מודל התגמול של וועדת בכר ישונה: לא נוסה בעולם

במקום יוצעו שני מודלים של תגמול במקביל, למשך תקופת ניסיון בת 5 שנים. ביבי ושרון אישרו את התוכנית לאחר מספר שינויים שביצעו בה מנכ"ל משרד והאוצר ורוה"מ
רם דגן |

ראש הממשלה, אריאל שרון ושר האוצר, בנימין נתניהו, אישרו היום את המתכונת ליישום הרפורמה בשוק ההון שהוצעה להם על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן ומנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר.

כזכור, באוקטובר האחרון דנה הממשלה בדו"ח המלצות הצוות הבינמשרדי לעניין הרפורמה בשוק ההון. במסגרת החלטתה בעניין זה הוטל על מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"ל משרד האוצר לבחון את הערות השרים והציבור לגבי הרפורמה המוצעת ובהתייעצות עם חברי הצוות הבינמשרדי, לגבש מתכונת ליישומה. במהלך עבודתם, נפגשו כהן ובכר, מלבד עם חברי הצוות, עם מומחים רבים בתחום שוק ההון תוך לימוד הניסיון הבינלאומי הנצבר בהקשר זה.

באשר להמלצת הצוות הבינמשרדי לגבי מודל תגמול העוסקים בייעוץ (מודל ההפצה), כהן ובכר ממליצים על שינוי מסוים במודל התגמול שהוצע, וזאת לאחר דיונים, בין היתר עם חברי הצוות. הסיבה המרכזית לשינוי הינה העובדה שהמודל המוצע על ידי הצוות הבינמשרדי לא נוסה בעולם ולא נצבר אודותיו ידע ונסיון. לפיכך, כהן ובכר ממליצים ליישם שני מודלים של תגמול במקביל, למשך תקופת ניסיון בת 5 שנים.

באשר למוצרים הפיננסיים, לגביהם קיים חשש שהבנקים ייצרו תחליפים, כהן ובכר ממליצים להתיר ליועצים לגבות עמלת הפצה אחידה, קבועה ומפוקחת, ישירות מיצרני המוצרים עבור הייעוץ. לעומת זאת, לגבי מוצרים פנסיונים, שימכרו לראשונה על ידי מערכת הבנקאות ושעבורם קיים קושי לייצר תחליפים (בשל הטבות המס), כהן ובכר ממליצים ליישם את המלצת הצוות הבינמשרדי, היינו לאסור על המפיצים לגבות דמי הפצה מיצרני המוצרים הנמכרים.

כמו כן ממליצים השניים כי בתום תקופת הביניים, צוות בראשות הממונה על ההגבלים העסקיים ובהשתתפות המפקח על הבנקים, המפקח על שוק ההון ויו"ר הרשות לניירות ערך, יבחן את מידת התחרות שהתפתחה בשוק וימליץ על מודל התגמול המיטבי מבין - מודל שוק חופשי; מודל עמלה אחידה; ומודל האוסר דמי הפצה בכלל.

המתכונת ליישום הרפורמה, שאושרה היום על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, תוגש בהקדם לוועדת השרים לחקיקה בכפוף להתאמות ולשינויים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

ילדים
צילום: FREEPIK

400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות

בהשקעה של 5 מיליון שקלים: משרד האנרגיה מציג תכנית פעולה לקידום החינוך לאנרגיה מקיימת בישראל ובכך להשפיע על הדור הצעיר כך שיהיה מודע, יוזם ואחראי יותר בכל הנוגע לשימוש מושכל באנרגיה, לחיסכון בצריכת חשמל ולמעבר לאנרגיות מתחדשות


הדס ברטל |

התכנית החדשה ביוזמת החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, ממליצה על השקעה בהיקף של כ־5 מיליון ש"ח לשנה כאשר השאיפה היא להגיע למעל ל־400,000 ילדים וילדות ובני נוער, שייחשפו לתכנים החינוכיים בתחום האנרגיה המקיימת בצורה ישירה ועקיפה בכל שנה. כ־350,000 תלמידים ותלמידות צפויים לבקר בתערוכות המדע שיוקמו, 50,000 משתתפים ייחשפו לתכנים דרך קורסים דיגיטליים, חוגים, יוזמות קהילתיות ותוכן ברשתות החברתיות. בנוסף, כ־10,000 תלמידים צפויים לקחת חלק בתוכניות חקר ובהכשרות ייעודיות, בעוד מאות מורים ומנחים יעברו הכשרה וליווי מקצועי. התוכנית ממליצה לקדם יוזמות חקר בשיתוף משרד החינוך דרך שילוב אפיקי הפעולה הפורמליים והבלתי פורמליים, לייצר המשכיות ולבנות תשתית קבועה של חינוך לאנרגיה מקיימת בפריסה ארצית.

מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שתוכניות חינוך שמקודמות על ידי ממשלות תורמות להגברת המודעות הציבורית, מעודדות מעורבות קהילתית ומסייעות בעמידה ביעדים להפחתת פליטות ולשימוש מושכל באנרגיה. התכנית ביוזמת משרד האנרגיה צפויה לשלב ידע עדכני מתחומי החינוך, המדע והסביבה ושמה דגש על פיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויזמות בקרב ילדים ובני נוער, תוך שילוב עקרונות של חדשנות פדגוגית, למידה מבוססת מחקר ונגישות לכלל מגזרי האוכלוסייה בישראל.

פאנלים סולריים
פאנלים סולריים - קרדיט: טוויטר


מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר: "במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי מעורבות ממשלתית בחינוך לאנרגיה היא נדבך חיוני במימוש היעדים הלאומיים להפחתת פליטות. חינוך מגיל צעיר לערכים של חיסכון באנרגיה, מודעות לחשיבות של אנרגיה מתחדשת, והבנה טכנולוגית - הוא הבסיס לשינוי התנהגותי ארוך טווח ולבניית משק אנרגיה יציב ובר-קיימא. הדור הצעיר הוא המפתח לעתיד של אנרגיה נקייה ויעילה. באמצעות חינוך והשראה מגיל צעיר נוכל לטפח אחריות סביבתית וחדשנות, שיקדמו את ישראל לעבר משק אנרגיה יעיל".

יוזמות חינוכיות קודמות שיזם משרד האנרגיה בתחום האנרגיה המקיימת, היו אתר האינטרנט הלימודי "אנרגיה בראש אחר" או באמצעות תערוכת אנרגיה "כח סוס" במוזיאון המדע בירושלים, אליה נחשפו בשנה האחרונה מעל ל-200 אלף מבקרים.