מיכאל ביטון
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

תעריפי התחבורה מתייקרים - האם מרב מיכאלי אשמה?

מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה מאשים את מרב מיכאלי שנמנעה מהוזלת התעריפים

יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון הציג הבוקר נתונים על התייקרויות ברפורמת תעריפי התחבורה הציבורית ואמר: גם כשהאוצר מוכן להביא כסף מישהו לא רוצה להוזיל ולבוא לקראת החלשים ביותר ואני שואל למה? 

ביטון, פתח את ישיבת ועדת הכלכלה הבוקר והתייחס שוב לנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית. הוא ביקש להבהיר כי "לפני שבועיים ראש הממשלה ביקש ממני לחכות ומשום בקשתו ומעמדו כיבדתי את הדבר. גם בשיחות שלי עם שר האוצר ועם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי ושר החוץ סיכמתי עם כולם שאחכה שבועיים. בשבועיים הללו היו שתי פגישות עבודה יסודיות עם ראש הממשלה, ואני מוקיר אותו כל הזמן שהקדיש ללמוד את הנושא לעומק. לצערי השרה, מירב מיכאלי לא הגיעה לדיונים האלה ולא רק שהיא לא הגיעה היא גם אסרה על כל איש מקצוע ממשרדה להתייצב לדיונים בנוכחות ראש הממשלה. זה המשך ישיר להתנהגות מול ועדת הכלכלה, של אני ואפסי עוד – אנחנו נחליט והעולם יסתדר והאוכלוסייה הענייה תידרש לשלם את המחיר. זאת הזדמנות שלי להגיד תודה לראש הממשלה ושר החוץ וליברמן וגנץ על מאמץ אדיר. כולם הבינו שיש מה לתקן ופעלו ביושר כדי לנסות להביא פתרון עם נכונות נקייה מרבב ואגו והבנה עמוקה מה בעייתי ונכונות של האוצר לגבות את התיקון הזה בתקצוב. 

"לאוצר יש נכונות לסייע ומישהו לא רוצה לשמוע על צמצום התייקרות לשכבות מוחלשות. אתה שואל למה? על מה זה יושב? ואין לי תשובה. אני מקווה שתהייה התעשתות. במקביל מקבלים התקפה אישית, קיבלתי כמה מאות הודעות פוגעניות, אבל אנחנו מקבלים כמה לפי פניות של אזרחים שמודאגים כמה הם ישלמו ורובם עוד לא יודעים כמה הם ישלמו. הודו בפנינו אנשי האוצר שברפורמה הזו אין שקל תוספתי אחד. אם לוקחים לאחד הנחה מעבירים למישהו אחר. ביטלו הנחת ערך צבור הביאו 200 מיליון, זה לא הלך לערים המוחלשות".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אזרח וציק 16/06/2022 00:06
    הגב לתגובה זו
    שעל פי דיוור שקבלתי ממשרד התחבורה, אזרח ותיק שירכוש לאוגוסט 2022 ואילך חוזה חופשי חודשי ארצי, יוכל לנצלו 20 ימים בחודש בלבד, בעוד הקצר שבחודשים הוא בן 28 ימים. מה יעשו הקשישים בשאר הימים ?
  • 7.
    שרון 14/06/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
    ומפגר
  • 6.
    ילכו לעבוד ולא יצטרכו הנחות. (ל"ת)
    משה 14/06/2022 10:08
    הגב לתגובה זו
  • אכזרי ממש (ל"ת)
    משה פרץ 31/07/2022 22:38
    הגב לתגובה זו
  • פרובןקטור 16/06/2022 00:06
    הגב לתגובה זו
    זאת מחמאה.
  • 5.
    דודי 14/06/2022 08:20
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לח'כ ביטוח שדואג לחלשים,אבל מה קורה עיםהפנסיונרים שחיים ב-2100ש'ח לחודש לא שמענו ממנו מילה.
  • 4.
    כל הממשלה אשמה .הדג מסריח מהראש (ל"ת)
    שלמה 13/06/2022 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    היא-הוא מענין/ת רק מדינת תל אביב שאים צרכני תחבורה גדול (ל"ת)
    אנונימי 13/06/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שרלי בן זיקרי 13/06/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
    מתנהג כמו פיטבול ללא שיניים.
  • 1.
    מאיפה מוצאים את חברי הכנסת האלו (ל"ת)
    יהודי 13/06/2022 10:59
    הגב לתגובה זו
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה". 

תקומה
צילום: מסך

כאן צומחים!

לאחר שנתיים של כאב וחוסר ודאות, נפתח חלון לשינוי חברתי־כלכלי - חדשנות טכנולוגית ושותפות בין־מגזרית – הם הבסיס לבניית עתיד חזק ושוויוני יותר לישראל

נושאים בכתבה כלכלת ישראל

בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.

ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.

השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.

מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.

מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים

בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים: