בוננזה ביהודה ושומרון: דירות 4 חדרים זינקו ב-13% בשנה פי 4 מהממוצע הארצי

מחירי דירות 4 חדרים מעבר לקו הירוק קרובים לממוצע הארצי שעומד על 1.3 מיליון שקל
אבי שאולי | (4)

ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון אולי שנויה במחלוקת, אך בוננזת הנדל"ן הגיעה גם לשם. מחירי דירות חדרים עלו בממוצע ב-3.3% במהלך הרבעון השלישי של 2014 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אולם מבדיקה של שמאי המקרקעין עו"ד חיים מסילתי עולה כי ביהודה ושומרון העלייה דווקא הייתה מהותית הרבה יותר והגיעה כדי 13%.

מבדיקת ישובים מרכזיים ביהודה ושומרון עולה כי בבית"ר עילית העלייה הייתה הגבוהה ביותר והגיעה לכ-17% כך שמחיר דירת ארבעה חדרים הגיע כדי 1.2 מיליון שקל.

אחריו הישוב אפרת עם עלייה של 14% (1.3 מיליון שקל לדירת ארבעה חדרים), במקום השלישי מעלה אדומים - 11% (1.3 מיליון שקל) ומודיעין עלית עלייה של 10% (1.1 מיליון שקל).

עוד עולה מהבדיקה כי בישובים סמוכים שנמצאים מעבר ל"קו הירוק" העלייה הייתה בשיעורים נמוכים יותר. כך למשל, בישוב צור הדסה, שנמצאת במרחק קו אווירי של 1.4 ק"מ מבית"ר עלית עלו מחירי דירות חדרים ב-8% בממוצע (1.4 מיליון שקל לדירת ארבעה חדרים). בבית שמש העלייה הסתכמה ב-4%, בראש העין ב-1% ובצור יצחק ללא שינוי לעומת הרבעון השלישי של 2013.

כמו כן, עולה כי בחמש השנים האחרונות עלה המחיר הממוצע לדירות 4 חדרים ביו"ש ב-39% לעומת עלייה ממוצעת ארצית של 37%.

הנתונים מפתיעים לאור העובדה כי מחירי דירות 4 חדרים ביהודה ושומרון זהים ואף בחלק מהמקרים גבוהים ביחס לממוצע הארצי שעומד על 1.3 מיליון שקל.

צביקה פוקס, מבעלי חברת צ.פ חברה לבניין, שהחלה לשווק את פרויקט "D&T" באפרת, ציין כי "הקפאת הבנייה בשטחים לפני שלוש שנים השפיעה על היקף הבנייה ויצרה לחץ וביקושים שמעלים בתקופה האחרונה את המחירים ביהודה ושומרון. הגידול הטבעי ודור ההמשך שמחפש להישאר בקרבת ההורים ובמרחק נסיעה של 10-20 דקות ממרכזי ערים כמו ירושלים, מודיעין וכפר סבא הופכים את הישובים ביהודה ושומרון למבוקשים עד מאוד בעיקר את היישוב אפרת שנחשב לבירת גוש עציון בזכות איכות הישוב, הקהילה, התשתית החינוכית והקרבה לירושלים שהופכים אותו לפופולארי בקרב חובשי הכיפות הסרוגות יותר משכונות בתוך מהעיר ירושלים".

בשנתיים האחרונות גדלו היקף השיווקים של רשות מקרקעי ישראל ביהודה ושומרון. כך לדוגמה, רשות מקרקעי ישראל שיווקה במהלך 2014 ביישוב אפרת, 527 יח"ד שמצטרפות ל-303 יח"ד ששיווקה הרשות במהלך 2013.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בועת הנדלן החלה כי השמאל עצר בניה במרכז ובשומרון 2006 (ל"ת)
    שומרון זה מרכז הארץ 11/02/2015 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כדאי לברר על התנהלות הקבלן לפני שקונים, גם הקבלן הזה. (ל"ת)
    נו שוין 09/02/2015 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבישי 08/02/2015 14:43
    הגב לתגובה זו
    פרוייקט מעולה - מיקום מדהים
  • 1.
    ייעוץ נדל"ן בגוגל 08/02/2015 13:36
    הגב לתגובה זו
    חפשו בגוגל ייעוץ נדל"ן
נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.