האם הישראלי אכן הרוויח מהוזלת מחיר חבילות הסלולר?
"רואים דברים אחרת", "חווית הטלוויזיה המשתלמת ביותר", זועקות הפרסומות שמכסות את האוטובוסים, שלטי החוצות והפריים טיים בימים אלו. יריית הפתיחה של סלקום החלה את המרוץ להוזלת חבילת הטלוויזיה, שעד כה שויכה בלעדית ליס (בזק) והוט. במקביל החל מרוץ אחר בשוק ההון, התרסקות מחירי חברות הסלולר סלקום ופרטנר בעשרות אחוזים מתחילת השנה (להזכירכם זה לא היה מזמן).
המלחמה של סלקום בחבילת הטלוויזיה גררה מלחמה אחרת בשוק התקשורת, בחבילת הסלולר ללקוחות פרטיים ועסקיים. הוט הגיבה בהורדת מחיר למנוי הסלולר החדש, מיד הצטרפה גולן טלקום, ומאז כל הערכה היכן ייעצר המחיר הסופי לצרכן היא ספקולציה.
מיותר לציין שמחירי האג"ח של חברות הסלולר לא נשארו אדישים וספגו הפסדי הון, מי יותר ומי פחות בהתאם למח"מ. היום (ד') יצאה ההודעה מתבקשת כי סלקום אגח ד תגרע ממדד התל בונד 20 ו-60.
עכשיו כשהתמונה הכללית של מחיר התחרות ברורה יותר, נשאלת השאלה, האם הצרכן הסופי הרוויח מהמהלך של ירידת מחיר הקו הסלולרי (מעבר לתחושת השמחה לאיד על חברות שעשקו אותו לאורך שנים ארוכות והרגשת הצדק החברתי), או שמה הפסיד בקופות הגמל, ההשתלמות, הפנסיה ובתיק ההשקעות הפרטי יותר מהפרש התשלום החודשי? כמובן שלשאלה כזו בעיתוי שכזה אין מענה חד משמעי. טרם התייצבו מחירי האג"ח והמניות, וכמוהם גם מחירי הצרכן לקו הטלפון והטלוויזיה. אפילו לא ברור אם הצרכן הצעיר והטכנולוגי לא יעדיף בסופו של יום להתחבר באופן עצמאי לערוצים באינטרנט ולדלג לחלוטין על תכנים, ממירים ותשלום חודשי.
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, רק לצורך טעימה, אזרח שברשותו קופת גמל / פנסיה בלבד, ללא השתלמות או תיק השקעות נוסף, בסך של 400-500 אלף שקלים, הפסיד ככל הנראה 1000-1200 ש' בחודש האחרון = הפרש מחיר של כ-50 ש' לחודש בקו הטלפון הסלולרי לשנתיים. כל זה בלי שנכנס להתייעלות שנדרשה ונדרשת מהחברות וגררה פיטורי מאות עובדים בענף עד כה (מיותר לציין שרובם לא עובדי הנהלה בכירה).
יש לקחת בחשבון שהפסד בקופות גמל ופנסיה הוא הפסד מצטבר לעתיד בחישובי ריבית דה ריבית משמעותי מהחישוב המידי שהבאנו בדוגמא. ההנחה היא שלאורך זמן המהלך יצדיק את עצמו. גם אם יהיה דור שישלם על מהלך חברתי רוחבי בכמה ענפים במקביל עבור הדור הבא - כמו שאמר סטאלין, "שחוטבים עצים עפים שבבים". עדיין כשזורקים סיסמאות כמו "צדק חברתי" צריך לזכור שלעיתים אנחנו גם אוחזים בצד השני של המקל, כבעלי מניות וחוב (בהחזקה ישירה בתיק ההשקעות או דרך קופות הגמל והפנסיה) של אותן החברות או מועסקים.
- 16.המסקנה שלי לא לקנות קרנות במגדל!!! (ל"ת)מתי פורים ?? 25/01/2015 11:42הגב לתגובה זו
- צודק!!! (ל"ת)גדליק 25/01/2015 23:41הגב לתגובה זו
- 15.אלי 24/01/2015 20:59הגב לתגובה זוהבורסה היא המקום הנורמלי לזעזועים במחירים, וזה בסדר.לא בגלל הבורסה נשעבד את הכלכלה הריאלית!הרפורמה בסלולר הייתה מתבקשת. והועילה לכלכלה בראיית המאקרו.
- 14.נפתלי 24/01/2015 13:47הגב לתגובה זועכשיו אני רק מבין שהיא גם מנהלת קרנות נאמנות, ולחשוב שאנשים כאלה מנהלים קרנות נאמנות בעשרות מיליארדים. הלו איפה המפקח על שוק ההון,אחר כך צועקים מפולת מפולת.נו דא זה לא ברור אם מנהלים כאלה.
- 13.נפתלי 24/01/2015 12:14הגב לתגובה זוכתבה מאוד מאוד מרתקת אם ראיה מקרו כלכלית מאוד עמוקה,יכולת ראיה אנליטית מאוד מיוחדת,השקפותיה המיוחדות של הכותבת יכולה להוות נדבך נוסף בתורת הכלכלה הקייסיאנית החדשה,ולהעמיד אותה בעמדת זינוק טובה לקראת פרסום המעומדים לפרס נובל לכלכלה. עכשיו ברצינות האם יש משהוא במערכת שמסנן את הכתבות ברמה הכי נמוכה שיכל להיות הוא לא היה נותן לכתבה הזאת לצאת
- 12.ישראל 23/01/2015 15:52הגב לתגובה זואין מילים לתאר כמה היא לא מבינה בכלכלה, שיא הטיפשות
- 11.לפי דעתה של הגברת יש להמשיך לתת לביבי לחלוב לדפוק האזרח (ל"ת)תום 23/01/2015 14:44הגב לתגובה זו
- 10.כנראה עובדת אצל ביבי בקמפיין נגד כחלון (ל"ת)תום 23/01/2015 14:43הגב לתגובה זו
- 9.זוזו 22/01/2015 21:00הגב לתגובה זושהגברת תיתן לי 300שח לחודש, בתמורה אני אחזיר לה 210 שח (30 שח כדי שיהיה לה איך לדבר בסלולר, ו 180 שח כשהגברת תצא לפנסיה)... בנתיים,בשאר הכסף (90שח) אני מבטיח לשלם לעצמי משכורת.
- 8.רועי 22/01/2015 14:22הגב לתגובה זובואו נשאיר את המשק כמו שהוא בלי לעשות שום שינויים מבניים בחברת החשמל, באסם ושטראוס. בואו נשאיר מיסי יבוא גבוהים ונגן על הייצור המקומי. הרי כל שינוי יביא לפיטורים, ובחברות נסחרות- לירידות שערים בבורסה שיפגעו בפנסיה שלנו. אני אומר לא לקדמה! ידוע שעדיף משק לא יעיל, מקובע ומיושן כי כל שינוי יפגע במשקיעים ובעובדים. רק ככה תעלה רמת החיים בישראל בדומה לזו של גרמניה.
- רונית 22/01/2015 17:26הגב לתגובה זוכמו שאני מבינה מצויין שיש דור (אנחנו) שמשלמים את מחיר המחדל אם מהכיס הימני ואם מהשמאלי בתקווה שההמשך יראה אחרת...
- 7.בלבול מוח. דרוש שינוי עמוק ומבני במשק!!! (ל"ת)איתן 22/01/2015 11:24הגב לתגובה זו
- 6.אחד 22/01/2015 05:58הגב לתגובה זובטח. הגיוני. אני אמור לשלם יותר (נאמר - 700- 800 ש״ח בחודש), כדי שחברות הסלולר תהיינה ״בריאות״. ושתיק הפנסיה שלי ״לא יפגע״. אז מצבי יהיה טוב. אני אוכל לגלוש ולקרוא על המנכ״ל שקיבל מיליונים כל חודש, על הברוקר שחוגג ואפילו ישאר לי עוד איזה אלף אלפיים שקל לפנסיה. כל מה שאני צריך זה לשלם יותר. ברור. נהדר.
- 5.קליפ 21/01/2015 21:13הגב לתגובה זוהפסיד יותר. למאות מיליונים מהמגזר היהודי שאין פנסיה אז הרוויחו אלפי ש"ח בשנת חיים עד המוות המיוחל!
- 4.astern 21/01/2015 21:09הגב לתגובה זולטווח הארוך, כלכלה בריאה ותחרותית תגדיל גם רווחי הון. לטווח קצר של שנה ואפילו שנתיים זה משפיע לרעה, אך לא לאורך זמן.
- 3.יוסי 21/01/2015 18:39הגב לתגובה זואז עדיף להוסיף חטא על חטא??. שהמוסדיים יפסיקו להשקיע בחברות שעושקות את הציבור וכך כולנו נרוויח.
- 2.אאא 21/01/2015 17:24הגב לתגובה זווהנה בנק ישראל כבר מזהיר מהתמוטטות מחירי מניות הבנקים אם ירד הנדלן
- 1.איזה שטויות (ל"ת)דוד 21/01/2015 16:05הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
