תקלה בהגשת כתב אישום נגד עבריין מין גרמה להקלה של 4 שנים בעונשו
חוזה מכירת דירה CHATGPTביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים
החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ. על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים
דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.
פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?
הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין.
על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות
בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין.
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.
בדיקת כננת של ג'יפ צילום: ביזפורטלבדיקה שגרתית הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
גבר שביקש לוודא שהכננת בג’יפ החדש שלו פועלת כשורה לפני יציאה לטיול משפחות, נפצע קשה כשאצבעו נלכדה במנגנון ונקטעה. חברת הביטוח טענה כי מדובר בהכנה לגרירה שאינה מכוסה בפוליסה, אך בית משפט השלום ברמלה קבע כי מדובר בפעולת גרירה לכל דבר. השופטת חייּבה את
חברת הביטוח בפיצוי של יותר ממיליון שקל, לאחר שקבעה כי הנפגע סובל מכאבים כרוניים ונכות תפקודית משמעותית
בסוף דצמבר 2019, ארבעה ימים בלבד לאחר שהתקין בג’יפ שלו כננת חשמלית חדשה, יצא התובע אל חניית ביתו עם תוכנית פשוטה: לוודא שהציוד החדש אמין לפני שהוא יוצא לטיול ג’יפים מתוכנן עם משפחתו. הכננת, כך סיפר האיש לבית המשפט, נועדה לשמש אותו לחילוץ ברכב בעת נסיעה בשטח. כדי לבדוק את תקינותה, הוא ביקש למשוך מעט את כבל הכננת, לחבר את וו הגרירה, ולבצע "ניסיון גרירה קטן" שיבטיח את מוכנותה. הפעולה, שלכאורה אינה יותר מצעד מקדים שגרתי לפני טיול, הסתיימה בפציעה קשה ובלתי הפיכה.
על פי עדותו, הכבל סירב להשתחרר כשהתובע משך אותו בידו, ולכן הוא חיבר את השלט והפעיל את הכננת. ברגע אחד, בעקבות חיבור הפוך, הכננת החלה למשוך את הכבל פנימה בעוצמה, לכדה את אצבעו של התובע וקטעה את קצה אצבע 2 בידו השמאלית - ידו הדומיננטית. פינוי מהיר לבתי החולים פוריה ולאחר מכן תל השומר, הוביל לניתוח שבו הושלמה הקטיעה עד למפרק ה-DIP. הפגיעה הותירה אותו עם נכות רפואית קבועה ועם כאבים כרוניים שאינם מרפים.
חברת הביטוח ש. שלמה, שביטחה את הרכב בביטוח חובה, סירבה בתחילה לשלם פיצוי וטענה כי האירוע כלל אינו נכנס להגדרת "תאונת דרכים". לטענתה, חיבור הוו ופתיחת הכבל הם פעולות הכנה בלבד, רחוקות מהפעולה המוגדרת בחוק כגרירה. מנגד, התובע טען כי מדובר בפעולה אינטגרלית מובהקת של גרירה, וכי כבר בשלב זה החל תהליך הגרירה בפועל. בית משפט השלום ברמלה, בפסק דין מקיף ומפורט של השופטת מיכל מועלם שיפרמן, הכריע כי גרסת התובע היא זו שמשקפת את המציאות התחבורתית והמשפטית. כפי שנכתב בהחלטה, "הפעולה של חיבור וו הגרירה לכבל הכננת הינה פעולה אינטגרלית לפעולת הגרירה… לפיכך, פעולת הגרירה כבר החלה באותה עת". עוד היא ציינה כי ללא שחרור הכבל וחיבור הוו לא ניתן לבצע גרירה כלל, ולכן מדובר בפעולה הנמצאת בלב ההגדרה החוקית של "שימוש ברכב מנועי".
ניסיונות חברת הביטוח להיתלות בפסיקה מצמצמת יותר לא הועילו
השופטת עמדה על כך שגם בפסיקה קודמת נקבע כי פעולות הכנה הגובלות בפעולת הגרירה עצמה נכנסות לגדר תאונת דרכים. בין היתר, היא הפנתה לפסק הדין בעניין כהן, שבו נפסק כי אפילו משחק של ילדים בכננת גרירה שהוביל לפציעה מהווה שימוש למטרות תחבורה, וכי "גם תאונות שיתרחשו במהלך פעולות ההכנה לגרירה יסווגו כ‘גרירה’ וכ‘שימוש ברכב מנועי’". מנגד, הניסיונות של חברת הביטוח להיתלות בפסיקה מצמצמת יותר לא הועילו. השופטת בחנה כל אחד מהפסקי־דין שהובאו לעיונה והסבירה מדוע נסיבותיהם שונות בתכלית. כך למשל, מקרה שבו נהג גרר נדחף ידנית את הרכב לפני הגרירה - פעולה שלא היתה קשורה לפעולת הגרירה המכנית - אינו דומה להפעלת כננת המחוברת ישירות למנוע הרכב, כפי שהיה כאן.
- כלל סירבה - נהג משאית יקבל בכל זאת 190 אלף שקל
- פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת הוסיפה כי גם החזקה המרבה בדבר "ניצול הכוח המכני של הרכב" מתקיימת במקרה זה, שכן הכננת פועלת באמצעות כוחו המכני של הרכב, ומכיוון שהייעוד שלה - משיכת הרכב עצמו או רכב אחר - נחשב לייעוד מקורי של ציוד שהותקן כדין. בהקשר הזה ציינה השופטת בפסק הדין שפורסם כי, "התובע העיד כי הוא חיבר את השלט לכננת והפעיל אותו כאשר הרכב היה מונע… מדובר בסיכון ייעודי של משיכת מטען".
