מודל התגמול של וועדת בכר ישונה: לא נוסה בעולם

במקום יוצעו שני מודלים של תגמול במקביל, למשך תקופת ניסיון בת 5 שנים. ביבי ושרון אישרו את התוכנית לאחר מספר שינויים שביצעו בה מנכ"ל משרד והאוצר ורוה"מ
רם דגן |

ראש הממשלה, אריאל שרון ושר האוצר, בנימין נתניהו, אישרו היום את המתכונת ליישום הרפורמה בשוק ההון שהוצעה להם על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן ומנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר.

כזכור, באוקטובר האחרון דנה הממשלה בדו"ח המלצות הצוות הבינמשרדי לעניין הרפורמה בשוק ההון. במסגרת החלטתה בעניין זה הוטל על מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"ל משרד האוצר לבחון את הערות השרים והציבור לגבי הרפורמה המוצעת ובהתייעצות עם חברי הצוות הבינמשרדי, לגבש מתכונת ליישומה. במהלך עבודתם, נפגשו כהן ובכר, מלבד עם חברי הצוות, עם מומחים רבים בתחום שוק ההון תוך לימוד הניסיון הבינלאומי הנצבר בהקשר זה.

באשר להמלצת הצוות הבינמשרדי לגבי מודל תגמול העוסקים בייעוץ (מודל ההפצה), כהן ובכר ממליצים על שינוי מסוים במודל התגמול שהוצע, וזאת לאחר דיונים, בין היתר עם חברי הצוות. הסיבה המרכזית לשינוי הינה העובדה שהמודל המוצע על ידי הצוות הבינמשרדי לא נוסה בעולם ולא נצבר אודותיו ידע ונסיון. לפיכך, כהן ובכר ממליצים ליישם שני מודלים של תגמול במקביל, למשך תקופת ניסיון בת 5 שנים.

באשר למוצרים הפיננסיים, לגביהם קיים חשש שהבנקים ייצרו תחליפים, כהן ובכר ממליצים להתיר ליועצים לגבות עמלת הפצה אחידה, קבועה ומפוקחת, ישירות מיצרני המוצרים עבור הייעוץ. לעומת זאת, לגבי מוצרים פנסיונים, שימכרו לראשונה על ידי מערכת הבנקאות ושעבורם קיים קושי לייצר תחליפים (בשל הטבות המס), כהן ובכר ממליצים ליישם את המלצת הצוות הבינמשרדי, היינו לאסור על המפיצים לגבות דמי הפצה מיצרני המוצרים הנמכרים.

כמו כן ממליצים השניים כי בתום תקופת הביניים, צוות בראשות הממונה על ההגבלים העסקיים ובהשתתפות המפקח על הבנקים, המפקח על שוק ההון ויו"ר הרשות לניירות ערך, יבחן את מידת התחרות שהתפתחה בשוק וימליץ על מודל התגמול המיטבי מבין - מודל שוק חופשי; מודל עמלה אחידה; ומודל האוסר דמי הפצה בכלל.

המתכונת ליישום הרפורמה, שאושרה היום על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, תוגש בהקדם לוועדת השרים לחקיקה בכפוף להתאמות ולשינויים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':