הדולר נחלש ב-1% לרמה של 3.776 שקלים: "הריבית בארה"ב צפויה לרדת לחצי אחוז"

פינוטק: בטווח הקצר יש לדולר רמת התנגדות משמעותית ב-3.90 אולם בטווח הארוך יותר "פריצה של 4 שקלים לכיוון מעלה זוהי רק שאלה של זמן"
קובי ישעיהו |

שבוע המסחר במט"ח נפתח הבוקר ביציבות יחסית, תוך התחזקות קלה של השקל מול המטבעות המרכזיים. ואולם, בהמשך היום התחזק השקל משמעותית מול הדולר, במקביל להחלשות הדולר והיין בעולם.

השער היציג נקבע בירידה של 1.05% לרמה של 3.776 שקלים ואילו האירו נחלש בחצי אחוז לרמה של 4.872 שקלים לאירו. היין היפני נפל ב-2.7% לרמה של 3.81 שקלים ל-100 יין, במקביל להחלשותו של המטבע היפני בעולם.

מחברת פינוטק נמסר כי "השוק והמטבע הישראלי אמנם שומרים על יציבות יחסית לטלטלות ברחבי העולם אך אין להיכנס לשאננות, הייצוא לארה"ב ואירופה מהווה מרכיב מרכזי בתוצר, עם ירידה בביקוש מאיזורים אלה עשוי גם התוצר הישראלי לרדת.

תחזיות הצמיחה לשנת 2009 נעות בין פסימיות של 1.0% לבין אופטמיות של 2.9%. בחינה של הנתונים המאקרו כלכליים מלמדת כי האבטלה נמוכה, מסגרת התקציב נשמרת והכלכלה הריאלית לא נפגעה אך עדיין חשופה. כמובן שאין סיבה לפאניקה אך 2009 תהיה שנת מבחן וכעת זהו זמן מתאים מאוד לבחינה של פיזור נכון של התיק הפיננסי בעבור החודשים הבאים".

"בשבועיים האחרונים זה נראה כאילו הצמד דולר-שקל לא תפס כיוון מגמתי חד משמעי ובחר לתעתע במשקיעים. עבור הסוחרים בטווחי זמן קצרים יש לקחת בחשבון את התנודתיות הגבוהה, תיקון לכיוון מטה עשוי למצוא ריצפה ברמה של 3.70, כשלון פריצה יהווה איתות קניה משמעותי. לכיוון מעלה רמת ההתנגדות ניצבת על 3.90 שקלים. עבור הסוחרים לטווחי זמן ארוכים יותר, פריצה של 4.0 שקלים לכיוון מעלה זוהי רק שאלה של זמן, סיכויי גבוה שהתשובה תגיע עוד לפני סוף 2008".

בארץ ובעולם מצפים להמשך תהליך הורדת ריביות. מדד המחירים לצרכן בישראל, שיתפרסם ביום שישי, צפוי לרשום עלייה מתונה של 0.1%-0.3% , כשבעקבותיה צפוי בנק ישראל להמשיך בתהליך הורדת הריבית בסוף החודש.

בעקבות הטלטלה שעוברת על השווקים, עדכן היום רפי גוזלן, סמנכ"ל השקעות ראשי בפריזמה, את תחזיתו לגבי הצמיחה במשק ופעילות בנק ישראל בתקופה הקרובה. גוזלן מעריך כעת כי "בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בחודשים הקרובים באופן חד יחסית עד לרמה של 2.5%. הקיצוץ בריבית נובע בין היתר מכיוון שההידרדרות הריאלית תהיה מהירה יחסית ותיתן את אותותיה כבר בחודשים הקרובים. תסריט זה נתמך על ידי סקר החברות של בנק ישראל המצייר תמונה עגומה מאד בדבר קצב ההזמנות לרבעון הרביעי הן ליצוא והן לשוק המקומי".

"מהלך הפחתת הריבית של הבנק במקביל להאטה משמעותית בצמיחה (הרעה החשבון השוטף לצד ירידה בהשקעות הזרות) צפויים לתמוך בהיחלשות השקל. כמובן שקשה להעריך את עוצמת הפיחות, אך אם השקל יישר קו למהלך אותו חוו רבית המטבעות המתעוררים הוא עשוי להיחלש בכ-10%-15% נוספים לכיוון של 4.2 שקל לדולר בחודשים הקרובים. פיחות זה לא יהווה גורם מעקב משמעותי בשיקולי הבנק להורדת הריבית, עקב התמסורת הנמוכה בין שע"ח לאינפלציה כתוצאה מהקיטון החד בחלקם של חוזי השכירות הנקובים בדולר, כך שהפיחות הנומינאלי יתורגם לפיחות ריאלי".

כלכלני בנק לאומי מעריכים כי "בטווח הקצר, המסחר בדולר יושפע מן ההחרפה במצב הכלכלי העולמי במיוחד במדינות אירופה, המחייבת כפי שראינו בשבוע החולף התאמה ואפילו חדה של המדיניות המוניטארית למצב החדש. מנגד, כפי שעולה מן החוזים על ריבית הבנק הפדראלי, לדעת המשקיעים צפויים קיצוצי ריבית נוספים גם בארה"ב מה שצפוי לכרסם במידה מסוימת בביקושים לדולר.

באשר לטווח הארוך יותר, אומרים בלאומי, "יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה באמצע השנה, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בעובדה שהדולר נסחר עדיין נמוך משוויו על פי שוויון כוח הקנייה, בציפיות לקיצוצי ריבית באירופה ובצמצום הצפוי בגירעונות הסחר, על רקע הפיחות המשמעותי אותו רשם הדולר עד לאחרונה וצמצום בביקושים למוצרי ייבוא בתגובה להאטה החריפה המורגשת בכלכלה האמריקנית".

כלכלני חטיבת המחקר של בנק אגוד מציינים בסקירה השבועית כי "התחזקות הדולר מול השקל בשבועות האחרונים מגיעה במקביל להתחזקותו מול מטבעות שונים בעולם, למעט מול היין היפני. התנודתיות בשוק המט"ח מוסיפה להיות גבוהה אם כי היא מעט נחלשה בימים האחרונים. עיקר המסחר התנהל בצל הבחירות של אובמה לנשיאות וההתאוששות המקבילה בשווקי ההון.

האופטימיות הזהירה שאחזה במשקיעים תמכה גם בדולר לאורך השבוע. עם זאת, עדיין לא ניתן לקבוע כיוון מוגדר בדולר שקל ונראה כי אנו צפויים להמשיך להיסחר ברמות הנוכחיות בתנודתיות גבוהה עד שהשוק ימצא כיוון להמשך. כאשר מצד אחד מציינים את התגלגלות המשבר גם למשק הישראלי כגורם מחליש לשקל, הרי שמצד שני, מצבה של הכלכלה האמריקאית לא טוב יותר והמעמסה של גירעון כפול, מסחרי ותקציבי, כמו גם הצפיות להורדה מהירה יותר של הריבית הדולרית מקשה על הדולר לתפוס תאוצה. מאידך, המשך ירידה במחירי הסחורות, המשך המיתון שכבר נראה בנתונים מלפני שבוע והתגלגלותו ליתר חלקי תבל, עשויים להחזיר דולרים הביתה

ולתמוך בדולר בעולם ומשם להקרין גם על שערו מול השקל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.