משרד הבינוי והשיכון משיק את גרסה 2.0 של כלי המדידה שכונה 360°
צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ

משרד הבינוי והשיכון משיק את גרסה 2.0 של כלי המדידה "שכונה 360°"

התכנון העירוני עובר תמורות חשובות בימים אלה, לאור תוכניות ההתחדשות העירונית הרבות שמקודמת. במשרד הבינוי והשיכון השיקו את ״שכונה 360 2.0״ בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ובית הספר לארכיטקטורה בבצלאל. מטרתו היא הטמעת מצויינות, חדשנות וקיימות בתכנון העירוני

חיים בן הקון |

משרד הבינוי והשיכון השיק ביום עיון שהתקיים ביום רביעי ה-8 בינואר, בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ובית הספר לארכיטקטורה בבצלאל, גרסה 2.0 של שכונה 360°. הגרסה החדשה, גרסה 2.0, מציעה שיפורים והתאמות חדשות לכלי, כך שיתאים גם לשכונות בתהליכי התחדשות עירונית, כמו גם לשכונות הנבנות בטופוגרפיה תלולה, וכן להתמודדות עם סוגיות עכשוויות כמו איפוס אנרגטי ותפקוד עצמאי של שכונות בשעת משבר.



יום עיון - שכונה 360
גרסה 2.0 של שכונה 360° - קרדיט: מיכאל דימנשטיין, לע"מ



 שכונה 360° הוא כלי מדידה פורץ דרך שפותח כמיזם משותף של המשרד עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה המיועד לתכנון ולפיתוח שכונות בישראל. הכלי שואב השראה מתקני בנייה ירוקה ברחבי העולם להם יש גרסה ייעודית לתכנון של שכונות ומתחמי מגורים בקנה מידה גדול. מטרת הכלי להטמיע עקרונות פיתוח בר קיימא בתכנון שכונות מגורים בישראל, במטרה להשביח את התכנון ומטרתו להוביל לחדשנות ולמצוינות העונה על צרכי הסביבה, החברה והכלכלה. 


 הכלי מתכלל 43 אתגרי פיתוח רב ממדיים באמצעות הצבת קריטריונים להערכה ואמות מידה לאיכות התהליך התכנוני, לשילוב שיקולים סביבתיים בתכנון ובביצוע, ולקידום עירוניות במרחב השכונתי. הכלי מבטיח כי התכנון, הפיתוח והבינוי של השכונה יתבצעו תוך התייחסות מערכתית ומקיפה לשלל הנושאים המשפיעים על יצירת שכונות המעניקות לתושביהן איכות חיים גבוהה. כמו כן, הכלי עושה שימוש בקריטריונים בינלאומיים ומתאים אותם לדפוסי הפיתוח ולמציאות התכנונית בישראל. הוא מקדם עירוניות מיטבית בהסתכלות מקיפה, תוך דגש על נושאים חשובים כמו הליכתיות, קהילתיות, בנות קיימא בעלות חוסן לעמידה בשינויים ואתגרים עירוניים.


 קהלי היעד של הכלי הינם גורמים אשר עניינם בתכנון, בפיתוח ובבינוי בקנה מידה שכונתי ובהם: גופי תכנון ממשלתיים כגון מנהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות, צוותי תכנון, אדריכלים, מתכננים, יועצים, יזמים פרטיים ועוד. למרות היותו כלי וולנטרי עד היום נבדקו מאות תכניות על פיו. לכלי המדידה השפעה על השיח המתקיים בנושא תכנון מיטבי ועל בסיס עקרונותיו נכתבו מדריכים נושאיים וכלי מדידה נוספים.


 הפיתוח של והעדכון של הכלי נעשה במשך עשור בהובלת אדר' אסתי כהן ליס, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי במשרד הבינוי והשיכון בשיתוף המועצה לבניה ירוקה. במהלך השנים, הכלי עבר עדכונים ושדרוגים, אשר התבססו על תובנות שהתקבלו מהשטח, כולל לקחים שצמחו מהתקופה האחרונה, כמו תקופת הקורונה, תנופת הפיתוח של שכונות בהתחדשות עירונית, והתמודדות עם אתגרים חדשים בתחום העירוניות.

 יום העיון כלל הרצאות השראה ממובילי תחום התכנון העירוני בישראל אשר התמקדו בדוגמאות של תכנון שכונות על פי ערכים של "שכונה 360°" ובהתאם למתודולוגיה אותה מכתיב הכלי. מבנה יום העיון תאם את שלושת הפרקים של כלי המדידה ובכל מושב הוצגו נושאים מתוך הפרק: פרק תשתיות ובינוי, פרק המרחב הטבעי והציבורי ופרק המיוחד לשימוש יעיל בתשתיות.


 בנוסף, התקיים פאנל דינמי שבו הציגו נציגי הממשלה, האקדמיה ומתכננים דוגמאות של שכונות מצטיינות, שהיווה הזדמנות ללמוד מתוך תהליכים מוצלחים של תכנון עירוני. הכנס הדגיש את החשיבות הרבה של שיתוף פעולה בין גופים ציבוריים, אקדמיים ומקצועיים לקידום תכנון עירוני מיטבי. משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מובילים את הדרך ליצירת שכונות המשלבות עקרונות של קיימות, קהילתיות והתמודדות עם אתגרים עירוניים מודרניים.

 אדריכלית אסתי כהן ליס, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי במשרד הבינוי והשיכון: "ההצלחה של יום העיון מראה את המחויבות של כל הגורמים המעורבים לקידום תכנון עירוני איכותי ובר קיימא. הכלי "שכונה 360°" מהווה נדבך מרכזי בהשגת מטרות אלו, וימשיך לשמש אבן דרך לקידום תכנון עירוני מיטבי בשכונות של המחר. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפתח ולעדכן את הכלי, תוך שמירה על גמישות והתאמה לצרכים המשתנים של השכונות בישראל".

 רות אברהם, מנהלת המחלקה למרחב ציבורי ועירוניות, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "דווקא בעידן של שינויים, אתגרים ומשברים גלובליים, יש חשיבות ליצירת שפה משותפת המתווה באופן מצוין על ידי כלי המדידה "שכונה 360". ההצלחה של יום העיון טמונה בהבנה כי תכנון בר קיימה מייצר מנגנונים המעודדים לא רק חוסן סביבתי אלא גם חוסן אקלימי, חברתי וכלכלי של המרחב הבנוי. המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מברכת על השותפות רבת השנים עם משרד הבינוי והשיכון ומצפה להמשך עבודה משותפת על עדכון, פיתוח הכלי והטמעת תרבות עבודה תכנונית סביבו".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.