שקט בשוק המט"ח: הדולר והאירו נחלשים קלות מול השקל
הדולר פתח הבוקר את המסחר בהחלשות מה (0.09%) אל מול השקל והוא נסחר כעת סביב שער של 4.3942 שקל. אתמול נחלש המטבע האמריקני ב-0.05% ושערו היציג נקבע בגובה 4.398 שקל. גם האירו נחלש הבוקר מול המטבע הישראלי ובשיעור של 0.1% סביב 5.7933 שקל, לאחר שאתמול איבד 0.49% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7994 שקל.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר על שקט בשוק המט"ח המקומי, ללא תנודתיות או עסקאות מיוחדות. הסוחרים, מציינים בדיסקונט, ממתינים לפרסום דו"ח התעסוקה האמריקני כשעה טרם פתיחת המסחר בוול סטריט (15:30 שעון ישראל), דו"ח, אשר על פי התחזיות עתיד להצביע על תוספת של 175 אלף משרות למעגל העבודה בחודש דצמבר החולף.
טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה קרובה לדולר שוכנת בגובה 4.35 שקל ורמת התנגדות קרובה מצויה בגובה 4.42 שקל.
העולם בעניניים של פינוטק
במהלך הלילה נחלש הדולר מעט אל מול האירו והיין מרמות שיא של 1.3156 לאירו ועד לרמותיו הנוכחיות ב-1.3196. הסוחרים בשוק ממתינים בקוצר רוח לפרסום נתוני המשרות החדשות ושיעור האבטלה בארה"ב. שיעור האבטלה צפוי לצאת כ-5.4%.
בשבוע האחרון ראינו את הדולר מתחזק ללא הפסקה אל מול האירו והיין, כאשר מהלך זה נובע ברובו ממימושי סוף שנה שנדחו אל תוך 2005. סוחרים בשוק אומרים שהתחזקות המטבע האמריקאי נובעת ברובה משינוי פוזיציות ולא מביקוש אמיתי למטבע.
"בעוד השוק מונע על ידי ספקולנטים אשר מקטינים חשיפה לסיכון, וכל עוד אין נתונים משמעותיים, קשה למצוא סיבות לחדש את פוזיציות המכירה על הדולר. לכן אני צופה חוסר כיוון ברור במסחר לזמן הקרוב" אומרת הבוקר מנהלת קרן למחקר מט"ח בטוקיו. סביר להניח, כי השוק ימשיך להסחר בטווחים הנוכחיים עד לפגישת השרים הפיננסיים של ה-G7 וישיבת המדיניות הצפויה של הבנק המרכזי בארה"ב (U.S. Federal Reserve), אשר תתקיימנה בתחילת פברואר.
בשוק אומרים כי ספקולנטים רבים הפכו את פוזיציות ה"שורט" על הדולר, בעוד אחרים ממתינים להמשך התחזקות הדולר בכדי למכורו בגבוה. כמו כן, נודע כי מספר גופים יפנים קונים דולרים לקראת סוף השבוע הארוך ביפן (שכן היפנים בחופש ביום שני הקרוב). אנו נצפה להמשך מסחר בטווח במטבעות אשר נסחרים אל מול הדולר, עד לפרסום נתוני התעסוקה האמריקאיים אחר הצהריים היום.
האירו ייסחר היום בציפיה לנתוני שיעור האבטלה באירופה, בשעה 12:00, בעוד הציפיה היא ל-8.9%. באירופה יפורסמו גם נתוני המכירות הקמעונאיות. כמו כן, יפורסמו היום נתוני ההזמנות התעשייתיות בגרמניה, אך נתון זה אינו צפוי להשפיע על השוק. האירו נחלש במהלך הלילה אל מול היין, למרות מהלך התחזקות קל אל מול הדולר. כעת נסחר האירו אל מול היין ברמות של 138.04.
בזירה היפנית, מטרגשת פעילות לקראת סוף שבוע של שלושה ימים. הבנקים והמוסדיים היפנים מחזקים פוזיציות בכדי להתגונן מחופשת המסחר ביום שני. סוחרים בשוק טוענים שהמכירות של הזוג אירו/יין יגיעו באיזור ה-138.5, שכן, לטענתם, האירו מוערך יתר על המידה מול היין. עוד אומרים היום, כי ממשלת יפן מוכנה לאפשר התחזקות היין בטווח הקצר, כל עוד כלכלת יפן ממשיכה לצעוד לעבר יציבות כלכלית. הטענה הזו זוכה לרוח גבית מפעילות ממשלת סין, אשר תפעל לחיזוק המטבע הסיני ותעזור בהחלשת המטבע האמריקאי.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
