השתתפות בסדנה כתנאי להמשך העסקה האם מזכה בשכר ?
העובדות
----------
סכסוך קיבוצי בין ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה (להלן: "העובדים") לבין אוניברסיטת חיפה (להלן: "המעסיקה") הגיע לערעור בביה"ד הארצי לאחר שביה"ד האזורי קבע, כי העובדים אינם זכאים לתוספת בתשלום השכר בגין דרישת המעסיקה להשתתף בסדנה כתנאי להמשך העסקת העובדים.
לטענת העובדים, השתתפות בסדנה אינה חלק מהמשימות הכלולות בהיקף משרה של העובדים לפי ההסכמים הקיבוציים. הדרישה להשתתפות בסדנה הוכללה בכתב מינוי ולא בשינוי מוסכם אשר הוכנס להסכם הקיבוצי החל על העובדים. כמו כן, פררוגטיבת המעסיקה לדרוש השתתפות בסדנה לא שוללת ולא משליכה על סוגיית התשלום בגינה. ולראיה, עובדים חדשים כן מתוגמלים עת משתתפים בסדנה. זאת ועוד, הסכמת המעסיקה לשלם לעובדים עבור סדנה בשנת תש"ע מהווה הודאה בחבות לשלם שכר בגין הסדנה מידי שנה. בנוסף, ביה"ד אזורי טעה בקבעו כי אין קיפוח לעובדים בדרישת השתתפות בסדנה, שהרי אין ערך נוסף בסדנה וכן היקף שעות הסדנה אינו מידתי. לפיכך, לא מדובר בתגמול הכלול במסגרת משרת העובדים.
המעסיקה מנגד טענה, שהתשלום לעובדים כולל תגמול עבור מטלות שמעבר לשעות העבודה והסדנה מהווה חלק מעבודתם של העובדים. היינו, הוספת תפקיד/אחריות לעובד אינה מקנה בהכרח זכאות לתוספת שכר. היקף שעות עבודה לעובדים חושב כך שיכלול בתוכו את כל התפקידים השונים במהלך השנה. כמו כן, רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה, וכן בעבר עובדים עברו הדרכות מקצועיות כחלק מהמטלות הרגילות ומבלי לקבל תשלום נוסף. העובדה שהמעסיקה הסכימה לשלם בשנה מסוימת עבור הסדנה אינה מחייבת תשלום דומה בכל שנה. היקף הסדנה הוא מידתי בנסיבות העניין העובדים יוצאים נשכרים מהסדנה ולאו דווקא מקופחים.
פסק הדין
----------
בית הדין הארצי קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע, שתשלום בגין הסדנה בשנה מסוימת לא מהווה הודאה בחבות לשלם גם בשנים העתידיות וזאת משום שהסוגיה לא הוסדרה כך. יתרה מכך, בעת גיבוש הסכמים קיבוציים הצדדים לא ראו בסדנה כחלק ממטלות העובדים ולראיה, בשנת תש"ע קיבלו העובדים תשלום בגין הסדנה.
הטענה כי הסדנה אינה מקפחת לא רלוונטית היות ויש לבחון האם קיימת תועלת אישית לעובד. כמו כן, חופש אקדמי למעסיקה לא פוטר ממילוי חובות כלפי העובדים.
בנוסף, הסכם קיבוצי יפורש ע"פ לשונו, תכליתו והזיקות בין הוראותיו להוראות אחרות שבדין ועל פי אומד דעת הצדדים. מבחינה מילולית אין התייחסות בדרישה להשתתפות בסדנה ע"פ הסכמים הקיבוציים שנחתמו בין הצדדים. עם זאת, מהסכמים קיבוציים עולה כי רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה ולכן יש לבחון תכליתית האם השתתפות בסדנה מהווה חלק מתפקיד העובדים. ניתן ללמוד מה נכלל בתפקיד ההוראה מתוך התנהגות הצדדים. כמו כן, מצופה ממקום בו מתנהלים יחסי עבודה קיבוציים שיפנו למנגנון ליישוב סכסוכים כאשר אין הסכמה על סוגיה מסוימת ולא בדרך של הצבת עובדה מוגמרת.
לסיכום, הערעור התקבל כך שהעובדים זכאים לשכר עבור השתתפות בסדנה, שיעור השכר ייקבע בהסכמה ע"י הצדדים. בהעדר הסכמה ייקבע שיעור השכר על פי מנגנון ליישוב חילוקי דעות הקיים בהסכמים קיבוציים בין הצדדים או ע"י פניה לבי"ד לעבודה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
