מודל התגמול של וועדת בכר ישונה: לא נוסה בעולם
ראש הממשלה, אריאל שרון ושר האוצר, בנימין נתניהו, אישרו היום את המתכונת ליישום הרפורמה בשוק ההון שהוצעה להם על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן ומנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר.
כזכור, באוקטובר האחרון דנה הממשלה בדו"ח המלצות הצוות הבינמשרדי לעניין הרפורמה בשוק ההון. במסגרת החלטתה בעניין זה הוטל על מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"ל משרד האוצר לבחון את הערות השרים והציבור לגבי הרפורמה המוצעת ובהתייעצות עם חברי הצוות הבינמשרדי, לגבש מתכונת ליישומה. במהלך עבודתם, נפגשו כהן ובכר, מלבד עם חברי הצוות, עם מומחים רבים בתחום שוק ההון תוך לימוד הניסיון הבינלאומי הנצבר בהקשר זה.
באשר להמלצת הצוות הבינמשרדי לגבי מודל תגמול העוסקים בייעוץ (מודל ההפצה), כהן ובכר ממליצים על שינוי מסוים במודל התגמול שהוצע, וזאת לאחר דיונים, בין היתר עם חברי הצוות. הסיבה המרכזית לשינוי הינה העובדה שהמודל המוצע על ידי הצוות הבינמשרדי לא נוסה בעולם ולא נצבר אודותיו ידע ונסיון. לפיכך, כהן ובכר ממליצים ליישם שני מודלים של תגמול במקביל, למשך תקופת ניסיון בת 5 שנים.
באשר למוצרים הפיננסיים, לגביהם קיים חשש שהבנקים ייצרו תחליפים, כהן ובכר ממליצים להתיר ליועצים לגבות עמלת הפצה אחידה, קבועה ומפוקחת, ישירות מיצרני המוצרים עבור הייעוץ. לעומת זאת, לגבי מוצרים פנסיונים, שימכרו לראשונה על ידי מערכת הבנקאות ושעבורם קיים קושי לייצר תחליפים (בשל הטבות המס), כהן ובכר ממליצים ליישם את המלצת הצוות הבינמשרדי, היינו לאסור על המפיצים לגבות דמי הפצה מיצרני המוצרים הנמכרים.
כמו כן ממליצים השניים כי בתום תקופת הביניים, צוות בראשות הממונה על ההגבלים העסקיים ובהשתתפות המפקח על הבנקים, המפקח על שוק ההון ויו"ר הרשות לניירות ערך, יבחן את מידת התחרות שהתפתחה בשוק וימליץ על מודל התגמול המיטבי מבין - מודל שוק חופשי; מודל עמלה אחידה; ומודל האוסר דמי הפצה בכלל.
המתכונת ליישום הרפורמה, שאושרה היום על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, תוגש בהקדם לוועדת השרים לחקיקה בכפוף להתאמות ולשינויים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.74% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
