סוד מדינה: הפלדיום ברוסיה עומד להיגמר, כיצד ישפיע על העולם?

אריה גורן, , אנליסט תחום סחורות ב-Bizportal, סוקר את מצבו של הפלדיום בעולם, הדרכים והכדאיות בהשקעתו
אריה גורן | (5)

מחיר הפלדיום עלה ב-8.6% בשבוע האחרון ל-782.75 דולר לאונקיה. מבין כל הסחורות, רק רכז התפוזים עלה בשבוע שעבר בשיעור גבוה יותר - 10.1%. הפלדיום הוא המתכת האצילה היחידה שמחירה עלה ב-12 החודשים האחרונים. מחיר הפלדיום האחרון עדיין נמוך ב-28% מערכו הגבוה ביותר בכל הזמנים - 1,085 דולר לאונקיה, שנרשם ב-19 לינואר 2001. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי המתכות האצילות, הנסחרות בשוק הסחורות, בשבוע האחרון, מתחילת השנה וב-12 החודשים האחרונים.

לפי הבנק הלונדוני הגדול ברקליס, הפעיל מאוד בשוק הסחורות, שוק הפלדיום יהיה השנה בגירעון בשיעור גדול של 681 אלף אונקיות (21.2 טון), גירעון של כ-7.5% מצריכת הפלדיום העולמית השנתית. הבנק רואה בפלדיום את ההשקעה הנבחרת מבין המתכות האצילות.

הסיבה העיקרית לצפי העתידי של ביקוש הגדול מההיצע היא כי מלאי הפלדיום של רוסיה אמור להתרוקן לחלוטין בשנה הנוכחית או בזו הבאה. רוסיה צברה כמויות משמעותיות של פלדיום עוד בעידן הסובייטי, ומאז סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת גם מכרה כמויות גדולות בשוק העולמי. אף על פי שכמות הפלדיום במלאי הרוסי היא סוד מדינה, המומחים מעריכים שמלאי זה קרוב לסופו.

בנוסף, הפקת פלדיום ממכרות ברוסיה, מפיקת הפלדיום המובילה בעולם, נמצאת בירידה. החברה הרוסית נורליסק ניקל היא יצרנית הפלדיום הגדולה בעולם - ב-2012, החברה הפיקה בסך הכל 2,731,000 אונקיות (כ-85 טון) - 3% פחות מהשנה הקודמת, מהן 2,628,000 אונקיות (81.7 טון) הפיקה החברה ממכרות ברוסיה - 3% (גם כן) פחות מהשנה הקודמת, והשאר ממכרות באפריקה.

השימוש העיקרי בפלדיום לממירים קטליטיים עבור תעשיית הרכב (71% מהשימוש בפלדיום ב-2011). ממיר קטליטי מהווה חלק ממערכת הפליטה של כלי הרכב, בו שאריות פחמימניות מתהליך הבעירה נשרפות עד תום כדי להקטין את זיהום האוויר. בממיר הקטליטי הופכים עד 90% מהגזים המזיקים הנפלטים ממנועי המכוניות כמו חנקן חמצני, פחמן חד-חמצני ופחמימנים, לגזים מזיקים פחות, כמו פחמן דו-חמצני, חנקן ואדי מים. רכב ובו ממיר קטליטי מזהם עד פי 10 פחות מרכב ללא ממיר קטליטי. ממירים קטליטיים מותקנים כיום ב-95% ממכוניות הנוסעים החדשות.

בתחילה השתמשו בפלטינה לממירים הקטליטיים, אבל כיום משתמשים יותר ויותר בפלדיום, שמחירו הוא רק כ-40% ממחיר הפלטינה. המעבר לפלדיום ברכבים המונעים בבנזין הושלם בעולם כולו. כיום ב-90% מהממירים ברכבי בנזין משתמשים בפלדיום ביחס אחד לאחד לכמות הפלטינה שהשתמשו בה בעבר. המעבר לפלדיום ברכבים המצוידים במנוע דיזל הולך ומתקדם. אמנם הגזים הנפלטים ממנועי דיזל הם בטמפרטורה נמוכה מהגזים במנועי בנזין. אמנם פלטינה מתאימה יותר לספיחת הגזים, אבל כיום כבר כ-20% מהשימוש נעשה בפלדיום.

ההערכה הכללית היא שצפוי המשך עלייה במחיר הפלדיום, ומחירו הנוכחי הוא הזדמנות השקעה מהסיבות הבאות:

1. מלאי הפלדיום של רוסיה קרוב לסופו, מכירות מהמלאי הרוסי היוו יותר מ-10% מהאספקה העולמית של פלדיום בשנים האחרונות.

2. תעשיית המכרות בדרום אפריקה, ספקית הפלדיום השנייה אחרי רוסיה והאחראית לכ-35% מאספקת הפלדיום העולמית, נמצאת במשבר. שביתות כורים, מחסור בחשמל ובעיות בטיחות פוגעים בפעילות השוטפת של המכרות במדינה זו.

3. במדינות רבות, כולל סין, הודו ורוסיה, מחמירים כיום בדרישה להקטנת הפליטה של גזים מזהמים מכלי הרכב, והדבר יוביל להגדלת כמות הפלדיום בממירים הקטליטיים.

4. שיפורים טכנולוגיים בממירים הקטליטיים לרכבים המצוידים במנועי דיזל מאפשרים כבר כיום להחליף 20% מהפלטינה בממירים בפלדיום, דבר המביא לחיסכון גדול בעלויות ובגידול בביקוש לפלדיום.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר עליות. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-1.3%. מדד CCI נמוך כיום ב-20.1% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.

איך משקיעים בפלדיום?

קרן הסל ETFS Physical Palladium Shares, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PALL החל מ-8 בינואר 2010, רוכשת ומוכרת פלדיום ממשי, כך שביצועיה דומים לביצועי הסחורה, דמי הניהול 0.60% בשנה.

חברת Stillwater Mining, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SWC, עוסקת בהפקה, בעיבוד ובשיווק של פלטינה ופלדיום במדינת מונטנה שבארצות הברית. החברה מפעילה מפעל זיקוק ומכרות במקומות שונים במונטנה. לחברה יש רזרבות מוכחות של 42.4 מיליון טון עפרות ונצולת ממוצעת של 0.54 אונקיות פלטינה ופלדיום לטון עפרה, כלומר רזרבה של כ-23 מיליון אונקיות פלטינה ופלדיום יחד.

החברה הקנדית North American Palladium, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PAL עוסקת בהפקה, בעיבוד ובשיווק פלדיום, פלטינה, זהב, ניקל ונחושת מהמכרות שלה בקנדה.

*אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    RON 18/04/2013 10:09
    הגב לתגובה זו
    כיום כדאי להשקיע ב-PALL שהוא ETF
  • 3.
    קניתי פיזית ואין לי דמי ניהול (ל"ת)
    משקיע 13/03/2013 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פלדיום בידיוק יצאה לתיקון, לא שווה כניסה (ל"ת)
    דוד 12/03/2013 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיל 11/03/2013 13:24
    הגב לתגובה זו
    נסחרה לפני שנתיים ב-7$ ועכשיו דולר וחצי. יכול להיות ש"כסף על הרצפה" ? תודה...
  • אריה 11/03/2013 14:48
    הגב לתגובה זו
    החברה רשמה הפסדים בעבר, אבל גם לדעתי עם העלייה במחירי הפלדיום יש לצפות לעלייה משמעותית במחיר המניה.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.