הסכם קיבוצי במתף של הבנק הבינלאומי: העובדים יקבלו תוספת שכר
ועד עובדי חברת מת"ף, חברת המחשוב של קבוצת הבינלאומי -1.52% , הודיע היום (א') כי הושג הסכם קיבוצי ל-500 עובדי החברה, אשר ייהנו משורה של הטבות בהן תוספות שכר, הגדלת ההפרשות הפנסיוניות, קיצור שבוע העבודה בחברה ובונוס שנתי. מנגד, בין הצדדים סוכם כי מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף יצומצם בהדרגה.
על פי הדיווח, ההסתדרות, ועד עובדי מת"ף (מחשוב ותפעול פיננסי) מקבוצת הבנק הבינלאומי והנהלת החברה, חתמו היום על הסכם קיבוצי ראשון. כחלק מההסכם נקבע כי העובדים יקבלו תוספות שכר בשיעור כולל של כ-14%, אשר ישולמו במלואן בתוך שנה ושלושה חודשים. מדובר על תוספת שחלקה רטרואקטיבית עבור השנים 2017 ו-2018, וחלקה עבור 2019 ו-2020. תוספת זו באה לידי ביטוי בתוספות שכר עד שנת 2020 בגובה 3.1% לשנה בממוצע. בנוסף תשולם לכלל העובדים תוספת ותק בגובה של 0.7% לשנה.
בנוסף יקבלו העובדים מענק חתימה ובונוס שיחולק להם פעם בשנה. כמו כן, הצדדים סיכמו על הגדלת ההפרשות הפנסיוניות והשכר הפנסיוני של העובדים, לצד שיפור בדמי ההבראה והגדלת מספר ימי החופשה. עוד סוכם כי הנהלת החברה תקצה מדי שני לוועד העובדים כספים שייועדו למען פעילויות רווחה לעובדים. במקביל תוצע לעובדים תכנית פרישה מרצון במסגרתה צפויים לפרוש כ-40-60 עובדים.
בין הצדדים סוכם כי מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף יצומצם בהדרגה, שכן בשנים האחרונות גדל היחס בין עובדי החוץ לעובדי מת"ף באופן שצמצם משמעותית את מספרם של עובדי מת"ף. ההסכם אף קובע כי תינתן עדיפות ברורה לעובדי מת"ף באיוש משרות פנויות וכי תהיה מעורבות של נציגות העובדים בכל הקשור לתהליכי סיום העסקה בחברה.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הישג נוסף שנרשם בהסכם, הינו קיצור אורך שבוע העבודה בחברה ל-41 שעות, לעומת שבוע העבודה בישראל שעומד על 42 שעות. ברקע לדברים, ההנהלה הכירה בהתאגדות העובדים ופתחה במו"מ עם הוועד להסדרת תנאי העסקתם בהסכם קיבוצי, אשר במהלכו העובדים אף פתחו בעיצומים (לכתבה המלאה).
ראש חטיבת עובדי הבנקים וחברות האשראי, עו"ד מנחם מליק: "בשעה טובה חתמנו היום על הסכם קיבוצי המסדיר לראשונה, בצורה כוללת וראויה, את תנאי עבודתם ושכרם של עובדי מת"ף ומשפר באופן משמעותי את ביטחונם התעסוקתי והסוציאלי, לצד דאגה לעתידם ולרווחתם. אני מברך את עובדי החברה ובראשם את יו"ר הוועד רן שהרבני וחברי הוועד, על ההתמודדות הנחושה לאורך הדרך עד להשגת ההסכם המיוחל".
מוועד עובדי מת"ף נמסר היום כי "ההסכם הזה הוא אבן דרך היסטורית בחברת מת"ף, המביאה לתום עידן הפיטורים השרירותיים בחברה. העמידה המשותפת של העובדים יחד, הצליחה להביא בסופו של דבר להבטחת עתידם התעסוקתי בחברה תוך שדרוג זכויותיהם ותנאי שכרם".
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 2.מזל שעזבתי (ל"ת)עובד חיצוני במתף 04/02/2019 09:53הגב לתגובה זו
- 1.ומה עם הסכם השכר של בנק אוצר החייל (ל"ת)ירין 03/02/2019 18:27הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
