תשואה של 5.4% בהשקעה סולידית ומגוונת - הכירו את מדד תל בונד שקלי
מדד תל בונד שקלי כולל 185 אגרות חוב שקליות שמספקות תשואה שקלית משוקללת של 5.38% במח"מ (משך חיים ממוצע) של 3.37 שנים. מי שבעצם קונה את המדד, משמע רוכש קרנות סל או קרנות מחקות על המדד, צפוי לקבל את התשואה הזו על פני 3 שנים.
מדובר בסל אגרות חוב מגוון ומפוזר. אגרות חוב של חברות מכל תחומי המשק, לרבות נדל"ן, גז, תקשורת, בנקאות, ביטוח, תעשייה ועוד. בין אגרות החוב הבולטות תמצאו שם את קבוצת בזק (לרבות האמא - בי קומיוניקיישן), דיסקונט, קבוצת דלק, הראל ביטוח, אלוני חץ ורבות נוספות.
האם זו יכולה להיות השקעה מעניינת? בסביבת אינפלציה צפויה של 2.5% עד 3% לשנה הקרובה, ובהינתן אי הוודאות ביחס להורדת ריבית בנק ישראל, שחקנים סולידיים מנסים לשמור על ערך הכסף. תשואה של כ-5.4% מאפשרת אפילו ריבית ריאלית של 2.4% ואפילו קרוב ל-3% בשנה.
מעבר לתשואה המגולמת בתוך סל התל בונד השקלי, יש בסל אפשרות לרווח הון. הורדת הריבית תוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות השקליות ובירידה בתשואות שדורשים המשקיעים באגרות החוב הקונצרניות. ירידה כזו משמעה - רווח הון באגרות החוב. רווח כזה צפוי להיות בשנה הקרובה, אם כי, האגרות מגלמות חלק מהפחתת הריבית הצפויה.
- "יש לי מיליון שקל בפיקדון. כדאי לקנות בכסף דירה להשקעה?"
- השוק שקם לתחיה: 3 הערות חשובות על השקעות סולידיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צריך לסייג שיש כמובן סיכונים - אם חלק מהחברות במדד לא ישלם ריבית וקרן, אזי מדובר בחוב אבוד שיקטין את התזרים של הקרן ואת התשואה. מכיוון שמדובר בסל מאוד מפוזר, הסיכון הזה קיים, אבל השפעתו נמוכה. ובכלל - כמות הדיפולטים אפילו במשברים היא אחוזים ספורים. בתקופה של שגשוג זה נמוך מכך.
איך נחשפים למדד תל בונד שקלי?
חיפשנו קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחרי המדד, והנה הקרנות הבולטות בקטגוריה:
קרן הסל תכלית תל בונד שקלי עוקבת אחרי אגרות החוב האמורות. כנסו להרחבה:
קרן סל תכלית תל בונד שקלי
קרן סל של מגדל MTF תל בונד שקלי - להרחבה
קרן סל נוספת, הראל סל תל בונד שקל - להרחבה
קרן סל, נזכיר נסחרת בבורסה באופן שוטף והרוכש משלם עמלת קנייה ומכירה. להבדיל קרן מחקה לא נסחרת באופן שוטף, אפשר לתת הוראה לקנייה ומכירה פעם או פעמיים ביום.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
קיימות קרנות מחקות שעוקבות אחרי התל בונד השקלי, בהגדרה הציבור קונה יותר קרנות מחקות ופחות קרנות סל. הגופים המוסדיים שמחפשים נזילות חשופים לקרנות סל יותר מאשר לקרנות מחקות.
קרן MTF מחקה תל בונד שקלי:
קרן מחקה MTF תל בונד שקלי
יש קרנות מחקות נוספות, אבל ברזולוציות שונות - כאלו שפועלות בדירוגים גבוהים, כאלו שמתמקדות באגרות חוב לטווח של 1 עד 3 שנים ועוד.
- 3.יהודה 21/02/2024 15:38הגב לתגובה זוהתשואה המוזכרת היא ל3 שנים כך כתוב
- 2.nav 20/02/2024 18:01הגב לתגובה זוומה אם מס רווחי הון איפה זה ניכנס בכל החישובים המפולפלים
- 1.אנונימי 20/02/2024 17:39הגב לתגובה זולעומת תל בונד 50 שקלי ותלבונד 100 שקלי שלא מכילות את החברות הללו
- מצד שני - בתל בונד שקלי 50 התשואה תהיה נמוכה יותר (ל"ת)ג'וני 20/02/2024 20:06הגב לתגובה זו
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
