הדולר נחלש ב-1% לרמה של 3.776 שקלים: "הריבית בארה"ב צפויה לרדת לחצי אחוז"
שבוע המסחר במט"ח נפתח הבוקר ביציבות יחסית, תוך התחזקות קלה של השקל מול המטבעות המרכזיים. ואולם, בהמשך היום התחזק השקל משמעותית מול הדולר, במקביל להחלשות הדולר והיין בעולם.
השער היציג נקבע בירידה של 1.05% לרמה של 3.776 שקלים ואילו האירו נחלש בחצי אחוז לרמה של 4.872 שקלים לאירו. היין היפני נפל ב-2.7% לרמה של 3.81 שקלים ל-100 יין, במקביל להחלשותו של המטבע היפני בעולם.
מחברת פינוטק נמסר כי "השוק והמטבע הישראלי אמנם שומרים על יציבות יחסית לטלטלות ברחבי העולם אך אין להיכנס לשאננות, הייצוא לארה"ב ואירופה מהווה מרכיב מרכזי בתוצר, עם ירידה בביקוש מאיזורים אלה עשוי גם התוצר הישראלי לרדת.
תחזיות הצמיחה לשנת 2009 נעות בין פסימיות של 1.0% לבין אופטמיות של 2.9%. בחינה של הנתונים המאקרו כלכליים מלמדת כי האבטלה נמוכה, מסגרת התקציב נשמרת והכלכלה הריאלית לא נפגעה אך עדיין חשופה. כמובן שאין סיבה לפאניקה אך 2009 תהיה שנת מבחן וכעת זהו זמן מתאים מאוד לבחינה של פיזור נכון של התיק הפיננסי בעבור החודשים הבאים".
"בשבועיים האחרונים זה נראה כאילו הצמד דולר-שקל לא תפס כיוון מגמתי חד משמעי ובחר לתעתע במשקיעים. עבור הסוחרים בטווחי זמן קצרים יש לקחת בחשבון את התנודתיות הגבוהה, תיקון לכיוון מטה עשוי למצוא ריצפה ברמה של 3.70, כשלון פריצה יהווה איתות קניה משמעותי. לכיוון מעלה רמת ההתנגדות ניצבת על 3.90 שקלים. עבור הסוחרים לטווחי זמן ארוכים יותר, פריצה של 4.0 שקלים לכיוון מעלה זוהי רק שאלה של זמן, סיכויי גבוה שהתשובה תגיע עוד לפני סוף 2008".
בארץ ובעולם מצפים להמשך תהליך הורדת ריביות. מדד המחירים לצרכן בישראל, שיתפרסם ביום שישי, צפוי לרשום עלייה מתונה של 0.1%-0.3% , כשבעקבותיה צפוי בנק ישראל להמשיך בתהליך הורדת הריבית בסוף החודש.
בעקבות הטלטלה שעוברת על השווקים, עדכן היום רפי גוזלן, סמנכ"ל השקעות ראשי בפריזמה, את תחזיתו לגבי הצמיחה במשק ופעילות בנק ישראל בתקופה הקרובה. גוזלן מעריך כעת כי "בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בחודשים הקרובים באופן חד יחסית עד לרמה של 2.5%. הקיצוץ בריבית נובע בין היתר מכיוון שההידרדרות הריאלית תהיה מהירה יחסית ותיתן את אותותיה כבר בחודשים הקרובים. תסריט זה נתמך על ידי סקר החברות של בנק ישראל המצייר תמונה עגומה מאד בדבר קצב ההזמנות לרבעון הרביעי הן ליצוא והן לשוק המקומי".
"מהלך הפחתת הריבית של הבנק במקביל להאטה משמעותית בצמיחה (הרעה החשבון השוטף לצד ירידה בהשקעות הזרות) צפויים לתמוך בהיחלשות השקל. כמובן שקשה להעריך את עוצמת הפיחות, אך אם השקל יישר קו למהלך אותו חוו רבית המטבעות המתעוררים הוא עשוי להיחלש בכ-10%-15% נוספים לכיוון של 4.2 שקל לדולר בחודשים הקרובים. פיחות זה לא יהווה גורם מעקב משמעותי בשיקולי הבנק להורדת הריבית, עקב התמסורת הנמוכה בין שע"ח לאינפלציה כתוצאה מהקיטון החד בחלקם של חוזי השכירות הנקובים בדולר, כך שהפיחות הנומינאלי יתורגם לפיחות ריאלי".
כלכלני בנק לאומי מעריכים כי "בטווח הקצר, המסחר בדולר יושפע מן ההחרפה במצב הכלכלי העולמי במיוחד במדינות אירופה, המחייבת כפי שראינו בשבוע החולף התאמה ואפילו חדה של המדיניות המוניטארית למצב החדש. מנגד, כפי שעולה מן החוזים על ריבית הבנק הפדראלי, לדעת המשקיעים צפויים קיצוצי ריבית נוספים גם בארה"ב מה שצפוי לכרסם במידה מסוימת בביקושים לדולר.
באשר לטווח הארוך יותר, אומרים בלאומי, "יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה באמצע השנה, תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בעובדה שהדולר נסחר עדיין נמוך משוויו על פי שוויון כוח הקנייה, בציפיות לקיצוצי ריבית באירופה ובצמצום הצפוי בגירעונות הסחר, על רקע הפיחות המשמעותי אותו רשם הדולר עד לאחרונה וצמצום בביקושים למוצרי ייבוא בתגובה להאטה החריפה המורגשת בכלכלה האמריקנית".
כלכלני חטיבת המחקר של בנק אגוד מציינים בסקירה השבועית כי "התחזקות הדולר מול השקל בשבועות האחרונים מגיעה במקביל להתחזקותו מול מטבעות שונים בעולם, למעט מול היין היפני. התנודתיות בשוק המט"ח מוסיפה להיות גבוהה אם כי היא מעט נחלשה בימים האחרונים. עיקר המסחר התנהל בצל הבחירות של אובמה לנשיאות וההתאוששות המקבילה בשווקי ההון.
האופטימיות הזהירה שאחזה במשקיעים תמכה גם בדולר לאורך השבוע. עם זאת, עדיין לא ניתן לקבוע כיוון מוגדר בדולר שקל ונראה כי אנו צפויים להמשיך להיסחר ברמות הנוכחיות בתנודתיות גבוהה עד שהשוק ימצא כיוון להמשך. כאשר מצד אחד מציינים את התגלגלות המשבר גם למשק הישראלי כגורם מחליש לשקל, הרי שמצד שני, מצבה של הכלכלה האמריקאית לא טוב יותר והמעמסה של גירעון כפול, מסחרי ותקציבי, כמו גם הצפיות להורדה מהירה יותר של הריבית הדולרית מקשה על הדולר לתפוס תאוצה. מאידך, המשך ירידה במחירי הסחורות, המשך המיתון שכבר נראה בנתונים מלפני שבוע והתגלגלותו ליתר חלקי תבל, עשויים להחזיר דולרים הביתה
ולתמוך בדולר בעולם ומשם להקרין גם על שערו מול השקל".
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים.
אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.
החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא.
מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה. מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".
