שקט בשוק המט"ח: הדולר והאירו נחלשים קלות מול השקל
הדולר פתח הבוקר את המסחר בהחלשות מה (0.09%) אל מול השקל והוא נסחר כעת סביב שער של 4.3942 שקל. אתמול נחלש המטבע האמריקני ב-0.05% ושערו היציג נקבע בגובה 4.398 שקל. גם האירו נחלש הבוקר מול המטבע הישראלי ובשיעור של 0.1% סביב 5.7933 שקל, לאחר שאתמול איבד 0.49% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7994 שקל.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר על שקט בשוק המט"ח המקומי, ללא תנודתיות או עסקאות מיוחדות. הסוחרים, מציינים בדיסקונט, ממתינים לפרסום דו"ח התעסוקה האמריקני כשעה טרם פתיחת המסחר בוול סטריט (15:30 שעון ישראל), דו"ח, אשר על פי התחזיות עתיד להצביע על תוספת של 175 אלף משרות למעגל העבודה בחודש דצמבר החולף.
טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה קרובה לדולר שוכנת בגובה 4.35 שקל ורמת התנגדות קרובה מצויה בגובה 4.42 שקל.
העולם בעניניים של פינוטק
במהלך הלילה נחלש הדולר מעט אל מול האירו והיין מרמות שיא של 1.3156 לאירו ועד לרמותיו הנוכחיות ב-1.3196. הסוחרים בשוק ממתינים בקוצר רוח לפרסום נתוני המשרות החדשות ושיעור האבטלה בארה"ב. שיעור האבטלה צפוי לצאת כ-5.4%.
בשבוע האחרון ראינו את הדולר מתחזק ללא הפסקה אל מול האירו והיין, כאשר מהלך זה נובע ברובו ממימושי סוף שנה שנדחו אל תוך 2005. סוחרים בשוק אומרים שהתחזקות המטבע האמריקאי נובעת ברובה משינוי פוזיציות ולא מביקוש אמיתי למטבע.
"בעוד השוק מונע על ידי ספקולנטים אשר מקטינים חשיפה לסיכון, וכל עוד אין נתונים משמעותיים, קשה למצוא סיבות לחדש את פוזיציות המכירה על הדולר. לכן אני צופה חוסר כיוון ברור במסחר לזמן הקרוב" אומרת הבוקר מנהלת קרן למחקר מט"ח בטוקיו. סביר להניח, כי השוק ימשיך להסחר בטווחים הנוכחיים עד לפגישת השרים הפיננסיים של ה-G7 וישיבת המדיניות הצפויה של הבנק המרכזי בארה"ב (U.S. Federal Reserve), אשר תתקיימנה בתחילת פברואר.
בשוק אומרים כי ספקולנטים רבים הפכו את פוזיציות ה"שורט" על הדולר, בעוד אחרים ממתינים להמשך התחזקות הדולר בכדי למכורו בגבוה. כמו כן, נודע כי מספר גופים יפנים קונים דולרים לקראת סוף השבוע הארוך ביפן (שכן היפנים בחופש ביום שני הקרוב). אנו נצפה להמשך מסחר בטווח במטבעות אשר נסחרים אל מול הדולר, עד לפרסום נתוני התעסוקה האמריקאיים אחר הצהריים היום.
האירו ייסחר היום בציפיה לנתוני שיעור האבטלה באירופה, בשעה 12:00, בעוד הציפיה היא ל-8.9%. באירופה יפורסמו גם נתוני המכירות הקמעונאיות. כמו כן, יפורסמו היום נתוני ההזמנות התעשייתיות בגרמניה, אך נתון זה אינו צפוי להשפיע על השוק. האירו נחלש במהלך הלילה אל מול היין, למרות מהלך התחזקות קל אל מול הדולר. כעת נסחר האירו אל מול היין ברמות של 138.04.
בזירה היפנית, מטרגשת פעילות לקראת סוף שבוע של שלושה ימים. הבנקים והמוסדיים היפנים מחזקים פוזיציות בכדי להתגונן מחופשת המסחר ביום שני. סוחרים בשוק טוענים שהמכירות של הזוג אירו/יין יגיעו באיזור ה-138.5, שכן, לטענתם, האירו מוערך יתר על המידה מול היין. עוד אומרים היום, כי ממשלת יפן מוכנה לאפשר התחזקות היין בטווח הקצר, כל עוד כלכלת יפן ממשיכה לצעוד לעבר יציבות כלכלית. הטענה הזו זוכה לרוח גבית מפעילות ממשלת סין, אשר תפעל לחיזוק המטבע הסיני ותעזור בהחלשת המטבע האמריקאי.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
