רדקום: אייל הררי ימונה למנכ"ל

הררי יחליף בתפקיד את ירון רבקאי אשר ימונה לדירקטור בחברה; שימש בין היתר כ-COO החברה ומנכ"ל השלוחה של החברה בצפון אמריקה
איתן גרסטנפלד |

חברת התקשורת רדקום הודיעה היום על שני מינויים בהנהלת החברה. אייל הררי ימונה לתפקיד מנכ"ל החברה, וירון רבקאי, המנכ"ל הנוכחי, יצטרף לדירקטוריון. המינויים יכנסו לתוקף בתחילת 2020.

אייל הררי נמצא ברדקום מעל 19 שנים והחזיק במספר תפקידים בחברה בניהם COO של החברה ומנכ"ל RADCOM Inc, השלוחה של רדקום בצפון אמריקה. לדברי החברה, אייל הוביל את החזון האסטרטגי של החברה לפתרון וירטואלי המתאים לטכנולוגית NFV, והיה דמות מפתח בהובלת החברה למיצוב מוביל בשוק מערכות הניטור המותאמות ל-NFV.

חלי (רחל) בן נון, יושבת ראש הדירקטוריון של רדקום: "ברצוני להביע את הערכתי ותודתי הכנה לירון רבקאי על עבודתו והצלחותיו כמנכ"ל רדקום במשך ארבעת השנים האחרונות. ירון היה גורם משמעותי במיצוב רדקום כספקית המובילה של פתרונות מבוססי ענן המותאמים ל NFV, בצמיחה של רדקום ובעבודה עם לקוחות Top-Tier. ניסיונו הרב של ירון בתעשייה יהיה נכס משמעותי לדירקטוריון, שם יוכל להמשיך לתרום באופן משמעותי להכוונת האסטרטגיה של החברה".

"אנו שמחים למנות את אייל הררי לתפקיד מנכ"ל רדקום. במשך השנים הרבות של אייל בחברה הוא מילא תפקידי מפתח עסקיים וטכנולוגיים אשר עיצבו את רדקום. אייל היה דמות מפתח בהובלה של רדקום במעבר ל-NFV וכן בעבודה של רדקום עם AT&T ולקוחות משמעותיים אחרים. אנחנו בטוחים שהידע והנסיון של אייל בכל התחומים של רדקום ובתעשיה יאפשרו לאייל להוביל את החברה בהצלחה תוך מתן מענה לשינויים המתמשכים בתחום ה- NFV ובטכנולוגיית 5G".

ירון רבקאי: "במשך ארבעת השנים האחרונות רדקום הצליחה להגיע לשווקים חדשים, לייצר, להעמיק ולבסס עבודה עם לקוחות חשובים ולהביא לשוק פתרון מוביל גלובלי של מערכת ניטור ל- NFV. לאור תוצאות עבודתנו בשנים האחרונות, אנו צופים להיכנס לשנת 2020 עם בסיס לקוחות יציב וצבר הזמנות משמעותי.   אני מודה על ההזדמנות להצטרף לדירקטוריון של רדקום ולהיות חלק מהכוונת האסטרטגיה של החברה. החברה ממוצבת היטב ואני צופה לה עתיד מרתק. אייל היה שותף ו-COO  נהדר ואני מאחל לו בהצלחה בתפקידו כמנכ"ל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרדיט: דובר צה"לקרדיט: דובר צה"ל

דירוג 100 הביטחוניות ל-2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום

המגזין הצבאי הנחשב מפרסם את דירוג 100 החברות הביטחוניות המובילות בעולם כשהישראליות מככבות בשלושת העשיריות הפותחות: מי בראש? מי נזרקה החוצה? מה המוצרים הכי להיטים בתעשייה? ומי ממוצבת הכי טוב למירוץ החימוש הבא?
רן קידר |

זו לא עוד רשימה. כל מקום ב-100 השורות בטבלת הדירוג משקלל עשרות פרמטרים וקובע מי תזכה להיכלל ברשימה. בין כל מה שלוקחים בחשבון הסעיף הכי משפיע זה ההכנסה בפועל מהפעילות הבטחונית. המגזין משתמש גם בדיווחים של החברות הצבאיות וגם מעסיק סוללת אנליסטים שסוקרים כל חברה בצורה פרטנית וקובעים את המיקום שלה ביחס לאחרות. 

 אבל מעבר ל״יוקרה״ שחברה מקבלת כשהיא נכללת במדד, יש לזה גם השפעה אמיתית על התעשייה עצמה. הדירוג של Defense News הפך עם השנים לכלי מדידה שלא רק נותן ׳חותמת איכות׳, אלא גם נותן יתרון תחרותי. מי שמדורגת גבוה יכולה למנף את זה. היא משפרת את הסיכויים למשוך חוזים מול ממשלות, זוכה באמון של שותפים עסקיים, והשוק בכללותו הרבה יותר מתחשב במובנים רבים, מדובר במדד לא־רשמי של "מעמד" בתעשייה הצבאית העולמית, כזה שמייצר תגובת שרשרת של עניין, מימון ושיתופי פעולה.

הדירוג הזה לא רק מספק הצצה לרשימת השחקנים החזקים ביותר בענף. הוא גם משקף את המגמות בכל השוק. מעבר ממערכות נשק כבדות וקלאסיות לטכנולוגיות מתקדמות, זריזות וקטלניות, תוך הדגשה מחודשת של הממד הדיגיטלי בשדה הקרב. 

שלוש חברות ישראליות נכללו בדירוג - אלביט מערכות אלביט הדמיה -0.45%   (מקום 21 לעומת 22 בשנה שעברה), התעשייה האווירית (28, שמרה על הדירוג) ורפאל (31, לעומת 33 בשנה שעברה) Rafael Holdings, והן אינן ברשימה בגלל ערך נוסטלגי, אלא היות וכל אחת מהן צמחה בצורה מובהקת בהכנסות הביטחוניות שלה בשנת 2024. אלביט, למשל, עם זינוק ל-6.8 מיליארד דולר, נהנית מביקוש גבוה למערכות דיוק, כטמ"מים ופתרונות מבוססי בינה מלאכותית. רפאל, שביצעה קפיצה של שני מקומות בדירוג, ממשיכה למצב את עצמה כמרכז פיתוח מתקדם, לא רק בזכות כיפת ברזל, אלא גם עם פתרונות הגנה רב־שכבתיים, טילים טקטיים ומערכות שליטה ובקרה. התמונה המתקבלת היא של שלוש זרועות משלימות של אקו־סיסטם ביטחוני שמצליח לייצר פתרונות מלאים מקצה לקצה: תחמושת חכמה, מערכות יבשת ושילוב חיישנים, מערכות אוויריות לוחמות והגנה אווירית רב שכבתית. 

אבל מעבר לזווית המקומית, בעולם כולו הוקצרו מעל 2.7 טריליון דולר להוצאות ביטחוניות במהלך 2024, גידול של כמעט 10 אחוזים לעומת השנה הקודמת, והעלייה החדה ביותר מאז סיום המלחמה הקרה. יותר מכל, מדובר בתגובה ישירה לרצף של זעזועים גאו־פוליטיים: המלחמה בעזה, העימותים בלבנון, הפלישה הרוסית לאוקראינה והתחזקות סין ככוח צבאי גלובלי.