מתכוננים לעיר הבה"דים: אלף יח"ד ומעונות סטודנטים יוקמו בירוחם

מינהל מקרקעי ישראל אישר מתן תוקף לוד"ל מחוז דרום להרחבת ירוחם דרומה ולהכפלת האוכלוסייה
לירן סהר | (2)

מתכוננים לעיר הבה"דים? מינהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית מתכננות להרחיב דרומה את ירוחם ולשווק קרקע לבניית 1,018 יחידות דיור לאורך תוואי נחל שועלים.

התוכנית הייחודית כוללת הקצאה של 20% לדיור בר השגה ובניית מעונות סטודנטים, וצפויה להגדיל את מספר תושבי ירוחם בכ- 50% - מ 8,300 ל- 13,000. השכונה המתוכננת בסטנדרט גבוה מתפרסת על פני שטח של 732 דונם, הכולל בתוכו שטחים ציבורים ואזורי מסחר, ופארק מרכזי בשטח של 75 דונם

כ-355 יח"ד במתחם יהיו צמודי קרקע במגרשים בגדלים של 500-700 מ"ר, 198 יח"ד בבנייה רוויה צמודות קרקע (דירות גינה), 357 יח"ד בבניה רוויה - בנייה לגובה עד 6 קומות, מתוכן 192 יח"ד מיועדות לדיור בר השגה בשטח של עד 120 מ"ר לדירה. בנוסף תקים התוכנית לראשונה בירוחם מעונות סטודנטים - 108 יח"ד למעונות סטודנטים בשטח 53 מ"ר ליחידה.

מטרת התכנית הינה למשוך אוכלוסייה איכותית ליישוב ולחזקו, תוך ניצול ההזדמנות של מעבר עיר הבה"דים לדרום והצורך במענה לדרישה למגורים לאנשי הצבא היורדים לדרום.

מבחינה כלכלית הפרויקט, שתוכנן במימון משותף של חכ"ל ירוחם ומינהל מקרקעי ישראל, עומד במבחן כדאיות ביצוע ותואם לעלויות הפיתוח המקובלות ביישוב כיום (ע"פ פרויקטים ששווקו ביישוב במהלך השנתיים האחרונות) הן למגרשים צמודי קרקע והן ליח"ד בבניה רוויה.

בנצי ליברמן, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, אומר כי: "במינהל מקרקעי ישראל רואים בחיזוקה של ירוחם ויישובי הפריפריה בדרום, יעד לאומי בעל חשיבות עליונה הזוכה לתנופה עם מעבר צה"ל לנגב. התוכנית, המתוכננת בסטנדרט גבוה, נועדה למשוך לירוחם אוכלוסיה חזקה מבחינה סוציו אקונומית, ולאפשר גם דיור בר השגה וגם תנאים מתאימים לסטודנטים להתפתח בישוב. הגדלתה של ירוחם לעיירה בת 13 אלף תושבים תקרין על האזור כולו ותהפוך את ירוחם לעיר מחוז בזעיר אנפין."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    hadshen 04/03/2013 10:00
    הגב לתגובה זו
    כיצד נטען מחד שאין קרקע לבניה ומאידך בונים צמודי קרקע, בתים פרטיים בני קומה אחת או שתיים כאילו שאין מחר, לפי הלמ"ס מעל 40% מהתחלות הבניה הם צמודי קרקע שכאלו... אף ראש הועדה העליונה(!) לתכנון ולבניה, גבריאל מימון - מינוי אמון של השר ישי, נאלץ להתפטר לאחר שנתפס כזוכה במכרזים(!) לצמודי קרקע המיועדים למפוני גוש קטיף...
  • 1.
    קדימה להציף גם את הצפון בדירות (ל"ת)
    דוד 03/03/2013 17:03
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.