השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
זרקור

תשואה של 5.4% בהשקעה סולידית ומגוונת - הכירו את מדד תל בונד שקלי

איך להיחשף למדד, מה צפויה להיות התשואה בשנה הקרובה? (תלוי ברווחי הון) ומה הסיכון בהשקעה (נמוך)
דור עצמון | (4)

מדד תל בונד שקלי כולל 185 אגרות חוב שקליות שמספקות תשואה שקלית משוקללת של 5.38% במח"מ (משך חיים ממוצע) של 3.37 שנים.  מי שבעצם קונה את המדד, משמע רוכש קרנות סל או קרנות מחקות על המדד, צפוי לקבל את התשואה הזו על פני 3 שנים. 

מדובר בסל אגרות חוב מגוון ומפוזר. אגרות חוב של חברות מכל תחומי המשק, לרבות נדל"ן, גז, תקשורת, בנקאות, ביטוח, תעשייה ועוד. בין אגרות החוב הבולטות תמצאו שם את קבוצת בזק (לרבות האמא - בי קומיוניקיישן), דיסקונט, קבוצת דלק, הראל ביטוח, אלוני חץ ורבות נוספות.  

האם זו יכולה להיות השקעה מעניינת? בסביבת אינפלציה צפויה של 2.5% עד 3% לשנה הקרובה, ובהינתן אי הוודאות ביחס להורדת ריבית בנק ישראל, שחקנים סולידיים מנסים לשמור על ערך הכסף. תשואה של כ-5.4% מאפשרת אפילו ריבית ריאלית של 2.4% ואפילו קרוב ל-3% בשנה.  

מעבר לתשואה המגולמת בתוך סל התל בונד השקלי, יש בסל אפשרות לרווח הון. הורדת הריבית תוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות השקליות ובירידה בתשואות שדורשים המשקיעים באגרות החוב הקונצרניות. ירידה כזו משמעה - רווח הון באגרות החוב. רווח כזה צפוי להיות בשנה הקרובה, אם כי, האגרות מגלמות חלק מהפחתת הריבית הצפויה. 

צריך לסייג שיש כמובן סיכונים - אם חלק מהחברות במדד לא ישלם ריבית וקרן, אזי מדובר בחוב אבוד שיקטין את התזרים של הקרן ואת התשואה. מכיוון שמדובר בסל מאוד מפוזר, הסיכון הזה קיים, אבל השפעתו נמוכה. ובכלל - כמות הדיפולטים אפילו במשברים היא אחוזים ספורים. בתקופה של שגשוג זה נמוך מכך. 

להרכב האג"ח במדד תל בונד שקלי

 

איך נחשפים למדד תל בונד שקלי?

חיפשנו קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחרי המדד, והנה הקרנות הבולטות בקטגוריה:

קרן הסל תכלית תל בונד שקלי עוקבת אחרי אגרות החוב האמורות. כנסו להרחבה:

  קרן סל תכלית תל בונד שקלי

קרן סל של מגדל MTF תל בונד שקלי - להרחבה

קרן סל נוספת,  הראל סל תל בונד שקל - להרחבה

קרן סל, נזכיר נסחרת בבורסה באופן שוטף והרוכש משלם עמלת קנייה ומכירה. להבדיל קרן מחקה לא נסחרת באופן שוטף, אפשר לתת הוראה לקנייה ומכירה פעם או פעמיים ביום. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קיימות קרנות מחקות שעוקבות אחרי התל בונד השקלי, בהגדרה הציבור קונה יותר קרנות מחקות ופחות קרנות סל. הגופים המוסדיים שמחפשים נזילות חשופים לקרנות סל יותר מאשר לקרנות מחקות.

קרן MTF מחקה תל בונד שקלי:

 קרן מחקה MTF תל בונד שקלי

יש קרנות מחקות נוספות, אבל ברזולוציות שונות - כאלו שפועלות בדירוגים גבוהים, כאלו שמתמקדות באגרות חוב לטווח של 1 עד 3 שנים ועוד. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יהודה 21/02/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
    התשואה המוזכרת היא ל3 שנים כך כתוב
  • 2.
    nav 20/02/2024 18:01
    הגב לתגובה זו
    ומה אם מס רווחי הון איפה זה ניכנס בכל החישובים המפולפלים
  • 1.
    אנונימי 20/02/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
    לעומת תל בונד 50 שקלי ותלבונד 100 שקלי שלא מכילות את החברות הללו
  • מצד שני - בתל בונד שקלי 50 התשואה תהיה נמוכה יותר (ל"ת)
    ג'וני 20/02/2024 20:06
    הגב לתגובה זו
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: