בלי בועת הנדל"ן, בלי קוטג': האירועים הכלכליים נדחקו החוצה
האירוע שקיבל את מירב תשומת הלב בסדר היום התקשורתי ברבעון השני של שנת 2018 הינו סקירת העימותים בעזה, יותר מהמונדיאל. כך עולה מסקירה שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה ופורסמה היום (ד'). נתון זה עשוי להסביר גם את כמות החשיפות הגבוהה שקיבלו ראש הממשלה ושר הביטחון בתקשורת ביחס לפוליטיקאים אחרים במהלך המחצית הראשונה של השנה.
פחות עניין בכלכלה
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בסיקור התקשורתי בנושאי צרכנות, דיור ויוקר המחייה. מחאת הקוטג' שהחלה את דרכה באוהל בשדרות רוטשילד בתל אביב, הגיעה לכותרות של כל מהדורות החדשות ושינתה את לוח השידורים של ערוצי הטלוויזיה, תחנות הרדיו, העיתונים ואתרי האינטרנט גרמו להתעוררות של דור ה-Y ועוד רבים אחרים שמודאגים מעתידם הכלכלי.
על פי הנתונים, נושא יוקר המחייה ממשיך לרדת על אף כמה העלאות מחירים שזכו לסיקור שולי, וגם נושא הדיור שהוביל את סדר היום הכלכלי נחלש משמעותית בחודשים האחרונים. למעשה, על פי יפעת, הרבעון השני של שנת 2018 הינו הרבעון הראשון בשלוש השנים האחרונות בו אף אירוע או נושא כלכלי לא התברג לרשימת 20 האירועים המובילים בסיקור התקשורתי.
כתבי צרכנות הפכו ללהיט התורן ולדבר החם של מהדורות החדשות ומפינות מנומנמות בתוכניות הבוקר הם הפכו לכתבים בכירים בכל דסק חדשות וניתן היה לחשוב שהנושאים שעל סדר היום הציבורי יזכו לחשיפה ראוייה באמצעי התקשורת. אולם הדירוג של 20 הנושאים המסוקרים ביותר במדיה ברבעון השני של השנה מראה תמונת מצב שונה לחלוטין.
- רפורמה מרוככת בדרך? לוין חותר לפשרה וזה יכול לעשות רק טוב לשווקים
- ח"כ אמסלם: "הממשלה אינה מתפקדת, נביא 65 מנדטים ונשלוט כראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא קונים דירה במחיר בועה?
במציאות שבה מחירי הדירות הינם כלוט בערפל ושר האוצר, משה כחלון מנסה לכל הפחות לעצור את עליית מחירי הדירות, עלול להיווצר הרושם שזה הנושא החם ביותר ולכן גם המסוקר ביותר, אם גם אתם שותפים למחשבה זו, הרי שצפויה לכם הפתעה.
בדירוג של 20 האירועים הבולטים בתקשורת ברבעון השני של השנה אין כל אזכור לבועת הנדל"ן. לפי הרשימה הנושא המדובר ביותר באמצעי התקשורת הוא העימותים בעזה.
אם נמשיך לסקור את האירועים הבולטים נראה שהאירוע השני המוזכר ביותר הוא כמובן אחד משני האירועים הגלובליים הגדולים ביותר בעולם, גביע העולם בכדורגל, המונדיאל. במציאות שבה מערכת ה-VAR שנכנסה לשימוש לראשונה ברוסיה והורידה כמעט לאפס את טעויות השיפוט המשמעותיות, הפך הסיקור של המשחקים לעסוק בכדורגל עצמו כמעט לחלוטין. אולם גם ובעיקר במהלך אירוע גלובלי כמו המונדיאל יש מקום לדבר על עלויות של טיסות, מלונות וכמובן על מחירם של הכרטיסים לצד ההשפעה הצרכנית.
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה הסיכויים שזה יקרה?
- ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
לא גלובליים כמו שחשבנו
אם נעבור מרמת המיקרו, בחינה של אירוע בודד, אל המאקרו, בהסתכלות על כל הרשימה, נוכל לראות כי רק 14 מתוך 20 האירועים עוסקים בישראל באופן ישיר. בנוסף, אם נכליל את פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן ואת המלחמה בסוריה המספר יעלה ל-16 אירועים.
בנוסף, 4 אירועים מתוך הרשימה קשורים לתרבות וספורט ושלושה מהם עוסקים בזווית הישראלית: אירועי יום העצמאות של המדינה, האירוויזיון והזכיה של נטע ברזילי, ההגעה / אי הגעה של נבחרת ארגנטינה לישראל, והאירוע הרביעי הוא המונידאל.
אופוזיציה שקטה מדי
ביפעת בדקו גם את מספר ההופעות של 20 הפוליטיקאים המובילים במדיה המשודרת במהלך המחצית הראשונה של השנה. נוכח העניין הרב שעוררו העימותים בעזה ברבעון החולף, ניתן להבין מדוע חברי הכנסת שבלטו במספר ההופעות שלהם (ראיונות וקטעי וידאו) במדייה המשודרת (לא כולל אזכורים) הם ראש הממשלה, בנימין נתניהו עם 2,950 הופעות במחצית הראשונה של השנה ושני אחריו בפער ניכר מגיע אביגדור ליברמן עם 1,050 הופעות בלבד, יחס של כמעט 3 ל-1 לטובת ראש הממשלה.
על פי הנתונים, העשירייה הראשונה נשלטת על ידי 8 פוליטיקאים מהימין, אחת מהשמאל (תמר זנדברג) ויאיר לפיד מהמרכז.
סכימה של מספר ההופעות בתקשורת מעידה שהנתח התקשורתי של הקואליציה עומד במחצית הראשונה של השנה על 78% אל מול 22% בלבד של חברי האופוזיציה. ניתן לראות את הנחיתות התקשורתית של האופוזיציה בכך שרק ארבעה מנציגיה התברגו לצמרת 20 המובילים במדד החציוני.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את סיכום המחצית הראשונה של 2025, ובו נתונים המעידים על השינויים בתהליכי היבוא לישראל. שיעור יישום הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה - טוב לישראל" חוצה את רף ה-90%, והנתונים מצביעים על עלייה משמעותית ביבוא מוצרים ועל ירידות מחירים של עד כ-10% במוצרים מסוימים. שר הכלכלה ניר ברקת אמר כי "הרפורמות שהשקנו כבר מוכיחות את עצמן בשטח - יותר תחרות, יותר יבואנים, ומחירים שיורדים לצרכן הישראלי. אנחנו עוקבים אחרי הנתונים בזמן אמת וממשיכים לעודד את היבואנים בהסברה והדרכה, כדי שכל משפחה בישראל תרגיש את ההקלה ביוקר המחיה".
שוק היבוא הישראלי נחשב במשך שנים לריכוזי ומסורבל, עם חסמים רגולטוריים ותקינה כפולה שהכבידו על יבואנים. גם מוצרים שאושרו באירופה נדרשו לעבור הליכים חוזרים בישראל - מה שיצר עיכובים בנמלים, בדיקות כפולות ועלויות נוספות שהגולגלו לצרכן. הרפורמות שמוביל משרד הכלכלה נועדו לצמצם את שכבות הפיקוח, להפחית עלויות ולפתוח את הדלת לשחקנים חדשים. מדובר במהלך שנועד לשפר את התחרות, לקצר תהליכים ולהתאים את שוק היבוא המקומי לסטנדרטים הנהוגים במדינות מפותחות.
שינוי בדפוסי היבוא
הרפורמה "לא עוצרים בנמל", שנכנסה לתוקף במהלך 2024, שינתה את מבנה העבודה מול המכס ומוסדות התקנים. במקום בדיקות חוזרות ואישורים מראש, היבואנים נדרשים להצהיר על עמידה בתקן ולשאת באחריות לאמינות ההצהרה. על פי נתוני המשרד, כ-91% מהיבואנים כבר משתמשים במסלול החדש, המהווה כ-80% מהיקף היבוא הכספי. השימוש במסלולים הישנים ירד ביותר מ-90%. בסקר שנערך בקרב היבואנים, כ-70% מהנשאלים דיווחו על ירידה בעלויות או על הרחבת מגוון המוצרים שהם מייבאים.
במקביל, רפורמת "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בתחילת השנה, מאפשרת לייבא מוצרים שאושרו באירופה ללא צורך בבדיקות חוזרות במכון התקנים. לפי הנתונים, כ-9% מערך היבוא הרשמי - בהיקף שנתי של כ-20 מיליארד שקל - כבר נעשה לפי התקינה האירופית. בין הקטגוריות שנכנסו תחת ההכרה החדשה: מוצרי חשמל, מחשבים וציוד תקשורת, צעצועים, מוצרי תינוקות וכלי מטבח.
- משרד התעשיה דוחה את גביית הערובה על אלומיניום מסין - מה זה אומר על קליל?
- יבואני הקנאביס מאיימים על ברקת: נפנה לבג"ץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידות רוחביות במוצרים
הנתונים שפרסם המשרד מצביעים על גידול ביבוא לצד ירידה מתונה במחירים. יבוא האופניים עלה ב-44%, מכונות הקפה ב-38%, והמקררים ב-27%. מחירי מכונות הכביסה ירדו בכ-24%, שואבי האבק בכ-12.6%, והאופניים בכ-12%. במקביל נרשמה עלייה במספר היבואנים - 65% בתחום האופניים ו-60% בתחום שואבי האבק - ובחלק מהקטגוריות נוספו שחקנים חדשים לרשימת עשרת המובילים.
