אוניברסיטת ת"א אוניברסיטה מעונות סטודנטים נדל"ן
צילום: Istock

מחפשים להשקיע בדירות סטודנטים? הנה מה שכדאי שתדעו

דירות סטודנטים מגלמות אפשרות השקעה שעשויה להניב תשואות נאות, אך כדאי לשים לב גם למגבלות. טרם כניסה לפרויקט, אלו הדברים שכדאי לקחת בחשבון

מורן ישעיהו | (8)

דירות סטודנטים בקרבת אוניברסיטאות ומכללות מגלמות אפשרות השקעה שעשויה להניב תשואות מעל לממוצע. זאת בשל פוטנציאל השבחה גבוה של הנכסים לצד ביקוש גובר והשכרה מהירה אם כי לא בהכרח יציבה - מסיבה זו חשובה בחירה נכונה של מיקום הנכס.

טרם רכישת דירה בפרויקט מסוג זה ישנם מספר גורמים מרכזיים שכדאי לקחת בחשבון בהם בין השאר כיצד בכלל מוגדר סטודנט, מה אומרת התב"ע, מה המגבלות על המכירה וההשכרה, מה המחויבות של היזם כלפי העירייה וחברת הניהול ומה המחויבות של חברת הניהול כלפי המשכיר. 

מה אומר החוק ומה ההתנהלות מול הרשויות המקומיות?

"החוק אינו כולל הגדרה לדירת סטודנטים", מסביר יובל גלאון, שותף במשרד שביט בר און גלאון צין ויתקון ושות'. "לכל מודל עסקי ההגדרות שלו". לדבריו, "צו שהוציא שר הפנים מסביר מהן המטרות הציבוריות שניתן להשתמש לטובתן בשטח חום (שטח המוקצה לבנייה ציבורית), כלומר בתי ספר ושימושים מוכרים. עם זאת, בסמכותו להרחיב מדי פעם את השימושים של החוק באמצעות צו - אחד מהם היה מעונות לסטודנטים".

"המשמעות היא שרשויות מקומיות בהן יש מוסדות אקדמיים יכולות להשתמש בשטחים שהשמישו לצורכי ציבור כדיור לסטודנטים. הן לא רוצות מאחר ולסטודנטים יש אפשרות לשלם ארנונה מופחתת. הן רוצות להתעסק בדברים שמניבים להן כסף כמו תעשייה ולא להתעסק בסטודנטים שייתכן שאינם תושבי העיר", מוסיף גלאון.

במצב בו ניתן היתר מהעירייה לבניית המעונות בשטחים ציבוריים, היא תדרוש ערבויות מצד היזם לפרויקט כמו למשל הגדרת דיירים שלומדים במוסד אקדמי, מגבלת גיל מסוים, הקמת חברת ניהול שתדווח על חוזי השכירות. בכל מצב של חשד מצד העירייה, היזם עשוי לעמוד בפני סנקציות כספיות גדולות בדמות חילוט הערבות שהעמיד.

מיהו סטודנט והאם מתבצעת אכיפה לגבי אכלוס ראוי של הדירות?

"סטודנט זה מי שלומד באחד מהמוסדות האקדמאים המוכרים בארץ על ידי המוסד להשכלה גבוהה", מסביר אלדד פרי, מבעלי פרי נדל"ן, המחזיק בפרויקט למעונות סטודנטים ברחובות.

לדבריו, "פיקוח זה קל. אותי למשל עיריית רחובות חייבה להקים חברת ניהול, לרשום הערת אזהרה בטאבו שהייעוד הוא לשימוש לסטודנטים בלבד כך שלא ניתן למכור את זה בפועל אלא רק להחכיר את זה לדורות ואז בעצם אני נשאר בעלים כל הזמן על ידי חברה משכנת".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מי קונה את הדירות בפרויקטים?

לדברי פרי, הקונים בפרויקט הם בעיקר משקיעים קטנים ובינוניים כאשר "הקונה הוא חוכר והבניין יירשם כבית משותף וכל דירה תירשם כתת חלקה, כמו שבמנהל מקרקעי ישראל אפשר לקחת משכנתא, גם פה זה מה שיקרה - פשוט העירייה לא רוצה לעמוד מול 450 רוכשים אלא להתנהל מול בעלים אחד".

"את שלב הבניה מממנת קרן מאחר והבנקים מתקשים לעשות חיתום לכמות כל כך גדולה של אנשים אבל כשעושים ריפייננס כשמסיימים לבנות, בנקים נותנים משכנתאות ומחליפים את הקרן", הוסיף.

מה התשואה למשקיעים?

ביחס לדירות בשוק החופשי, דירות סטודנטים מניבות תשואה מעט גבוהה יותר הנאמדת בכ-2.5%. על דירה טיפוסית בפרויקט: 35 מ"ר נטו ו-6 מ"ר מרפסת, מחולקת ל-2 חדרים בעלות ממוצעת של 650 אלף שקל - פרי מציין תשואה של כ-6% (בחישוב של 1,600 שקל למיטה). 

למניעת מצב בו יהיו חודשים בהם הנכסים יעמדו ריק ללא שוכרים, מקובל לחתום על חוזה שכירות לשנה (במסגרתו נכללת גם חופשת הקיץ). אמנם, בהקשר זה טוען פרי כי "כל נכס מניב יכול להיות ריק במידה ולא נמצאו שוכרים, אולם על בסיס הביקוש הרב לדירות לסטודנטים ברחובות (11 אלף סטודנטים המתמודדים על 500 מיטות במעונות בלבד), הסיכוי לכך קטן ביחס לנכסים מניבים אחרים".

מהי חברת ניהול ומה ההתנהלות מולה?

חברת ניהול אחראית על ניקיון ותחזוקה תקינים של הבניין באופן שוטף. בטווח הארוך מדובר בהשקעה משתלמת במובן זה שהיא דואגת לספק איכות חיים לדיירים, אמנם העלויות החודשיות גבוהות ומוערכות במאות שקלים - תלוי בחברת הניהול. 

"להבדיל מחברה קבלנית שצריכה רישיון, לחברת ניהול בארץ אין רישיונות. החוק לא דורש שום דבר למעט שתהיה חברה שתוקם כדין ושבעליה יהיו רשאים לנהל חברה", מציין פרי. "אני כבר הקמתי את החברה מראש, קיימת אצלנו חברת ניהול שנותנת שירותים בתוך הקבוצה והיא זו שמעמידה את הסכום האסטרונומי של 3,200,000 לעירייה כערבות".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דידי 01/01/2019 10:42
    הגב לתגובה זו
    זה לא חדש שדירות לסטודנטים זה רווח טוב! מחירים של פרויקטים כמו למשל PLACE ברחובות גם הופכים את העניין ליותר ריווחי. ועל זה נאמר- יחי הסטודנטים!
  • 7.
    ל- 6 שמעת על משכנתא? אתה יכול לקחת משכנתה ושים בפק״מ? (ל"ת)
    אמיר 31/12/2018 20:29
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משקיע 31/12/2018 14:46
    הגב לתגובה זו
    1. בנקים מאוד אוהבים הרבה מאוד ערבים ומשקיעים, עמלות גדולות, הרבה חשבונות בנק, הרבה אפשרויות לעשות כסף. 2. החוק לחלוטין מגדיר מהי דירת סטודנטים תחת חוק עידוד השקעות הון. גודל דירה ומחיר השכרתה קבועים בחוק. תעשו שיעורי בית 3. התשואה בתחום לא טובה! פשוט נוראית, המון עלויות תחזוקה, המון עלויות שוטפות של התנהלות מול הסטודנטים, פרקי זמן קצרים וחודשים ריקים. מחייב דירות מרוהטות שזה סיפור תשימו בפקם דולרי תקבלו אותו הדבר פחות כאבי הראש
  • 5.
    אלי 31/12/2018 11:25
    הגב לתגובה זו
    "את שלב הבניה מממנת קרן מאחר והבנקים מתקשים לעשות חיתום לכמות כל כך גדולה של אנשים אבל כשעושים ריפייננס כשמסיימים לבנות, בנקים נותנים משכנתאות ומחליפים את הקרן" זה הבולשיט הכי גדול ששמעתי
  • 4.
    רון 31/12/2018 11:23
    הגב לתגובה זו
    ממש השקעת השנה חח
  • 3.
    ישראבלוף כרגיל 30/12/2018 21:52
    הגב לתגובה זו
    ושוכר ראוי בלבד.
  • 2.
    הומלס 3 ספסלים 30/12/2018 21:47
    הגב לתגובה זו
    אחרי שמחירי הדיור ייקרסו, זוגות צעירים לא יעמדו בהחזרים , ויאבדו דירות יישארו עם חובות עתק בבנק. הספסלים זה הטיינד החדש, חללי עבודה כמו קפסולות .
  • 1.
    צפויה התפרצות של... של... אההה... (ל"ת)
    רון בלוק 30/12/2018 19:11
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.