האם הישראלי אכן הרוויח מהוזלת מחיר חבילות הסלולר?
"רואים דברים אחרת", "חווית הטלוויזיה המשתלמת ביותר", זועקות הפרסומות שמכסות את האוטובוסים, שלטי החוצות והפריים טיים בימים אלו. יריית הפתיחה של סלקום החלה את המרוץ להוזלת חבילת הטלוויזיה, שעד כה שויכה בלעדית ליס (בזק) והוט. במקביל החל מרוץ אחר בשוק ההון, התרסקות מחירי חברות הסלולר סלקום ופרטנר בעשרות אחוזים מתחילת השנה (להזכירכם זה לא היה מזמן).
המלחמה של סלקום בחבילת הטלוויזיה גררה מלחמה אחרת בשוק התקשורת, בחבילת הסלולר ללקוחות פרטיים ועסקיים. הוט הגיבה בהורדת מחיר למנוי הסלולר החדש, מיד הצטרפה גולן טלקום, ומאז כל הערכה היכן ייעצר המחיר הסופי לצרכן היא ספקולציה.
מיותר לציין שמחירי האג"ח של חברות הסלולר לא נשארו אדישים וספגו הפסדי הון, מי יותר ומי פחות בהתאם למח"מ. היום (ד') יצאה ההודעה מתבקשת כי סלקום אגח ד תגרע ממדד התל בונד 20 ו-60.
עכשיו כשהתמונה הכללית של מחיר התחרות ברורה יותר, נשאלת השאלה, האם הצרכן הסופי הרוויח מהמהלך של ירידת מחיר הקו הסלולרי (מעבר לתחושת השמחה לאיד על חברות שעשקו אותו לאורך שנים ארוכות והרגשת הצדק החברתי), או שמה הפסיד בקופות הגמל, ההשתלמות, הפנסיה ובתיק ההשקעות הפרטי יותר מהפרש התשלום החודשי? כמובן שלשאלה כזו בעיתוי שכזה אין מענה חד משמעי. טרם התייצבו מחירי האג"ח והמניות, וכמוהם גם מחירי הצרכן לקו הטלפון והטלוויזיה. אפילו לא ברור אם הצרכן הצעיר והטכנולוגי לא יעדיף בסופו של יום להתחבר באופן עצמאי לערוצים באינטרנט ולדלג לחלוטין על תכנים, ממירים ותשלום חודשי.
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, רק לצורך טעימה, אזרח שברשותו קופת גמל / פנסיה בלבד, ללא השתלמות או תיק השקעות נוסף, בסך של 400-500 אלף שקלים, הפסיד ככל הנראה 1000-1200 ש' בחודש האחרון = הפרש מחיר של כ-50 ש' לחודש בקו הטלפון הסלולרי לשנתיים. כל זה בלי שנכנס להתייעלות שנדרשה ונדרשת מהחברות וגררה פיטורי מאות עובדים בענף עד כה (מיותר לציין שרובם לא עובדי הנהלה בכירה).
יש לקחת בחשבון שהפסד בקופות גמל ופנסיה הוא הפסד מצטבר לעתיד בחישובי ריבית דה ריבית משמעותי מהחישוב המידי שהבאנו בדוגמא. ההנחה היא שלאורך זמן המהלך יצדיק את עצמו. גם אם יהיה דור שישלם על מהלך חברתי רוחבי בכמה ענפים במקביל עבור הדור הבא - כמו שאמר סטאלין, "שחוטבים עצים עפים שבבים". עדיין כשזורקים סיסמאות כמו "צדק חברתי" צריך לזכור שלעיתים אנחנו גם אוחזים בצד השני של המקל, כבעלי מניות וחוב (בהחזקה ישירה בתיק ההשקעות או דרך קופות הגמל והפנסיה) של אותן החברות או מועסקים.
- 16.המסקנה שלי לא לקנות קרנות במגדל!!! (ל"ת)מתי פורים ?? 25/01/2015 11:42הגב לתגובה זו
- צודק!!! (ל"ת)גדליק 25/01/2015 23:41הגב לתגובה זו
- 15.אלי 24/01/2015 20:59הגב לתגובה זוהבורסה היא המקום הנורמלי לזעזועים במחירים, וזה בסדר.לא בגלל הבורסה נשעבד את הכלכלה הריאלית!הרפורמה בסלולר הייתה מתבקשת. והועילה לכלכלה בראיית המאקרו.
- 14.נפתלי 24/01/2015 13:47הגב לתגובה זועכשיו אני רק מבין שהיא גם מנהלת קרנות נאמנות, ולחשוב שאנשים כאלה מנהלים קרנות נאמנות בעשרות מיליארדים. הלו איפה המפקח על שוק ההון,אחר כך צועקים מפולת מפולת.נו דא זה לא ברור אם מנהלים כאלה.
- 13.נפתלי 24/01/2015 12:14הגב לתגובה זוכתבה מאוד מאוד מרתקת אם ראיה מקרו כלכלית מאוד עמוקה,יכולת ראיה אנליטית מאוד מיוחדת,השקפותיה המיוחדות של הכותבת יכולה להוות נדבך נוסף בתורת הכלכלה הקייסיאנית החדשה,ולהעמיד אותה בעמדת זינוק טובה לקראת פרסום המעומדים לפרס נובל לכלכלה. עכשיו ברצינות האם יש משהוא במערכת שמסנן את הכתבות ברמה הכי נמוכה שיכל להיות הוא לא היה נותן לכתבה הזאת לצאת
- 12.ישראל 23/01/2015 15:52הגב לתגובה זואין מילים לתאר כמה היא לא מבינה בכלכלה, שיא הטיפשות
- 11.לפי דעתה של הגברת יש להמשיך לתת לביבי לחלוב לדפוק האזרח (ל"ת)תום 23/01/2015 14:44הגב לתגובה זו
- 10.כנראה עובדת אצל ביבי בקמפיין נגד כחלון (ל"ת)תום 23/01/2015 14:43הגב לתגובה זו
- 9.זוזו 22/01/2015 21:00הגב לתגובה זושהגברת תיתן לי 300שח לחודש, בתמורה אני אחזיר לה 210 שח (30 שח כדי שיהיה לה איך לדבר בסלולר, ו 180 שח כשהגברת תצא לפנסיה)... בנתיים,בשאר הכסף (90שח) אני מבטיח לשלם לעצמי משכורת.
- 8.רועי 22/01/2015 14:22הגב לתגובה זובואו נשאיר את המשק כמו שהוא בלי לעשות שום שינויים מבניים בחברת החשמל, באסם ושטראוס. בואו נשאיר מיסי יבוא גבוהים ונגן על הייצור המקומי. הרי כל שינוי יביא לפיטורים, ובחברות נסחרות- לירידות שערים בבורסה שיפגעו בפנסיה שלנו. אני אומר לא לקדמה! ידוע שעדיף משק לא יעיל, מקובע ומיושן כי כל שינוי יפגע במשקיעים ובעובדים. רק ככה תעלה רמת החיים בישראל בדומה לזו של גרמניה.
- רונית 22/01/2015 17:26הגב לתגובה זוכמו שאני מבינה מצויין שיש דור (אנחנו) שמשלמים את מחיר המחדל אם מהכיס הימני ואם מהשמאלי בתקווה שההמשך יראה אחרת...
- 7.בלבול מוח. דרוש שינוי עמוק ומבני במשק!!! (ל"ת)איתן 22/01/2015 11:24הגב לתגובה זו
- 6.אחד 22/01/2015 05:58הגב לתגובה זובטח. הגיוני. אני אמור לשלם יותר (נאמר - 700- 800 ש״ח בחודש), כדי שחברות הסלולר תהיינה ״בריאות״. ושתיק הפנסיה שלי ״לא יפגע״. אז מצבי יהיה טוב. אני אוכל לגלוש ולקרוא על המנכ״ל שקיבל מיליונים כל חודש, על הברוקר שחוגג ואפילו ישאר לי עוד איזה אלף אלפיים שקל לפנסיה. כל מה שאני צריך זה לשלם יותר. ברור. נהדר.
- 5.קליפ 21/01/2015 21:13הגב לתגובה זוהפסיד יותר. למאות מיליונים מהמגזר היהודי שאין פנסיה אז הרוויחו אלפי ש"ח בשנת חיים עד המוות המיוחל!
- 4.astern 21/01/2015 21:09הגב לתגובה זולטווח הארוך, כלכלה בריאה ותחרותית תגדיל גם רווחי הון. לטווח קצר של שנה ואפילו שנתיים זה משפיע לרעה, אך לא לאורך זמן.
- 3.יוסי 21/01/2015 18:39הגב לתגובה זואז עדיף להוסיף חטא על חטא??. שהמוסדיים יפסיקו להשקיע בחברות שעושקות את הציבור וכך כולנו נרוויח.
- 2.אאא 21/01/2015 17:24הגב לתגובה זווהנה בנק ישראל כבר מזהיר מהתמוטטות מחירי מניות הבנקים אם ירד הנדלן
- 1.איזה שטויות (ל"ת)דוד 21/01/2015 16:05הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
רחפנים דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
