מודל התגמול של וועדת בכר ישונה: לא נוסה בעולם
ראש הממשלה, אריאל שרון ושר האוצר, בנימין נתניהו, אישרו היום את המתכונת ליישום הרפורמה בשוק ההון שהוצעה להם על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן ומנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר.
כזכור, באוקטובר האחרון דנה הממשלה בדו"ח המלצות הצוות הבינמשרדי לעניין הרפורמה בשוק ההון. במסגרת החלטתה בעניין זה הוטל על מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"ל משרד האוצר לבחון את הערות השרים והציבור לגבי הרפורמה המוצעת ובהתייעצות עם חברי הצוות הבינמשרדי, לגבש מתכונת ליישומה. במהלך עבודתם, נפגשו כהן ובכר, מלבד עם חברי הצוות, עם מומחים רבים בתחום שוק ההון תוך לימוד הניסיון הבינלאומי הנצבר בהקשר זה.
באשר להמלצת הצוות הבינמשרדי לגבי מודל תגמול העוסקים בייעוץ (מודל ההפצה), כהן ובכר ממליצים על שינוי מסוים במודל התגמול שהוצע, וזאת לאחר דיונים, בין היתר עם חברי הצוות. הסיבה המרכזית לשינוי הינה העובדה שהמודל המוצע על ידי הצוות הבינמשרדי לא נוסה בעולם ולא נצבר אודותיו ידע ונסיון. לפיכך, כהן ובכר ממליצים ליישם שני מודלים של תגמול במקביל, למשך תקופת ניסיון בת 5 שנים.
באשר למוצרים הפיננסיים, לגביהם קיים חשש שהבנקים ייצרו תחליפים, כהן ובכר ממליצים להתיר ליועצים לגבות עמלת הפצה אחידה, קבועה ומפוקחת, ישירות מיצרני המוצרים עבור הייעוץ. לעומת זאת, לגבי מוצרים פנסיונים, שימכרו לראשונה על ידי מערכת הבנקאות ושעבורם קיים קושי לייצר תחליפים (בשל הטבות המס), כהן ובכר ממליצים ליישם את המלצת הצוות הבינמשרדי, היינו לאסור על המפיצים לגבות דמי הפצה מיצרני המוצרים הנמכרים.
כמו כן ממליצים השניים כי בתום תקופת הביניים, צוות בראשות הממונה על ההגבלים העסקיים ובהשתתפות המפקח על הבנקים, המפקח על שוק ההון ויו"ר הרשות לניירות ערך, יבחן את מידת התחרות שהתפתחה בשוק וימליץ על מודל התגמול המיטבי מבין - מודל שוק חופשי; מודל עמלה אחידה; ומודל האוסר דמי הפצה בכלל.
המתכונת ליישום הרפורמה, שאושרה היום על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, תוגש בהקדם לוועדת השרים לחקיקה בכפוף להתאמות ולשינויים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
