שקט בשוק המט"ח: הדולר והאירו נחלשים קלות מול השקל

הדולר יורד ב-0.09% וסובב סביב 4.3942 ש' והאירו נסוג ב-0.1% וסובב סביב 5.7933 ש'. בעולם: ממתינים לדו"ח התעסוקה האמריקני לחודש דצמבר, עם צפי לתוספת של 175 א' משרות
שרון שפורר |

הדולר פתח הבוקר את המסחר בהחלשות מה (0.09%) אל מול השקל והוא נסחר כעת סביב שער של 4.3942 שקל. אתמול נחלש המטבע האמריקני ב-0.05% ושערו היציג נקבע בגובה 4.398 שקל. גם האירו נחלש הבוקר מול המטבע הישראלי ובשיעור של 0.1% סביב 5.7933 שקל, לאחר שאתמול איבד 0.49% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7994 שקל.

מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר על שקט בשוק המט"ח המקומי, ללא תנודתיות או עסקאות מיוחדות. הסוחרים, מציינים בדיסקונט, ממתינים לפרסום דו"ח התעסוקה האמריקני כשעה טרם פתיחת המסחר בוול סטריט (15:30 שעון ישראל), דו"ח, אשר על פי התחזיות עתיד להצביע על תוספת של 175 אלף משרות למעגל העבודה בחודש דצמבר החולף.

טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה קרובה לדולר שוכנת בגובה 4.35 שקל ורמת התנגדות קרובה מצויה בגובה 4.42 שקל.

העולם בעניניים של פינוטק

במהלך הלילה נחלש הדולר מעט אל מול האירו והיין מרמות שיא של 1.3156 לאירו ועד לרמותיו הנוכחיות ב-1.3196. הסוחרים בשוק ממתינים בקוצר רוח לפרסום נתוני המשרות החדשות ושיעור האבטלה בארה"ב. שיעור האבטלה צפוי לצאת כ-5.4%.

בשבוע האחרון ראינו את הדולר מתחזק ללא הפסקה אל מול האירו והיין, כאשר מהלך זה נובע ברובו ממימושי סוף שנה שנדחו אל תוך 2005. סוחרים בשוק אומרים שהתחזקות המטבע האמריקאי נובעת ברובה משינוי פוזיציות ולא מביקוש אמיתי למטבע.

"בעוד השוק מונע על ידי ספקולנטים אשר מקטינים חשיפה לסיכון, וכל עוד אין נתונים משמעותיים, קשה למצוא סיבות לחדש את פוזיציות המכירה על הדולר. לכן אני צופה חוסר כיוון ברור במסחר לזמן הקרוב" אומרת הבוקר מנהלת קרן למחקר מט"ח בטוקיו. סביר להניח, כי השוק ימשיך להסחר בטווחים הנוכחיים עד לפגישת השרים הפיננסיים של ה-G7 וישיבת המדיניות הצפויה של הבנק המרכזי בארה"ב (U.S. Federal Reserve), אשר תתקיימנה בתחילת פברואר.

בשוק אומרים כי ספקולנטים רבים הפכו את פוזיציות ה"שורט" על הדולר, בעוד אחרים ממתינים להמשך התחזקות הדולר בכדי למכורו בגבוה. כמו כן, נודע כי מספר גופים יפנים קונים דולרים לקראת סוף השבוע הארוך ביפן (שכן היפנים בחופש ביום שני הקרוב). אנו נצפה להמשך מסחר בטווח במטבעות אשר נסחרים אל מול הדולר, עד לפרסום נתוני התעסוקה האמריקאיים אחר הצהריים היום.

האירו ייסחר היום בציפיה לנתוני שיעור האבטלה באירופה, בשעה 12:00, בעוד הציפיה היא ל-8.9%. באירופה יפורסמו גם נתוני המכירות הקמעונאיות. כמו כן, יפורסמו היום נתוני ההזמנות התעשייתיות בגרמניה, אך נתון זה אינו צפוי להשפיע על השוק. האירו נחלש במהלך הלילה אל מול היין, למרות מהלך התחזקות קל אל מול הדולר. כעת נסחר האירו אל מול היין ברמות של 138.04.

בזירה היפנית, מטרגשת פעילות לקראת סוף שבוע של שלושה ימים. הבנקים והמוסדיים היפנים מחזקים פוזיציות בכדי להתגונן מחופשת המסחר ביום שני. סוחרים בשוק טוענים שהמכירות של הזוג אירו/יין יגיעו באיזור ה-138.5, שכן, לטענתם, האירו מוערך יתר על המידה מול היין. עוד אומרים היום, כי ממשלת יפן מוכנה לאפשר התחזקות היין בטווח הקצר, כל עוד כלכלת יפן ממשיכה לצעוד לעבר יציבות כלכלית. הטענה הזו זוכה לרוח גבית מפעילות ממשלת סין, אשר תפעל לחיזוק המטבע הסיני ותעזור בהחלשת המטבע האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.