לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - עונת הדוחות ואינפלציה

מדד המחירים לצרכן יפורסם ביום רביעי כאשר הצפי הוא לירידה מ-6% ל-5.2%; ביום שישי תחל עונת הדוחות עם דוחות הבנקים; האם המשבר בבנקאות מאחורינו או שהשבוע תיתנן יריית הפתיחה למיתון ממנו מזהירים כלכלנים רבים?
דור עצמון | (3)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר בסימן נתוני מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) שיפורסמו ביום רביעי ובסימן תחילת עונת הדוחות ביום שישי כאשר כמיטב המסורת ראשוני הבנקים יציגו את דוחותיהם לרבעון הראשון של 2023.

מדד המחירים לצרכן הוא אולי האינדיקטור המרכזי ביותר בשוק להערכת מצבו של המשק, ושממנו צפוי גם להיגזר בדרך כלל שיעור העלאת הריבית של הפד' האמריקאי. האינפלציה בארה"ב דביקה מאוד ועומדת כעת על 6% לאחר שהוסיפה 0.4% בחודש פברואר. מדובר אמנם בירידה משיא של 9.1% אך הדרך אל היעד של 2% שהציב הבנק המרכזי עוד ארוכה מאוד. בשווקים צופים כי האינפלציה בחודש מרץ תעלה ב-0.3% כך שבראייה שנתית היא תעמוד על 5.2%. מדובר בנתון אופטימי למדי אך לא בלתי אפשרי. צריך לזכור שככל שהנתון יורד מדי חודש, הירידה נעשית קשה יותר, ובמידה והנתון אכן יעמוד בצפי, לא מן הנמנע שנראה את המדדים בוול סטריט נצבעים בירוק לכמה ימים.

אבל מעל הכל עדיין נותרת עננה כבר בצל האזהרות החריפות של כלכלנים בכירים מפני מיתון כבר בטווח הקרוב. הפד' כבר הקפיד להדגיש כמה וכמה פעמים היא הוא יעשה כל מה שהוא יכול על מנת להילחם באינפלציה ולדכא אותה גם במחיר של כניסה למיתון. בדבריו הוא מבהיר כי אינפלציה מסוכנת יותר ממיתון שכן היא עלולה להרוס את הכלכלה ולאורך זמן אף להסב נזקים בלתי הפיכים.

נתוני מאקרו חשובים השבוע:

רביעי - נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ (בשעה 15:30), פרוטוקול דיוני הפד'.

חמישי - נתוני מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש מרץ.

שישי - המכירות הקמעונאיות לחודש מרץ

דוחות השבוע:

שני (מחר) - טילריי.

שלישי - carmax, קוגניט.

חמישי - דלתא איירליינס.

שישי - ג'יי פי מורגן, סיטי בנק, וולס פארגו, חברת ניהול הנכסים בלאקרוק.

אירוע מרכזי נוסף שיקרה השבוע הוא תחילת עונת הדוחות שתיפתח כרגיל עם דוחות הבנקים. מדובר באירוע לא פחות מעניין שמגיע לאחר חודשיים קשים לבנקאות האמריקאית שהחלו עם קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB) בארה"ב שמשך איתו למטה בנקים נוספים כמו סיגניצ'ר ו-First Republic. מניות הבנקים האזוריים קרסו בעשרות אחוזים ולרגע גם ערערו את האמון בבנקים הגדולים.

הנשיא ביידן הודיע ביחד עם הפד' כי יעמיד תכנית חילוץ לבנקים שקרסו וימנע את המפולת שהחלה להתוות בענף. עם זאת, נראה שההצהרות והמזומנים שהוזרמו לבנקים לא סייעו יתר על המידה והמשקיעים חשו במידה מסוימת כי זו ההתחלה של המיתון הצפוי, והמניות המשיכו ליפול. לעת עתה נראה שהטלטלה נרגעה, אך ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי פי מורגן, הזהיר בשבוע שעבר כי אם מישהו חשב שזה מאחורינו מוטב שיחשוב שוב. "גם כשהמשבר הזה יהיה מאחורינו, תהיינה לכך השלכות לשנים הבאות", אמר דיימון לבעלי המניות של בנק ההשקעות. "אבל חשוב מכך, האירועים האחרונים אינם דומים למה שהתרחש במהלך המשבר הפיננסי העולמי של 2008", הוסיף.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירון 10/04/2023 16:28
    הגב לתגובה זו
    עליות ריבית,ואינפלצייה מבורכים עבור הפיקחיים שבינינו...(:...רמז=נכס נמכר לפני שנה וחצי בשיאו,והוצמד למדד+דולר.
  • 1.
    9 09/04/2023 19:10
    הגב לתגובה זו
    ביידן גמור. רק אלוהים יכול לעזור ..... שמע ישראל ........
  • הנגיד הרס את המשקיעים את משפחתם.הנדלן.עסקים.בנקים.ריסוק (ל"ת)
    7 10/04/2023 10:04
    הגב לתגובה זו
טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה

רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות

אדיר בן עמי |

המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.


מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.


מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."


הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.


נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.


צילום: Jean-Daniel Francoeur, pexelsצילום: Jean-Daniel Francoeur, pexels
היום לפני...

המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-21 באוגוסט

עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין גוגל


21 באוגוסט 1973 - נולד סרגיי ברין, ממייסדי גוגל

ב-21 באוגוסט 1973 נולד סרגיי ברין במוסקבה שבברית המועצות. כשהיה בן שש היגרה משפחתו לארה"ב, שם צמח להיות אחד המוחות המשפיעים ביותר בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. יחד עם לארי פייג' אותו פגש ב-1995 באוניברסיטת סטנפורד, הקים ברין בשנת 1998 את גוגל, מנוע חיפוש פשוט לכאורה, שהתפתח בתוך שנים ספורות לאחת מהחברות הגדולות, העשירות והמשפיעות בעולם.

כחלק ממגמת החדשנות בעמק הסיליקון, גוגל שינתה את הדרך שבה מידע נצרך, ממוסחר ומנותח. בהובלת ברין ופייג', החברה הובילה לפיתוחים כמו פרסום ממוקד, מערכות מבוססות בינה מלאכותית, שירותי ענן, מערכת ההפעלה אנדרואיד ודומיננטיות בשוק החיפוש והווידאו באמצעות יוטיוב. הונו האישי של ברין מוערך כיום בכ-120 מיליארד דולר, והוא נחשב לאחד מעשרת האנשים העשירים בעולם. 

לצד תרומתו הטכנולוגית, ברין מעורב גם בפרויקטים מדעיים, חקר אריכות ימים ותמיכה ביוזמות פילנתרופיות. גוגל עצמה נסחרת כיום לפי שווי של מעל 2 טריליון דולר, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמרקם הכלכלי העולמי.


21 באוגוסט 1959 - הוואי מוכרזת כמדינה ה-50 של ארה"ב

ב-21 באוגוסט 1959 הוכרזה הוואי כמדינה ה-50 של ארה"ב, אחרי שזכתה לרוב מוחלט במשאל העם שנערך בשנה שקדמה לכך. ההצטרפות למערכת הפדרלית האמריקאית שינתה את מעמדה של הוואי, מאי מרוחק בעל חשיבות צבאית למרכיב אינטגרלי בכלכלה הלאומית.

בעשורים שקדמו להכרזה, הוואי שימשה בעיקר כמרכז חקלאי של קני סוכר ואננס, ונשענה על עבודה זולה ויבוא כוח אדם ממזרח אסיה. עם קבלת המעמד המדינתי, החלה זרימה של תקציבים פדרליים, פיתוח תשתיות מואץ והרחבת מערכת הבריאות והחינוך. הכלכלה המקומית התרחבה באופן משמעותי, בעיקר סביב מגזרי התיירות, השירותים, התחבורה והצבא.