פלטינה - הביקוש עולה וההיצע יורד
מחיר הפלטינה עלה בצורה חדה לאחר שחברת Anglo American Platinum, מפיקת הפלטינה הגדולה בעולם, הודיעה בשבוע שעבר על החלטתה למכור את אחד ממכרות הפלטינה שבבעלותה, ולהפסיק את ההפקה בארבעה מכרות פלטינה אחרים בדרום אפריקה בגלל עלויות ההפקה הגבוהות. כתוצאה מכך צפויה ירידה בהפקה השנתית בשיעור של 400 אלף אונקיות - כמות השקולה ל-7% מההפקה העולמית של פלטינה ממכרות. דרום אפריקה מפיקה כ-73% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות, ומחזיקה בכ-90% מעתודות הפלטינה העולמיות - כך שכל הפרעה בכריית הפלטינה במדינה משפיעה באופן מיידי על מחיר הפלטינה בשוקי העולם.
מחיר הפלטינה נסק מתחילת השנה ב-8.53%. מבין כל הסחורות רק הקפה עלה השנה בשיעור גבוה יותר - 8.69%. למרות העלייה התלולה השנה במחיר הפלטינה, מחירה האחרון 1,674 דולר לאונקיה (31.1 גרם), עדיין רחוק ב-26.8% מערכו הגבוה ביותר, 2,286 דולר שנרשם במארס 2008. במחירים ריאליים מתואמים לאינפלציה אף היה מחיר הפלטינה גבוה יותר בעבר. מחירה בתחילת 1980, 1,045 דולר לאונקיה, שקול ל-3,000 בדולרים של ימינו.
אנליסטים צופים שהביקוש לפלטינה השנה יהיה גדול יותר מההיצע, והגרעון בפלטינה השנה יהיה אחד הגדולים בעשורים רבים, זאת למרות החולשה הכללית בכלכלה העולמית. לפי Suki Cooper, אנליסט למתכות יקרות בבנק ברקליס ניו יורק, לנוכח הגירעון הצפוי בפלטינה, אפילו עלייה קלה בביקוש למתכת היקרה תגרום לעלייה חזקה במחירה.
השימוש העיקרי בפלטינה הוא לממירים קטליטיים להפחתת פליטת גזים מזהמים מכלי רכב. בשנת 2010 שימשו לכך 97.2 טון, שהיוו 40% מצריכת הפלטינה הכללית. ממיר קטליטי הוא חלק במערכת הפליטה של כלי הרכב בו שאריות פחמימניות מתהליך הבעירה נשרפות עד תום כדי להקטין את זיהום האוויר. רכב עם ממיר קטליטי מזהם עד פי 10 פחות מרכב ללא ממיר קטליטי.
כיום, ממירים קטליטיים מותקנים ב-95% ממכוניות הנוסעים החדשות. הממיר מכיל כ-4 גרם פלטינה בממוצע (בערך כספי של כ-764 שקל במחירים של היום). ברכבים המונעים בבנזין משתמשים גם בפלדיום, ה"אחות" הזולה יותר של הפלטינה. אבל ברכב דיזל, כלי הרכב הנפוץ ביותר באירופה, אפשר להשתמש רק בפלטינה.
הפלטינה היא מתכת לבנה בעלת ברק כסוף ומשקל סגולי גבוה ביותר - 21.45 ג' (כל כמות הפלטינה שהופקה עד היום בעולם הייתה יכולה להיכנס לקובייה שאורך הצלע שלה 7.5 מטר, זאת גם בשל נדירותה והמשקל הסגולי הגבוה שלה). הפלטינה עמידה מאוד בפני קורוזיה וחומרים כימיים ואינה מתחמצנת אפילו בטמפרטורות גבוהות (נקודת ההתכה של פלטינה גבוהה מאוד, 1772 מעלות צלזיוס, לעומת 1064 מעלות של זהב). הפלטינה מוליכת חשמל מעולה.היכולת הקטליטית וכושר הספיחה יוצאי הדופן שלה הביאו לשימושים תעשייתיים רבים, נוסף על ייצור התכשיטים.
תפוקת הפלטינה העולמית ממכרות נמצאת בירידה. תפוקת דרום אפריקה, המפיקה כ-73% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות ומחזיקה בכ-90% מעתודות הפלטינה העולמיות, צנחה ב-15.8% ב-2011 ל-139 טון, זאת בהשוואה ל-165 טון ב-2006 - שנה בה נרשם שיא בתפוקה. הפקת הפלטינה ממכרות נעשית קשה יותר משנה לשנה - חברות הכרייה מצליחות כיום להפיק בממוצע רק 3.83 גרם מתכות מקבוצת הפלטינה מכל טון סלע שנכרה, זאת בהשוואה ל-4.4 גרם שהפיקו בממוצע ב-2006.
חברת Northam Platinum, המפעילה מכרות בדרום אפריקה, נאלצת כיום לכרות פלטינה בעומק רב יותר, עד 2.3 ק"מ, שם הטמפרטורה מגיעה ל-70 מעלות צלזיוס. כדי לקרר את המכרה היא מפעילה באופן רצוף 7 יחידות קירור, המזרימות כ-1,000 מטר מעוקב של אוויר קר בכל שנייה.
חברות הכרייה בדרום אפריקה צריכות להתמודד גם עם מחסור באספקת חשמל, הפוגע בפעילות המכרות. חברת החשמל הממשלתית Eskom, המספקת 95% מהחשמל בדרום אפריקה, סובלת ממחסור מתמשך בכושר ייצור החשמל, מחסור שיימשך לפחות עד סוף שנת 2013.
גם תפוקת הפלטינה ברוסיה, המפיקה כ-14% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות, נמצאת בירידה. ב-2001 הפיקה רוסיה 40.4 טון פלטינה, ואילו ב-2011 הפיקה 26 טון בלבד. דרום אפריקה ורוסיה היו אחראיות על יותר מ-86% מתפוקת הפלטינה העולמית ב-2011.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר עליות. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-1.86%. מדד CCI נמוך כיום ב-18.0% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בפלטינה?
באמצעות חשבון ב-ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בפלטינה בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.
קרן הסל לפלטינה ממשית, ETFS Physical Platinum Shares, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PPLT החל מ-8 בינואר 2010. הקרן משקיעה במטילי פלטינה המאוחסנים בבנקים, החברה המנהלת היא ETF Securities, החברה המובילה בקרנות סל לסחורות הנסחרות באירופה, ודמי הניהול הם 0.60% לשנה.
קרן סל לפלטינה, E-TRACS UBS Long Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTM, הקרן משקיעה בחוזים עתידיים לפלטינה. דמי הניהול הם 0.65% לשנה.
קרן סל שורט לפלטינה, E-TRACS UBS Short Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTD, דמי הניהול הם 0.65% לשנה. התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר הפלטינה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הפלטינה ירד.
* אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין,
- 2.Ygal 21/01/2013 14:57הגב לתגובה זוcould you see pplt trade volume ? mr big boss. before yours suggest check it first. i hope PR and press royalties is yoyr target . but not real trading .ו זה מסביר הכול.
- 1.מנדי 21/01/2013 10:50הגב לתגובה זוהאם באותו כוון או שיש מאפיין שונה?
- אריה 22/01/2013 06:28הגב לתגובה זוהאפיון דומה. רוב האנליסטים צופים עלייה במחיר הפלדיום, אפילו בשיעור גדול יותר מהעלייה הצפויה לפלטינה.
- אריה 21/01/2013 21:53הגב לתגובה זוהמאפיינים דומים. לדעת אנליסטים לפלדיום סיכוי אפילו גדול מזה של הפלטינה לעלייה משמעותית במחירו.
החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?
המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה".
חות'ים הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".
ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.
אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.
רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים
בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.
- החות'ים מאיימים: אם טראמפ יתקוף באיראן - נתקוף ספינות אמריקאיות
- טראמפ דואג לטראפ - מה עומד מאחורי הפסקת התקיפות בתימן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.
החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?
המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה".
חות'ים הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".
ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.
אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.
רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים
בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.
- החות'ים מאיימים: אם טראמפ יתקוף באיראן - נתקוף ספינות אמריקאיות
- טראמפ דואג לטראפ - מה עומד מאחורי הפסקת התקיפות בתימן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.
