התשובה אצל גדי מרגלית? טענות שלפ"ם שאינה משקיעה בפרסום במדיה בערבית
לפ"מ ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, קיימה היום (יום ד') דיון מיוחד במצבה של התקשורת הערבית בישראל. בדיון הועלו טענות מצד גופי תקשורת ערביים כלפי לשכת הפרסום הממשלתית, על כך שזו ממעטת לפרסם במדיה הערבית.
יוזם הדיון, ח"כ עיסאווי פריג', אמר כי מצבה של התקשורת בשפה הערבית בישראל הוא בכי רע. ח"כ פריג' ציין כי לפני שנה התקיימה בכנסת ישיבה דומה אולם מאז נראה שדבר לא השתנה. יו"ר הוועדה, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, אמר כי הוועדה תשים את הנושא על סדר יומה, במטרה לקדם שיתוף פעולה בין המנהיגות הפרטית למנהיגות הממשלתית, בכדי להביא לשיפור המצב.
מנהל מרכז מוסאוא, ג'עפר פרח, אמר כי תעשיית הפרינט בשפה הערבית נמצאת במצוקה, ודרושה תמיכה של קרן מסודרת על מנת שהיא תמשיך להתקיים. לדבריו, לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) לא מעלה מספיק קמפיינים בתקשורת בערבית וכך גם לא מגיעים לגופי המדיה מספיק תקציבים. עם זאת הוא הוסיף כי דווקא תעשיית הפרסום המסחרי לומדת להכיר את החברה הערבית, אך עדיין יש מקום לשיפור. לדבריו, גם ערוץ הטלוויזיה בשפה הערבית, הלא טיוי, עדיין מקרטע למרות שהושקעו בו מיליוני שקלים.
פרח הציע לעגן משאבים לטובת הפקות מקור בשפה הערבית, כשם שנעשה לטובת הפקות מקור בשפה האמהרית. המשנה למנכ"ל רשת, שאול מגנזי התייחס לערוץ הערבי, שרשת שותפה בו, ואמר כי עד כה הושקעו בו למעלה מ-10 מיליון שקלים. לדבריו, הבעיה נעוצה בעובדה שיש לו 8 בעלי מניות. עוד הוא הוסיף כי ההשקעה נבעה מרצון לקדם את החברה הערבית וכי רשת אף מוכנה להגדיל את חלקה בערוץ ולהזרים עוד כסף.
יו"ר ועדת המדיה במליאת רשות השידור, עאטף כיוף, ציין מנגד כי ברשות השידור יש צמיחה של השידור בערבית והדבר בא לידי ביטוי גם בתקציבים. לדבריו, אם בין 2001 ל-2010 עמד התקציב השנתי על 3 מיליון שקל אז בשנתיים האחרונות הוא עלה ל-14 מיליון שקל בשנה.
מנכ"ל רדיו א-שמס, סוהיל כראם, האשים כי רשות השידור פעלה ופועלת "מטעם" השלטון. הוא הצטרף לביקורת על העדר הפניית משאבים של לפ"מ לתקשורת בערבית. מנכ"ל כול אל ערב, פאיז אשתיווי, ציין כי מצב הפרינט בכי רע וגם האינטרנט לא מביא את הישועה. ח"כ מסעוד גנאים מתח גם הוא ביקורת על לפ"מ. הוא הוסיף כי "היחס של הממשלה לתקשורת הערבית הוא חלק מהיחס של לאוכלוסייה הערבית פלסטינית במדינה".
יו"ר הוועדה, פרופ' ברוורמן, אמר כי בכוונתו לפנות למנהל לפ"מ, גדי מרגלית, ולדרוש ממנו הסברים באשר לטענות שעלו בדיון. הוא הוסיף כי בכוונת הוועדה להמשיך לעקוב אחר הנושא, על מנת לקדם פתרונות שיאפשרו שילוב כוחות בין היוזמה הפרטית לממשלה, לטובת קידום התקשורת בשפה הערבית.
- האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
- בראש הפריים טיים: ריאליטי ואירוויזיון זה שילוב מנצח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריהאם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.
יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור.
התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות
לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי.
ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריהאם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.
יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור.
התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות
לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי.
ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.
