השתתפות בסדנה כתנאי להמשך העסקה האם מזכה בשכר ?
העובדות
----------
סכסוך קיבוצי בין ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה (להלן: "העובדים") לבין אוניברסיטת חיפה (להלן: "המעסיקה") הגיע לערעור בביה"ד הארצי לאחר שביה"ד האזורי קבע, כי העובדים אינם זכאים לתוספת בתשלום השכר בגין דרישת המעסיקה להשתתף בסדנה כתנאי להמשך העסקת העובדים.
לטענת העובדים, השתתפות בסדנה אינה חלק מהמשימות הכלולות בהיקף משרה של העובדים לפי ההסכמים הקיבוציים. הדרישה להשתתפות בסדנה הוכללה בכתב מינוי ולא בשינוי מוסכם אשר הוכנס להסכם הקיבוצי החל על העובדים. כמו כן, פררוגטיבת המעסיקה לדרוש השתתפות בסדנה לא שוללת ולא משליכה על סוגיית התשלום בגינה. ולראיה, עובדים חדשים כן מתוגמלים עת משתתפים בסדנה. זאת ועוד, הסכמת המעסיקה לשלם לעובדים עבור סדנה בשנת תש"ע מהווה הודאה בחבות לשלם שכר בגין הסדנה מידי שנה. בנוסף, ביה"ד אזורי טעה בקבעו כי אין קיפוח לעובדים בדרישת השתתפות בסדנה, שהרי אין ערך נוסף בסדנה וכן היקף שעות הסדנה אינו מידתי. לפיכך, לא מדובר בתגמול הכלול במסגרת משרת העובדים.
המעסיקה מנגד טענה, שהתשלום לעובדים כולל תגמול עבור מטלות שמעבר לשעות העבודה והסדנה מהווה חלק מעבודתם של העובדים. היינו, הוספת תפקיד/אחריות לעובד אינה מקנה בהכרח זכאות לתוספת שכר. היקף שעות עבודה לעובדים חושב כך שיכלול בתוכו את כל התפקידים השונים במהלך השנה. כמו כן, רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה, וכן בעבר עובדים עברו הדרכות מקצועיות כחלק מהמטלות הרגילות ומבלי לקבל תשלום נוסף. העובדה שהמעסיקה הסכימה לשלם בשנה מסוימת עבור הסדנה אינה מחייבת תשלום דומה בכל שנה. היקף הסדנה הוא מידתי בנסיבות העניין העובדים יוצאים נשכרים מהסדנה ולאו דווקא מקופחים.
פסק הדין
----------
בית הדין הארצי קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע, שתשלום בגין הסדנה בשנה מסוימת לא מהווה הודאה בחבות לשלם גם בשנים העתידיות וזאת משום שהסוגיה לא הוסדרה כך. יתרה מכך, בעת גיבוש הסכמים קיבוציים הצדדים לא ראו בסדנה כחלק ממטלות העובדים ולראיה, בשנת תש"ע קיבלו העובדים תשלום בגין הסדנה.
הטענה כי הסדנה אינה מקפחת לא רלוונטית היות ויש לבחון האם קיימת תועלת אישית לעובד. כמו כן, חופש אקדמי למעסיקה לא פוטר ממילוי חובות כלפי העובדים.
בנוסף, הסכם קיבוצי יפורש ע"פ לשונו, תכליתו והזיקות בין הוראותיו להוראות אחרות שבדין ועל פי אומד דעת הצדדים. מבחינה מילולית אין התייחסות בדרישה להשתתפות בסדנה ע"פ הסכמים הקיבוציים שנחתמו בין הצדדים. עם זאת, מהסכמים קיבוציים עולה כי רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה ולכן יש לבחון תכליתית האם השתתפות בסדנה מהווה חלק מתפקיד העובדים. ניתן ללמוד מה נכלל בתפקיד ההוראה מתוך התנהגות הצדדים. כמו כן, מצופה ממקום בו מתנהלים יחסי עבודה קיבוציים שיפנו למנגנון ליישוב סכסוכים כאשר אין הסכמה על סוגיה מסוימת ולא בדרך של הצבת עובדה מוגמרת.
לסיכום, הערעור התקבל כך שהעובדים זכאים לשכר עבור השתתפות בסדנה, שיעור השכר ייקבע בהסכמה ע"י הצדדים. בהעדר הסכמה ייקבע שיעור השכר על פי מנגנון ליישוב חילוקי דעות הקיים בהסכמים קיבוציים בין הצדדים או ע"י פניה לבי"ד לעבודה.

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
