נפגעו בתאונה במהירות אפסית - ויקבלו פיצוי מהפניקס
בני זוג טענו כי תאונת דרכים קלה, שהתרחשה במהלך פקק תנועה, גרמה להם לנכויות משמעותיות. הם פנו לטיפול רפואי, ובהמשך התפתחו אצלם תסמינים נוספים, בהם כאבים כרוניים, הגבלות בתנועה ותסמינים נוירולוגיים. בסופו של דבר, הם אובחנו כסובלים מנכויות בשיעור של 15%
ו-20%. לדברי השופט, "אמנם מדובר בתאונה קלה מבחינת הנזק לרכב, אך אין בכך כדי לשלול את האפשרות שנגרם נזק גופני משמעותי לנוסעים"
בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, נדונה תביעה של בני זוג שטענו כי תאונת דרכים קלה, שהתרחשה במהלך פקק תנועה בדרום הארץ, גרמה להם לנכויות משמעותיות. בית המשפט קיבל את טענותיהם והורה לחברת הביטוח הפניקס לפצות אותם. ההחלטה הזו מעוררת עניין רב, שכן היא מדגישה את ההכרה המשפטית בהשפעות הפיזיות והנפשיות האפשריות של תאונות קלות לכאורה.
התובעים, בני זוג בשנות ה-40 לחייהם, נסעו ברכבם בכביש ראשי ב-15 במרץ 2022 בשעות הבוקר. בשל עומס תנועה כבד, הם נאלצו לעצור בעמידה מוחלטת. בעת שהמתינו להתקדמות התנועה, רכב אחר פגע בהם מאחור במהירות נמוכה מאוד. הפגיעה היתה קלה, והנזק לרכבם היה מזערי. עם זאת, בני הזוג דיווחו מיד על כאבים באזור הצוואר והגב העליון. הם פנו לטיפול רפואי באותו יום, ובמהלך החודשים הבאים התפתחו אצלם תסמינים נוספים, בהם כאבים כרוניים, הגבלות בתנועה ותסמינים נוירולוגיים. בסופו של דבר, הם אובחנו כסובלים מנכויות בשיעור של 15% ו-20%, בהתאמה.
בני הזוג טענו כי אף שהפגיעה
היתה קלה מבחינה מכנית, ההשפעה על בריאותם היתה משמעותית. הם הציגו חוות דעת רפואיות שתמכו בטענותיהם לגבי הנכויות שנגרמו להם בעקבות התאונה. מנגד, חברת הביטוח הפניקס טענה כי לא ייתכן שתאונה במהירות אפסית תגרום לנכויות, וכי התובעים אינם זכאים לפיצוי.
בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהוצגו בפניו, והחליט לקבל את גרסת התובעים. השופט מנחם (מריו) קליין ציין בפסק הדין שלו כי, "אמנם מדובר בתאונה קלה מבחינת הנזק לרכב, אך אין בכך כדי לשלול את האפשרות שנגרם נזק גופני משמעותי לנוסעים". עוד הוא הוסיף כי, "הספרות הרפואית מכירה במקרים שבהם גם תאונות קלות יכולות לגרום לפגיעות משמעותיות, במיוחד באזור הצוואר והגב".
- נפלה מאופניה בטיילת נתניה - ותקבל פיצויים גבוהים
- רוכב קטנוע ללא ביטוח נפצע - ועדיין יקבל פיצוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט גם הדגיש את חשיבות ההסתמכות על חוות דעת רפואיות מקצועיות, וציין בפסק הדין שפורסם כי, "חוות הדעת שהוגשו מטעם התובעים היו מבוססות ומשכנעות, ולא נסתרו באופן מהותי על ידי הנתבעת".
לאור הממצאים, בית המשפט הורה להפניקס לפצות את בני הזוג בגין הנכויות שנגרמו
להם, כולל הוצאות רפואיות, אובדן הכנסה וכאב וסבל, בסכום כולל של 367.5 אלף שקל - מתוכם 48.5 אלף שקל הוצאות ומשפט ושכר טרחת עורך דין. השופט קליין ציין בהכרעת הדין שלו כי, "על חברות הביטוח להכיר בכך שגם תאונות שנראות קלות על פניו עשויות לגרום לנזקים משמעותיים,
ואין לדחות תביעות כאלה על הסף".
פסק דין זה מהווה תקדים חשוב בתחום דיני הנזיקין והביטוח, בכך שהוא מכיר באפשרות שנזקים גופניים משמעותיים עלולים להיגרם גם בתאונות קלות. הוא מדגיש את החשיבות של בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו, והסתמכות
על ראיות רפואיות מקצועיות.
- האם טענה שנאנסה והרתה, האב טוען שהיא בגדה
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
האם בית המשפט הסתמך רק על חוות דעת רפואיות מטעם התובעים, או שהוזמנו גם מומחים מטעם בית המשפט?
בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, שבדק את התובעים וקבע
כי יש קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכויות שהתפתחו אצלם. חוות הדעת הזו היוותה גורם משמעותי בהחלטת השופט.
כיצד הסביר בית המשפט את העובדה שהתאונה התרחשה במהירות נמוכה מאוד, אך בכל זאת גרמה לנכות?
השופט הדגיש כי פגיעות צוואריות, הידועות בשם "צליפת שוט" (Whiplash), יכולות להתרחש גם במהירויות נמוכות. בנוסף, הספרות הרפואית מכירה בכך שכל גוף מגיב אחרת לטראומה, ולכן אין לשלול פגיעות רק בגלל עוצמת הפגיעה הנמוכה.
האם לתובעים היו היסטוריות רפואיות קודמות שהיו עלולות להשפיע על הפסקת הפיצוי?
חברת הביטוח ניסתה לטעון כי התובעים סבלו מבעיות רפואיות קודמות, שעלולות היו להשפיע על מצבם. ואולם בית המשפט קבע כי אין הוכחה לכך שמצבם
הרפואי הקודם הוא שגרם לנכויות, והעדיף את עמדת המומחה הרפואי שקשר את הפגיעות לתאונה.
האם בית המשפט התייחס לכך שחברות ביטוח נוהגות לדחות תביעות המבוססות על תאונות קלות?
בהחלט. בפסק
הדין צוין כי, "אין לדחות תביעות באופן אוטומטי רק בשל עוצמת הפגיעה הנראית לעין", וכי על חברות הביטוח לבחון לעומק כל מקרה לגופו ולתת משקל משמעותי לראיות הרפואיות.
כיצד השפיעה התנהלות חברת הביטוח על
החלטת בית המשפט?
בית המשפט טען כי הפניקס לא הציגה ראיות רפואיות חזקות מספיק כדי לסתור את חוות הדעת של התובעים, ולא שלחה אותם לבדיקה רפואית מטעמה בזמן סביר. הדבר פעל לרעת החברה, ותרם להחלטה לחייבה בפיצוי.
במקרה נוסף, קבע בית משפט השלום בצפת במאי 2024 כי צעיר שרכב על אופנוע ללא ביטוח, ובמהלך הנסיעה התנגש במכונית שיצאה מחניה, יפוצה בסכום של כמעט מיליון שקל. חברת הביטוח מנורה, שביטחה את הרכב, לא זימנה למתן עדות את הנהג של הרכב כדי להפריך את גירסת התביעה, שלפיה הוא האשם בתאונה, ואף הסכימה לשאת בנזקי הרכוש שנגרמו לרוכב האופנוע. בעקבות כל אלה החליטה השופטת רביע ג'באלי לחייב אותה לשלם פיצויים גם עבור נזקי הגוף שלו. מדובר בתאונת דרכים שאירעה לפני כחמש שנים בשטח עירוני. לפי טענתו, התובע (35) רכב על האופנוע שלו בנתיב הימני של הכביש. לפתע התפרץ מתוך חניית בניין רכב הנתבע, היישר אל הנתיב שלו, ומכיוון שלא היתה לרוכב האופנוע אפשרות לחמוק ממנו, כך לטענתו – הוא נחבט בו בעוצמה. במועד התאונה לא היה לרוכב ביטוח בתוקף, ולכן הוא הגיש תביעה נזיקית נגד הנהג של המכונית ומנורה שביטחה אותה. לדבריו, הוא נהג כחוק ובמהירות המותרת, בעוד שנהג המכונית פעל בצורה לא תקינה בכך שהתפרץ לנתיב שבו הוא היה בצורה מסוכנת, כך שהאחריות לתאונה ולנזקים שנגרמו לו בעקבותיה רובצת במלואה עליו. מנגד, טענה מנורה כי הרוכב הוא שה שהאחראי לתאונת הדרכים, ומשכך היא פטורה מלפצות אותו.

האם טענה שנאנסה והרתה, האב טוען שהיא בגדה
אב לילד בן 12 טען כי רק לאחר הגירושים נודע לו מהאם כי הבן אינו בנו הביולוגי, וביקש מבית המשפט לערוך בדיקה גנטית כדי לברר זאת, בטענה שניהלה רומן בזמן שעבד בחו"ל. האם סיפרה בתסקיר שנערך כי נאנסה לפני ההיריון, אך הסכימה עם האב בזמנו לשמור זאת בסוד. חרף
הספקות, קבעה השופטת ורד ריקנטי-רוסהר כי בירור האבהות יפגע קשות ביציבות חייו של הקטין - ולכן דחתה את התביעה
לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה התגלגלה בחודשים האחרונים פרשה מורכבת במיוחד, שבה נפגשו טענות קשות, סוד משפחתי שנשמר במשך שנים והכרעה לא פשוטה בין חקר האמת לבין טובת ילד. מדובר בזוג נוצרים שנישאו בנישואים אזרחיים, עלו לישראל לאחר תקופה ארוכה של המתנה, ובמהלך חייהם המשותפים נולדו להם שלושה ילדים. כשיחסיהם עלו על שרטון והם התגרשו בהסכמה במרץ 2024, החל האב לטעון כי אחד מילדיהם, שכיום הוא בן 12, אינו בנו הביולוגי.
לדברי האב, בתקופת ההיריון הוא עבד בחו"ל והיה שב לביתו לעתים רחוקות בלבד - אחת לחודש ולעתים אחת לחצי שנה. לדבריו, לא עלה בדעתו ספק כלשהו עד שלטענתו, לאחר הגירושים, הטיחה בו האם כי הילד אינו בנו. מאותו רגע הוא לא היה רגוע, ודרש מבית המשפט לערוך בדיקה גנטית שתכריע בסוגיה.
האם מצדה, טענה בכתב ההגנה כי מדובר בתביעה חסרת תום לב, שהוגשה אך ורק על רקע הסכסוך בין הצדדים ולא מתוך דאגה לילד. היא ציינה כי לאורך השנים התובע הכיר בקטין כבנו לכל דבר ועניין, ואף הצהיר כך בפני הרשויות במסגרת הליכי העלייה - דבר שאפשר למשפחה לקבל זכויות וכספים עבור כלל התא המשפחתי. "הקטין אינו מכיר אב אחר ואין מקום לזעזע אותו ולטעת בו ספקות מיותרים", הדגישה האם.
האב טוען שהאונס הוא סיפור כיסוי
הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, שם מונתה עובדת סוציאלית לסדרי דין והוגשה גם עמדת אפוטרופוס לדין לקטין. הדברים שנחשפו בתסקיר העובדת הסוציאלית טלטלו את ההליך: האם סיפרה כי עוד לפני שנכנסה להיריון היא נאנסה, וכי כשהתברר לה שהיא בהריון היא שיתפה את האב, שהבטיח לה לשמור על הסוד ולקבל את הילד כאילו היה שלו. העובדה הזו, שהובאה לראשונה בפני בית המשפט, חיזקה את הספקות בלבו של האב, אלא שהוא דבק בגרסתו שמדובר בסיפור כיסוי שנועד להסתיר בגידה מצדה.
- האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
- מדהים: עשו בדיקת אבהות וגילו כי אינם הוריו האמיתיים של בנם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העובדת הסוציאלית לשירותים החברתיים התרשמה כי חשיפת הקטין לספקות סביב זהות אביו עלולה לפגוע קשות ביציבותו. בתסקיר נכתב כי, "חקר האמת ביחס לאבהותו של התובע עלולה לתלוש את הקטין מהשורשים הידועים והמוכרים וליצור טלטלה בחייו". היא הוסיפה כי מדובר בילד בן זקונים, שהוריו נפרדו זמן קצר לאחר עליית המשפחה לישראל, ילד שמתקשה בהסתגלות החברתית והתרבותית לחיים החדשים, וממילא חווה קשיים רגשיים, עצב והתפרצויות זעם.