השתתפות בסדנה כתנאי להמשך העסקה האם מזכה בשכר ?
העובדות
----------
סכסוך קיבוצי בין ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה (להלן: "העובדים") לבין אוניברסיטת חיפה (להלן: "המעסיקה") הגיע לערעור בביה"ד הארצי לאחר שביה"ד האזורי קבע, כי העובדים אינם זכאים לתוספת בתשלום השכר בגין דרישת המעסיקה להשתתף בסדנה כתנאי להמשך העסקת העובדים.
לטענת העובדים, השתתפות בסדנה אינה חלק מהמשימות הכלולות בהיקף משרה של העובדים לפי ההסכמים הקיבוציים. הדרישה להשתתפות בסדנה הוכללה בכתב מינוי ולא בשינוי מוסכם אשר הוכנס להסכם הקיבוצי החל על העובדים. כמו כן, פררוגטיבת המעסיקה לדרוש השתתפות בסדנה לא שוללת ולא משליכה על סוגיית התשלום בגינה. ולראיה, עובדים חדשים כן מתוגמלים עת משתתפים בסדנה. זאת ועוד, הסכמת המעסיקה לשלם לעובדים עבור סדנה בשנת תש"ע מהווה הודאה בחבות לשלם שכר בגין הסדנה מידי שנה. בנוסף, ביה"ד אזורי טעה בקבעו כי אין קיפוח לעובדים בדרישת השתתפות בסדנה, שהרי אין ערך נוסף בסדנה וכן היקף שעות הסדנה אינו מידתי. לפיכך, לא מדובר בתגמול הכלול במסגרת משרת העובדים.
המעסיקה מנגד טענה, שהתשלום לעובדים כולל תגמול עבור מטלות שמעבר לשעות העבודה והסדנה מהווה חלק מעבודתם של העובדים. היינו, הוספת תפקיד/אחריות לעובד אינה מקנה בהכרח זכאות לתוספת שכר. היקף שעות עבודה לעובדים חושב כך שיכלול בתוכו את כל התפקידים השונים במהלך השנה. כמו כן, רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה, וכן בעבר עובדים עברו הדרכות מקצועיות כחלק מהמטלות הרגילות ומבלי לקבל תשלום נוסף. העובדה שהמעסיקה הסכימה לשלם בשנה מסוימת עבור הסדנה אינה מחייבת תשלום דומה בכל שנה. היקף הסדנה הוא מידתי בנסיבות העניין העובדים יוצאים נשכרים מהסדנה ולאו דווקא מקופחים.
פסק הדין
----------
בית הדין הארצי קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע, שתשלום בגין הסדנה בשנה מסוימת לא מהווה הודאה בחבות לשלם גם בשנים העתידיות וזאת משום שהסוגיה לא הוסדרה כך. יתרה מכך, בעת גיבוש הסכמים קיבוציים הצדדים לא ראו בסדנה כחלק ממטלות העובדים ולראיה, בשנת תש"ע קיבלו העובדים תשלום בגין הסדנה.
הטענה כי הסדנה אינה מקפחת לא רלוונטית היות ויש לבחון האם קיימת תועלת אישית לעובד. כמו כן, חופש אקדמי למעסיקה לא פוטר ממילוי חובות כלפי העובדים.
בנוסף, הסכם קיבוצי יפורש ע"פ לשונו, תכליתו והזיקות בין הוראותיו להוראות אחרות שבדין ועל פי אומד דעת הצדדים. מבחינה מילולית אין התייחסות בדרישה להשתתפות בסדנה ע"פ הסכמים הקיבוציים שנחתמו בין הצדדים. עם זאת, מהסכמים קיבוציים עולה כי רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה ולכן יש לבחון תכליתית האם השתתפות בסדנה מהווה חלק מתפקיד העובדים. ניתן ללמוד מה נכלל בתפקיד ההוראה מתוך התנהגות הצדדים. כמו כן, מצופה ממקום בו מתנהלים יחסי עבודה קיבוציים שיפנו למנגנון ליישוב סכסוכים כאשר אין הסכמה על סוגיה מסוימת ולא בדרך של הצבת עובדה מוגמרת.
לסיכום, הערעור התקבל כך שהעובדים זכאים לשכר עבור השתתפות בסדנה, שיעור השכר ייקבע בהסכמה ע"י הצדדים. בהעדר הסכמה ייקבע שיעור השכר על פי מנגנון ליישוב חילוקי דעות הקיים בהסכמים קיבוציים בין הצדדים או ע"י פניה לבי"ד לעבודה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
