זרקור

תשואה של 5.4% בהשקעה סולידית ומגוונת - הכירו את מדד תל בונד שקלי

איך להיחשף למדד, מה צפויה להיות התשואה בשנה הקרובה? (תלוי ברווחי הון) ומה הסיכון בהשקעה (נמוך)
דור עצמון | (4)

מדד תל בונד שקלי כולל 185 אגרות חוב שקליות שמספקות תשואה שקלית משוקללת של 5.38% במח"מ (משך חיים ממוצע) של 3.37 שנים.  מי שבעצם קונה את המדד, משמע רוכש קרנות סל או קרנות מחקות על המדד, צפוי לקבל את התשואה הזו על פני 3 שנים. 

מדובר בסל אגרות חוב מגוון ומפוזר. אגרות חוב של חברות מכל תחומי המשק, לרבות נדל"ן, גז, תקשורת, בנקאות, ביטוח, תעשייה ועוד. בין אגרות החוב הבולטות תמצאו שם את קבוצת בזק (לרבות האמא - בי קומיוניקיישן), דיסקונט, קבוצת דלק, הראל ביטוח, אלוני חץ ורבות נוספות.  

האם זו יכולה להיות השקעה מעניינת? בסביבת אינפלציה צפויה של 2.5% עד 3% לשנה הקרובה, ובהינתן אי הוודאות ביחס להורדת ריבית בנק ישראל, שחקנים סולידיים מנסים לשמור על ערך הכסף. תשואה של כ-5.4% מאפשרת אפילו ריבית ריאלית של 2.4% ואפילו קרוב ל-3% בשנה.  

מעבר לתשואה המגולמת בתוך סל התל בונד השקלי, יש בסל אפשרות לרווח הון. הורדת הריבית תוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות השקליות ובירידה בתשואות שדורשים המשקיעים באגרות החוב הקונצרניות. ירידה כזו משמעה - רווח הון באגרות החוב. רווח כזה צפוי להיות בשנה הקרובה, אם כי, האגרות מגלמות חלק מהפחתת הריבית הצפויה. 

צריך לסייג שיש כמובן סיכונים - אם חלק מהחברות במדד לא ישלם ריבית וקרן, אזי מדובר בחוב אבוד שיקטין את התזרים של הקרן ואת התשואה. מכיוון שמדובר בסל מאוד מפוזר, הסיכון הזה קיים, אבל השפעתו נמוכה. ובכלל - כמות הדיפולטים אפילו במשברים היא אחוזים ספורים. בתקופה של שגשוג זה נמוך מכך. 

להרכב האג"ח במדד תל בונד שקלי

 

איך נחשפים למדד תל בונד שקלי?

חיפשנו קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחרי המדד, והנה הקרנות הבולטות בקטגוריה:

קרן הסל תכלית תל בונד שקלי עוקבת אחרי אגרות החוב האמורות. כנסו להרחבה:

  קרן סל תכלית תל בונד שקלי

קרן סל של מגדל MTF תל בונד שקלי - להרחבה

קרן סל נוספת,  הראל סל תל בונד שקל - להרחבה

קרן סל, נזכיר נסחרת בבורסה באופן שוטף והרוכש משלם עמלת קנייה ומכירה. להבדיל קרן מחקה לא נסחרת באופן שוטף, אפשר לתת הוראה לקנייה ומכירה פעם או פעמיים ביום. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קיימות קרנות מחקות שעוקבות אחרי התל בונד השקלי, בהגדרה הציבור קונה יותר קרנות מחקות ופחות קרנות סל. הגופים המוסדיים שמחפשים נזילות חשופים לקרנות סל יותר מאשר לקרנות מחקות.

קרן MTF מחקה תל בונד שקלי:

 קרן מחקה MTF תל בונד שקלי

יש קרנות מחקות נוספות, אבל ברזולוציות שונות - כאלו שפועלות בדירוגים גבוהים, כאלו שמתמקדות באגרות חוב לטווח של 1 עד 3 שנים ועוד. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יהודה 21/02/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
    התשואה המוזכרת היא ל3 שנים כך כתוב
  • 2.
    nav 20/02/2024 18:01
    הגב לתגובה זו
    ומה אם מס רווחי הון איפה זה ניכנס בכל החישובים המפולפלים
  • 1.
    אנונימי 20/02/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
    לעומת תל בונד 50 שקלי ותלבונד 100 שקלי שלא מכילות את החברות הללו
  • מצד שני - בתל בונד שקלי 50 התשואה תהיה נמוכה יותר (ל"ת)
    ג'וני 20/02/2024 20:06
    הגב לתגובה זו
השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל |

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות