.1% רייטינג, ו-28 אלף צופים.

בצהריים, האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה בראש, עם 2.8% רייטינג ו-58 אלף צופים, אחריו היה 14 בצהריים של חדשות 12, שעמדה על 2.7% ו-66 אלף צופים, אחריה היה , ואת הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.7% רייטינג ו-36 אלף צופים בלבד.

גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 13גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 13

5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות

הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי למדידת הרייטינג נמצאת הרבה בכותרות ומרעישה בעיקר את העיתונאים ואנשי הברנז'ה. אז מה המשמעות של מדידת הרייטינג? כמה כסף הרייטינג שווה לערוצי הטלוויזיה? מה הבעייתיות בשיטה הנוכחית ומה מתכנן קרעי? 5 עובדות על שיטת הרייטינג בישראל.

הדס ברטל |


מדי יום אנחנו מביאים בפניכם את נתוני הרייטינג. כולנו יודעים להבין מי מקום ראשון מי שני, מי לשמאל מי לימין, את מי אנחנו מעדיפים ואת מי לא. אבל איך מדידת הרייטינג עובדת, איך נקבעים המספרים שכל ערוץ חי על פיהם, צובר כוח מהם ומרוויח בעקבותיהם עשרות מיליוני שקלים? מדד הרייטינג מכיל בתוכו הרבה מאוד כוח ויכולת השפעה ולא פלא ששר התקשורת, שלמה קרעי, שם לעצמו למטרה לקדם חקיקה שתשנה את שיטת המדידה. אך לפי מבקריו, הרפורמה שלו באה להיטיב עם הערוצים שנוטים פחות לבקר את הממשלה ובעצם לקחת שיטה פגומה ובמקומה לשים שיטה מוטית. אז למה מדידת הרייטינג חשובה? הנה 5 עובדות על מדידת הרייטינג שינסו לענות על כך:

1 # איך בכלל נמדד הרייטינג בישראל

בישראל מופעלת מערכת מדידת הרייטינג על ידי "ועדת המדרוג", גוף המייצג את הערוצים, המפרסמים וחברות המדיה. המדידה מתבצעת באמצעות "מד רייטינג" או כפי שאנחנו מכירים בשמו הלועזי, הפיפל מיטר (People meter) והוא מותקן בכ-700 עד 800 מאות בתי אב בישראל המייצגים את כלל האוכלוסייה. המכשיר מזהה באיזה ערוץ צופים בכל רגע, ונתוני הצפייה נשלחים למרכז איסוף בזמן אמת שמפלחים את הנתונים ומפרסמים אותם מדי יום. הנתונים שנאספים משמשים להסקת תמונת צפייה כוללת: כלומר, מה אחוז הצופים בכלל האוכלוסייה שצפו בתוכנית מסוימת. חשוב להבין שמדובר במדגם סטטיסטי בלבד, ולכן תמיד יש טווח סטייה, גם אם קטן יחסית.

2 # איך נקבע הרייטינג ולמה המספרים לא תמיד אומרים הכול

הרייטינג נמדד באחוזים מתוך כלל משקי הבית בישראל. עם זאת, יש הבדל בין מספר הצופים בפועל לבין שיעור הצפייה היחסי. ייתכן מצב שבו ערוץ יקבל רייטינג גבוה יותר מערוץ אחר, אבל בפועל יהיו לו פחות צופים, אם סך הצפייה באותו ערב קטן יותר. כלומר, המדידה מתייחסת לשיעור מתוך כלל הצפייה באותו זמן, ולא למספר מוחלט של אנשים. ישנה גם ביקורת על כך שכמה מאות בתי אב בישראל לא יכולים לייצג את כלל הציבור, שכן מספיק צופה אחד כדי להקפיץ את הרייטינג של ערוץ מסוים. המדידה גם לא מתייחסת בכלל לצופי הטלוויזיה במגזר הערבי, אלא מפלחת רק צופים יהודים. כמו כן באפשרותם של אותם בתי אב לא להפעיל את ה-people meter בזמן הצפייה וכך היא לא מדווחת לוועדת המידרוג. סוגיה קריטית נוספת היא שהמד לא בודק צפייה בשירותי סטרימינג ו-VOD.

3 # רפורמת הרייטינג של השר שלמה קרעי

שר התקשורת, שלמה קרעי, מקדם רפורמה מקיפה במדידת הרייטינג, שלדבריו נועדה להגביר את השקיפות ולשבור את המונופול של ועדת המדרוג. בפועל היא תבטל את ועדת המידרוג ותעביר לשר התקשורת את היכולת לקבוע את הרייטינג של הערוצים, מה שישים בידיו כוח עצום. הרעיון המרכזי הוא לאפשר כולל מדידה דיגיטלית של צפייה בסטרימינג ובצפייה נדחית (VOD).
קרעי טוען שהוא בא להגביר את האמינות אך מצד שני רבים בתחום חשובים שאין מקום להתערבות פוליטת במדידת הרייטינג במיוחד כאשר לפוליטיקאים יש מה להרוויח מדיווח אוהד, וערוצי הטלוויזיה חוששים מהשלכות על חלוקת תקציבי הפרסום אם יהיו כמה מקורות נתונים שונים.

חדשות היום בערוץ 12, קרדיט: מתוך השידור החי
חדשות היום בערוץ 12 - קרדיט: מתוך השידור החי