הסכם קיבוצי במתף של הבנק הבינלאומי: העובדים יקבלו תוספת שכר
ועד עובדי חברת מת"ף, חברת המחשוב של קבוצת הבינלאומי -1.61% , הודיע היום (א') כי הושג הסכם קיבוצי ל-500 עובדי החברה, אשר ייהנו משורה של הטבות בהן תוספות שכר, הגדלת ההפרשות הפנסיוניות, קיצור שבוע העבודה בחברה ובונוס שנתי. מנגד, בין הצדדים סוכם כי מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף יצומצם בהדרגה.
על פי הדיווח, ההסתדרות, ועד עובדי מת"ף (מחשוב ותפעול פיננסי) מקבוצת הבנק הבינלאומי והנהלת החברה, חתמו היום על הסכם קיבוצי ראשון. כחלק מההסכם נקבע כי העובדים יקבלו תוספות שכר בשיעור כולל של כ-14%, אשר ישולמו במלואן בתוך שנה ושלושה חודשים. מדובר על תוספת שחלקה רטרואקטיבית עבור השנים 2017 ו-2018, וחלקה עבור 2019 ו-2020. תוספת זו באה לידי ביטוי בתוספות שכר עד שנת 2020 בגובה 3.1% לשנה בממוצע. בנוסף תשולם לכלל העובדים תוספת ותק בגובה של 0.7% לשנה.
בנוסף יקבלו העובדים מענק חתימה ובונוס שיחולק להם פעם בשנה. כמו כן, הצדדים סיכמו על הגדלת ההפרשות הפנסיוניות והשכר הפנסיוני של העובדים, לצד שיפור בדמי ההבראה והגדלת מספר ימי החופשה. עוד סוכם כי הנהלת החברה תקצה מדי שני לוועד העובדים כספים שייועדו למען פעילויות רווחה לעובדים. במקביל תוצע לעובדים תכנית פרישה מרצון במסגרתה צפויים לפרוש כ-40-60 עובדים.
בין הצדדים סוכם כי מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף יצומצם בהדרגה, שכן בשנים האחרונות גדל היחס בין עובדי החוץ לעובדי מת"ף באופן שצמצם משמעותית את מספרם של עובדי מת"ף. ההסכם אף קובע כי תינתן עדיפות ברורה לעובדי מת"ף באיוש משרות פנויות וכי תהיה מעורבות של נציגות העובדים בכל הקשור לתהליכי סיום העסקה בחברה.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הישג נוסף שנרשם בהסכם, הינו קיצור אורך שבוע העבודה בחברה ל-41 שעות, לעומת שבוע העבודה בישראל שעומד על 42 שעות. ברקע לדברים, ההנהלה הכירה בהתאגדות העובדים ופתחה במו"מ עם הוועד להסדרת תנאי העסקתם בהסכם קיבוצי, אשר במהלכו העובדים אף פתחו בעיצומים (לכתבה המלאה).
ראש חטיבת עובדי הבנקים וחברות האשראי, עו"ד מנחם מליק: "בשעה טובה חתמנו היום על הסכם קיבוצי המסדיר לראשונה, בצורה כוללת וראויה, את תנאי עבודתם ושכרם של עובדי מת"ף ומשפר באופן משמעותי את ביטחונם התעסוקתי והסוציאלי, לצד דאגה לעתידם ולרווחתם. אני מברך את עובדי החברה ובראשם את יו"ר הוועד רן שהרבני וחברי הוועד, על ההתמודדות הנחושה לאורך הדרך עד להשגת ההסכם המיוחל".
מוועד עובדי מת"ף נמסר היום כי "ההסכם הזה הוא אבן דרך היסטורית בחברת מת"ף, המביאה לתום עידן הפיטורים השרירותיים בחברה. העמידה המשותפת של העובדים יחד, הצליחה להביא בסופו של דבר להבטחת עתידם התעסוקתי בחברה תוך שדרוג זכויותיהם ותנאי שכרם".
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 2.מזל שעזבתי (ל"ת)עובד חיצוני במתף 04/02/2019 09:53הגב לתגובה זו
- 1.ומה עם הסכם השכר של בנק אוצר החייל (ל"ת)ירין 03/02/2019 18:27הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
