תעריפי התחבורה מתייקרים - האם מרב מיכאלי אשמה?
יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון הציג הבוקר נתונים על התייקרויות ברפורמת תעריפי התחבורה הציבורית ואמר: גם כשהאוצר מוכן להביא כסף מישהו לא רוצה להוזיל ולבוא לקראת החלשים ביותר ואני שואל למה?
ביטון, פתח את ישיבת ועדת הכלכלה הבוקר והתייחס שוב לנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית. הוא ביקש להבהיר כי "לפני שבועיים ראש הממשלה ביקש ממני לחכות ומשום בקשתו ומעמדו כיבדתי את הדבר. גם בשיחות שלי עם שר האוצר ועם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי ושר החוץ סיכמתי עם כולם שאחכה שבועיים. בשבועיים הללו היו שתי פגישות עבודה יסודיות עם ראש הממשלה, ואני מוקיר אותו כל הזמן שהקדיש ללמוד את הנושא לעומק. לצערי השרה, מירב מיכאלי לא הגיעה לדיונים האלה ולא רק שהיא לא הגיעה היא גם אסרה על כל איש מקצוע ממשרדה להתייצב לדיונים בנוכחות ראש הממשלה. זה המשך ישיר להתנהגות מול ועדת הכלכלה, של אני ואפסי עוד – אנחנו נחליט והעולם יסתדר והאוכלוסייה הענייה תידרש לשלם את המחיר. זאת הזדמנות שלי להגיד תודה לראש הממשלה ושר החוץ וליברמן וגנץ על מאמץ אדיר. כולם הבינו שיש מה לתקן ופעלו ביושר כדי לנסות להביא פתרון עם נכונות נקייה מרבב ואגו והבנה עמוקה מה בעייתי ונכונות של האוצר לגבות את התיקון הזה בתקצוב.
"לאוצר יש נכונות לסייע ומישהו לא רוצה לשמוע על צמצום התייקרות לשכבות מוחלשות. אתה שואל למה? על מה זה יושב? ואין לי תשובה. אני מקווה שתהייה התעשתות. במקביל מקבלים התקפה אישית, קיבלתי כמה מאות הודעות פוגעניות, אבל אנחנו מקבלים כמה לפי פניות של אזרחים שמודאגים כמה הם ישלמו ורובם עוד לא יודעים כמה הם ישלמו. הודו בפנינו אנשי האוצר שברפורמה הזו אין שקל תוספתי אחד. אם לוקחים לאחד הנחה מעבירים למישהו אחר. ביטלו הנחת ערך צבור הביאו 200 מיליון, זה לא הלך לערים המוחלשות".
- 8.אזרח וציק 16/06/2022 00:06הגב לתגובה זושעל פי דיוור שקבלתי ממשרד התחבורה, אזרח ותיק שירכוש לאוגוסט 2022 ואילך חוזה חופשי חודשי ארצי, יוכל לנצלו 20 ימים בחודש בלבד, בעוד הקצר שבחודשים הוא בן 28 ימים. מה יעשו הקשישים בשאר הימים ?
- 7.שרון 14/06/2022 11:09הגב לתגובה זוומפגר
- 6.ילכו לעבוד ולא יצטרכו הנחות. (ל"ת)משה 14/06/2022 10:08הגב לתגובה זו
- אכזרי ממש (ל"ת)משה פרץ 31/07/2022 22:38הגב לתגובה זו
- פרובןקטור 16/06/2022 00:06הגב לתגובה זוזאת מחמאה.
- 5.דודי 14/06/2022 08:20הגב לתגובה זוכל הכבוד לח'כ ביטוח שדואג לחלשים,אבל מה קורה עיםהפנסיונרים שחיים ב-2100ש'ח לחודש לא שמענו ממנו מילה.
- 4.כל הממשלה אשמה .הדג מסריח מהראש (ל"ת)שלמה 13/06/2022 14:07הגב לתגובה זו
- 3.היא-הוא מענין/ת רק מדינת תל אביב שאים צרכני תחבורה גדול (ל"ת)אנונימי 13/06/2022 12:33הגב לתגובה זו
- 2.שרלי בן זיקרי 13/06/2022 11:30הגב לתגובה זומתנהג כמו פיטבול ללא שיניים.
- 1.מאיפה מוצאים את חברי הכנסת האלו (ל"ת)יהודי 13/06/2022 10:59הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
