תעריפי התחבורה מתייקרים - האם מרב מיכאלי אשמה?
יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון הציג הבוקר נתונים על התייקרויות ברפורמת תעריפי התחבורה הציבורית ואמר: גם כשהאוצר מוכן להביא כסף מישהו לא רוצה להוזיל ולבוא לקראת החלשים ביותר ואני שואל למה?
ביטון, פתח את ישיבת ועדת הכלכלה הבוקר והתייחס שוב לנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית. הוא ביקש להבהיר כי "לפני שבועיים ראש הממשלה ביקש ממני לחכות ומשום בקשתו ומעמדו כיבדתי את הדבר. גם בשיחות שלי עם שר האוצר ועם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי ושר החוץ סיכמתי עם כולם שאחכה שבועיים. בשבועיים הללו היו שתי פגישות עבודה יסודיות עם ראש הממשלה, ואני מוקיר אותו כל הזמן שהקדיש ללמוד את הנושא לעומק. לצערי השרה, מירב מיכאלי לא הגיעה לדיונים האלה ולא רק שהיא לא הגיעה היא גם אסרה על כל איש מקצוע ממשרדה להתייצב לדיונים בנוכחות ראש הממשלה. זה המשך ישיר להתנהגות מול ועדת הכלכלה, של אני ואפסי עוד – אנחנו נחליט והעולם יסתדר והאוכלוסייה הענייה תידרש לשלם את המחיר. זאת הזדמנות שלי להגיד תודה לראש הממשלה ושר החוץ וליברמן וגנץ על מאמץ אדיר. כולם הבינו שיש מה לתקן ופעלו ביושר כדי לנסות להביא פתרון עם נכונות נקייה מרבב ואגו והבנה עמוקה מה בעייתי ונכונות של האוצר לגבות את התיקון הזה בתקצוב.
"לאוצר יש נכונות לסייע ומישהו לא רוצה לשמוע על צמצום התייקרות לשכבות מוחלשות. אתה שואל למה? על מה זה יושב? ואין לי תשובה. אני מקווה שתהייה התעשתות. במקביל מקבלים התקפה אישית, קיבלתי כמה מאות הודעות פוגעניות, אבל אנחנו מקבלים כמה לפי פניות של אזרחים שמודאגים כמה הם ישלמו ורובם עוד לא יודעים כמה הם ישלמו. הודו בפנינו אנשי האוצר שברפורמה הזו אין שקל תוספתי אחד. אם לוקחים לאחד הנחה מעבירים למישהו אחר. ביטלו הנחת ערך צבור הביאו 200 מיליון, זה לא הלך לערים המוחלשות".
- 8.אזרח וציק 16/06/2022 00:06הגב לתגובה זושעל פי דיוור שקבלתי ממשרד התחבורה, אזרח ותיק שירכוש לאוגוסט 2022 ואילך חוזה חופשי חודשי ארצי, יוכל לנצלו 20 ימים בחודש בלבד, בעוד הקצר שבחודשים הוא בן 28 ימים. מה יעשו הקשישים בשאר הימים ?
- 7.שרון 14/06/2022 11:09הגב לתגובה זוומפגר
- 6.ילכו לעבוד ולא יצטרכו הנחות. (ל"ת)משה 14/06/2022 10:08הגב לתגובה זו
- אכזרי ממש (ל"ת)משה פרץ 31/07/2022 22:38הגב לתגובה זו
- פרובןקטור 16/06/2022 00:06הגב לתגובה זוזאת מחמאה.
- 5.דודי 14/06/2022 08:20הגב לתגובה זוכל הכבוד לח'כ ביטוח שדואג לחלשים,אבל מה קורה עיםהפנסיונרים שחיים ב-2100ש'ח לחודש לא שמענו ממנו מילה.
- 4.כל הממשלה אשמה .הדג מסריח מהראש (ל"ת)שלמה 13/06/2022 14:07הגב לתגובה זו
- 3.היא-הוא מענין/ת רק מדינת תל אביב שאים צרכני תחבורה גדול (ל"ת)אנונימי 13/06/2022 12:33הגב לתגובה זו
- 2.שרלי בן זיקרי 13/06/2022 11:30הגב לתגובה זומתנהג כמו פיטבול ללא שיניים.
- 1.מאיפה מוצאים את חברי הכנסת האלו (ל"ת)יהודי 13/06/2022 10:59הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
