הרחפנים יצאו משדה הקרב - ושוק ההגנה מפניהם הופך לעסק ענק

הרחפן הפך בשנים האחרונות מאביזר צילום ומוצר צרכני לכלי שמעסיק צבאות, משטרות, חברות אנרגיה, שדות תעופה ומפעילי תשתיות. הוא זול, זמין, קטן וקשה לזיהוי. בדיוק בגלל זה הוא הפך גם לאיום. מה שהתחיל בעיקר בשדה הקרב באוקראינה עבר לאזורנו ומגיע בשנתיים האחרונות למרחבים אזרחיים רגישים: נמלים, מתקני גז ונפט, שדות תעופה, תחנות כוח, אצטדיונים ואירועים המוניים.

הביקוש למערכות נגד רחפנים צומח בקצב אדיר. בעבר מערכת אבטחה אווירית נבנתה מול מטוסים, טילים או כלי טיס גדולים, אך נראה שהאיומים השתנו. רחפן מסחרי קטן יכול לטוס נמוך, לנוע לאט, להפעיל מצלמה, לשאת מטען קטן או לשבש פעילות. במקרים מסוימים הוא אינו צריך לגרום נזק פיזי גדול כדי ליצור נזק כלכלי: מספיק חשד לרחפן באזור שדה תעופה כדי לעצור המראות, לעכב נוסעים ולייצר הפסדים.

לכן שוק ההגנה מפני רחפנים עובר ממענה צבאי נקודתי לתשתית אבטחה רחבה יותר. המערכות כוללות שילוב של חיישנים, מצלמות, מכ"ם, ניתוח אותות, בינה מלאכותית ואמצעים לשיבוש תקשורת או השתלטות על הכלי. חלק מהפתרונות מנסים להפיל את הרחפן, אחרים מעדיפים להשתלט עליו או להרחיק אותו בלי לגרום לנזק סביבתי. הבחירה תלויה באתר: שדה תעופה, למשל, לא יכול להרשות לעצמו פתרון שמסכן מטוסים או נוסעים.

להרחבה: אקזיט ישראלי של 1.5 מיליארד דולר - חברת הרחפנים די-פנד נמכרת למוטורולה

העניין הגובר בתחום כבר מורגש בעסקאות. רכישת די-פנד הישראלית על ידי מוטורולה בסכום של 1.5 מיליארד דולר המחישה שהגנה מפני רחפנים אינה נישה קטנה. די-פנד פיתחה מערכת שמזהה רחפנים לפי מאפייני התקשורת שלהם ומאפשרת שליטה או נטרול בלי ירי. עבור מוטורולה, שמוכרת מערכות תקשורת ואבטחה לגופי חירום, משטרות ותשתיות, זו דרך להוסיף שכבה חדשה של הגנה אווירית נמוכה.

הדוגמה הישראלית אינה מקרית. ישראל חיה כבר שנים עם איומי כטב"מים ורחפנים מצד ארגונים עוינים, והמלחמה האיצה את הצורך במערכות מהירות, ניידות וזולות יחסית. במקביל, חברות אמריקאיות כמו אנדוריל הפכו את הדיפנס-טק לתחום שמושך הון סיכון בהיקפים שלא היו מקובלים בעבר. המשקיעים מבינים שהגבול בין טכנולוגיה אזרחית לביטחונית נעשה מטושטש יותר.

להרחבה: אנדוריל מזנקת לשווי של 61 מיליארד דולר - ושוק הרחפנים הישראלי מתחמם

המורכבות היא שלא כל אתר יכול להשתמש באותו פתרון. ליד מתקני אנרגיה אפשר לשלב אמצעי שיבוש חזקים יותר, אבל בעיר צפופה הדבר עלול לפגוע בתקשורת אזרחית. באירוע ספורטיבי צריך לזהות רחפן במהירות בלי ליצור פאניקה. בגבול צבאי ניתן להשתמש באמצעים אגרסיביים יותר. כלומר, השוק לא יהיה מוצר אחד לכולם, אלא סל פתרונות לפי רגולציה, סיכון ומרחב פעולה.

גם הרגולציה הופכת לחלק מהסיפור. במדינות רבות אסור לגופים פרטיים לשבש תדרים או להפיל רחפנים, גם אם הם מזהים איום. לכן חברות בתחום לא מוכרות רק טכנולוגיה, אלא גם שילוב עם משטרות, רשויות תעופה וגופי ביטחון. ככל שהאיום יגיע ליותר תשתיות אזרחיות, כך יגבר הצורך להסדיר מי רשאי לנטרל רחפן, באילו תנאים ומי נושא באחריות במקרה של פגיעה.

• סין מזינה את מכונת הרחפנים של איראן ורוסיה - והסנקציות לא עוצרות אותה
• צה"ל מחפש תשובה לרחפני חיזבאללה: המערכת החדשה שנפרסה בלבנון

מבחינה עסקית, זה שוק עם פוטנציאל גבוה אבל גם עם תחרות גוברת. חברות ביטחוניות ותיקות, סטארט-אפים, יצרני תקשורת וחברות תוכנה מנסים להיכנס לאותו מרחב. מי שתצליח לשלב זיהוי מדויק, עלות סבירה, אישורים רגולטוריים ויכולת פעולה בסביבה אזרחית, עשויה ליהנות מביקוש מתמשך.