סיבוב נוסף: חוק שכירות הוגנת חוזר והפעם - ללא פיקוח על שכ"ד

הצעת החוק קובעת כללים להגנה על השוכרים שלא ניתן יהיה להתנות עליהם במסגרת חוזה
ענת דניאלי |

חוק שכירות הוגנת חוזר והפעם עם תמיכה ממשלתית. ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק השכירות הממשלתית של שרת המשפטים איילת שקד. על פי הסיכום בין שרת המשפטים לחברי הכנסת שהגישו הצעות חוק פרטיות  (ח"כ פולקמן 'כולנו', וח"כית שפיר 'המחנה הציוני') בנושא, ועדת השרים לחקיקה תאשר את כל הצעות החוק, הממשלתית והפרטיות, ולאחר האישור בקריאה טרומית, ההצעות הפרטיות יוצמדו להצעת החוק הממשלתית של שקד.

שוק השכירות בישראל מונה כ-600 אלף משקי בית החיים בשכירות, והיקפו הכספי נאמד בכ-20 מיליארד שקל בשנה. שיעור המתגוררים בשכירות עלה בשני העשורים האחרונים, כאשר בשנת 1995 עמד על כ-16.5% ונכון לשנת 2013 עמד על כ-28%. 

הצעת החוק קובעת כללים להגנה על השוכרים שלא ניתן יהיה להתנות עליהם במסגרת חוזה מול המשכירים. על פי ההצעה, המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש, עד שליש מדמי השכירות עבור שליש מהתקופה, ולא יותר מפי שישה מדמי השכירות לחודש, ואם הערובה כרוכה בהוצאה כספית של השוכר, היא תוגבל בעד פי שלושה מדמי השכירות לחודש.

ללא הקפאת מחירי השכירות

בהצעת החוק הממשלתית, נבלמה הדרישה להקפאת המחירים בשוק השכירות, דבר שלטענתה היה מוביל להקפצת מחירים באופן מיידי, להזנחת הדירות מצד המשכירים, לחוסר רצון להשקיע בהן ולהתערבות רגלוטורית מיותרת בשוק החופשי.

עוד קובעת הצעת החוק כי על המשכיר חלה החובה למסור את המושכר בהתאמה מלאה למה שהוסכם עם השוכר. המשכיר לא יוכל להוסיף בחוזה תניה הפוטרת אותו מאחריות לאי התאמה או לפגם שיתגלה בנכס.

דירה ראויה למגורים ותנאי סיום חוזה

החוק מגדיר גם מהי דירה שאינה מתאימה למגורים, אותה אסור להשכיר: דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, ודירה שאין בה פתחי אוורור. נוסף על כך, משכיר לא יהיה רשאי לדרוש מהשוכר לשלם עבור ביטוח דירה המשולם על הנכס.

עוד קובעת הצעת החוק כי המשכיר רשאי יהיה להודיע על סיום החוזה 90 יום לפני תום החוזה, ואילו לגבי השוכר ההוראה מקלה יותר והוא יהיה רשאי להודיע על כך למשכיר 60 יום לפני תום החוזה. הוראה זו לא תינתן לתניה, אלא לטובת השוכר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

שרת המשפטים איילת שקד: "הצעת החוק הממשלתית מאזנת בין הצורך להגן על השוכרים, המהווים את "החוליה החלשה" לעומת המשכירים, ועם זאת אנחנו מקפידים שלא לפגוע בשוק השכירות החופשי ולהכניס רגולציה מקום שאין בה צורך, ושהנזק שתייצר יעלה על התועלת. כך, ברור שהגבלת מחירי השכירות יובילו להקפצת מחירי השכירות בטווח המיידי, דבר שייפגע בראש ובראשונה בשוכרים. אני בטוחה שההסכמה אליה הגעתי עם חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר, תוביל לשוק שכירות סביר יותר והוגן יותר". 

חה"כ סתיו שפיר אמרה: "אחרי מאבק עיקש שניהלתי בכנסת וביחד עם אלפי צעירים וצעירות בשנתיים האחרונות, סוף סוף יש בשורה של ממש לשני מיליון שוכרי הדירות בישראל. בחודשים האחרונים ניהלנו מו״מ ארוך עם משרד המשפטים כדי להגיע להסכמה על החוק, שיכלול הסדרה של חוזה השכירות, תנאים בסיסים להשכרת דירה, הגדרה של יחסי השוכר והמשכיר ועוד. לראשונה זה עשרות שנים נעשה צעד של ממש כנגד ניצול חולשתם של השוכרים וכניעתם לחוזים לא הוגנים, לתשלומים של עשרות אלפי שקלים בערבויות ובטחונות במזומן, וחוסר וודאות מוחלט לגבי עתידם בדירה. בהמשך נדרוש צעדים נוספים להגדלת היצע הדירות להשכרה וליצירת מודלים אפקטיביים של שכירות הוגנת וארוכת טווח."

פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?

משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי מנסים לבלום את העלייה ביוקר המחיה באמצעות מהלך יזום לאיתור זכאים לסיוע בשכר דירה, שכולל פנייה ישירה לעשרות אלפי אזרחים במטרה להגדיל את מימוש הזכויות ולהקל על שוכרי הדירות

רן קידר |

עוד לפני שהאטה בשוק הדירות מקבלת את הכותרת "משבר", מצב העניינים הנוכחי כבר זולג מזה זמן רב לשוק השכירות, שרק הולך ועולה, בעיקר בעקבות היעדרותם של המשקיעים מהדירות החדשות, ועוד יותר לאור מלאי הדירות הריקות, שעומד על כ-83 אלף דירות ברחבי הארץ. 

וכך, במאמץ להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי השלימו בימים האחרונים מהלך משותף וראשון מסוגו, המציב בלב העשייה הממשלתית מיצוי הזכויות מול האזרחים הזכאים להם. במסגרת שיתוף הפעולה, ולאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה אותרו מקבלי הקצבאות המזכות בסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן ביצענו מהלך יזום לאיתור זכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בשכ"ד ובהמשך התבצעה פנייה ישירה אליהם. 

החל מהחודש ישלחו מסרונים לכ-40 אלף אזרחים שנמצאו כזכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בתשלום שכר הדירה, זאת במטרה לעודד מימוש זכויות ולהנחותם כיצד לפעול. המסרונים מפנים את הזכאים הפוטנציאליים להגשת בקשה בצורה מקוונת, או לחלופין לאחד מסניפי חברות ההרשמה של המשרד הנותנות שירותים בנושא סיוע בדיור. יצויין כי מדובר במהלך שיכנס לעבודה השוטפת של המשרד, ומסרונים בנושא מיצוי הזכויות ישלחו גם בעתיד אל אלו שהמערכת תזהה שהינם זכאים פוטנציאליים.

שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "זהו מהלך חברתי תקדימי שמבטא שינוי תפיסה בשירות לאזרח ויבואו עוד אחריו. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בהובלתי פועלת ביוזמה ואינה ממתינה לפנייה מהאזרח. אני מברך על שיתוף הפעולה עם הביטוח הלאומי, באמצעותו אנו ממשים זכויות ומוודאים שהסיוע בשכר דירה מגיע לזכאים. נמשיך להסיר חסמים ולשפר את השירות לאזרחי ישראל.״ 

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: “זהו אחד המהלכים החשובים שקידמנו בשנים האחרונות בתחום השירות לאזרח. לאחר עבודת עומק מקצועית ארוכה, חיברנו בין תהליכים, מאגרי מידע וגורמי ביצוע, כדי לעבור מתפיסה תגובתית לתפיסה יזומה של מיצוי זכויות. המהלך משקף את תפיסת המשרד, מדיניות שנשענת על נתונים, מקצועיות ושיתוף פעולה בין משרדי, ומטרתה אחת: להקל על האזרח, לצמצם בירוקרטיה ולוודא שהסיוע הממשלתי מגיע לכל מי שזכאי."