מיכאל ביטון
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

תעריפי התחבורה מתייקרים - האם מרב מיכאלי אשמה?

מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה מאשים את מרב מיכאלי שנמנעה מהוזלת התעריפים

יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון הציג הבוקר נתונים על התייקרויות ברפורמת תעריפי התחבורה הציבורית ואמר: גם כשהאוצר מוכן להביא כסף מישהו לא רוצה להוזיל ולבוא לקראת החלשים ביותר ואני שואל למה? 

ביטון, פתח את ישיבת ועדת הכלכלה הבוקר והתייחס שוב לנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית. הוא ביקש להבהיר כי "לפני שבועיים ראש הממשלה ביקש ממני לחכות ומשום בקשתו ומעמדו כיבדתי את הדבר. גם בשיחות שלי עם שר האוצר ועם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי ושר החוץ סיכמתי עם כולם שאחכה שבועיים. בשבועיים הללו היו שתי פגישות עבודה יסודיות עם ראש הממשלה, ואני מוקיר אותו כל הזמן שהקדיש ללמוד את הנושא לעומק. לצערי השרה, מירב מיכאלי לא הגיעה לדיונים האלה ולא רק שהיא לא הגיעה היא גם אסרה על כל איש מקצוע ממשרדה להתייצב לדיונים בנוכחות ראש הממשלה. זה המשך ישיר להתנהגות מול ועדת הכלכלה, של אני ואפסי עוד – אנחנו נחליט והעולם יסתדר והאוכלוסייה הענייה תידרש לשלם את המחיר. זאת הזדמנות שלי להגיד תודה לראש הממשלה ושר החוץ וליברמן וגנץ על מאמץ אדיר. כולם הבינו שיש מה לתקן ופעלו ביושר כדי לנסות להביא פתרון עם נכונות נקייה מרבב ואגו והבנה עמוקה מה בעייתי ונכונות של האוצר לגבות את התיקון הזה בתקצוב. 

"לאוצר יש נכונות לסייע ומישהו לא רוצה לשמוע על צמצום התייקרות לשכבות מוחלשות. אתה שואל למה? על מה זה יושב? ואין לי תשובה. אני מקווה שתהייה התעשתות. במקביל מקבלים התקפה אישית, קיבלתי כמה מאות הודעות פוגעניות, אבל אנחנו מקבלים כמה לפי פניות של אזרחים שמודאגים כמה הם ישלמו ורובם עוד לא יודעים כמה הם ישלמו. הודו בפנינו אנשי האוצר שברפורמה הזו אין שקל תוספתי אחד. אם לוקחים לאחד הנחה מעבירים למישהו אחר. ביטלו הנחת ערך צבור הביאו 200 מיליון, זה לא הלך לערים המוחלשות".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אזרח וציק 16/06/2022 00:06
    הגב לתגובה זו
    שעל פי דיוור שקבלתי ממשרד התחבורה, אזרח ותיק שירכוש לאוגוסט 2022 ואילך חוזה חופשי חודשי ארצי, יוכל לנצלו 20 ימים בחודש בלבד, בעוד הקצר שבחודשים הוא בן 28 ימים. מה יעשו הקשישים בשאר הימים ?
  • 7.
    שרון 14/06/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
    ומפגר
  • 6.
    ילכו לעבוד ולא יצטרכו הנחות. (ל"ת)
    משה 14/06/2022 10:08
    הגב לתגובה זו
  • אכזרי ממש (ל"ת)
    משה פרץ 31/07/2022 22:38
    הגב לתגובה זו
  • פרובןקטור 16/06/2022 00:06
    הגב לתגובה זו
    זאת מחמאה.
  • 5.
    דודי 14/06/2022 08:20
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לח'כ ביטוח שדואג לחלשים,אבל מה קורה עיםהפנסיונרים שחיים ב-2100ש'ח לחודש לא שמענו ממנו מילה.
  • 4.
    כל הממשלה אשמה .הדג מסריח מהראש (ל"ת)
    שלמה 13/06/2022 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    היא-הוא מענין/ת רק מדינת תל אביב שאים צרכני תחבורה גדול (ל"ת)
    אנונימי 13/06/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שרלי בן זיקרי 13/06/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
    מתנהג כמו פיטבול ללא שיניים.
  • 1.
    מאיפה מוצאים את חברי הכנסת האלו (ל"ת)
    יהודי 13/06/2022 10:59
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.