אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: יעל צור

כלכלנים: הסתברות גבוהה להעלאת ריבית של 0.75% על ידי בנק ישראל

קונצנזוס בין הכלכלנים הבכירים במשק להעלאת ריבית של 0.5% לפחות עם אפשרות גבוהה להעלאה של 0.75%; "הריבית הנוכחית, אפילו אם תעלה ל-2%, תהיה נמוכה מדי בשביל אינפלציה של 5.2% ובשביל עלייה של 17.8% במחירי הדירות"
דור עצמון | (13)

על רקע הזינוק באינפלציה שטיפסה ב-1.1% נוספים בחודש יולי ועומדת על קצב שנתי של 5.2%, ייפרסם מחר בנק ישראל את החלטתו בעניין העלאת הריבית במשק על מנת להילחם באינפלציה. מצבה של ישראל היה - ועדיין - נחשב לטוב יחסית בהשוואה לרוב מדינות העולם כמו ארצות הברית למשל שם האנפלציה עומדת על קצב שנתי של 8.5%. עד כה, הערכות השוק והכלכלנים היו להעלאות ריבית של כ-0.5%, אך לאור נתוני מדד המחירים של חודש יולי הגרועים - צופים כעת רוב הכלכלנים להעלאה בשיעור של כ-0.75%, מה שעשוי להעמיד את הריבית במשק על 2%.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות 0.91% מדגיש כי המסחר בארץ יתנהל היום ומחר בהמתנה להחלטת הריבית. לדבריו, "ככל שירצה בכך, יכול בנק ישראל להצדיק העלאת ריבית חדה יותר של 0.75% בשני הנתונים החדשים, שטרפו את הקלפים לשוקי ההון: מדד המחירים לצרכן, שעלה 1.1% בחודש יולי ו-5.2% ב-12 החודשים האחרונים. כמו כן, ראוי לשים לב כי לראשונה זה זמן התכווץ פער האינפלציה בין ארה"ב לישראל, לאחר שמדד יולי נותר שם ללא שינוי. אנו עדים לאחרונה לירידה של ממש באינפלציה המיובאת – מחירי האנרגיה והסחורות ועלויות השילוח. זו אחת ההתלבטויות הקשות ביותר מבחינת בנק ישראל בתקופה האחרונה וקשה לומר כיום באיזו חלופה יבחר".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש , מעריך כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75%, כך שתגיע לכ-3% בעוד שנה: "להבדיל מרוב הכלכלות במערב, המשק הישראלי צומח מהר מאוד, תוך הידוק מהותי בשוק העבודה. הריבית הנוכחית, אפילו אם תעלה ל-2%, תהיה נמוכה מדי בשביל אינפלציה של 5.2% ובשביל עלייה של 17.8% במחירי הדירות. מעולם לא היה פער שלילי כל כך בין הריבית של בנק ישראל לבין קצב האינפלציה. ריבית נמוכה מדי עלולה להאיץ את האינפלציה ולגרום להידוק חזק יותר של המדיניות המוניטארית בשלב מאוחר יותר תוך פגיעה מהותית בצמיחת במשק. ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל נמצאות אומנם בתוך יעד האינפלציה בכל הטווחים. אולם, בשנתיים האחרונות התחזיות והציפיות היו מוטות באופן קבוע ומשמעותי כלפי מטה ביחס לאינפלציה בפועל. בנסיבות הנוכחיות, בנק ישראל צפוי לייחס משקל הרבה יותר גדול בהחלטתו לאינפלציה בפועל מאשר לציפיות".

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי 2.14% אומר כי "אנו סבורים כי הוועדה המוניטארית צפויה להעלות, השבוע, את הריבית ב-0.5% (לרמה של 1.75%), לכל הפחות. על רקע כוונת בנק ישראל, שהודגשה בהחלטת הריבית הקודמת, לתת משקל גדול יותר להעלאות ריבית בטווח הקרוב, כאמצעי בלימה לעליית האינפלציה, אין להוציא מכלל אפשרות העלאת ריבית של 0.75%. על רקע המשך מגמת התחזקות השקל, בדומה למצב בשנים 2009 – 2011, יתכן ובנק ישראל ייאלץ להתערב בשוק המט"ח במקביל להמשך תהליך העלאת הריבית".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות קבוצה בית השקעות: "בנק ישראל, הפד' ושאר הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות את הריבית בקצב מהיר - להערכתנו יש הסתברות של יותר מ-50% לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75% בהחלטת הריבית של מחר עד שזו תגיע לרמה מספיק גבוהה כדי לגרום להאטה בשוק העבודה ולעליה באבטלה. זו בדיוק הגדרת התפקיד של הבנק המרכזי ונדמה שרמות האינפלציה הגבוהות ברחבי העולם גורמות לבנקים גם לפעול בנחישות".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חיים 21/08/2022 14:54
    הגב לתגובה זו
    אם האינפלציה ובעיקר הציפיות לאינפלציה לא ירדו מהר, השכר יתחיל לטפס והמורים רק הראשונים
  • 10.
    כלכלן 21/08/2022 14:25
    הגב לתגובה זו
    חייבים לנקוט בצעד נחוש ואגרסיבי על מנת לדכא את האינפלציה שמשמידה כל חלקה טובה בכלכלה
  • 9.
    האמיתי 21/08/2022 14:03
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה ברמה של 11 אחוז לפחות על מי בעצם עובדים עם נתוני הלמס השקריים
  • 8.
    א-ב 21/08/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    לא הזמן להיות מוג לב. ריבית אפשר להוריד אם רואים שנתוני האינפלציה מתכנסים. אבל את הבזבזנות אין להשיב . משקי בית ימצאו עצמם במצב קשה יותר ככל שהדחייה בנקיטת הצעדים המתאימים תמשך. צריך להעלות לפחות באחוז שלם ואמירה שהריבית בתוך ששה חודשים תהפוך ריאלית 0.25%.
  • 7.
    כלכלן 21/08/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
    פרחות, ערסים ושלוחים עדיים מבזבזים כסף שאין להם... זה אומר שסביבת הריבית הנוכחית עדיין לא הורידה להם את הראש והאגו למציאות ומה שלא הולך בכח הולך בעוד יותר כח... אין ברירה.
  • 6.
    רועי 21/08/2022 13:32
    הגב לתגובה זו
    פשות דחו את הקץ ויצרו אסון פי אלף יותר גדול מהסבבב פריים ...רק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים שיעלו את הריבית ב5 אחוז ואז לא ניצתרך שום תוכנית הזויה וכל מגדל הקלפים שנבנה באוויר יקרוס ביבי לא נישכח
  • 5.
    באמת מצריך 4 שנות לימוד כלכלה להגיע למסקנות האלה (ל"ת)
    תואר מיותרללא משמעות 21/08/2022 13:29
    הגב לתגובה זו
  • איצקו 21/08/2022 14:32
    הגב לתגובה זו
    כלכלה זה מדעי החברה
  • 4.
    dd 21/08/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
    חמאס, דואג שנים לעוות את נתוני המדדים כלפי מטה!
  • 3.
    יוסי שמש 21/08/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    שילוב של לוזרים 1. בנק ישראל לא מתעניין באזרח וביוקר המחיה 2.בנק ישראל לא מנסה לקרר את שוק המשכנתאות כדי לא לסכן יציבות הבנקים ( ירידת מחירי הדיור ) 3.למ"ס אוסף מידע ומספר סיפורי סבתא כאילו האינפלציה היא 5% אחרי 9 שנות ממשלת נתניהו .. "סיפורי סבתא" הפכו לנחלת הכלל
  • 2.
    בן דוד אתה משת"פ של הממשלה?נרדמת!תוספת יוקר 15 אחוז מיד (ל"ת)
    אברהם 21/08/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
  • ומי ישלם? 21/08/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    אתה אולי מתגעגע לימי ההסתדרות העליזים?
  • 1.
    אורן 21/08/2022 12:43
    הגב לתגובה זו
    תראו את ארה"ב העלו את הריבית ל 2.75 רק אצלנו 1.25 נגיד חלש ופחדן שיעלה לכולנו
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.