משרד הבינוי והשיכון משיק את גרסה 2.0 של כלי המדידה "שכונה 360°"
התכנון העירוני עובר תמורות חשובות בימים אלה, לאור תוכניות ההתחדשות העירונית הרבות שמקודמת. במשרד הבינוי והשיכון השיקו את ״שכונה 360 2.0״ בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ובית הספר לארכיטקטורה בבצלאל. מטרתו היא הטמעת מצויינות, חדשנות וקיימות בתכנון העירוני
משרד הבינוי והשיכון השיק ביום עיון שהתקיים ביום רביעי ה-8 בינואר, בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ובית הספר לארכיטקטורה בבצלאל, גרסה 2.0 של שכונה 360°. הגרסה החדשה, גרסה 2.0, מציעה שיפורים והתאמות חדשות לכלי, כך שיתאים גם לשכונות בתהליכי התחדשות עירונית, כמו גם לשכונות הנבנות בטופוגרפיה תלולה, וכן להתמודדות עם סוגיות עכשוויות כמו איפוס אנרגטי ותפקוד עצמאי של שכונות בשעת משבר.

שכונה 360° הוא כלי מדידה פורץ דרך שפותח כמיזם משותף של המשרד עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה המיועד לתכנון ולפיתוח שכונות בישראל. הכלי שואב השראה מתקני בנייה ירוקה ברחבי העולם להם יש גרסה ייעודית לתכנון של שכונות ומתחמי מגורים בקנה מידה גדול. מטרת הכלי להטמיע עקרונות פיתוח בר קיימא בתכנון שכונות מגורים בישראל, במטרה להשביח את התכנון ומטרתו להוביל לחדשנות ולמצוינות העונה על צרכי הסביבה, החברה והכלכלה.
הכלי מתכלל 43 אתגרי פיתוח רב ממדיים באמצעות הצבת קריטריונים להערכה ואמות מידה לאיכות התהליך התכנוני, לשילוב שיקולים סביבתיים בתכנון ובביצוע, ולקידום עירוניות במרחב השכונתי. הכלי מבטיח כי התכנון, הפיתוח והבינוי של השכונה יתבצעו תוך התייחסות מערכתית ומקיפה לשלל הנושאים המשפיעים על יצירת שכונות המעניקות לתושביהן איכות חיים גבוהה. כמו כן, הכלי עושה שימוש בקריטריונים בינלאומיים ומתאים אותם לדפוסי הפיתוח ולמציאות התכנונית בישראל. הוא מקדם עירוניות מיטבית בהסתכלות מקיפה, תוך דגש על נושאים חשובים כמו הליכתיות, קהילתיות, בנות קיימא בעלות חוסן לעמידה בשינויים ואתגרים עירוניים.
- משרד הבינוי והשיכון מגביר את ההיערכות ההנדסית לשעת חירום
- מחורבן לתקומה: התכנית הלאומית להאצת פינוי-בינוי באתרי ההרס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהלי היעד של הכלי הינם גורמים אשר עניינם בתכנון, בפיתוח ובבינוי בקנה מידה שכונתי ובהם: גופי תכנון ממשלתיים כגון מנהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות, צוותי תכנון, אדריכלים, מתכננים, יועצים, יזמים פרטיים ועוד. למרות היותו כלי וולנטרי עד היום נבדקו מאות תכניות על פיו. לכלי המדידה השפעה על השיח המתקיים בנושא תכנון מיטבי ועל בסיס עקרונותיו נכתבו מדריכים נושאיים וכלי מדידה נוספים.
הפיתוח של והעדכון של הכלי נעשה במשך עשור בהובלת אדר' אסתי כהן ליס, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי במשרד הבינוי והשיכון בשיתוף המועצה לבניה ירוקה. במהלך השנים, הכלי עבר עדכונים ושדרוגים, אשר התבססו על תובנות שהתקבלו מהשטח, כולל לקחים שצמחו
מהתקופה האחרונה, כמו תקופת הקורונה, תנופת הפיתוח של שכונות בהתחדשות עירונית, והתמודדות עם אתגרים חדשים בתחום העירוניות.
יום העיון כלל הרצאות השראה ממובילי תחום התכנון העירוני בישראל אשר התמקדו בדוגמאות של תכנון שכונות על פי ערכים של "שכונה 360°"
ובהתאם למתודולוגיה אותה מכתיב הכלי. מבנה יום העיון תאם את שלושת הפרקים של כלי המדידה ובכל מושב הוצגו נושאים מתוך הפרק: פרק תשתיות ובינוי, פרק המרחב הטבעי והציבורי ופרק המיוחד לשימוש יעיל בתשתיות.
בנוסף, התקיים פאנל דינמי שבו הציגו
נציגי הממשלה, האקדמיה ומתכננים דוגמאות של שכונות מצטיינות, שהיווה הזדמנות ללמוד מתוך תהליכים מוצלחים של תכנון עירוני. הכנס הדגיש את החשיבות הרבה של שיתוף פעולה בין גופים ציבוריים, אקדמיים ומקצועיים לקידום תכנון עירוני מיטבי. משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף עם
המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מובילים את הדרך ליצירת שכונות המשלבות עקרונות של קיימות, קהילתיות והתמודדות עם אתגרים עירוניים מודרניים.
אדריכלית אסתי כהן ליס, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי במשרד הבינוי והשיכון: "ההצלחה של יום העיון מראה את
המחויבות של כל הגורמים המעורבים לקידום תכנון עירוני איכותי ובר קיימא. הכלי "שכונה 360°" מהווה נדבך מרכזי בהשגת מטרות אלו, וימשיך לשמש אבן דרך לקידום תכנון עירוני מיטבי בשכונות של המחר. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפתח ולעדכן את הכלי, תוך שמירה על גמישות והתאמה
לצרכים המשתנים של השכונות בישראל".
רות אברהם, מנהלת המחלקה למרחב ציבורי ועירוניות, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "דווקא בעידן של שינויים, אתגרים ומשברים גלובליים, יש חשיבות ליצירת שפה משותפת המתווה באופן מצוין על ידי כלי המדידה "שכונה 360". ההצלחה
של יום העיון טמונה בהבנה כי תכנון בר קיימה מייצר מנגנונים המעודדים לא רק חוסן סביבתי אלא גם חוסן אקלימי, חברתי וכלכלי של המרחב הבנוי. המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מברכת על השותפות רבת השנים עם משרד הבינוי והשיכון ומצפה להמשך עבודה משותפת על עדכון, פיתוח הכלי
והטמעת תרבות עבודה תכנונית סביבו".

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
