הדבר הגדול הבא שישפיע על השווקים הפיננסיים

סוחר מעו"ף | (9)

ראשית, עלי לבצע טפיחה עצמית על השכם לגבי טור הבחירות בארה"ב שפורסם פה (ושגם פעלנו על-פיו במסחר) שהיה לונג-טראמפ לעומת הערכת השוק. תגובת הנכסים התנהגה פחות או יותר כצפוי (אפילו צדקנו לגבי התחזקות הדולר, עניין שהיה נתון לדיון לפני). מה שכן הפתיע זה מהירות ה-rebound. החוזים על הS&P היו בlimit-down במינוס 5% (קרי ירדו אף יותר מ5% - אך הלימיט הנוקשה של CME בלילה מנע ירידה של יותר מזה), אך עם נאום הניצחון של טראמפ התחיל rebound לאורך כל הלילה והיום – כך שבסוף ה-S&P סיים למעלה. עד ה20 בינואר (וריאלית עד מארס-אפריל), אנו בפרק זמן ארוך שבו ניתן לחלום ולשאוף, שכן בהינתן ההצהרות היחסית עמומות בהקשרים רבים ניתן לקוות ולייחל לכל מיני מהלכים. כשמתעוררים מחלום זה קשה, אפילו כשהמציאות אינה מציאות בהלות, סביר שאולי אפילו נראה קניית יתר בשל הפעולה מבוססת החלום.

בראייה קדימה, האירוע הפוליטי הגדול הבא זה הפוטנציאל להתפרקות האיחוד האירופי וגוש האירו בפרט. ברקזיט וטראמפ נותנים רוח גבית חזקה מאוד לתנועות פופוליסטית אנטי-גולבאליזציה בתוך אירופה. בטווח הבינוני יש לנו מספר בחירות משמעותיות: משאל עם איטלקי בדצמבר (שעשוי לגרור בחירות אם לא יעבור), בחירות בהולנד במארס, בחירות צרפתיות באפריל-מאי, ובחירות גרמניות בספטמבר.

כדי לפרק חומה, לפעמים מספיק למשוך לבנה אחת. האיחוד האירופי הוא רעיון נאצל בתיאוריה, אך בפרקטיקה מדובר במערכת בירוקרטית נוראית הנדמית למגדל בבל לעיתים. גם אם הלבנה לא תיפול השנה, צליחת בחירות פוליטיות קדימה תהיה קשה, אלא אם בריטניה ו/או ארה"ב יקרסו כלכלית לאור הבחירה שלהן, אך זה ייקח זמן, אם בכלל.

פיקדון צמוד למדד הדיור, מוגבל לשלוש שנים, אך ורק למשקיעים קיימים (הצעת האוצר)? הרבה יותר פשוט להציע אג"חים סחירים הצמודים למדד מחירי הדיור, הסחירים בבורסה והפתוחים לכל. העלות למדינה היא 0, ואם המדינה מאמינה שהיא תוריד מחירים בשוק הדיור בטווח הארוך – הרי שמדובר אפילו בסיבוב מוצלח למדינה. כמובן שלא ברור שיש באמת רצון בפיצוץ בועת הדיור (בעיות ביטחונות לאשראי, פגיעה בתחושת העושר של הבוחרים, ופגיעה בגביית תקבולי קרקעות ומיסים משוק הנדל"ן הרותח).

יש לציין שזה מוצר שיפחית את סיכוני החוב של הממשלה, שכן אם מדד הנדל"ן ירד (וערך החוב ירד) גם תקבולי המיסים וקרקעות ירדו, וההיפך (עליה מול עליה) במקרה של עליית מחירים. למעשה אג"ח בהצמדה שכזו, לאור היקף ההכנסות הממשלתי הגבוה מנדל"ן, יעמיד את בסיס החוב העתידי אל מול בסיס ההכנסות העתידי. זו ממש לא "הטבה" או "סוכריה" (בהנחה של הצמדה דו-צדדים – גם מעלה, וגם מטה כפי שמופעל בצמודי-מדד החדשים הממשלתיים) אלא ניהול סיכונים מושכל של החוב הממשלתי.

יצירת מדד מתאים להנפקת מוצרי חוב, וקביעת בנצ'מרק ממשלתי בדמות הנפקה ממשלתית, תאפשר גם לבנקים ולגופים נוספים להנפיק אג"חים שכאלו. מבחינת בנק זה כלי הגיוני לגידור סיכון משכנתאות. אמנם בנק ספציפי אינו רוצה בירידת מחירי הדיור (קרי, הוא מעדיף שהבנקים באופן כללי לא ינפיקו) אך בראייה פרטנית הוא עצמו רוצה להנפיק כאלו מוצרי חוב (ושאחרים לא ינפיקו). בראייה של הסטת ביקושים ספקולטיביים (השקעה בדירה שתהיה לילד או לזוג הצעיר באיזה שהוא טווח זמן בעתיד) – קיום מכשירים שכאלו (ואף מינוף אפשרי בדמות משכנתא שקלית (או מדדית) כנגד קניית חוב צמוד נדל"ן) תסיט ביקושים ספקולטיביים משוק הנדל"ן הריאלי אל הבורסה.

ועדות השקעה

תמוה שרשות שוק ההון ביטוח וחסכון תמהים על כך שועדות השקעה מתנהלים, בעיקרם, ככלי כסת"ח, שכן כן מהותם של ועדות אלו, מעצם הגדרתם, הוא כסת"ח. החלטות טובות לא מקבלים בועידה, design by committe הנו תופעה שידוע שהיא מוליכה לתוצאה נחותה. איוש ועדות השקעה בפנסיונרים ושאר גורמי כיסת"וח עם שם מוכר תורם לתפיסות מיושנות ומעבר לכך מרכז את עבודת ועדות ההשקעה לכיסתו"ח עצמי. הדבר החשוב ביותר לחבר ועדה הוא לא התשואה והסיכון של העמיתים, אלא שהוא עצמו לא יהיה חשוף לסיכון. התוצאה היא לרוב חתירה לאחידות דעות בין כל ועדות ההשקעה בכלל הגופים (עניין שלא קשה להגיע אליו לאור המילייה שמרכיב אותם המתקשר ממילא) שכן אם תמהיל ההשקעות שלך הוא תמהיל השוק (בחריגות של 1%-2%) ואתה בוחר השקעות פרטניות שגורמים אחרים ממילא בחרו, אז אינך חשוף לאפשרות של צליבה ציבורית בדד. אם כולם נופלים, אזי ממילא יטילו את האשם על הרגולטורים והממשלה אם בכלל, וממילא לא יצלבו את כלל חברי הועדות בכל הגופים. היה רצוי שבמקום לנסות לתקן את המנגנון המעוות הזה, ניסיונות תיקון שרק יובילו לעוד שכבות כסת"ח, שפשוט יבטלו את הצורך הרגולטורי בועדות השקעה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי.ע 26/11/2016 11:42
    הגב לתגובה זו
    כי לא נראה שזז משהו במדינה הזאת רק אחרי שקורא פה אסון..
  • סוחר סחור 27/11/2016 09:23
    הגב לתגובה זו
    הבן-דוד שקיבל עמלת תיווך, דמי האחזקה של הבניין שזולגים לאח של מנהל ההשקעות. וכולי וכולי. יש שם הרבה פוטנציאל - וכנראה גם הרבה אש. זה התחום בו הכי קל לשלוח יד לכספי הלקוחות - ולהכיר בעניין כתור הוצאה.
  • 3.
    מעופניק קטן 25/11/2016 15:03
    הגב לתגובה זו
    האם כוונתך שהערכתם שטראמפ ינצח והשוק יפתח בצניחה ולכן היית שורט חוזים/מניות , או קנוי בפוטים בארץ? מאחר והריבאונד היה מהיר מאוד, מהפוטים או החוזים בחול יכולתם לצאת מהר ברווח, אבל לגבי מניות ארהב, כשמסחר נפתח הוא נפתח בעליות חזקות כך ששורט הביא להפסד. אודה להסבר.
  • סוחר סחור 26/11/2016 00:06
    הגב לתגובה זו
    החשיפה לשוק בארה"ב הייתה דרך חוזים. שנסגרו בבוקר ישראל (ובלילה). לגבי המסחר במעוף בארץ - זה מורכב - כי היה צפוי שהפארמה יגיב בחיוב רב לאי-בחירתה של קלינטון (וזה איזן את שאר הזאפטה - שכמובן עברה לעליות). מהירות הrebound אכן הפתיעה - אך צפינו rebound - אז מהרגע שראינו נפילה והתאוששות - סגרנו.
  • מוטי 25/11/2016 19:20
    הגב לתגובה זו
    על פי המאמר שהתפרסם לפני הבחירות...היה צריך לקנות פוטים....אבל בפועל מי שעשה זאת הפסיד...כי המסחר נפתח גם בישראל וגם בארה"ב בעליות... אז במה יש להתגאות?
  • סוחר סחור 26/11/2016 00:30
    תא25 פתחה בעליות - בגלל מרכיב הפארמה הכבד בה. המניות הרשומות מקומית (שהם כמעעט 30% מהמדד היום) - הגיבו חזק מעלה (גם מניות באירופה הגיבה) - וזאת כאשר החוזים האמריקאיי היו במינוס 4%-5%.... אבל זה היה כתוב במאמר המקורי (חפש פארמה) לפני הבחירות.... אז פוטים על תא25 - דווקא לא היה הימור טוב - מכיוון שהפארמה היו צפוי לפעול בכיוון מנוגד לשאר המניות (גם בניצחון קלינטון, וגם בניצחון טראמפ).
  • 2.
    מעניין! (ל"ת)
    יוני 24/11/2016 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דג רקק 24/11/2016 12:04
    הגב לתגובה זו
    אחרת, אי אפשר להבין מדוע מס הבורסה נותר 25%. "הגבייה מפעילות בבורסה בארץ כנראה מתקרבת ל99%, בעוד שגבייה באפיקים אחרים כנראה שאף אולי קטנה מ50%."
  • סוחר סחור 24/11/2016 12:41
    הגב לתגובה זו
    בחצי השני של שנות ה-80, וכ20 לאחר מכן - משרד האוצר תפקד כסיירת. מאוד-מאוד מקצועית. בשנים האחרונות - בעיקר תחת לפיד וכחלון - זה הפך למשכן שעיקר עיסקו בפופוליאזם ובכותרת הבאה בעיתון לטובת השר. אז תמיד טוב "להיאבק בבנקים". ו"לפגוע בעשירים", ו"להיות חברתיים". אבל לדאוג לקופת המדינה? לצמיחה? טוב, זה עבודה קשה. לא מובילה לכותרת בעיתון למחרת. עדיף הצהרות ריקות.
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.