איך הציבור לוקח משכנתא, והאם זה באמת מסוכן?
שוק המשכנתאות לא מתקרר. היקף המשכנתאות אומנם ירד ל-7.4 מיליארד שקל, אבל זה פברואר - חודש בהגדרה קצר שהגיע אחרי חודשים עם הרבה עסקאות ובמיוחד דצמבר שהיה שיא מרשים; וגם - למה בנק ישראל טועה ומבצעי 80/20 יכולים להיות פתרון טוב לרבים?
שוק המשכנתאות רק לכאורה מתקרר. מבצעי המימון של היזמים הולכים ועולים ותופסים נתח גדול מסך המשכנתאות. נתוני המשכנתאות של פברואר חושפים כי יזמי הנדל"ן לא מתכוונים לוותר כל כך מהר על עסקאות המימון של 80/20 ועל מבצעי הקבלנים. בסך הכול נלקחו החודש משכנתאות בהיקף של 7.38 מיליארד שקל, ירידה של כ-9% בהשוואה לממוצע של המחצית השנייה של 2024 - אבל די סביר בהינתן שזה חודש פברואר הקצר שמגיע גם אחרי חודשים של מבצעים רבים.
כן, יש ירידה בהיקף העסקאות ובנתוני המשכנתאות, אבל אל תחשבו שזו נפילה ובטח שעדיין לא מגמה. נתונים נוספים מהאוצר מלמדים על רמה נמוכה של עסקאות בינואר – רק 7,619 דירות נמכרו. אפילו בינואר 2024, תחת השפעות המלחמה, נמכרו יותר דירות. גם חודש פברואר נראה חלש מאוד, כשהמשכנתאות שנלקחו משמשות בעיקר לתמרונים פיננסיים מצד היזמים והרוכשים, ופחות לעסקאות חדשות.אבל, צריך להסתכל על המגמה ועל דצמבר שבו נעשו עסקאות רבות גם בשל עליית המסים.
מימון יצירתי: ה"בלון" וה"בולט" שולטים
כ-17% מהמשכנתאות נלקחו באמצעות מסלולים כמו "בלון" ו"בולט", שמאפשרים לדחות תשלומים לתקופה מאוחרת. מדובר במנגנון שמתאים בדיוק למבצעי ה-20%-80% או ה-10%-90% של היזמים, שמנסים למצוא דרכים לשכנע רוכשים להיכנס לשוק למרות המחירים הגבוהים. בנק ישראל כבר התריע שהמודלים האלה טומנים בחובם סיכון משמעותי – גם לרוכשים שעלולים להיקלע לקשיים בהמשך, וגם ליזמים שמעמיסים על עצמם חובות גדולים בתקווה שהשוק יתאושש. בינתיים, הציבור ממשיך לשחק את המשחק, מתוך הבנה שבשוק הנדל"ן הנוכחי אין הרבה אפשרויות אחרות.
הנתונים מצביעים על מגמה ברורה: היזמים מציעים מימון אגרסיבי כדי למכור דירות, והציבור – למרות הסיכונים – ממשיך לקחת משכנתאות בתנאים לא שגרתיים. השאלה הגדולה היא עד מתי זה יחזיק והאם הציבור צודק או שבנק ישראל שמתריע על כך הוא הצודק - כפי שרובנו חושבים. אנחנו רוצים להזכיר לכם שבנק ישראל בהתערבות שלו בעבר עשה נזק לציבור - הוא הגביל את היקף מסלול ריבית המשכנתא המשתנה דווקא שהריבית היתה בשפל עמוק וגרם לשנים רבות של ריביות גבוהות ממה שהיה צריך להיות. הוא ביטל את ההגבלה רק בשלב מאוחר יותר כשהריבית היתה כבר בעלייה. מעבר לכך, ההגבלות שהוא עושה מתגלגלות עליכם בעלייה בריבית. למשל כשהוא אומר לבנקים שאלו הלוואות מסוכנות יש לזה תוצאה אחת - הבנקים מרתקים יותר הון עצמי להלוואות האלו ומחייבים אתכם בריבית גבוהה יותר.
- סוגי אשראי ומימון לעסקים: איך תוכלו לשפר את תנאי המימון?
- המשכנתאות ממשיכות לזרום: 8.9 מיליארד שקל נלקחו ביוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז בעניין של הגבלות על מבצעי הקבלנים יש שתי זוויות. בנק ישראל חושש מתרחיש רע - אם הביקושים ימשיכו להיחלש, המלאי יגדל והיזמים יצטרכו למצוא דרכים אגרסיביות עוד יותר להיפטר ממנו. המחירים ירדו ואלו שקנו במבצעים עלולים למצוא את עצמם בשוק דירות יורד בלי הון ויכולת מימון.
אם הרוכשים יתקשו להחזיר את המשכנתאות בהמשך, נוכל לראות לא מעט בעיות פיננסיות בשוק. עם זאת, חשוב להגיד - ה-80/20 הוא פתרון טוב לשני הצדדים במידה והרוכשים הם אנשים רציניים - רוכשי הדירות שיש להם יכולת לקנות דירה (לא כאלו שרוכבים על הגל ויקרסו בעת התשלום המלא) מקבלים הנחה גדולה וידיעה שתהיה להם דירה בהמשך. הקבלנים מקבלים מימון זול - כי המימון מהבנק מחליף מימון יקר יותר ולמרות ההנחה הנדיבה שהם נותנים זה משתלם להם. הבעיה יכולה להיות רק בתרחיש אחד - שתהיה ירידת מחירים משמעותית - כל עוד זה לא יקרה, אין שום מוטיבציה לרוכש שלא לקנות את הדירה וגם כאלו שאין להם יכולת ינסו בכל דרך לא לפספס את העסקה. כלומר, אלו עסקאות אמיתיות שטובות לשני הצדדים, כל התערבות של הרגולטור צפגע ברוכשי הדירות - אם כאמור הבנקים יגדירו את ההלוואות האלו כמסוכנות יותר, יהיה צורך לרתק יותר הון עצמי והריבית תעלה. ואז זה נזק כפול - לצרכנים-רוכשי הדירות וגם זה בעצם יגרום לקושי גדול יותר במבצעים מהסוג הזה.
כך או אחרת, הגידול בהלוואות הבלון הוא באמת מרשים. אם עד לפני שנתיים הלוואות בלון היו נחשבות למכשיר פיננסי איזוטרי, כזה שמתאים בעיקר למשפרי דיור עם אסטרטגיה ברורה, הרי שהיום מדובר בכמעט ברירת מחדל במבצעי המימון של היזמים. במקום לשלם את כל הכסף מראש, הרוכשים משלמים רק חלק קטן מהסכום (למשל 20%), ואת היתר רק בגמר הבנייה. בזמן הזה, הריבית על ההלוואה משולמת על ידי היזם, מה שהופך את העסקה להרבה יותר קלה לעיכול – לפחות בטווח הקצר. השיטה הזו אמנם מאפשרת לאנשים לקנות דירות ובשנים שנותרו עד לאכלוס לחסוך כסף לדירה. יש גם כאלו שהדירה מחוץ להישג ידם ולהם היא מסוכנת. היא עלולה להפוך למלכודת, כי בסוף הדרך צריך לשלם את הסכום המלא, אחרת יש קנסות מאוד גדולים.
- אפי קפיטל: מאחורי 888 הדירות - מרוויחה תחת מינוף גדול
- מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי...
בנק ישראל מזהיר, אבל הציבור לא מקשיב
למרות שהמספרים לא חורגים מהנתונים של החודשים האחרונים, בבנק ישראל כבר לא מסתפקים באזהרות, ומתכננים להטיל מגבלות שיבלמו את השוק הפרוע הזה. בין האפשרויות שעל הפרק: הגבלות על יחס ההחזר – כלומר, פחות אפשרויות לממן חלקים גדולים מהדירה בהלוואות בלון. החמרת הדרישות מהבנקים – אם הבנקים יצטרכו לרתק יותר הון על הלוואות מהסוג הזה, הם כנראה יציעו פחות מהן. מגבלות ספציפיות לרוכשי דירה ראשונה – מה שעשוי להקשות במיוחד על זוגות צעירים. אבל בינתיים, השוק ממשיך להתנהל כרגיל.
בכל מקרה, חודש ינואר היה כמעט זהה לפברואר מבחינת היקפי המשכנתאות, עם סך של 7.3 מיליארד שקל. אבל השאלה היא איך כל זה ייראה ברגע שבנק ישראל יתערב ויחתוך את האפשרות להלוואות הבלון. האם הקבלנים ייאלצו להוריד מחירים, או שינסו למצוא פתרונות פיננסיים יצירתיים חדשים? כרגע, נראה שהכול מתנהל לפי הדינמיקה הרגילה של השוק הישראלי – אנשים ימשיכו לקחת הלוואות בתנאים מסוכנים כל עוד מאפשרים להם, והמערכת הפיננסית תמשיך לאזן בין הרצון לעודד רכישות לבין הצורך לשמור על יציבות. אבל אם הריבית תישאר גבוהה והלחץ הכלכלי יגבר, כל מי שנכנס לשוק על בסיס ההנחה שהמחירים ימשיכו לטפס – עלול לגלות שהמציאות קצת יותר מורכבת
- 14.אנונימי 13/03/2025 11:16הגב לתגובה זוסכנה ברורה ומיידית למה לנסות להמשיך לשלוח אנשים שלא בטוח שמבינים מה הסכנה ומה המשמעות של הלוואות כאלהלמה אתם לא מסבירים מה ההבדל בין אופציה לדירה לבין דירה איפה ההסבר מעבר להלוואות שמגולגלות לציבור יש גם המון אגח שמגויס מהבורסה וכסף שמשקיעות חברות הביטוח אבל אף אחד לא צועק המלך ערום או סכנה
- 13.אנונימי 13/03/2025 00:16הגב לתגובה זוים ישראל יקנה דירה גם עם הון עצמי של 50 שקל... אנשים פה לא שפוייםלא מבינים סיכוניםחושבים שלשלם 7000שחצל30 שנה זה ריאלי ... חכו שיפטרו עשרות אלפים ערס משבר עולמיוהבנקים יתחילו לחלט דירות לאנשים... משכנתא מעל 600אלף לא לוקחיםככה המחיר גם יתאזן וגם כולם יוכלו לקנות דירהחושבים שאני טועה! דברו איתי עוד שנה מהיום
- 12.לא מסוכן מקסימום תמיד אפשר למכור ברווח (ל"ת)אנונימי 12/03/2025 20:50הגב לתגובה זו
- חחחחח...אתה איש שיווק יזמי (ל"ת)שלומי 13/03/2025 14:30הגב לתגובה זו
- לאוניד 13/03/2025 00:36הגב לתגובה זולא לא תמיד אפשר מכור ברווח.אין דבר כזה השקעה ללא סיכון. פשוט לא קיים.
- או שהבנק ייקח לך את הדירהזו גם אופציה (ל"ת)הגאון הראשון 13/03/2025 00:23הגב לתגובה זו
- 11.הדירות כבר קורסות. 12/03/2025 20:33הגב לתגובה זואסור לקחת משכנתא שמעל 50 אחוז משווי הדירה.המיתון יביא לפיטורים אבטלה והתרסקות מחירי הדירות.
- 10.מישמיש 12/03/2025 20:31הגב לתגובה זוהממשלה תדאג להנדס את שוק הנדלן שיעלה מחירים. עד שיקרוס מתישהו אבל אף אחד לא יודע מתי
- 9.אנונימי 12/03/2025 20:30הגב לתגובה זובציבור כל אחד צריך לעשות את השיקול שלו
- 8.הלך העסק דוד (ל"ת)אנונימי 12/03/2025 20:29הגב לתגובה זו
- 7.אנונימי 12/03/2025 18:38הגב לתגובה זוהנגיד מעלים עין כרגיל נתן את הפתח הזה כמו שנתן את השני שליש פריים.ריפוד הקבלנים והבנקים.חתיכת נבלה סרוחה היית מוריד ריבית היה טוב לכולם ועדיין לא היו קונים.אבל שהבנקים ריקים והקבלנים מרוששים אין כמו לשעבד את האזרח התמים
- 6.אנונימי 12/03/2025 18:06הגב לתגובה זואצל רבים. גם ה20 אחוז הון עצמי זה הלוואות..מול מוצרים פנסיוניים. או הלוואות לכל מטרה
- 5.אנונימי 12/03/2025 17:40הגב לתגובה זויותר מסוכן להשקיע במניות מורצות שם אין שכירות חודשית
- 4.הומלס 12/03/2025 17:14הגב לתגובה זובישראל התרגלו לסמוך על הקומבינה ממשלת ישראל בתבוא לעזרה וציבור החוסכים בסולידי ישלם.דבר אחד בטוח הבנקים לא ישלמו את מחיר המחדל אם יקרה. ב2008 קראו לזה Moral hazard. httpsen.wikipedia.orgwikiMoralhazard
- 3.לבנק זה מסוכן לא למי שלוקח (ל"ת)מושיקו 12/03/2025 17:13הגב לתגובה זו
- 2.מסוכן מאוד לקחת משכנתא המיתון והאבטלה כבר מגיעים. (ל"ת)המיתון בפתח. 12/03/2025 16:37הגב לתגובה זו
- 1.שניצאל 12/03/2025 16:03הגב לתגובה זו2008 בשידור חוזר
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״
אאורה אאורה 2.11% העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.
מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.
אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.
במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.
- המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה
- אאורה מכרה 800 דירות מתחילת השנה - גידול של 22% לעומת 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי הצבר?
אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.
