שקט בשוק המט"ח: הדולר והאירו נחלשים קלות מול השקל

הדולר יורד ב-0.09% וסובב סביב 4.3942 ש' והאירו נסוג ב-0.1% וסובב סביב 5.7933 ש'. בעולם: ממתינים לדו"ח התעסוקה האמריקני לחודש דצמבר, עם צפי לתוספת של 175 א' משרות
שרון שפורר |

הדולר פתח הבוקר את המסחר בהחלשות מה (0.09%) אל מול השקל והוא נסחר כעת סביב שער של 4.3942 שקל. אתמול נחלש המטבע האמריקני ב-0.05% ושערו היציג נקבע בגובה 4.398 שקל. גם האירו נחלש הבוקר מול המטבע הישראלי ובשיעור של 0.1% סביב 5.7933 שקל, לאחר שאתמול איבד 0.49% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7994 שקל.

מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר על שקט בשוק המט"ח המקומי, ללא תנודתיות או עסקאות מיוחדות. הסוחרים, מציינים בדיסקונט, ממתינים לפרסום דו"ח התעסוקה האמריקני כשעה טרם פתיחת המסחר בוול סטריט (15:30 שעון ישראל), דו"ח, אשר על פי התחזיות עתיד להצביע על תוספת של 175 אלף משרות למעגל העבודה בחודש דצמבר החולף.

טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה קרובה לדולר שוכנת בגובה 4.35 שקל ורמת התנגדות קרובה מצויה בגובה 4.42 שקל.

העולם בעניניים של פינוטק

במהלך הלילה נחלש הדולר מעט אל מול האירו והיין מרמות שיא של 1.3156 לאירו ועד לרמותיו הנוכחיות ב-1.3196. הסוחרים בשוק ממתינים בקוצר רוח לפרסום נתוני המשרות החדשות ושיעור האבטלה בארה"ב. שיעור האבטלה צפוי לצאת כ-5.4%.

בשבוע האחרון ראינו את הדולר מתחזק ללא הפסקה אל מול האירו והיין, כאשר מהלך זה נובע ברובו ממימושי סוף שנה שנדחו אל תוך 2005. סוחרים בשוק אומרים שהתחזקות המטבע האמריקאי נובעת ברובה משינוי פוזיציות ולא מביקוש אמיתי למטבע.

"בעוד השוק מונע על ידי ספקולנטים אשר מקטינים חשיפה לסיכון, וכל עוד אין נתונים משמעותיים, קשה למצוא סיבות לחדש את פוזיציות המכירה על הדולר. לכן אני צופה חוסר כיוון ברור במסחר לזמן הקרוב" אומרת הבוקר מנהלת קרן למחקר מט"ח בטוקיו. סביר להניח, כי השוק ימשיך להסחר בטווחים הנוכחיים עד לפגישת השרים הפיננסיים של ה-G7 וישיבת המדיניות הצפויה של הבנק המרכזי בארה"ב (U.S. Federal Reserve), אשר תתקיימנה בתחילת פברואר.

בשוק אומרים כי ספקולנטים רבים הפכו את פוזיציות ה"שורט" על הדולר, בעוד אחרים ממתינים להמשך התחזקות הדולר בכדי למכורו בגבוה. כמו כן, נודע כי מספר גופים יפנים קונים דולרים לקראת סוף השבוע הארוך ביפן (שכן היפנים בחופש ביום שני הקרוב). אנו נצפה להמשך מסחר בטווח במטבעות אשר נסחרים אל מול הדולר, עד לפרסום נתוני התעסוקה האמריקאיים אחר הצהריים היום.

האירו ייסחר היום בציפיה לנתוני שיעור האבטלה באירופה, בשעה 12:00, בעוד הציפיה היא ל-8.9%. באירופה יפורסמו גם נתוני המכירות הקמעונאיות. כמו כן, יפורסמו היום נתוני ההזמנות התעשייתיות בגרמניה, אך נתון זה אינו צפוי להשפיע על השוק. האירו נחלש במהלך הלילה אל מול היין, למרות מהלך התחזקות קל אל מול הדולר. כעת נסחר האירו אל מול היין ברמות של 138.04.

בזירה היפנית, מטרגשת פעילות לקראת סוף שבוע של שלושה ימים. הבנקים והמוסדיים היפנים מחזקים פוזיציות בכדי להתגונן מחופשת המסחר ביום שני. סוחרים בשוק טוענים שהמכירות של הזוג אירו/יין יגיעו באיזור ה-138.5, שכן, לטענתם, האירו מוערך יתר על המידה מול היין. עוד אומרים היום, כי ממשלת יפן מוכנה לאפשר התחזקות היין בטווח הקצר, כל עוד כלכלת יפן ממשיכה לצעוד לעבר יציבות כלכלית. הטענה הזו זוכה לרוח גבית מפעילות ממשלת סין, אשר תפעל לחיזוק המטבע הסיני ותעזור בהחלשת המטבע האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.12%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.