כלכלנים: הסתברות גבוהה להעלאת ריבית של 0.75% על ידי בנק ישראל
על רקע הזינוק באינפלציה שטיפסה ב-1.1% נוספים בחודש יולי ועומדת על קצב שנתי של 5.2%, ייפרסם מחר בנק ישראל את החלטתו בעניין העלאת הריבית במשק על מנת להילחם באינפלציה. מצבה של ישראל היה - ועדיין - נחשב לטוב יחסית בהשוואה לרוב מדינות העולם כמו ארצות הברית למשל שם האנפלציה עומדת על קצב שנתי של 8.5%. עד כה, הערכות השוק והכלכלנים היו להעלאות ריבית של כ-0.5%, אך לאור נתוני מדד המחירים של חודש יולי הגרועים - צופים כעת רוב הכלכלנים להעלאה בשיעור של כ-0.75%, מה שעשוי להעמיד את הריבית במשק על 2%.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות -0.44% מדגיש כי המסחר בארץ יתנהל היום ומחר בהמתנה להחלטת הריבית. לדבריו, "ככל שירצה בכך, יכול בנק ישראל להצדיק העלאת ריבית חדה יותר של 0.75% בשני הנתונים החדשים, שטרפו את הקלפים לשוקי ההון: מדד המחירים לצרכן, שעלה 1.1% בחודש יולי ו-5.2% ב-12 החודשים האחרונים. כמו כן, ראוי לשים לב כי לראשונה זה זמן התכווץ פער האינפלציה בין ארה"ב לישראל, לאחר שמדד יולי נותר שם ללא שינוי. אנו עדים לאחרונה לירידה של ממש באינפלציה המיובאת – מחירי האנרגיה והסחורות ועלויות השילוח. זו אחת ההתלבטויות הקשות ביותר מבחינת בנק ישראל בתקופה האחרונה וקשה לומר כיום באיזו חלופה יבחר".
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש , מעריך כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75%, כך שתגיע לכ-3% בעוד שנה: "להבדיל מרוב הכלכלות במערב, המשק הישראלי צומח מהר מאוד, תוך הידוק מהותי בשוק העבודה. הריבית הנוכחית, אפילו אם תעלה ל-2%, תהיה נמוכה מדי בשביל אינפלציה של 5.2% ובשביל עלייה של 17.8% במחירי הדירות. מעולם לא היה פער שלילי כל כך בין הריבית של בנק ישראל לבין קצב האינפלציה. ריבית נמוכה מדי עלולה להאיץ את האינפלציה ולגרום להידוק חזק יותר של המדיניות המוניטארית בשלב מאוחר יותר תוך פגיעה מהותית בצמיחת במשק. ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל נמצאות אומנם בתוך יעד האינפלציה בכל הטווחים. אולם, בשנתיים האחרונות התחזיות והציפיות היו מוטות באופן קבוע ומשמעותי כלפי מטה ביחס לאינפלציה בפועל. בנסיבות הנוכחיות, בנק ישראל צפוי לייחס משקל הרבה יותר גדול בהחלטתו לאינפלציה בפועל מאשר לציפיות".
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי 1.27% אומר כי "אנו סבורים כי הוועדה המוניטארית צפויה להעלות, השבוע, את הריבית ב-0.5% (לרמה של 1.75%), לכל הפחות. על רקע כוונת בנק ישראל, שהודגשה בהחלטת הריבית הקודמת, לתת משקל גדול יותר להעלאות ריבית בטווח הקרוב, כאמצעי בלימה לעליית האינפלציה, אין להוציא מכלל אפשרות העלאת ריבית של 0.75%. על רקע המשך מגמת התחזקות השקל, בדומה למצב בשנים 2009 – 2011, יתכן ובנק ישראל ייאלץ להתערב בשוק המט"ח במקביל להמשך תהליך העלאת הריבית".
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות קבוצה בית השקעות: "בנק ישראל, הפד' ושאר הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות את הריבית בקצב מהיר - להערכתנו יש הסתברות של יותר מ-50% לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75% בהחלטת הריבית של מחר עד שזו תגיע לרמה מספיק גבוהה כדי לגרום להאטה בשוק העבודה ולעליה באבטלה. זו בדיוק הגדרת התפקיד של הבנק המרכזי ונדמה שרמות האינפלציה הגבוהות ברחבי העולם גורמות לבנקים גם לפעול בנחישות".
- 11.חיים 21/08/2022 14:54הגב לתגובה זואם האינפלציה ובעיקר הציפיות לאינפלציה לא ירדו מהר, השכר יתחיל לטפס והמורים רק הראשונים
- 10.כלכלן 21/08/2022 14:25הגב לתגובה זוחייבים לנקוט בצעד נחוש ואגרסיבי על מנת לדכא את האינפלציה שמשמידה כל חלקה טובה בכלכלה
- 9.האמיתי 21/08/2022 14:03הגב לתגובה זוהאינפלציה ברמה של 11 אחוז לפחות על מי בעצם עובדים עם נתוני הלמס השקריים
- 8.א-ב 21/08/2022 13:48הגב לתגובה זולא הזמן להיות מוג לב. ריבית אפשר להוריד אם רואים שנתוני האינפלציה מתכנסים. אבל את הבזבזנות אין להשיב . משקי בית ימצאו עצמם במצב קשה יותר ככל שהדחייה בנקיטת הצעדים המתאימים תמשך. צריך להעלות לפחות באחוז שלם ואמירה שהריבית בתוך ששה חודשים תהפוך ריאלית 0.25%.
- 7.כלכלן 21/08/2022 13:34הגב לתגובה זופרחות, ערסים ושלוחים עדיים מבזבזים כסף שאין להם... זה אומר שסביבת הריבית הנוכחית עדיין לא הורידה להם את הראש והאגו למציאות ומה שלא הולך בכח הולך בעוד יותר כח... אין ברירה.
- 6.רועי 21/08/2022 13:32הגב לתגובה זופשות דחו את הקץ ויצרו אסון פי אלף יותר גדול מהסבבב פריים ...רק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים שיעלו את הריבית ב5 אחוז ואז לא ניצתרך שום תוכנית הזויה וכל מגדל הקלפים שנבנה באוויר יקרוס ביבי לא נישכח
- 5.באמת מצריך 4 שנות לימוד כלכלה להגיע למסקנות האלה (ל"ת)תואר מיותרללא משמעות 21/08/2022 13:29הגב לתגובה זו
- איצקו 21/08/2022 14:32הגב לתגובה זוכלכלה זה מדעי החברה
- 4.dd 21/08/2022 13:04הגב לתגובה זוחמאס, דואג שנים לעוות את נתוני המדדים כלפי מטה!
- 3.יוסי שמש 21/08/2022 12:54הגב לתגובה זושילוב של לוזרים 1. בנק ישראל לא מתעניין באזרח וביוקר המחיה 2.בנק ישראל לא מנסה לקרר את שוק המשכנתאות כדי לא לסכן יציבות הבנקים ( ירידת מחירי הדיור ) 3.למ"ס אוסף מידע ומספר סיפורי סבתא כאילו האינפלציה היא 5% אחרי 9 שנות ממשלת נתניהו .. "סיפורי סבתא" הפכו לנחלת הכלל
- 2.בן דוד אתה משת"פ של הממשלה?נרדמת!תוספת יוקר 15 אחוז מיד (ל"ת)אברהם 21/08/2022 12:44הגב לתגובה זו
- ומי ישלם? 21/08/2022 13:43הגב לתגובה זואתה אולי מתגעגע לימי ההסתדרות העליזים?
- 1.אורן 21/08/2022 12:43הגב לתגובה זותראו את ארה"ב העלו את הריבית ל 2.75 רק אצלנו 1.25 נגיד חלש ופחדן שיעלה לכולנו
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
