כואב בת.הדלק? זה עדיין לא הסוף, הנה קצת נתונים
מחיר הבנזין בארץ עלה בסוף השבוע האחרון בשיעור חד של 4.12% למגינת ליבם של ציבור הנהגים, והגיע ל-7.83 שקל לליטר בשירות עצמי ו-8.01 שקל לליטר בתדלוק מלא. אבל גם במסחר בבורסת הסחורות של ניו יורק NYMEX, עלה מחיר הבנזין בשבוע שעבר עלייה תלולה של 6.1% ל-3.05 דולר לגלון (0.81 דולר לליטר), מבין כל הסחורות, רק הניקל עלה בשבוע האחרון בשיעור גבוה יותר - 7.3%. יש לציין שהמחיר מתייחס לחוזה העתידי המוביל, חוזה לחודש מארס 2013, ומשמש למסחר בין בתי הזיקוק לחברות הדלק וגם כמובן לספקולנטים למיניהם, ולא המחיר לצרכן בתחנות הדלק. מחיר הבנזין הגבוה בכל הזמנים נרשם ביולי 2008 - 3.56 דולר לגלון - חודש בו מחיר הנפט הגולמי רשם את ערכו הגבוה אי פעם - 147.2 דולר לחבית.
מחיר הבנזין עלה ברציפות בעשרת ימי המסחר האחרונים, לאחר שמשרד האנרגיה האמריקני פרסם שהמלאי האחרון של הבנזין באזור האטלנטי היה ב-15% נמוך מהממוצע של חמש השנים האחרונות לתקופה זו של השנה. לפי הפרסום, מלאי הבנזין הארצי הצטמצם בשבוע שהסתיים ב-25 בינואר ב-956,000 חביות, כתוצאה מגידול בביקוש, בעוד שאנליסטים צפו עלייה בשיעור של 200,000 חביות. המלאי ב-25 בינואר, 232.3 מיליון חביות מספיק לצריכה של 27.9 ימים.
כמו מוצרים רבים אחרים כגון גז בישול, סולר, מזוט, קרוסין, גם הבנזין מיוצר מנפט גולמי באמצעות תהליכי זיקוק או פיצוח. ניתן להפיק בנזין מחומרים אחרים כגון פחם, או שילוב של גזים שונים, אולם המקור העיקרי והזמין ביותר הוא עדיין הנפט. מבחינה כימית מהווה הבנזין תערובת מורכבת של פחמימנים שונים, פרפינים, אולפינים וארומטים, המכילים 4-12 אטומי פחמן לכל מולקולה, אך מלבד זאת שונים מאוד בהרכבם. לבנזין חייבות להיות שלוש תכונות בסיסיות:
1. על הדלק לבעור ביעילות במנוע.
2. על הרכב להתניע בקלות במזג אוויר קר.
3. אסור למערכת הדלק להשתבש בטמפרטורות גבוהות.
סוגי הדלק נמדדים ע"י אוקטנים וככל שמספר האוקטנים גבוה יותר, כך משתפרת איכות הבנזין ובעקבותיה רמת ביצועי המנוע. במטרה לשפר את איכות האוויר ולהקטין פליטת גזים מזיקים ממנועי כלי הרכב, תיקן הקונגרס האמריקני ב-1990 את חוק ניקיון האוויר, כך שאושרה הוספת אתנול לבנזין.
כיום כ-2 מיליארד גלון של אתנול מוספים לבנזין בארצות הברית מדי שנה. התערובת הנפוצה ביותר היא E10, המכילה 10% אתנול ו-90% בנזין. יצרני המכוניות אישרו את השימוש בתערובת זו לכל כלי הרכב בעלי מנוע בנזין בארצות הברית. אתנול הוא האלכוהול המוכר לכולנו כמרכיב העיקרי במשקאות האלכוהוליים. הוא מופק מתסיסה וזיקוק של מוצרים חקלאיים כמו תירס, שעורה, חיטה וקנה סוכר.
ההערכה הכללית היא שמחיר הבנזין צפוי להוסיף לעלות בד בבד עם עלייה במחיר הנפט הגולמי, זאת לנוכח הגידול בביקוש העולמי לנפט בעקבות גידול בצריכה בסין, ארצות הברית וברזיל - מדינות המגלות שיפור בצמיחה הכלכלית שלהן.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר עליות. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-1.65%. מדד CCI נמוך כיום ב-17.4% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בבנזין?
באמצעות חשבון ב-ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בבנזין בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.
קרן הסל לבנזין United States Gasoline Fund נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול UGA. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים לבנזין לתקופות הקרובות. דמי הניהול 0.80% לשנה וקיימות גם אופציות call ו-put על הקרן.
קרן הסל לבנזין ETFS Gasoline נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה UGAS, דמי הניהול הם 0.49% לשנה. התעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. קרן הסל ETFS Short Gasoline נסחרת בסימול SGAS, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הבנזין ירד, דמי הניהול הם 0.98% לשנה. קרן הסל ETFS Leveraged Gasoline נסחרת בסימול LGAS, התשואה של קרן הסל הזו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הבנזין, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הבנזין יעלה ושואף למנף את רווחיו, דמי הניהול הם 0.98% לשנה.
* אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין,
- 1.דוד 04/02/2013 10:01הגב לתגובה זוהשיטה להפחיד את האזרח כדי להעלות את המחיר ו/או להגדיל ברווחים ידועה לכול, לצערי זה עובד במקום שבו התחרות קטנה ביותר, האמריקאים כנראה מתכננים להשתלט על מאגרים אחרים ולכן נוצר הסיפור על מלאי קטן באטלנטיק, האמת תאמר, כי הנפט בכדור הקטן שלנו ישרוד עוד מאות בשנים ועד אז אנו נמצא כל מיני תחליפים, אך כל תעשיה לתחליפים עשויה אף היא להתעשר בבוא היום, בשלב זה הנפט ממשיך לחגוג ולהעשיר מדינות ערביות שכספיהם משמשים את הטירור העולמי, עד שלא יקחו מידיהם את הכוח הזה, אנו צפויים להעלאת מחירים בכיוונים שלמעלה ו/או למטה אך לטעון כי המלאי נגמר עוד חזון למועד. בהצלחה למי שהשקיע בנפט בחודשיים האחרונים, כדאי שתממשו עד סוף חודש אפריל-מאי 2013 אלא אם תהיה פעולה חד צדדית של האמריקאים והמבין יבין.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")