אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: יעל צור

כלכלנים: הסתברות גבוהה להעלאת ריבית של 0.75% על ידי בנק ישראל

קונצנזוס בין הכלכלנים הבכירים במשק להעלאת ריבית של 0.5% לפחות עם אפשרות גבוהה להעלאה של 0.75%; "הריבית הנוכחית, אפילו אם תעלה ל-2%, תהיה נמוכה מדי בשביל אינפלציה של 5.2% ובשביל עלייה של 17.8% במחירי הדירות"
דור עצמון | (13)

על רקע הזינוק באינפלציה שטיפסה ב-1.1% נוספים בחודש יולי ועומדת על קצב שנתי של 5.2%, ייפרסם מחר בנק ישראל את החלטתו בעניין העלאת הריבית במשק על מנת להילחם באינפלציה. מצבה של ישראל היה - ועדיין - נחשב לטוב יחסית בהשוואה לרוב מדינות העולם כמו ארצות הברית למשל שם האנפלציה עומדת על קצב שנתי של 8.5%. עד כה, הערכות השוק והכלכלנים היו להעלאות ריבית של כ-0.5%, אך לאור נתוני מדד המחירים של חודש יולי הגרועים - צופים כעת רוב הכלכלנים להעלאה בשיעור של כ-0.75%, מה שעשוי להעמיד את הריבית במשק על 2%.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות 0.76% מדגיש כי המסחר בארץ יתנהל היום ומחר בהמתנה להחלטת הריבית. לדבריו, "ככל שירצה בכך, יכול בנק ישראל להצדיק העלאת ריבית חדה יותר של 0.75% בשני הנתונים החדשים, שטרפו את הקלפים לשוקי ההון: מדד המחירים לצרכן, שעלה 1.1% בחודש יולי ו-5.2% ב-12 החודשים האחרונים. כמו כן, ראוי לשים לב כי לראשונה זה זמן התכווץ פער האינפלציה בין ארה"ב לישראל, לאחר שמדד יולי נותר שם ללא שינוי. אנו עדים לאחרונה לירידה של ממש באינפלציה המיובאת – מחירי האנרגיה והסחורות ועלויות השילוח. זו אחת ההתלבטויות הקשות ביותר מבחינת בנק ישראל בתקופה האחרונה וקשה לומר כיום באיזו חלופה יבחר".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש , מעריך כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75%, כך שתגיע לכ-3% בעוד שנה: "להבדיל מרוב הכלכלות במערב, המשק הישראלי צומח מהר מאוד, תוך הידוק מהותי בשוק העבודה. הריבית הנוכחית, אפילו אם תעלה ל-2%, תהיה נמוכה מדי בשביל אינפלציה של 5.2% ובשביל עלייה של 17.8% במחירי הדירות. מעולם לא היה פער שלילי כל כך בין הריבית של בנק ישראל לבין קצב האינפלציה. ריבית נמוכה מדי עלולה להאיץ את האינפלציה ולגרום להידוק חזק יותר של המדיניות המוניטארית בשלב מאוחר יותר תוך פגיעה מהותית בצמיחת במשק. ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל נמצאות אומנם בתוך יעד האינפלציה בכל הטווחים. אולם, בשנתיים האחרונות התחזיות והציפיות היו מוטות באופן קבוע ומשמעותי כלפי מטה ביחס לאינפלציה בפועל. בנסיבות הנוכחיות, בנק ישראל צפוי לייחס משקל הרבה יותר גדול בהחלטתו לאינפלציה בפועל מאשר לציפיות".

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי 0.03% אומר כי "אנו סבורים כי הוועדה המוניטארית צפויה להעלות, השבוע, את הריבית ב-0.5% (לרמה של 1.75%), לכל הפחות. על רקע כוונת בנק ישראל, שהודגשה בהחלטת הריבית הקודמת, לתת משקל גדול יותר להעלאות ריבית בטווח הקרוב, כאמצעי בלימה לעליית האינפלציה, אין להוציא מכלל אפשרות העלאת ריבית של 0.75%. על רקע המשך מגמת התחזקות השקל, בדומה למצב בשנים 2009 – 2011, יתכן ובנק ישראל ייאלץ להתערב בשוק המט"ח במקביל להמשך תהליך העלאת הריבית".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות קבוצה בית השקעות: "בנק ישראל, הפד' ושאר הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות את הריבית בקצב מהיר - להערכתנו יש הסתברות של יותר מ-50% לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75% בהחלטת הריבית של מחר עד שזו תגיע לרמה מספיק גבוהה כדי לגרום להאטה בשוק העבודה ולעליה באבטלה. זו בדיוק הגדרת התפקיד של הבנק המרכזי ונדמה שרמות האינפלציה הגבוהות ברחבי העולם גורמות לבנקים גם לפעול בנחישות".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חיים 21/08/2022 14:54
    הגב לתגובה זו
    אם האינפלציה ובעיקר הציפיות לאינפלציה לא ירדו מהר, השכר יתחיל לטפס והמורים רק הראשונים
  • 10.
    כלכלן 21/08/2022 14:25
    הגב לתגובה זו
    חייבים לנקוט בצעד נחוש ואגרסיבי על מנת לדכא את האינפלציה שמשמידה כל חלקה טובה בכלכלה
  • 9.
    האמיתי 21/08/2022 14:03
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה ברמה של 11 אחוז לפחות על מי בעצם עובדים עם נתוני הלמס השקריים
  • 8.
    א-ב 21/08/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    לא הזמן להיות מוג לב. ריבית אפשר להוריד אם רואים שנתוני האינפלציה מתכנסים. אבל את הבזבזנות אין להשיב . משקי בית ימצאו עצמם במצב קשה יותר ככל שהדחייה בנקיטת הצעדים המתאימים תמשך. צריך להעלות לפחות באחוז שלם ואמירה שהריבית בתוך ששה חודשים תהפוך ריאלית 0.25%.
  • 7.
    כלכלן 21/08/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
    פרחות, ערסים ושלוחים עדיים מבזבזים כסף שאין להם... זה אומר שסביבת הריבית הנוכחית עדיין לא הורידה להם את הראש והאגו למציאות ומה שלא הולך בכח הולך בעוד יותר כח... אין ברירה.
  • 6.
    רועי 21/08/2022 13:32
    הגב לתגובה זו
    פשות דחו את הקץ ויצרו אסון פי אלף יותר גדול מהסבבב פריים ...רק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים שיעלו את הריבית ב5 אחוז ואז לא ניצתרך שום תוכנית הזויה וכל מגדל הקלפים שנבנה באוויר יקרוס ביבי לא נישכח
  • 5.
    באמת מצריך 4 שנות לימוד כלכלה להגיע למסקנות האלה (ל"ת)
    תואר מיותרללא משמעות 21/08/2022 13:29
    הגב לתגובה זו
  • איצקו 21/08/2022 14:32
    הגב לתגובה זו
    כלכלה זה מדעי החברה
  • 4.
    dd 21/08/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
    חמאס, דואג שנים לעוות את נתוני המדדים כלפי מטה!
  • 3.
    יוסי שמש 21/08/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    שילוב של לוזרים 1. בנק ישראל לא מתעניין באזרח וביוקר המחיה 2.בנק ישראל לא מנסה לקרר את שוק המשכנתאות כדי לא לסכן יציבות הבנקים ( ירידת מחירי הדיור ) 3.למ"ס אוסף מידע ומספר סיפורי סבתא כאילו האינפלציה היא 5% אחרי 9 שנות ממשלת נתניהו .. "סיפורי סבתא" הפכו לנחלת הכלל
  • 2.
    בן דוד אתה משת"פ של הממשלה?נרדמת!תוספת יוקר 15 אחוז מיד (ל"ת)
    אברהם 21/08/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
  • ומי ישלם? 21/08/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    אתה אולי מתגעגע לימי ההסתדרות העליזים?
  • 1.
    אורן 21/08/2022 12:43
    הגב לתגובה זו
    תראו את ארה"ב העלו את הריבית ל 2.75 רק אצלנו 1.25 נגיד חלש ופחדן שיעלה לכולנו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?