איך הציבור לוקח משכנתא, והאם זה באמת מסוכן?
שוק המשכנתאות לא מתקרר. היקף המשכנתאות אומנם ירד ל-7.4 מיליארד שקל, אבל זה פברואר - חודש בהגדרה קצר שהגיע אחרי חודשים עם הרבה עסקאות ובמיוחד דצמבר שהיה שיא מרשים; וגם - למה בנק ישראל טועה ומבצעי 80/20 יכולים להיות פתרון טוב לרבים?
שוק המשכנתאות רק לכאורה מתקרר. מבצעי המימון של היזמים הולכים ועולים ותופסים נתח גדול מסך המשכנתאות. נתוני המשכנתאות של פברואר חושפים כי יזמי הנדל"ן לא מתכוונים לוותר כל כך מהר על עסקאות המימון של 80/20 ועל מבצעי הקבלנים. בסך הכול נלקחו החודש משכנתאות בהיקף של 7.38 מיליארד שקל, ירידה של כ-9% בהשוואה לממוצע של המחצית השנייה של 2024 - אבל די סביר בהינתן שזה חודש פברואר הקצר שמגיע גם אחרי חודשים של מבצעים רבים.
כן, יש ירידה בהיקף העסקאות ובנתוני המשכנתאות, אבל אל תחשבו שזו נפילה ובטח שעדיין לא מגמה. נתונים נוספים מהאוצר מלמדים על רמה נמוכה של עסקאות בינואר – רק 7,619 דירות נמכרו. אפילו בינואר 2024, תחת השפעות המלחמה, נמכרו יותר דירות. גם חודש פברואר נראה חלש מאוד, כשהמשכנתאות שנלקחו משמשות בעיקר לתמרונים פיננסיים מצד היזמים והרוכשים, ופחות לעסקאות חדשות.אבל, צריך להסתכל על המגמה ועל דצמבר שבו נעשו עסקאות רבות גם בשל עליית המסים.
מימון יצירתי: ה"בלון" וה"בולט" שולטים
כ-17% מהמשכנתאות נלקחו באמצעות מסלולים כמו "בלון" ו"בולט", שמאפשרים לדחות תשלומים לתקופה מאוחרת. מדובר במנגנון שמתאים בדיוק למבצעי ה-20%-80% או ה-10%-90% של היזמים, שמנסים למצוא דרכים לשכנע רוכשים להיכנס לשוק למרות המחירים הגבוהים. בנק ישראל כבר התריע שהמודלים האלה טומנים בחובם סיכון משמעותי – גם לרוכשים שעלולים להיקלע לקשיים בהמשך, וגם ליזמים שמעמיסים על עצמם חובות גדולים בתקווה שהשוק יתאושש. בינתיים, הציבור ממשיך לשחק את המשחק, מתוך הבנה שבשוק הנדל"ן הנוכחי אין הרבה אפשרויות אחרות.
הנתונים מצביעים על מגמה ברורה: היזמים מציעים מימון אגרסיבי כדי למכור דירות, והציבור – למרות הסיכונים – ממשיך לקחת משכנתאות בתנאים לא שגרתיים. השאלה הגדולה היא עד מתי זה יחזיק והאם הציבור צודק או שבנק ישראל שמתריע על כך הוא הצודק - כפי שרובנו חושבים. אנחנו רוצים להזכיר לכם שבנק ישראל בהתערבות שלו בעבר עשה נזק לציבור - הוא הגביל את היקף מסלול ריבית המשכנתא המשתנה דווקא שהריבית היתה בשפל עמוק וגרם לשנים רבות של ריביות גבוהות ממה שהיה צריך להיות. הוא ביטל את ההגבלה רק בשלב מאוחר יותר כשהריבית היתה כבר בעלייה. מעבר לכך, ההגבלות שהוא עושה מתגלגלות עליכם בעלייה בריבית. למשל כשהוא אומר לבנקים שאלו הלוואות מסוכנות יש לזה תוצאה אחת - הבנקים מרתקים יותר הון עצמי להלוואות האלו ומחייבים אתכם בריבית גבוהה יותר.
- סוגי אשראי ומימון לעסקים: איך תוכלו לשפר את תנאי המימון?
- המשכנתאות ממשיכות לזרום: 8.9 מיליארד שקל נלקחו ביוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז בעניין של הגבלות על מבצעי הקבלנים יש שתי זוויות. בנק ישראל חושש מתרחיש רע - אם הביקושים ימשיכו להיחלש, המלאי יגדל והיזמים יצטרכו למצוא דרכים אגרסיביות עוד יותר להיפטר ממנו. המחירים ירדו ואלו שקנו במבצעים עלולים למצוא את עצמם בשוק דירות יורד בלי הון ויכולת מימון.
אם הרוכשים יתקשו להחזיר את המשכנתאות בהמשך, נוכל לראות לא מעט בעיות פיננסיות בשוק. עם זאת, חשוב להגיד - ה-80/20 הוא פתרון טוב לשני הצדדים במידה והרוכשים הם אנשים רציניים - רוכשי הדירות שיש להם יכולת לקנות דירה (לא כאלו שרוכבים על הגל ויקרסו בעת התשלום המלא) מקבלים הנחה גדולה וידיעה שתהיה להם דירה בהמשך. הקבלנים מקבלים מימון זול - כי המימון מהבנק מחליף מימון יקר יותר ולמרות ההנחה הנדיבה שהם נותנים זה משתלם להם. הבעיה יכולה להיות רק בתרחיש אחד - שתהיה ירידת מחירים משמעותית - כל עוד זה לא יקרה, אין שום מוטיבציה לרוכש שלא לקנות את הדירה וגם כאלו שאין להם יכולת ינסו בכל דרך לא לפספס את העסקה. כלומר, אלו עסקאות אמיתיות שטובות לשני הצדדים, כל התערבות של הרגולטור צפגע ברוכשי הדירות - אם כאמור הבנקים יגדירו את ההלוואות האלו כמסוכנות יותר, יהיה צורך לרתק יותר הון עצמי והריבית תעלה. ואז זה נזק כפול - לצרכנים-רוכשי הדירות וגם זה בעצם יגרום לקושי גדול יותר במבצעים מהסוג הזה.
כך או אחרת, הגידול בהלוואות הבלון הוא באמת מרשים. אם עד לפני שנתיים הלוואות בלון היו נחשבות למכשיר פיננסי איזוטרי, כזה שמתאים בעיקר למשפרי דיור עם אסטרטגיה ברורה, הרי שהיום מדובר בכמעט ברירת מחדל במבצעי המימון של היזמים. במקום לשלם את כל הכסף מראש, הרוכשים משלמים רק חלק קטן מהסכום (למשל 20%), ואת היתר רק בגמר הבנייה. בזמן הזה, הריבית על ההלוואה משולמת על ידי היזם, מה שהופך את העסקה להרבה יותר קלה לעיכול – לפחות בטווח הקצר. השיטה הזו אמנם מאפשרת לאנשים לקנות דירות ובשנים שנותרו עד לאכלוס לחסוך כסף לדירה. יש גם כאלו שהדירה מחוץ להישג ידם ולהם היא מסוכנת. היא עלולה להפוך למלכודת, כי בסוף הדרך צריך לשלם את הסכום המלא, אחרת יש קנסות מאוד גדולים.
- בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות
- חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
בנק ישראל מזהיר, אבל הציבור לא מקשיב
למרות שהמספרים לא חורגים מהנתונים של החודשים האחרונים, בבנק ישראל כבר לא מסתפקים באזהרות, ומתכננים להטיל מגבלות שיבלמו את השוק הפרוע הזה. בין האפשרויות שעל הפרק: הגבלות על יחס ההחזר – כלומר, פחות אפשרויות לממן חלקים גדולים מהדירה בהלוואות בלון. החמרת הדרישות מהבנקים – אם הבנקים יצטרכו לרתק יותר הון על הלוואות מהסוג הזה, הם כנראה יציעו פחות מהן. מגבלות ספציפיות לרוכשי דירה ראשונה – מה שעשוי להקשות במיוחד על זוגות צעירים. אבל בינתיים, השוק ממשיך להתנהל כרגיל.
בכל מקרה, חודש ינואר היה כמעט זהה לפברואר מבחינת היקפי המשכנתאות, עם סך של 7.3 מיליארד שקל. אבל השאלה היא איך כל זה ייראה ברגע שבנק ישראל יתערב ויחתוך את האפשרות להלוואות הבלון. האם הקבלנים ייאלצו להוריד מחירים, או שינסו למצוא פתרונות פיננסיים יצירתיים חדשים? כרגע, נראה שהכול מתנהל לפי הדינמיקה הרגילה של השוק הישראלי – אנשים ימשיכו לקחת הלוואות בתנאים מסוכנים כל עוד מאפשרים להם, והמערכת הפיננסית תמשיך לאזן בין הרצון לעודד רכישות לבין הצורך לשמור על יציבות. אבל אם הריבית תישאר גבוהה והלחץ הכלכלי יגבר, כל מי שנכנס לשוק על בסיס ההנחה שהמחירים ימשיכו לטפס – עלול לגלות שהמציאות קצת יותר מורכבת
- 14.אנונימי 13/03/2025 11:16הגב לתגובה זוסכנה ברורה ומיידית למה לנסות להמשיך לשלוח אנשים שלא בטוח שמבינים מה הסכנה ומה המשמעות של הלוואות כאלהלמה אתם לא מסבירים מה ההבדל בין אופציה לדירה לבין דירה איפה ההסבר מעבר להלוואות שמגולגלות לציבור יש גם המון אגח שמגויס מהבורסה וכסף שמשקיעות חברות הביטוח אבל אף אחד לא צועק המלך ערום או סכנה
- 13.אנונימי 13/03/2025 00:16הגב לתגובה זוים ישראל יקנה דירה גם עם הון עצמי של 50 שקל... אנשים פה לא שפוייםלא מבינים סיכוניםחושבים שלשלם 7000שחצל30 שנה זה ריאלי ... חכו שיפטרו עשרות אלפים ערס משבר עולמיוהבנקים יתחילו לחלט דירות לאנשים... משכנתא מעל 600אלף לא לוקחיםככה המחיר גם יתאזן וגם כולם יוכלו לקנות דירהחושבים שאני טועה! דברו איתי עוד שנה מהיום
- 12.לא מסוכן מקסימום תמיד אפשר למכור ברווח (ל"ת)אנונימי 12/03/2025 20:50הגב לתגובה זו
- חחחחח...אתה איש שיווק יזמי (ל"ת)שלומי 13/03/2025 14:30הגב לתגובה זו
- לאוניד 13/03/2025 00:36הגב לתגובה זולא לא תמיד אפשר מכור ברווח.אין דבר כזה השקעה ללא סיכון. פשוט לא קיים.
- או שהבנק ייקח לך את הדירהזו גם אופציה (ל"ת)הגאון הראשון 13/03/2025 00:23הגב לתגובה זו
- 11.הדירות כבר קורסות. 12/03/2025 20:33הגב לתגובה זואסור לקחת משכנתא שמעל 50 אחוז משווי הדירה.המיתון יביא לפיטורים אבטלה והתרסקות מחירי הדירות.
- 10.מישמיש 12/03/2025 20:31הגב לתגובה זוהממשלה תדאג להנדס את שוק הנדלן שיעלה מחירים. עד שיקרוס מתישהו אבל אף אחד לא יודע מתי
- 9.אנונימי 12/03/2025 20:30הגב לתגובה זובציבור כל אחד צריך לעשות את השיקול שלו
- 8.הלך העסק דוד (ל"ת)אנונימי 12/03/2025 20:29הגב לתגובה זו
- 7.אנונימי 12/03/2025 18:38הגב לתגובה זוהנגיד מעלים עין כרגיל נתן את הפתח הזה כמו שנתן את השני שליש פריים.ריפוד הקבלנים והבנקים.חתיכת נבלה סרוחה היית מוריד ריבית היה טוב לכולם ועדיין לא היו קונים.אבל שהבנקים ריקים והקבלנים מרוששים אין כמו לשעבד את האזרח התמים
- 6.אנונימי 12/03/2025 18:06הגב לתגובה זואצל רבים. גם ה20 אחוז הון עצמי זה הלוואות..מול מוצרים פנסיוניים. או הלוואות לכל מטרה
- 5.אנונימי 12/03/2025 17:40הגב לתגובה זויותר מסוכן להשקיע במניות מורצות שם אין שכירות חודשית
- 4.הומלס 12/03/2025 17:14הגב לתגובה זובישראל התרגלו לסמוך על הקומבינה ממשלת ישראל בתבוא לעזרה וציבור החוסכים בסולידי ישלם.דבר אחד בטוח הבנקים לא ישלמו את מחיר המחדל אם יקרה. ב2008 קראו לזה Moral hazard. httpsen.wikipedia.orgwikiMoralhazard
- 3.לבנק זה מסוכן לא למי שלוקח (ל"ת)מושיקו 12/03/2025 17:13הגב לתגובה זו
- 2.מסוכן מאוד לקחת משכנתא המיתון והאבטלה כבר מגיעים. (ל"ת)המיתון בפתח. 12/03/2025 16:37הגב לתגובה זו
- 1.שניצאל 12/03/2025 16:03הגב לתגובה זו2008 בשידור חוזר

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות
התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות
ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם" אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.
כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר.
ירידות מחירים במרכז
הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.
בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%. הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.
- 740 דירות חדשות בת"א: אושרה תוכנית של מטרופוליס
- 378 דירות חדשות בר"ג: תוכנית ההתחדשות יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר. העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.
