האם הישראלי אכן הרוויח מהוזלת מחיר חבילות הסלולר?
"רואים דברים אחרת", "חווית הטלוויזיה המשתלמת ביותר", זועקות הפרסומות שמכסות את האוטובוסים, שלטי החוצות והפריים טיים בימים אלו. יריית הפתיחה של סלקום החלה את המרוץ להוזלת חבילת הטלוויזיה, שעד כה שויכה בלעדית ליס (בזק) והוט. במקביל החל מרוץ אחר בשוק ההון, התרסקות מחירי חברות הסלולר סלקום ופרטנר בעשרות אחוזים מתחילת השנה (להזכירכם זה לא היה מזמן).
המלחמה של סלקום בחבילת הטלוויזיה גררה מלחמה אחרת בשוק התקשורת, בחבילת הסלולר ללקוחות פרטיים ועסקיים. הוט הגיבה בהורדת מחיר למנוי הסלולר החדש, מיד הצטרפה גולן טלקום, ומאז כל הערכה היכן ייעצר המחיר הסופי לצרכן היא ספקולציה.
מיותר לציין שמחירי האג"ח של חברות הסלולר לא נשארו אדישים וספגו הפסדי הון, מי יותר ומי פחות בהתאם למח"מ. היום (ד') יצאה ההודעה מתבקשת כי סלקום אגח ד תגרע ממדד התל בונד 20 ו-60.
עכשיו כשהתמונה הכללית של מחיר התחרות ברורה יותר, נשאלת השאלה, האם הצרכן הסופי הרוויח מהמהלך של ירידת מחיר הקו הסלולרי (מעבר לתחושת השמחה לאיד על חברות שעשקו אותו לאורך שנים ארוכות והרגשת הצדק החברתי), או שמה הפסיד בקופות הגמל, ההשתלמות, הפנסיה ובתיק ההשקעות הפרטי יותר מהפרש התשלום החודשי? כמובן שלשאלה כזו בעיתוי שכזה אין מענה חד משמעי. טרם התייצבו מחירי האג"ח והמניות, וכמוהם גם מחירי הצרכן לקו הטלפון והטלוויזיה. אפילו לא ברור אם הצרכן הצעיר והטכנולוגי לא יעדיף בסופו של יום להתחבר באופן עצמאי לערוצים באינטרנט ולדלג לחלוטין על תכנים, ממירים ותשלום חודשי.
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, רק לצורך טעימה, אזרח שברשותו קופת גמל / פנסיה בלבד, ללא השתלמות או תיק השקעות נוסף, בסך של 400-500 אלף שקלים, הפסיד ככל הנראה 1000-1200 ש' בחודש האחרון = הפרש מחיר של כ-50 ש' לחודש בקו הטלפון הסלולרי לשנתיים. כל זה בלי שנכנס להתייעלות שנדרשה ונדרשת מהחברות וגררה פיטורי מאות עובדים בענף עד כה (מיותר לציין שרובם לא עובדי הנהלה בכירה).
יש לקחת בחשבון שהפסד בקופות גמל ופנסיה הוא הפסד מצטבר לעתיד בחישובי ריבית דה ריבית משמעותי מהחישוב המידי שהבאנו בדוגמא. ההנחה היא שלאורך זמן המהלך יצדיק את עצמו. גם אם יהיה דור שישלם על מהלך חברתי רוחבי בכמה ענפים במקביל עבור הדור הבא - כמו שאמר סטאלין, "שחוטבים עצים עפים שבבים". עדיין כשזורקים סיסמאות כמו "צדק חברתי" צריך לזכור שלעיתים אנחנו גם אוחזים בצד השני של המקל, כבעלי מניות וחוב (בהחזקה ישירה בתיק ההשקעות או דרך קופות הגמל והפנסיה) של אותן החברות או מועסקים.
- 16.המסקנה שלי לא לקנות קרנות במגדל!!! (ל"ת)מתי פורים ?? 25/01/2015 11:42הגב לתגובה זו
- צודק!!! (ל"ת)גדליק 25/01/2015 23:41הגב לתגובה זו
- 15.אלי 24/01/2015 20:59הגב לתגובה זוהבורסה היא המקום הנורמלי לזעזועים במחירים, וזה בסדר.לא בגלל הבורסה נשעבד את הכלכלה הריאלית!הרפורמה בסלולר הייתה מתבקשת. והועילה לכלכלה בראיית המאקרו.
- 14.נפתלי 24/01/2015 13:47הגב לתגובה זועכשיו אני רק מבין שהיא גם מנהלת קרנות נאמנות, ולחשוב שאנשים כאלה מנהלים קרנות נאמנות בעשרות מיליארדים. הלו איפה המפקח על שוק ההון,אחר כך צועקים מפולת מפולת.נו דא זה לא ברור אם מנהלים כאלה.
- 13.נפתלי 24/01/2015 12:14הגב לתגובה זוכתבה מאוד מאוד מרתקת אם ראיה מקרו כלכלית מאוד עמוקה,יכולת ראיה אנליטית מאוד מיוחדת,השקפותיה המיוחדות של הכותבת יכולה להוות נדבך נוסף בתורת הכלכלה הקייסיאנית החדשה,ולהעמיד אותה בעמדת זינוק טובה לקראת פרסום המעומדים לפרס נובל לכלכלה. עכשיו ברצינות האם יש משהוא במערכת שמסנן את הכתבות ברמה הכי נמוכה שיכל להיות הוא לא היה נותן לכתבה הזאת לצאת
- 12.ישראל 23/01/2015 15:52הגב לתגובה זואין מילים לתאר כמה היא לא מבינה בכלכלה, שיא הטיפשות
- 11.לפי דעתה של הגברת יש להמשיך לתת לביבי לחלוב לדפוק האזרח (ל"ת)תום 23/01/2015 14:44הגב לתגובה זו
- 10.כנראה עובדת אצל ביבי בקמפיין נגד כחלון (ל"ת)תום 23/01/2015 14:43הגב לתגובה זו
- 9.זוזו 22/01/2015 21:00הגב לתגובה זושהגברת תיתן לי 300שח לחודש, בתמורה אני אחזיר לה 210 שח (30 שח כדי שיהיה לה איך לדבר בסלולר, ו 180 שח כשהגברת תצא לפנסיה)... בנתיים,בשאר הכסף (90שח) אני מבטיח לשלם לעצמי משכורת.
- 8.רועי 22/01/2015 14:22הגב לתגובה זובואו נשאיר את המשק כמו שהוא בלי לעשות שום שינויים מבניים בחברת החשמל, באסם ושטראוס. בואו נשאיר מיסי יבוא גבוהים ונגן על הייצור המקומי. הרי כל שינוי יביא לפיטורים, ובחברות נסחרות- לירידות שערים בבורסה שיפגעו בפנסיה שלנו. אני אומר לא לקדמה! ידוע שעדיף משק לא יעיל, מקובע ומיושן כי כל שינוי יפגע במשקיעים ובעובדים. רק ככה תעלה רמת החיים בישראל בדומה לזו של גרמניה.
- רונית 22/01/2015 17:26הגב לתגובה זוכמו שאני מבינה מצויין שיש דור (אנחנו) שמשלמים את מחיר המחדל אם מהכיס הימני ואם מהשמאלי בתקווה שההמשך יראה אחרת...
- 7.בלבול מוח. דרוש שינוי עמוק ומבני במשק!!! (ל"ת)איתן 22/01/2015 11:24הגב לתגובה זו
- 6.אחד 22/01/2015 05:58הגב לתגובה זובטח. הגיוני. אני אמור לשלם יותר (נאמר - 700- 800 ש״ח בחודש), כדי שחברות הסלולר תהיינה ״בריאות״. ושתיק הפנסיה שלי ״לא יפגע״. אז מצבי יהיה טוב. אני אוכל לגלוש ולקרוא על המנכ״ל שקיבל מיליונים כל חודש, על הברוקר שחוגג ואפילו ישאר לי עוד איזה אלף אלפיים שקל לפנסיה. כל מה שאני צריך זה לשלם יותר. ברור. נהדר.
- 5.קליפ 21/01/2015 21:13הגב לתגובה זוהפסיד יותר. למאות מיליונים מהמגזר היהודי שאין פנסיה אז הרוויחו אלפי ש"ח בשנת חיים עד המוות המיוחל!
- 4.astern 21/01/2015 21:09הגב לתגובה זולטווח הארוך, כלכלה בריאה ותחרותית תגדיל גם רווחי הון. לטווח קצר של שנה ואפילו שנתיים זה משפיע לרעה, אך לא לאורך זמן.
- 3.יוסי 21/01/2015 18:39הגב לתגובה זואז עדיף להוסיף חטא על חטא??. שהמוסדיים יפסיקו להשקיע בחברות שעושקות את הציבור וכך כולנו נרוויח.
- 2.אאא 21/01/2015 17:24הגב לתגובה זווהנה בנק ישראל כבר מזהיר מהתמוטטות מחירי מניות הבנקים אם ירד הנדלן
- 1.איזה שטויות (ל"ת)דוד 21/01/2015 16:05הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
