סיבוב נוסף: חוק שכירות הוגנת חוזר והפעם - ללא פיקוח על שכ"ד

הצעת החוק קובעת כללים להגנה על השוכרים שלא ניתן יהיה להתנות עליהם במסגרת חוזה
ענת דניאלי |

חוק שכירות הוגנת חוזר והפעם עם תמיכה ממשלתית. ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק השכירות הממשלתית של שרת המשפטים איילת שקד. על פי הסיכום בין שרת המשפטים לחברי הכנסת שהגישו הצעות חוק פרטיות  (ח"כ פולקמן 'כולנו', וח"כית שפיר 'המחנה הציוני') בנושא, ועדת השרים לחקיקה תאשר את כל הצעות החוק, הממשלתית והפרטיות, ולאחר האישור בקריאה טרומית, ההצעות הפרטיות יוצמדו להצעת החוק הממשלתית של שקד.

שוק השכירות בישראל מונה כ-600 אלף משקי בית החיים בשכירות, והיקפו הכספי נאמד בכ-20 מיליארד שקל בשנה. שיעור המתגוררים בשכירות עלה בשני העשורים האחרונים, כאשר בשנת 1995 עמד על כ-16.5% ונכון לשנת 2013 עמד על כ-28%. 

הצעת החוק קובעת כללים להגנה על השוכרים שלא ניתן יהיה להתנות עליהם במסגרת חוזה מול המשכירים. על פי ההצעה, המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש, עד שליש מדמי השכירות עבור שליש מהתקופה, ולא יותר מפי שישה מדמי השכירות לחודש, ואם הערובה כרוכה בהוצאה כספית של השוכר, היא תוגבל בעד פי שלושה מדמי השכירות לחודש.

ללא הקפאת מחירי השכירות

בהצעת החוק הממשלתית, נבלמה הדרישה להקפאת המחירים בשוק השכירות, דבר שלטענתה היה מוביל להקפצת מחירים באופן מיידי, להזנחת הדירות מצד המשכירים, לחוסר רצון להשקיע בהן ולהתערבות רגלוטורית מיותרת בשוק החופשי.

עוד קובעת הצעת החוק כי על המשכיר חלה החובה למסור את המושכר בהתאמה מלאה למה שהוסכם עם השוכר. המשכיר לא יוכל להוסיף בחוזה תניה הפוטרת אותו מאחריות לאי התאמה או לפגם שיתגלה בנכס.

דירה ראויה למגורים ותנאי סיום חוזה

החוק מגדיר גם מהי דירה שאינה מתאימה למגורים, אותה אסור להשכיר: דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, ודירה שאין בה פתחי אוורור. נוסף על כך, משכיר לא יהיה רשאי לדרוש מהשוכר לשלם עבור ביטוח דירה המשולם על הנכס.

עוד קובעת הצעת החוק כי המשכיר רשאי יהיה להודיע על סיום החוזה 90 יום לפני תום החוזה, ואילו לגבי השוכר ההוראה מקלה יותר והוא יהיה רשאי להודיע על כך למשכיר 60 יום לפני תום החוזה. הוראה זו לא תינתן לתניה, אלא לטובת השוכר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

שרת המשפטים איילת שקד: "הצעת החוק הממשלתית מאזנת בין הצורך להגן על השוכרים, המהווים את "החוליה החלשה" לעומת המשכירים, ועם זאת אנחנו מקפידים שלא לפגוע בשוק השכירות החופשי ולהכניס רגולציה מקום שאין בה צורך, ושהנזק שתייצר יעלה על התועלת. כך, ברור שהגבלת מחירי השכירות יובילו להקפצת מחירי השכירות בטווח המיידי, דבר שייפגע בראש ובראשונה בשוכרים. אני בטוחה שההסכמה אליה הגעתי עם חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר, תוביל לשוק שכירות סביר יותר והוגן יותר". 

חה"כ סתיו שפיר אמרה: "אחרי מאבק עיקש שניהלתי בכנסת וביחד עם אלפי צעירים וצעירות בשנתיים האחרונות, סוף סוף יש בשורה של ממש לשני מיליון שוכרי הדירות בישראל. בחודשים האחרונים ניהלנו מו״מ ארוך עם משרד המשפטים כדי להגיע להסכמה על החוק, שיכלול הסדרה של חוזה השכירות, תנאים בסיסים להשכרת דירה, הגדרה של יחסי השוכר והמשכיר ועוד. לראשונה זה עשרות שנים נעשה צעד של ממש כנגד ניצול חולשתם של השוכרים וכניעתם לחוזים לא הוגנים, לתשלומים של עשרות אלפי שקלים בערבויות ובטחונות במזומן, וחוסר וודאות מוחלט לגבי עתידם בדירה. בהמשך נדרוש צעדים נוספים להגדלת היצע הדירות להשכרה וליצירת מודלים אפקטיביים של שכירות הוגנת וארוכת טווח."

בנימין נתניהובנימין נתניהו
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר

מה הקשר בין מחירי הדירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו; על המחירים בת"א ובשאר הארץ, על ההשפעה של ת"א על מקומות אחרים, על הסיבות לירידה במחירים ומתי תדעו שמתקרבת עצירה בירידת המחירים?

רן קידר |

מחירי הדירות בת"א חזרו 3 שנים אחורה. מדד מחירי הדירות בעיר הגדולה צנח כמעט 6% מהשיא, קצב שנתי של כ-9%. כך עולה מנתוני הלמ"ס. בפועל, הירידה חדה יותר משתי סיבות עיקריות - הראשונה היא שהלמ"ס לא מודדת מחיר כלכלי, אלא מחיר שהקבלן מספק למדגם. אלא שהמחיר הכלכלי, הכולל הנחות מימוניות ומבצעים נמוך דרמטית מ"מחיר המחירון". השנייה - הנתונים של הלמ"ס מתפרסמים בעיכוב של חודשיים וחצי. אתמול עם פרסום המדד קיבלנו נתונים לחודשים ספטמבר-אוקטובר, "ממוצע" של 1 באוקטובר (לפני חודשיים וחצי). אין שום סיבה בעולם שהגוף הכי חשוב במדינה בניתוח ואספקת נתונים כלכליים לקובעי מדיניות לצורך קבלת החלטות, יהיה כל כך לא מעודכן ועם תהליכים ארכאיים. היכולת לדעת בכל רגע נתון, אולי בעיכוב קטן, את מחירי הדירות היא קלה ופשוטה ואתם רואים אותה כאן ובאתרים אחרים - עסקאות שוטפות עדכניות, לוחות מודעות, שיחות עם מוכרים וקונים ועוד. אם עיתונאים יכולים, בטוח שבלמ"ס יכולים.

צניחה במחירי הדירות בת"א

בכל מקרה, שתי הסיבות האלו גורמות לכך שהמידע חלקי. מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו בספטמבר-אוקטובר ב-0.5% ובת"א ב-1.1%, ובמצטבר ירדו כבר 8 חודשים רצופים בשיעור של מעל 3% בכל הארץ ו-5.8% בתל אביב. הערכה מעודכנת יותר היא שהמחירים בכל הארץ ירדו בכ-7%, ובתל אביב מעל 10%. זו לא ירידה , זו כבר צניחה חופשית. 

צריך להזכיר שת"א היא העוגן של המחירים. כולם מתיישרים אליה. אם בתל אביב עולה דירה ב-4 מיליון, אז דירה דומה תעלה בגבעתיים 80% ממנה ברמת גן 70% ובפתח תקווה 60%. לא מדע מדויק, אבל הכוונה שהיא השוק שאליו מתיישרים. ולכן, הטענה של קבלנים ואינטרסנטים שונים שהירידות יהיו רק בת"א ולא יגלשו למקומות אחרים אינה נכונה. ברגע שנקודת הייחוס משתנה, הכל משתנה, מי פחות מי יותר וכמובן שיש גם גורמים ספציפיים שמשפיעים על כל אזור. האזורים החרדיים לא קשורים לשאר המקומות. הביקושים שם גדולים וחזקים והמחירים עולים. 

בירושלים יש תופעה הפוכה לתל אביב - עלייה עשירה שמעלה את המחירים. בת"א, הפיל שבחדר הוא הירידה. בוועידת ביזפורטל, דיברו על ההגירה נטו, ועל פי הדוברים מדובר על 40 אלף איש מאזור המרכז שעזבו השנה את הארץ. מדובר על 10-15 אלף דירות שלא צריכים אותם, היצע הדירות בעצם גדל. זה אחד ההסברים החשובים לירידה במחירי הדירות.  אבל זה גם מעלה שאלות לגבי ההמשך.

אם אנשים יעזבו - המחירים ירדו. צריך להסתכל לאמת בעיניים, בלי קשר לדעה הפוליטית שלכם. אנחנו בשנת בחירות, בחירות בפתח והגירה יכולה להתעצם על רקע השסע החברתי. מעבר לכך, אנשים לא מעטים נותנים כעת "צ'אנס" לבחירות. אם המצב יישאר ובנימין נתניהו יישאר בשלטון, הם עלולים לעזוב. קשה לכתוב על הנושא הזה בלי פוליטיקה, אבל באמת במבחן הקר - בחירת נתניהו, תוביל כנראה להגירה נוסת מת"א. זה הפיל הגדול שבחדר, וזה גורם לאנשים כבר עכשיו לשקול את צעדיהם.


נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות; בתגובה, סקטור הנדל"ן מזנק 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית.

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

הגדלת המינוף עבור דירות בשווי נמוך 

צעד נוסף ומשמעותי עליו הודיע הפיקוח הוא קיבוע הקלה שניתנה כהוראת שעה בשנתיים האחרונות, ואשר נועדה במקור לסייע לציבור על רקע מלחמת “חרבות ברזל”. ההקלה מאפשרת לתאגידים בנקאיים לאשר הלוואה לדיור שלא לצורך רכישת זכות במקרקעין, כלומר “הלוואה לכל מטרה” במשכון דירה, גם כאשר שיעור המימון עולה על 50% ועד לתקרה של 70%. עם זאת, נקבע כי סכום ההלוואה שמעל שיעור מימון של 50% לא יעלה על 200 אלף שקל, כך שהשינוי רלבנטי בעיקר לדירות זולות של כמיליון שקל. בבנק ישראל מדגישים כי קיבוע ההקלה משקף הכרה בצורך של משקי הבית בנזילות ובאשראי זול יחסית, גם מעבר למשכנתא עצמה.