לפני המכסים - העודף המסחרי של סין הגיע ל-103 מיליארד דולר
רגע לפני הודעת המכסים של טראמפ, העודף המסחרי של סין בחודש מרץ הציג עלייה של 6% לעומת אותו חודש בשנה שעברה; הנתון למרץ בארה"ב טרם פורסם, אך בפברואר נרשם גירעון מסחרי של 122.7 מיליארד דולר
מאזן הסחר של סין לחודש מרץ מדגים אולי את הסיבה העיקרית שטראמפ שם מטרה כל כך גדולה על המעצמה במזרח - סין רשמה בחודש מרץ עודף מסחרי של 103 מיליארד דולר, בעוד ארה"ב רשמה בפברואר (הנתון האחרון שפורסם) גירעון של 122.7 מיליארד דולר. סין כבר מזמן השתלטה על הסחר העולמי והיא מרוויחה מזה, בעוד האמריקאים מנסים לסגור את הגירעון המסחרי. טראמפ בחודשים האחרונים מטלטל את השווקים במטרה לסגור את הפער הזה.
למרות שממשל טראמפ בחר, לפחות לבינתיים, להחריג מוצרי צריכה אלקטרוניים פופולריים מתוצרת סין, כמו טלפונים חכמים ומחשבים, מהמכסים הגבוהים שהטיל על כלל הסחורה מסין, הסינים לא רואים בכך יותר מ"צעד קטן". בממשל קראו לארה"ב לנקוט "צעד גדול" כדי לצנן את המתיחות. בינתיים, מגמת השינוי כבר מורגשת: הייצוא סיני כמעט שובר שיאים על רקע המאמץ להקדים משלוחים לפני שהמכסים האמריקאיים נכנסים לתוקף - בחודש מרץ נרשם זינוק של 12.4% בייצוא מסין בחודש מרץ לעומת התקופה המקבילה, גבוה כמעט פי 3 מהצפי שהיה לעלייה של 4.4%. היצוא לווייטנאם ולתאילנד הגיע לשיאים, בעוד המכירות לארה"ב צמחו ליותר מ-40 מיליארד דולר – עלייה של 9% לעומת מרץ אשתקד.
טראמפ מצמץ ראשון, אבל הקרב לא נגמר
טראמפ כאמור מצמץ ראשון כשהחריג מוצרי אלקטרוניקה סיניים מהמכסים אחרי שממשל סין הודיע על מכסים של 84% על כלל הסחורה האמריקנית, אבל זו ממש לא סופה של הסאגה. טראמפ מצדו מצהיר כי הוא "מחכה לשיחה מבייג'ין", בעוד הסינים מדגישים שהם מוכנים לדיאלוג, אך לא לכניעה. "סין לא תתנהג כמו שותפה קטנה וכנועה", אמר סונג הונג, סגן ראש המכון לכלכלה באקדמיה הסינית למדעי החברה, שמזוהה עם הממשל.
לדבריו, על מנת לפרוץ את המבוי הסתום, יידרשו מגעים דיסקרטיים ברמה נמוכה. לדבריו, "יש להסיר את ההתנהגויות הלא רציונליות כמו המכסים המיותרים, ולחזור לדיאלוג שקול". בעוד טראמפ ממשיך לאיים בהרחבת המכסים, כולל על מוצרי האלקטרוניקה שהוחרגו בינתיים, סין כבר השיבה בהטלת מכסים בגובה 125% על כלל הסחורות מארה"ב, והבהירה כי תילחם "עד הסוף". יחד עם זאת, הסינים הדגישו כי לא ימשיכו להעלות מכסים מעבר לכך, אלא ישתמשו "בצעדים חלופיים".
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק אמר ביום
ראשון כי "שני הצדדים כבר החלו במגעים דרך מתווכים", והביע תקווה ש"נשיאי סין וארה"ב יפתרו זאת ביניהם". דבריו זכו לחשיפה רחבה ברשתות החברתיות בסין, שם חלק מהגולשים לעגו לגמגום של טראמפ במדיניותו כלפי סין.
"נתוני מרץ עדיין לא משקפים את ההשפעה המלאה של המכסים"
למרות העלייה בעודף המסחרי בסין בחודש מרץ, מדובר בתקופה שלפני המהלכים המשמעותיים שנקט טראמפ, וחלק מהאנליסטים מציינים שייתכן ונראה קפיצה אפילו גדולה יותר באפריל: "הייצוא מסין צפוי להתחיל להיתקל בקשיים בתקופה הקרובה והלקוחות יודעים את זה, ולכן הם כנראה מבצעים רכישות משמעותיות יותר עכשיו", כתבו האנליסטים בבלומברג.
במקביל, קרן המטבע והבנק העולמי יקיימו החודש את מפגשיהם השנתיים בוושינגטון, מפגשים שיהוו הזדמנות למפגש פנים אל פנים בין בכירים אמריקאים וסינים מאז
פרוץ המשבר. בינתיים, סין צפויה לדווח השבוע על צמיחה של 5.2% בתוצר לרבעון הראשון, נתון שעדיין נהנה מהקפיצה בייצוא לפני פרוץ העימות.
- 1.בא 14/04/2025 17:20הגב לתגובה זובין קומוניזם לפשיזם..עשירי העולם רצו ורוצים לייצר בזול ולכן צריכים עבדים.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
פאוול רשתות חברתיותהפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים
השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?
החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.
במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.
גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).
הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).
