ההסתדרות תפצה עובדת שהועסקה בבניין בבעלותה ב- 14,000 משום שלא אכפה באופן מלא את החוק למניעת עישון
העובדות
---------
ליטל שטילרמן (להלן: "העובדת") הועסקה בעמותה שמשרדיה שכנו בקומת הקרקע של בבניין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "ההסתדרות") החל מיום 23/6/10 ועד למועד פיטוריה ביום 15/5/11.
לטענת העובדת, עובדי ומנהלי ההסתדרות עישנו בבניין באורח קבע במשרדיהם, במסדרונות ובחדרי המדרגות. העובדת, אשר סבלה מהעישון פנתה ליו"ר ההסתדרות ביום 16/2/11 על מנת שיפעל למיגור התופעה אולם לטענתה ללא הועיל.
העובדת פנתה ליו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון והאחרון פנה ביום 9/5/13 ליו"ר ההסתדרות בדרישה לאכוף הוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן: "החוק למניעת עישון"). לטענתה אף פניה זו נותרה ללא מענה.
העובדת פוטרה מהעמותה לטענתה נוכח לחץ אשר הופעל מצד ההסתדרות כי תפוטר וזאת עקב פניותיה החוזרות ונשנות באשר לתופעת העישון וזאת לנוכח העובדה שלא קיבלה התראה מוקדמת על פיטוריה, לא נערך לה שימוע ונסיבות פיטוריה אינן ברורות לה.
העובדת טענה כי ההסתדרות הפרה את סעיפים 1-5 לחוק למניעת העישון, בזמן שכמחזיקת הבניין לא פעלה כדי למנוע מעובדי הבניין מלעשן, לא קיימה פיקוח נאות, הקימה פינת עישון בקצה המסדרון בו היה ממוקם משרדה באופן שאינו תקני ונהגה להציב מאפרות במסדרונות הבניין ובחדרי המדרגות בניגוד לחוק.
העובדת ביססה את תביעתה על סעיף 63 לפקודת הנזיקין בדבר הפרת חובה חקוקה של סעיפים 1-5 לחוק למניעת עישון. כמו כן טענה העובדת לרשלנותה של ההסתדרות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין לאור חובת זהירות מושגית וקונקרטית המוטלת עליה כלפי כל הבאים בשערי בניינה ובין היתר מפני גזים רעילים.
העובדת עתרה לחיוב ההסתדרות בסך 58,032 ש"ח בגין אובדן השכר בתוספת 30% תנאים סוציאליים, סך של 60,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני, סך של 100,000 ש"ח בגין פיצויים בגין נזק עישון ללא הוכחת נזק.
מנגד טענה ההסתדרות כי היא מקפידה והקפידה בעבר על קיום פיקוח יעיל של אכיפת החוק למניעת העישון, בין היתר ע"י קב"ט הממונה על הבניין, הקצאת פינות עישון כדין והתקנת שילוט מתאים האוסר על עישון. בתקופת עבודתה של העובדת בבניין ההסתדרות הייתה פינת עישון בקומת הבניין הממוקמת בקצה המסדרון בו עבדה העובדת.
פסק הדין
---------
אירועי התביעה התרחשו קודם לתיקון פרט 15 לתוספת לחוק למניעת עישון אשר קבע נכון לתקופה הרלוונטית כי:
"15. מקום עבודה למעט חלק ממנו שהוא חדר או אולם שהעישון הותר בו במפורש בידי האחראי במקום לאחר התייעצות עם העובדים ובלבד שבאיזור העישון אין עובדים או נמצאים אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים, באזור העישון יותר העישון אם יש בו סידורי אוורור תקינים ואם העישון בו אינם גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין, חדר או אולם שעובדים בו רק מי שהם מעשנים, יראו כאזור עישון מבלי שיהיה צורך בהיתר מפורש של האחראי במקום , לעניין זה "מקום עבודה" כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים...".
סעיף 2א לחוק למניעת העישון קובע חובות המחזיק מקום ציבורי כאמור להלן:
א. ה"מחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשת כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 1 (א) ו (ב) בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו.
ב. יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי עשה את כל אלה:
1. פנה לאדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, נרגילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לחדול מהמעשה האסור או נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח מניעת עבירות לפי סעיף 1 (א) ו(ב),
2. התלונן, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, בפני המפקח כמשמעותו בסעיף 7 , על הפרת הוראות סעיף 1(א) או (ב), או עשה מאמץ סביר לעשות כן.
האם עמדה ההסתדרות בחובה בהתאם לסעיף 2א לחוק למניעת העישון וסעיף 15 לתוספת, לפקח ולעשות "כל שניתן" על מנת למנוע העישון בבניינה.
ביה"ד התרשם כי ההסתדרות פעלה לאכיפת החוק למניעת העישון על דרך של הקצאת חדרי עישון ושילוט מתאים ברחבי הבניין בהתאם להוראות סעיף 15 לתוספת לחוק למניעת העישון. הטענה כי פינות העישון לא היו מאווררות והעישון גרם למטרד בחלקים אחרים של הבניין לא הוכחה.
אף על פי כן בימ"ש נתן אמון בעדותה של העובדת לפיה לא הייתה אכיפה מלאה של החוק למניעת עישון וכי היו מספר מקרים במהלך עבודתה בהם עובדי הבניין עישנו שלא בפינות עישון או שלא בחדרים בהם נמצאים רק מי שמעשנים.
בנוסף, בבניין ההסתדרות עובדים מאות עובדים ועשרות אלפי מוזמנים לבניין ועל כן יכולת הפיקוח והאכיפה של אדם אחד, שאין זה תפקידו היחיד על אלפי אנשים בבניין, אינה מלאה.
בנסיבות אלו, על אף שבוצעו פעולות מצד ההסתדרות למניעת עישון, בפרסום חוזרים לעובדים, בשילוט ובאכיפה באמצעות הקב"ט, לא הייתה אכיפה מלאה שעה שאמון איש אחד בלבד מטעמה על אכיפת איסור העישון בבניין גדול המונה מאות עובדים ואורחים.
לפיכך נקבע כי דין התביעה להתקבל חלקית ביחס למחדלי ההסתדרות במניעת עישון כמצוות החוק ותקנותיו.
יודגש, כי לא הוכח כי סיום עבודתה של העובדת בעמותה קשור בצורה זו או אחרת לדרישותיה להפסקת העישון.
לסיום, בהיעדר חובת הוכחת קיומו של נזק, ההסתדרות חויבה לשלם לעובדת פיצוי בסך 14,000 ש"ח.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.