מדד מחירים אינפלציה נדלן
צילום: Pixabay, ביזפורטל

מה יהיה מדד המחירים לצרכן, למה צריך לשים לב ואיך זה ישפיע על הריבית?

מדד המחירים ליוני יתפרסם ב-14:00 - שימו לב לשכר הדירה וגם - מה יהיה קצב המדד ולמה הוא יירד דרמטית בחודש הבא? 
איציק יצחקי | (5)

עדכון: פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני שיתפרסם בצהריים צפוי להערכת הכלכלנים לעלות ב-0.2%-0.3%. הקצב השנתי יהיה 4.5%-4.6%, אבל באם המדד בחודש יולי יהיה נמוך כצפוי, קצב האינפלציה השנתי יירד בחודש הבא ל-3.8%. הסיבה היא מדד גבוה מאוד ביולי בשנה שעברה - 1.1%.

המתמטיקה הזו מלמדת שאנחנו צפויים להפחתה משמעותית בקצב האינפלציה, לאזור 3.8% כבר בחודש הבא. המשמעות היא שעד כמה שהמדד היום חשוב (והוא חשוב) המדד בחודש  הבא הוא קריטי. הוא זה שעשוי להוריד אותנו מתחת ל-4%, הוא זה שהנגיד ייקבע לפיו את כיוון הריבית. מדדים נמוכים ביוני ויולי ישאירו את הריבית באותה רמה. מדדים גבוהים (בעיקר של חודש יולי),  יאלצו את פרופ' אמיר ירון להעלות את הריבית.

המדד הצפוי להתפרסם היום ייהנה מהפחתה של מחירי הדלק (המשך סבסוד מחירי הדלק), וכן מהמשך ירידה במחירי הסחורות בעולם. מעבר לכך, חודשי הקיץ הם בהגדרה מדדים נמוכים. מנגד יש גם סעיפים מסוכנים - מדד שכר הדירה מהווה 25% ממדד המחירים לצרכן והוא בעלייה על רקע הביקוש ההולך וגדל לשכירות. מול הביקוש הזה יש היצע מוגבל ויש מוטיבציה גדולה של משכירים להעלות את המחירים כדי לקבל תשואה טובה יותר על הנכס. 

המשכירים בעצם מפסידים תשואה מול ההשקעות הסולידיות כיום - פיקדונות ואג"חים, והם דוחפים מלעליית דמי השכירות. רואים את זה היטב בחוזים לשוכרים חדשים מול חוזים מתגלגלים. המשכירים מעלים את דמי השכירות לשוכרים חדשים ומצליחים - כי אלו המחיירם בשוק. הם סלחניים יותר לשוכרים קיימים (ומוכרים להם), אבל ככל שהתחלופה תעלה, המחיר הרלבנטי יהיה מחיר השוק הגבוה - זה אומר שבשוק השכירות גלומה עליית שכר דירה שעוד לא באה לידי ביטוי במדדים אבל היא תגיע בהדרגה. 

מדד שכר הדירה עשוי להפתיע למעלה ולקלקל את הציפיה למדד נמוך, במיוחד בחודשים הבאים בהם יש את תחלופת הדירות המשמעותית ביותר. בנוסף, הסכמי השכר בבנקים, במגזר הציבורי (בקרוב) עלולים לחלחל לעלייה באינפלציה. ככל שיש יותר כסף לציבור והוא צורך יותר כך הוא גורם בעקיפין לעליית מחירים. בחודשים האחרונים היו הסכמים מאוד משמעותיים לרבבות עובדים וזה יכול להתבטא במדדים. 

מנגד, בימים האחרונים יש ירידה חדה בשער הדולר. מה זה אומר? שיש סיבה טובה להניח שאם זה יימשך כך, מדד יולי יהיה מרוסן, השינויים הדולר מתגלגלים בהמרה של 20%-30% למדד. הדולר ירד 30%, זה יתבטא במדד שלילי של 0.6%-0.9%. זה לא מידי, זה מתגלגל במשך כמה חודשים וזו גם התיאוריה, בפועל זה יכול להיות שונה מכך. אז הדולר יורד בימים האחרונים כשבכלל - למרות הרפורמה-מהפכה-מחאה הוא לא באמת עלה כפי שחששו רבים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    העובדות 14/07/2023 13:44
    הגב לתגובה זו
    הדלק עלה ביולי ולא ירד. הדולר עלה מתחילת המחאה בכמעט 3% והאירו ב-7.5% כמו שחששו רבים. הדולר לא ירד ביוני 30% אלא ב-2.7% והאירו שמשפיע גם הוא על האינפלציה עלה בשליש אחוז. ומספיק לראות מה קורה בסופרים ובמחירי הטיסות כדי להבין שמדד יולי לא יהיה נמוך כלל.
  • 4.
    מה שבטוח מחירי הדירות יהיו חייבים לרדת בחדות. (ל"ת)
    כלכלן 14/07/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המחאות עושות טוב לאינפלציה ולריבית - בירידה (ל"ת)
    אלקין 14/07/2023 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ביטאון הליכוד ? 14/07/2023 13:26
    הגב לתגובה זו
    תעמולה לשוחדיהו במסווה של כלכלה
  • 1.
    חיים 14/07/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
    אז חאלס עם כול הפלפולים.........
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.