בלי בועת הנדל"ן, בלי קוטג': האירועים הכלכליים נדחקו החוצה

ביטחון - IN, כלכלה - OUT. לראשונה מזה שלוש שנים שום אירוע כלכלי לא נכנס לרשימת 20 האירועים המובילים בתקשורת
גיא עיני |

האירוע שקיבל את מירב תשומת הלב בסדר היום התקשורתי ברבעון השני של שנת 2018 הינו סקירת העימותים בעזה, יותר מהמונדיאל. כך עולה מסקירה שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה ופורסמה היום (ד'). נתון זה עשוי להסביר גם את כמות החשיפות הגבוהה שקיבלו ראש הממשלה ושר הביטחון בתקשורת ביחס לפוליטיקאים אחרים במהלך המחצית הראשונה של השנה.

פחות עניין בכלכלה

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בסיקור התקשורתי בנושאי צרכנות, דיור ויוקר המחייה. מחאת הקוטג' שהחלה את דרכה באוהל בשדרות רוטשילד בתל אביב, הגיעה לכותרות של כל מהדורות החדשות ושינתה את לוח השידורים של ערוצי הטלוויזיה, תחנות הרדיו, העיתונים ואתרי האינטרנט גרמו להתעוררות של דור ה-Y ועוד רבים אחרים שמודאגים מעתידם הכלכלי.

על פי הנתונים, נושא יוקר המחייה ממשיך לרדת על אף כמה העלאות מחירים שזכו לסיקור שולי, וגם נושא הדיור שהוביל את סדר היום הכלכלי נחלש משמעותית בחודשים האחרונים. למעשה, על פי יפעת, הרבעון השני של שנת 2018 הינו הרבעון הראשון בשלוש השנים האחרונות בו אף אירוע או נושא כלכלי לא התברג לרשימת 20 האירועים המובילים בסיקור התקשורתי. 

כתבי צרכנות הפכו ללהיט התורן ולדבר החם של מהדורות החדשות ומפינות מנומנמות בתוכניות הבוקר הם הפכו לכתבים בכירים בכל דסק חדשות וניתן היה לחשוב שהנושאים שעל סדר היום הציבורי יזכו לחשיפה ראוייה באמצעי התקשורת. אולם הדירוג של 20 הנושאים המסוקרים ביותר במדיה ברבעון השני של השנה מראה תמונת מצב שונה לחלוטין.

לא קונים דירה במחיר בועה?

במציאות שבה מחירי הדירות הינם כלוט בערפל ושר האוצר, משה כחלון מנסה לכל הפחות לעצור את עליית מחירי הדירות, עלול להיווצר הרושם שזה הנושא החם ביותר ולכן גם המסוקר ביותר, אם גם אתם שותפים למחשבה זו, הרי שצפויה לכם הפתעה.

בדירוג של 20 האירועים הבולטים בתקשורת ברבעון השני של השנה אין כל אזכור לבועת הנדל"ן. לפי הרשימה הנושא המדובר ביותר באמצעי התקשורת הוא העימותים בעזה. 

 

אם נמשיך לסקור את האירועים הבולטים נראה שהאירוע השני המוזכר ביותר הוא כמובן אחד משני האירועים הגלובליים הגדולים ביותר בעולם, גביע העולם בכדורגל, המונדיאל. במציאות שבה מערכת ה-VAR שנכנסה לשימוש לראשונה ברוסיה והורידה כמעט לאפס את טעויות השיפוט המשמעותיות, הפך הסיקור של המשחקים לעסוק בכדורגל עצמו כמעט לחלוטין. אולם גם ובעיקר במהלך אירוע גלובלי כמו המונדיאל יש מקום לדבר על עלויות של טיסות, מלונות וכמובן על מחירם של הכרטיסים לצד ההשפעה הצרכנית.

קיראו עוד ב"בארץ"

לא גלובליים כמו שחשבנו

אם נעבור מרמת המיקרו, בחינה של אירוע בודד, אל המאקרו, בהסתכלות על כל הרשימה, נוכל לראות כי רק 14 מתוך 20 האירועים עוסקים בישראל באופן ישיר. בנוסף, אם נכליל את פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן ואת המלחמה בסוריה המספר יעלה ל-16 אירועים.

בנוסף, 4 אירועים מתוך הרשימה קשורים לתרבות וספורט ושלושה מהם עוסקים בזווית הישראלית: אירועי יום העצמאות של המדינה, האירוויזיון והזכיה של נטע ברזילי, ההגעה / אי הגעה של נבחרת ארגנטינה לישראל, והאירוע הרביעי הוא המונידאל.

אופוזיציה שקטה מדי

ביפעת בדקו גם את מספר ההופעות של 20 הפוליטיקאים המובילים במדיה המשודרת במהלך המחצית הראשונה של השנה. נוכח העניין הרב שעוררו העימותים בעזה ברבעון החולף, ניתן להבין מדוע חברי הכנסת שבלטו במספר ההופעות שלהם (ראיונות וקטעי וידאו) במדייה המשודרת (לא כולל אזכורים) הם ראש הממשלה, בנימין נתניהו עם 2,950 הופעות במחצית הראשונה של השנה ושני אחריו בפער ניכר מגיע אביגדור ליברמן עם 1,050 הופעות בלבד, יחס של כמעט 3 ל-1 לטובת ראש הממשלה.

על פי הנתונים, העשירייה הראשונה נשלטת על ידי 8 פוליטיקאים מהימין, אחת מהשמאל (תמר זנדברג) ויאיר לפיד מהמרכז.

 

דירוג הפוליטיקאים - סיכום המחצית הראשונה של שנת 2018

סכימה של מספר ההופעות בתקשורת מעידה שהנתח התקשורתי של הקואליציה עומד במחצית הראשונה של השנה על 78% אל מול 22% בלבד של חברי האופוזיציה. ניתן לראות את הנחיתות התקשורתית של האופוזיציה בכך שרק ארבעה מנציגיה התברגו לצמרת 20 המובילים במדד החציוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".