מתכוננים לעיר הבה"דים: אלף יח"ד ומעונות סטודנטים יוקמו בירוחם
מתכוננים לעיר הבה"דים? מינהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית מתכננות להרחיב דרומה את ירוחם ולשווק קרקע לבניית 1,018 יחידות דיור לאורך תוואי נחל שועלים.
התוכנית הייחודית כוללת הקצאה של 20% לדיור בר השגה ובניית מעונות סטודנטים, וצפויה להגדיל את מספר תושבי ירוחם בכ- 50% - מ 8,300 ל- 13,000. השכונה המתוכננת בסטנדרט גבוה מתפרסת על פני שטח של 732 דונם, הכולל בתוכו שטחים ציבורים ואזורי מסחר, ופארק מרכזי בשטח של 75 דונם
כ-355 יח"ד במתחם יהיו צמודי קרקע במגרשים בגדלים של 500-700 מ"ר, 198 יח"ד בבנייה רוויה צמודות קרקע (דירות גינה), 357 יח"ד בבניה רוויה - בנייה לגובה עד 6 קומות, מתוכן 192 יח"ד מיועדות לדיור בר השגה בשטח של עד 120 מ"ר לדירה. בנוסף תקים התוכנית לראשונה בירוחם מעונות סטודנטים - 108 יח"ד למעונות סטודנטים בשטח 53 מ"ר ליחידה.
מטרת התכנית הינה למשוך אוכלוסייה איכותית ליישוב ולחזקו, תוך ניצול ההזדמנות של מעבר עיר הבה"דים לדרום והצורך במענה לדרישה למגורים לאנשי הצבא היורדים לדרום.
מבחינה כלכלית הפרויקט, שתוכנן במימון משותף של חכ"ל ירוחם ומינהל מקרקעי ישראל, עומד במבחן כדאיות ביצוע ותואם לעלויות הפיתוח המקובלות ביישוב כיום (ע"פ פרויקטים ששווקו ביישוב במהלך השנתיים האחרונות) הן למגרשים צמודי קרקע והן ליח"ד בבניה רוויה.
בנצי ליברמן, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, אומר כי: "במינהל מקרקעי ישראל רואים בחיזוקה של ירוחם ויישובי הפריפריה בדרום, יעד לאומי בעל חשיבות עליונה הזוכה לתנופה עם מעבר צה"ל לנגב. התוכנית, המתוכננת בסטנדרט גבוה, נועדה למשוך לירוחם אוכלוסיה חזקה מבחינה סוציו אקונומית, ולאפשר גם דיור בר השגה וגם תנאים מתאימים לסטודנטים להתפתח בישוב. הגדלתה של ירוחם לעיירה בת 13 אלף תושבים תקרין על האזור כולו ותהפוך את ירוחם לעיר מחוז בזעיר אנפין."
- 2.hadshen 04/03/2013 10:00הגב לתגובה זוכיצד נטען מחד שאין קרקע לבניה ומאידך בונים צמודי קרקע, בתים פרטיים בני קומה אחת או שתיים כאילו שאין מחר, לפי הלמ"ס מעל 40% מהתחלות הבניה הם צמודי קרקע שכאלו... אף ראש הועדה העליונה(!) לתכנון ולבניה, גבריאל מימון - מינוי אמון של השר ישי, נאלץ להתפטר לאחר שנתפס כזוכה במכרזים(!) לצמודי קרקע המיועדים למפוני גוש קטיף...
- 1.קדימה להציף גם את הצפון בדירות (ל"ת)דוד 03/03/2013 17:03הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
