אשדוד
צילום: עיריית אשדוד

אשדוד: תוכנית להקמת 90,000 יח"ד בצפון-מזרח העיר

תוכנית השלד לצפון-מזרח אשדוד, המוקדמת על ידי רמ"י ועיריית אשדוד נידונה בוועדת היגוי בין משרדית בראשות מנהל מינהל תכנון; תציע מלבד בנייני המגורים 1,000,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר בתמהיל מגוון

איתן גרסטנפלד | (2)

תוכנית השלד לצפון-מזרח אשדוד, אשר עוסקת בהרחבת המגורים בהיקף של כ-90,000 יח"ד וכ-1,000,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר, נידונה בוועדת היגוי בין משרדית בראשות מנהל מינהל תכנון. התכנית, יוזמה של רמ"י בשיתוף עיריית אשדוד מתפרשת על פני שטח של כ-11,000 דונם בתחום העיר אשדוד ומ.א. חבל יבנה.


התכנון המוצע כולל חיבור בין חלקי העיר הקיימת והרובעים החדשים באמצעות מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) חדשה וחיזוק שלד התנועה ציבורי העירוני, לרבות הקמת מרכז תחבורה משולב (מתח"מ) בסמיכות לכביש 4 ושיפור הנגישות ממנו באמצעות יצירת כניסות חדשות לעיר. בשטח התוכנית מיועדים תוספת שטחים למגורים (כ-2,600 דונם), שטחים מוטי תעסוקה (כ-650 דונם), מרכזים אזרחיים ושימוש כלל עירוניים (275 דונם), בית עלמין (300 דונם) ושטחי חקלאות בסביבת מושבי מ.א. חבל יבנה בנוסף התוכנית משמרת את מרחב נחל לכיש וסביבתו לצורך מתן מענה לניהול הנגר ותשתית השטח הפתוח לכל המרחב העירוני החדש.


עינב רינגלר מנהלת אגף בכיר תכנון ברשות מקרקעי ישראל בירכה על קיום ועדת ההיגוי הראשונה לקידום התכנון על שטח המשולש החקלאי באשדוד וציינה כי "מדובר ביוזמה של רמ"י המקודמת במקביל להסכם פינוי מפעל אלתא המקודם כרגע, המוסיפה עשרות אלפי יח"ד למרקם העירוני ומאפשרת עיבוי המרקם העירוני ומתן פתרונות תשתית מתאימים. התכנית תייעל את השימוש בקרקע תוך התחשבות בתוספת שימושי יח"ד בתמהילים שנים לצד ערכי טבע וטיפול בהסדרת התשתיות המתאימה.



כמה עולה דירה באשדוד?


מחירי הדירות באשדוד תלויים בשכונה, אך באופן כללי, המחיר הממוצע לדירה בעיר עומד על כ-2 מיליון ש"ח, עם מחיר ממוצע למ"ר של 23 אלף שקל למ"ר. מחיר השכירות הממוצע בעיר הוא 3.8-4 אלף שקל. בהשוואה בין העסקאות שבוצעו בשנה האחרונה לאלו שהתרחשו לפני שנתיים, ניתן לזהות עלייה מתונה אך עקבית במחירי הדירות באשדוד. בשכונות מבוקשות כמו רובע ט', המחירים עלו בכ-10%, כאשר דירות פנטהאוז ודופלקסים בפרט נהנו מעליית מחירים גבוהה יותר בשל הביקוש הגבוה לסוג זה של נכסים.


בשכונות כמו רובע י"א ו-י"ב, שנחשבות לאזורים מבוססים עם גישה נוחה לשירותים ציבוריים ותחבורה, נרשמה עלייה של כ-8% במחירים הממוצעים למ"ר. לעומת זאת, בשכונות ותיקות יותר כמו רובע א' ורובע ח', העלייה במחירים הייתה מתונה יותר ונעה סביב 5%-6%, ככל הנראה בשל מבנים ותיקים ודירות עם מאפיינים מיושנים יותר.

 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

יתרונות וחסרונות שוק הנדל"ן באשדוד

יתרונות:  נגישות יחסית נוחה לתל אביב בזכות תשתיות תחבורה מתפתחות ואפשרויות דיור במחיר נמוך יחסית לערים מרכזיות אחרות.   פיתוח עירוני והתחדשות: העירייה משקיעה בתשתיות חדשות ופרויקטים להתחדשות עירונית, התורמים להעלאת ערך הנכסים בעיר.




חסרונותככל שהביקוש ממשיך לעלות, המחירים גם כן, דבר שהופך את הרכישה לפחות נגישה עבור חלק מהאוכלוסייה, במיוחד עבור רוכשים חדשים. שוק בנייה רוויה: הבנייה המהירה וההתרחבות לעיתים עלולות להוביל לעומסים על התשתיות הקיימות ולצפיפות יתר בשכונות החדשות.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איציק האשדודי 26/03/2025 06:36
    הגב לתגובה זו
    אל תשכחו שאשדוד הופכת לעיר חרדית כבר היום 40% מהילדים בעיר חרדים ו 21% מבעלי זכות ההצבעה. שקט לא רוצים שתדעו תאמת.
  • אנונימי 26/03/2025 21:03
    הגב לתגובה זו
    חרדים זה מעלה זה מצויין
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

ריבית גרף ירידה
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
מחקר

עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים

מחקר רחב  של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?

ענת גלעד |

ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%.  האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?

נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.

כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים.  כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי

עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".

הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז

המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".