טבע ממשיכה להוביל בדירוג חברות התעשיה של BDI
חברת טבע ממשיכה להוביל את דירוג חברות התעשיה בהפרש משמעותי עם למעלה מ-26,000 עובדים ומחזור מכירות של כ-37 מיליארד שקל ב-2006. כך עולה ממחקר מיוחד שערכה קבוצת BDI, במסגרת דירוג BDI Code 2007 על ענף התעשייה.
טבע דורגה במקום הראשון גם בדירוג החברות המובילות בכלל המשק ודורגה ראשונה על ידי 500 מנהלים בכירים גם כחברה המוערכת ביותר בישראל. במקום השני מדורגת כימיקלים לישראל, עם מחזור של כ-14.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-8% מ-2005. אחריה, מדורגת אמדוקס עם מחזור של כ-11.5 מיליארד שקל, גידול משמעותי של כ-19%. במקום הרביעי מדורגת התעשייה האווירית עם מחזור של כ-12.5 מיליארד שקל וצמיחה של כ-19% ובמקום החמישי מדורגת מכתשים אגן עם מחזור של כ-8 מיליארד שקל - ללא שינוי משמעותי מהשנה שעברה.
במקום השישי מדורגת חברת ישקר עם מחזור של כ-6.3 מיליארד שקל, בדומה לשנה שעברה. אלביט מערכות, במקום השביעי רשמה צמיחה של כ-30% בהכנסותיה שנאמדו בשנה זו בכ-6.4 מיליארד שקל מה שהקפיץ אותה מהמקום התשיעי בשנה שעברה למקום השביעי השנה. תנובה, עם מחזור של כ-4.5 מיליארד שקל, מדורגת במקום השמיני בדירוג.
עם צמיחה של כ-23% בהכנסותיה, עלתה שטראוס גרופ מן המקום העשירי בשנה שעברה למקום התשיעי השנה עם מחזור מכירות שנאמד בכ-5.1 מיליארד שקל. אינטל, החותמת את העשירייה המובילה, ירדה שלושה מקומות מהשנה שעברה למרות גידול של כ-8% שרשמה במחזור המכירות שלה, הנאמד בכ-5.8 מיליארד שקל.
עוד עולה מן המחקר, כי גידול של כ-10.5% נרשם בהיקף הייצור התעשייתי, בהשוואה לגידול של כ- 3.8% ב-2005. ב-BDI מעריכים, כי אלמלא מלחמת לבנון השנייה היה קצב הגידול בהיקף הייצור התעשייתי גבוה אף יותר. הגידול בהיקף הייצור התעשייתי בא לידי ביטוי גם במספר המועסקים במגזר, שגדל ב-2006 בכ- 3% והסתכם בכ- 400 אלף מועסקים. השכר הממוצע במגזר גדל ב-2006 בכ- 5% ועמד על כ- 10,390 שקל לחודש.
שנת 2006 הייתה שנת שיא גם בהיקף חברות התעשייה הישראליות שנרכשו על ידי חברות זרות והיקפן הכספי של הרכישות בשנה זו רשם זינוק חד של כ- 1260% ונאמד בכ-18 מיליארד שקל. במהלך 2006 בלבד נרכשו 83 חברות תעשייתיות כשהעסקה הבולטת ביותר הייתה רכישת ישקר ע"י חברת ברקשייר התאווי האמריקאית תמורת 4 מיליארדי דולרים במזומן. רכישות בולטות נוספות: רכישת M-Systems תמורת 1.55 מיליארדי דולרים, ע"י חברת Sandisk, ורכישת חברת ליפמן על ידי חברת VeriFone תמורת 793 מיליוני דולרים.
כלכלני BDI מוסיפים, כי גם במספר החברות הזרות שנרכשו ע"י חברות תעשייתיות ישראליות חל גידול משמעותי ב-2006 עם רכישה של 36 חברות זרות - גידול של כ- 29% בהשוואה ל- 2005. למרות הגידול המרשים במספר החברות הזרות שנרכשו, היקפן הכספי של עסקאות הרכישה הסתכם בכ- 3.18 מיליארדי דולרים, קיטון של כ- 57% בהשוואה לשנה הקודמת.
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
