דונלד טראמפ אולי נראה לא צפוי, אבל חלק גדול מהמהלכים שלו הם מחושבים ועם תכנון מראש לאן הם יובילו, לרבות תחנות יציאה. ביום רביעי הוא הטיל פצצה - מכסי מינימום של 10% ומכסים על מדינות בהתאם לנוסחה שלוקחת את הגירעון המסחרי של ארה"ב מול מדינה מסוימת ומחלקת אותו בהיקף הסחר שמגיע לארה"ב מאותה מדינה. את התוצאה מחלקים ב-2. ככה בעצם מקבלים את שיעור המכס החדש על כל מדינה.  אצלנו זה 17%.

זאת לא נוסחה מצוינת שמבטאת את "האמת", את שיעור המס שבאמת מגיע לאותה מדינה, אבל זה אולי מכוון - משהו בסגנון "לא נראה לכם, בואו נדבר". הממשל האמריקאי מדבר עם מדינות רבות. בנימין נתניהו טס לארה"ב כדי לבדוק ולסגור את המכסים של ישראל. זה נושא קריטי, והאמת היא שטוב שנתניהו מפעיל את כל כוחו וכובד משקלו בעניין.

יהיו שינויים גדולים לעומת המכסים המקוריים. מה שנראה כפצצה, עשוי בהדרגה להיראות כמכה שאפשר לחיות איתה. גם מול הסינים, כשצריך לזכור שיש תעשיות שהורחקו בשלב זה מהמכסים - שבבים, תרופות,  הן העיקריות. 

מה באמת הפיל את השווקים?

טראמפ יודע לתת מכות פתיחה כדי לרכך אותן בהמשך, הוא יוצר ציפיות נוראיות וקשות כדי שאחר כך גם מציאות "לא טובה" וחלשה תיראה טובה לצד שממול. כשהוא מתחיל עם מכסים בשיעור גבוה, ריכוך בהמשך יכול להיחשב, בעיני אותה המדינה, להישג גדול, והוא בונה על זה. אבל בדרך יש בעיה אחת גדולה - הדינמיקה של משברים לא צפויה, היא לא נשלטת, והיא מחלחלת למקומות רבים נוספים.

• סין וארה"ב מתקרבות להסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"
• לקראת הפגישה עם שי: טראמפ צפוי לחתום על עסקאות מינרלים באסיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המכסים אומנם היו הטריגר לנפילות בשווקים, אבל הם לא הסיבה העיקרית לנפילות החדות. הסיבה העיקרית לנפילות היתה שהשוק פשוט יקר מדי. הוא חיפש סיבה לירידות -  תירוץ, טריגר, ואז הגיעו המכסים וחוללו סערה גדולה.

אלא שהמכסים מביאים איתם עוד שורה של תופעות לוואי קשות - כשהשוק יורד, אין גיוסים, אין הנפקות, יש מקומות שהחמצן הזה נחוץ להם מאוד. כשהשוק יורד וזה מלווה במכסים, עסקים לא יודעים מה לעשות, כמה לייצר, מה יהיו הביקושים, מה יהיה המחיר החדש. משנים להם את כללי המשחק. הם בעלטה. 

כשהם בעלטה, הם נכנסים למגננה ואז נוצר תהליך קשה - הם דוחים הזמנות, מורידים ייצור, מפטרים עובדים. כשחברות ענקיות עושות את זה, הן משפיעות על רבבות עסקים שמשפיעים בעצמם על מאות אלפי עסקים ובדרך מיליוני עובדים מושפעים מזה. קוראים לזה אי ודאות, והיא יותר קשה מהמכסים עצמם. עם מכסים חברות יודעות להסתדר. תנו להן ודאות, גם ודאות קשה יחסית, והן יסתדרו. הן לא מסתדרות עם אי ודאות.

• זינקה 9,000% ב-3 שנים - האם הדוח הקרוב יעמוד בציפיות הגבוהות?
• לקראת דוחות ענקיות הטק: לאיזה תשואה מצפה השוק על 420 מיליארד דולר של השקעות?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

ככה גם השווקים - משקיעים מעדיפים ודאות, אפילו חלשה-קשה, מאשר אי ודאות. זה הסיכון הגדול של השוק, כשבתווך, בזמן הדיבורים האלו בין הממשל האמריקאי ליתר המדינות, זה מה שיקרה - תהיה עצירה, יהיה הלם כלכלי, החברות ירוויחו פחות, עובדים יפוטרו, הצמיחה תרד, הצריכה תרד, ואז נסתכל על המסכים ונגיד - אוקיי המניות ירדו, אבל האם זה מספיק? הרי הרווחים של החברות נחתכים, ואז גם ודאות כבר לא תצדיק את המחירים.

בתהליך המתגלגל הזה גם יצופו בעיות נוספות. חברות שנושמות כי השוק גבוה, כי אפשר לגייס אג"ח, יהפכו לזומבים. משברים שניתן היה לספוג אותם, פתאום יצופו למעלה. מדינות חלשות ייחלשו עוד יותר, משברים מוחבאים יצוצו. בעיות בנדל"ן, בעיות באשראי יהפכו לצרות גדולות. 

זה יכול וצפוי להיות קשה, וזה עוד בלי לדבר על חברות הצמיחה. חברות הטכנולוגיה הצומחות נשענות בעיקר על עובדים. עובדים נשענים בעיקר על הטבות ושכר, שזה בעיקר אופציות למניות או מניות חסומות. אנבידיה היא אנבידיה בזכות עובדים מרוצים ומתוגמלים. אתם יודעים שהעובדים של אנבידיה שגויסו בשנה האחרונה הפסידו כסף על המניות שלהם? אתם יודעים שהם יושבים שם לצד קולגות באותו תפקיד שיש להם 1-2 מיליון דולר בבנק רק כי הקולגה נכנס לחברה שנה-שנתיים קודם? עד עכשיו היתה להם תקווה. נפילות ומשברים, במיוחד אם הם מתמשכים, מוציאים מהם את המרמור. אלו הבעיות הצפויות רק על קצה המזלג. זה גם לא רק אנבידיה כמובן. כשחברות הצמיחה רגישות במיוחד, כל שינוי בצמיחה העתידית שווה הרבה מאוד לשווי שלהן. הן אולי לא בהכרח אמורות להיפגע בגלל מלחמת סחר, במיוחד לא חברות תוכנה, אבל הן ייפגעו כי הצמיחה העולמית והצמיחה שלהן תרד, וזה אקוטי לשווי.  

לכן מה שחשוב יותר מכל זה הזמן. אם התהליך יהיה מהיר, יכול להיות תיקון, אם התהליך יהיה איטי יהיה קשה מאוד. יש סיכוי שטראמפ כמו טראמפ שלח לנו מסר עם שני סוגי התעריפים - אחד קבוע והשני תלוי מדינה. המסר הוא שיש על מה לדבר בקשר לתעריף הספציפי, ואם יש על מה לדבר במכסים הספציפיים, אז הוא גם יכול לדחות אותם ועדיין תדמיתית הוא לא ייפגע מול הקהל שלו. הוא הרי עשה את זה מול קנדה ומול מקסיקו, למה שלא יעשה זאת שוב? אגב, הוא עשה את זה מספר פעמים מולן. 

דחייה של התהליך יכולה להקפיץ את השווקים בחזרה. זה הימור, אבל זה צריך להיות חלק ממפת התרחישים של המשקיעים. עם זאת, הדינמיקה של השיחות על מכסים מסוכנת ומעל הכל - השוק רחוק מלהיות זול. קפיצות למעלה, יכולות להיות מעניינות, אבל כדי שבאפט ואחרים ייכנסו בכל הכוח, כי המחירים נוחים, צריכה להיות עוד ירידת מדרגה.