צילום: קרדיט תמונה: freepik

השוק שקם לתחיה: 3 הערות חשובות על השקעות סולידיות

על אגרות חוב מעניינות, על השקעה ב-S&P ועל הפיקדונות בבנקים

שמוליק בן אריה | 01/08/2023 08:53 (8)

נושאים בכתבה S&P500 השקעה סולידית מניות מומלצות מקמ פיקדונות

בשנה האחרונה חלה התעוררות באפיק הסולידי, שהיה בתרדמה בעשור האחרון. התחלנו לראות התעניינות נרחבת והסטת כספים למכשירים פיננסיים כמו פיקדונות וקרנות כספיות. לאחר שמדד ה-S&P500 הפופולארי עלה ב-20% מתחילת השנה, נשמעה בשוק בחודשים האחרונים אמירה מעניינת: "מדוע להשקיע בפיקדון שנותן תשואה של 4% בשנה, אם ניתן לקבל 20% בחצי שנה באמצעות השקעה ב-S&P500?". על רקע אמירה זאת, כדאי לעמוד על מהותן של ההשקעות הסולידיות, תפקידן בתיק ההשקעות ומהי הדרך להפיק מהן את המיטב בעת הזו.

ככלל, ניתן לומר שבטווח הארוך השקעה במסלול מנייתי תציג תשואה עודפת על השקעה במסלול סולידי. לכן, אין מה להתפלא שמסלול ה-S&P500 משיג תשואה גבוהה יותר מכל חלופה סולידית אחרת. אלא שהצגת מסלול ה-S&P500 כאלטרנטיבה להשקעה במסלול סולידי, היא שגויה ונובעת מעיוות שנוצר בשוק בעשור וחצי האחרונים, כאשר חיינו בעולם בו הריבית הייתה אפסית ולכסף לא היה מחיר. בעולם כזה, המסלולים הסולידיים לא הניבו תשואות כלל והחוסכים נאלצו לקחת סיכונים גבוהים על מנת להשיג תשואה כלשהי. מסיבה זו ראינו בעשור האחרון שתיקי ההשקעות הופנו בעיקר לנכסי סיכון, המסלולים המנייתיים בתיקי החוסכים גדלו, בעוד שהמכשירים הסולידיים הלכו והצטמצמו.

השינוי שאנו חווים כעת בשל העלאות הריבית בשנה וחצי האחרונות, הוביל לכך שבאפיקים הסולידיים השתנה יחס הסיכון/סיכוי, כך שאחרי עשור וחצי, השקעה בסיכון גבוה אינה עוד כורח המציאות וניתן להשיג היום תשואה סבירה גם בסיכון נמוך.

התהפוכות שחלו בשוק הסולידי בשנה וחצי האחרונות יצרו אלטרנטיבות מעניינות למי שאופק ההשקעה שלו קצר ולכל מי שאינו מעוניין להיות חשוף לתנודתיות של מדדי המניות ב-100% מהנכסים שלו. לכן, ההשוואה בין תשואה שהציג מדד המניות לבין תשואה שהציג מכשיר חיסכון סולידי איננה רלוונטית בעת הזו. את הרכב תיק ההשקעות יש לבנות בהתאם למידת הסיכון שהמשקיע מעוניין לקחת ולאופק ההשקעה שלו, יש לפזר את ההשקעה בין האפיקים השונים ולבחון את ביצועי כל אחד מהם, ביחס למדד הייחוס הרלוונטי לו.

שני הכלים הפיננסיים העיקריים אליהם הופנו כספים במסגרת "הקמבק" שרשם האפיק הסולידי הם הפיקדונות הבנקאיים והקרנות הכספיות. מבחינת נוחות ההשקעה, אין ספק שהפיקדון הבנקאי הוא הנוח והפשוט מבין שני מכשירים אלו, אלא שנדרשת כאן בחינה של שלושה משתנים חשובים: הראשון, תחזית המשקיע לגבי קצב האינפלציה – תחזית כזו מאפשרת לו להעריך את כדאיות ההשקעה בכל אחד מהמכשירים מבחינת המיסוי. בעוד שמס רווחי הון על פיקדון בנקאי הוא 15% על הרווח הנומינאלי, כלומר, הרווח ללא השפעת האינפלציה, מס רווחי הון בקרן כספית הוא 25% על הרווח הריאלי.

המשתנה השני הוא המשך קצב העלאות הריבית – בפיקדונות בנקאיים פוטנציאל התשואה נמצא בעיקר בפיקדונות בריבית קבועה לטווח של שנה ומעלה. בהינתן סיכון נמוך בהשקעה בפיקדון, הריבית מפצה בעיקר על חוסר הנזילות של הכסף. אולם, בחירה בפיקדון כזה תקבע את הריבית לאורך כל התקופה, ואם בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית, המשקיע לא ייהנה מהעלאות אלו. לעומת זאת, בקרן כספית העלאת הריבית משתקפת באופן אוטומטי בתשואה למשקיע.

בשנה וחצי האחרונות חלו העלאות הריבית תכופות ומי שבחר להשקיע בפיקדון בריבית קבועה למשך שנתיים – מצא את עצמו כיום באפיק השקעה מניב פחות מבחינת התשואה. לעומת זאת, משקיע שהעריך שהעלאות הריבית לא ימשכו באותו הקצב מכאן ואילך, יכול לחוש בנוח יותר עם בחירה בפיקדון בריבית קבועה לטווח של שנה ומעלה.

קיראו עוד ב"בארץ"

המשתנה השלישי הוא נזילות ההשקעה - הפיקדון בבנק איננו נזיל ולכן, לדוגמא, אם בחרנו בפיקדון לשנה, עלינו לחכות את כל השנה בכדי ליהנות מהתשואה. לעומת זאת, בקרן כספית בכל יום שנרצה, נוכל לבצע מכירה של הקרן תוך כדי כך שנהנה מהתשואה שנצברה עד כה, בין אם משכנו את הכסף אחרי חצי שנה או שנה.

בבניה ובפיזור נכון של תיק השקעות - הפיקדון הבנקאי/הקרן הכספית ומדד S&P500 נמצאים בשני קצוות מנוגדים, כאשר בתווך ישנם מספר אפיקי השקעה ברמות סיכון משתנות. כשם שהעלאת הריבית שיפרה בצורה משמעותית את יחסי הסיכון/סיכוי באפיק הסולידי, כך היא השפיעה לטובה גם על יחסי הסיכון/סיכוי באפיקים נוספים, שבעשור הריבית האפסית לא הציגו תמורה הולמת לסיכון הגלום בהן. אפיק כזה הוא אפיק החוב הקונצרני הסחיר. כך למשל, אג"ח קונצרניות בדירוגי A ומעלה, אמנם אינן מייצגות השקעה מאוד סולידית, אך מי שמעוניין לקחת סיכון מסוים בתיק ועדיין לא להיות חשוף לתנודתיות שוק המניות האמריקאי (שהייתה גבוהה בשנה וחצי האחרונות), יכול למצוא באפיק זה מספר הזדמנויות עם יחס סיכון/סיכוי אטרקטיבי. דוגמאות לאג"ח קונצרניות כאלה הן: בית הזהב אג"ח ד' בתשואה של 6.09, דלק קבוצה אג"ח לה בתשואה של 6.62, ישראל קנדה אג״ח ו' בתשואה של 6.2, מדיפאור אג״ח ב בתשואה של 6.63 ונאוויטס אג"ח ב' בתשואה של 6.27.ככלל, לדעתנו ההזדמנות שנפתחה בחוב הקונצרני הסחיר בשל עליות הריבית של השנה וחצי האחרונות, היא המעניינת והנכונה מכולן, כאשר ניתן להשיג תשואה שנתית גבוהה של כ-6.5%, ברמות סיכון סבירות.

***

לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי - ישראל, אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

שמוליק בן אריה הוא דירקטור ומנהל השקעות ראשי שוק מקומי – פיוניר ניהול הון.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

5.
אגרות החוב המוזכרות בכתבה מעניינות. אבל עדיף לאוהב 01/08/2023 10:17
הגב לתגובה זו
אגרות החוב המוזכרות בכתבה מעניינות. אבל עדיף לאוהבי הסיכון הסביר לרכוש תעודת סל של תל בונד תשואות או קרנות נאמנות אגחיות עם סימן קריאה. כל אלה נותנות היום תשואה של מעל 6% אבל בפיזור עצום של 70-100 אגחים וזה מקטין את הסיכון באגרת חוב בודדה
4.
dw 01/08/2023 10:14
הגב לתגובה זו
אפשר לבחור לפי המחמ המתאים או לפי מה שבאותה נקודת זמן של הקניה נראה הכי אטרקטיבי (זול). שלושתם לגמרי סבבה לטעמי למי שמחפש סיכון לא גבוה. כרגע לז מדורג -A אבל זה לא הגיוני שהדירוג של דלק יהא נמוך מזה של שיכון ובינוי (A), לה יש חוב מסמר שיער של 11 מיליארד שקלים. אם כבר אז היה הגיוני ההפך (שהדירוג של דלק יהא גבוה מזה של שיכון)
3.
בחירת אגחים איומה (ל"ת)
אנונימי 01/08/2023 09:34
הגב לתגובה זו
dw 01/08/2023 12:17
הגב לתגובה זו
אני מחזיק ב 3 הסדרות של דלק, בכמות לא קטנה, ולא חולם למכור שקל. מחזיק אותן לפידיון. נקודה. סוף. מבחינתי? אפשר מחר לסגור את הבורסה לכמה שנים. אין שום בעיה. הבנות של דלק מרוויחות פנטסטי ואם כבר הבעיה היא שעוד כמה שנים דלק עלולה לפרוע הכל ואז לא ישאר לנו יותר בוננזה כזו בשוק. :-) מי המשוגע לזרוק מותק של אגח כזה, שמשלם לי 6-7% ? אני מקבל תשואה כפולה ממה שמקבל כל משכיר דירה בת"א. לכן לא חולם למכור שקל. תוכל בבקשה להסביר מדוע לדעתך הבחירה של שמוליק איננה טובה?
dw 01/08/2023 12:55
בעבר היו לי גם שאר הסדרות של דלק. כולן :-) אבל עם הזמן הן נפדו. פארי מלא מלא. זה היה אפילו קצת חוסר אחריות מצידי להחזיק נתח כ"כ כ"כ גבוה בתיק אצל אגחי דלק, אבל זה בערך הדבר היחיד שהפריע לי. עם הזמן מגיעים פדיונות ואז היקף החשיפה יורד באופן אוטומטי. כיום הוא עדיין טיפה גבוה אבל עוד שנה זה ירד עוד וכבר יהיה לגמרי בסדר. כאמור אם זה תלוי בי? לא מוכר שקל. אגב, אם הדירוג יעלה ל A אז אני חושב שיכנס לתלבונד שיקלי ואז עוד יותר קרנות יחמדו את האגח שלנו :-) כאמור לא מוכר. שמתי במגירה ואיבדתי את המפתח. :-) אם בכוח מחפשים סיכונים אז הייתי אומר סיכון עליית ריבית כללית, מכיוון שאלה אגחים שיקליים.
2.
הנביא 01/08/2023 09:25
הגב לתגובה זו
זה אומר שיש ריבית גבוהה בשל מצב כלכלי שצריך לפתור, וזה לא מצב טוב. להרוויח ממצב לא טוב - זה זמני.
המגיב 01/08/2023 10:52
הגב לתגובה זו
לאן הגענו, שמישהו חושב שריבית אפס היא מצב תקין, וריבית שהיא נמוכה מהאינפלציה, ואפילו אינה שומרת על ערך הכסף, נחשבת "ריבית גבוהה" . . . . מישהו מבין איזה נזק נעשה ב 15 שנים של ריבית אפס ? מישהו בכלל יכול לתפוס מה זה דור שלם שלא יודע ריבית מהי, ומה האפקט של זה על כל תפיסת העולם הכלכלית שלו, ועל "ערך הכסף" בעיניו ???
1.
שמואל א 01/08/2023 09:10
הגב לתגובה זו
שח אני מחזיק בקרנות כספיות. הפסקתי להיות הפראייר של הבנקים. בנוסף, הכסף נזיל לכל צורך.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו | 31/12/2025 11:55

נושאים בכתבה בנקים לאומי הפועלים מזרחי טפחות דיסקונט הבינלאומי

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.

בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

להמשך הכתבה לחץ כאן