הדולר שב לטפס במסחר: "פישר לא יתן לדולר לרדת מתחת ל-3.7 שקל"
הדולר שינה היום כיוון והתחזק בזירה המקומית, זאת לאחר שאיבד מעל ל-2% מאז החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל. במסחר עם האירו נרשמת יציבות, כאשר בעולם נחלש המטבע האירופי מול הדולר.
בסיכום יומי, הדולר עלה היום בשיעור של 0.6% ושערו היציג נקבע על 3.774 שקלים. האירו התחזק בשיעור מתון יותר של 0.3% ושערו היציג נקבע על 4.9864 שקלים.
"הפרשי הריביות ילכו ויעלו, ולכאורה, הכיוון ברור - התחזקות השקל", כך העריך צבי סטפק יו"ר בית ההשקעות מיטב בשיחת ועידה ליועצים שהתקיימה אתמול. עם זאת, סטפק הוסיף וציין כי "צריך לזכור שהפרשי הריביות הם אמנם גורם חשוב, אבל בכל זאת לא בלעדי, ויש כמה סימנים לאפשרות של התהפכות המגמה". בצד זה מציינים את הגרעון מסחרי גדול של ישראל, יציאה מוגברת של מוסדיים לחו"ל, כניסה מואטת של כספים מחו"ל לישראל.
"כל אלה, יחד עם קנייה אפשרית מחודשת של מט"ח על ידי בנק ישראל, עשויים ליצור שינוי מגמה", טוען. בכל מקרה, במיטב מעריכים שבנק ישראל לא ייתן לדולר לרדת מתחת ל-3.70 שקל לדולר", ולכן הירידות, אם יהיו, הן מוגבלות בלבד.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
