שקט בשוק המט"ח: הדולר והאירו נחלשים קלות מול השקל
הדולר פתח הבוקר את המסחר בהחלשות מה (0.09%) אל מול השקל והוא נסחר כעת סביב שער של 4.3942 שקל. אתמול נחלש המטבע האמריקני ב-0.05% ושערו היציג נקבע בגובה 4.398 שקל. גם האירו נחלש הבוקר מול המטבע הישראלי ובשיעור של 0.1% סביב 5.7933 שקל, לאחר שאתמול איבד 0.49% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7994 שקל.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר על שקט בשוק המט"ח המקומי, ללא תנודתיות או עסקאות מיוחדות. הסוחרים, מציינים בדיסקונט, ממתינים לפרסום דו"ח התעסוקה האמריקני כשעה טרם פתיחת המסחר בוול סטריט (15:30 שעון ישראל), דו"ח, אשר על פי התחזיות עתיד להצביע על תוספת של 175 אלף משרות למעגל העבודה בחודש דצמבר החולף.
טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה קרובה לדולר שוכנת בגובה 4.35 שקל ורמת התנגדות קרובה מצויה בגובה 4.42 שקל.
העולם בעניניים של פינוטק
במהלך הלילה נחלש הדולר מעט אל מול האירו והיין מרמות שיא של 1.3156 לאירו ועד לרמותיו הנוכחיות ב-1.3196. הסוחרים בשוק ממתינים בקוצר רוח לפרסום נתוני המשרות החדשות ושיעור האבטלה בארה"ב. שיעור האבטלה צפוי לצאת כ-5.4%.
בשבוע האחרון ראינו את הדולר מתחזק ללא הפסקה אל מול האירו והיין, כאשר מהלך זה נובע ברובו ממימושי סוף שנה שנדחו אל תוך 2005. סוחרים בשוק אומרים שהתחזקות המטבע האמריקאי נובעת ברובה משינוי פוזיציות ולא מביקוש אמיתי למטבע.
"בעוד השוק מונע על ידי ספקולנטים אשר מקטינים חשיפה לסיכון, וכל עוד אין נתונים משמעותיים, קשה למצוא סיבות לחדש את פוזיציות המכירה על הדולר. לכן אני צופה חוסר כיוון ברור במסחר לזמן הקרוב" אומרת הבוקר מנהלת קרן למחקר מט"ח בטוקיו. סביר להניח, כי השוק ימשיך להסחר בטווחים הנוכחיים עד לפגישת השרים הפיננסיים של ה-G7 וישיבת המדיניות הצפויה של הבנק המרכזי בארה"ב (U.S. Federal Reserve), אשר תתקיימנה בתחילת פברואר.
בשוק אומרים כי ספקולנטים רבים הפכו את פוזיציות ה"שורט" על הדולר, בעוד אחרים ממתינים להמשך התחזקות הדולר בכדי למכורו בגבוה. כמו כן, נודע כי מספר גופים יפנים קונים דולרים לקראת סוף השבוע הארוך ביפן (שכן היפנים בחופש ביום שני הקרוב). אנו נצפה להמשך מסחר בטווח במטבעות אשר נסחרים אל מול הדולר, עד לפרסום נתוני התעסוקה האמריקאיים אחר הצהריים היום.
האירו ייסחר היום בציפיה לנתוני שיעור האבטלה באירופה, בשעה 12:00, בעוד הציפיה היא ל-8.9%. באירופה יפורסמו גם נתוני המכירות הקמעונאיות. כמו כן, יפורסמו היום נתוני ההזמנות התעשייתיות בגרמניה, אך נתון זה אינו צפוי להשפיע על השוק. האירו נחלש במהלך הלילה אל מול היין, למרות מהלך התחזקות קל אל מול הדולר. כעת נסחר האירו אל מול היין ברמות של 138.04.
בזירה היפנית, מטרגשת פעילות לקראת סוף שבוע של שלושה ימים. הבנקים והמוסדיים היפנים מחזקים פוזיציות בכדי להתגונן מחופשת המסחר ביום שני. סוחרים בשוק טוענים שהמכירות של הזוג אירו/יין יגיעו באיזור ה-138.5, שכן, לטענתם, האירו מוערך יתר על המידה מול היין. עוד אומרים היום, כי ממשלת יפן מוכנה לאפשר התחזקות היין בטווח הקצר, כל עוד כלכלת יפן ממשיכה לצעוד לעבר יציבות כלכלית. הטענה הזו זוכה לרוח גבית מפעילות ממשלת סין, אשר תפעל לחיזוק המטבע הסיני ותעזור בהחלשת המטבע האמריקאי.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
