השתתפות בסדנה כתנאי להמשך העסקה האם מזכה בשכר ?
העובדות
----------
סכסוך קיבוצי בין ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה (להלן: "העובדים") לבין אוניברסיטת חיפה (להלן: "המעסיקה") הגיע לערעור בביה"ד הארצי לאחר שביה"ד האזורי קבע, כי העובדים אינם זכאים לתוספת בתשלום השכר בגין דרישת המעסיקה להשתתף בסדנה כתנאי להמשך העסקת העובדים.
לטענת העובדים, השתתפות בסדנה אינה חלק מהמשימות הכלולות בהיקף משרה של העובדים לפי ההסכמים הקיבוציים. הדרישה להשתתפות בסדנה הוכללה בכתב מינוי ולא בשינוי מוסכם אשר הוכנס להסכם הקיבוצי החל על העובדים. כמו כן, פררוגטיבת המעסיקה לדרוש השתתפות בסדנה לא שוללת ולא משליכה על סוגיית התשלום בגינה. ולראיה, עובדים חדשים כן מתוגמלים עת משתתפים בסדנה. זאת ועוד, הסכמת המעסיקה לשלם לעובדים עבור סדנה בשנת תש"ע מהווה הודאה בחבות לשלם שכר בגין הסדנה מידי שנה. בנוסף, ביה"ד אזורי טעה בקבעו כי אין קיפוח לעובדים בדרישת השתתפות בסדנה, שהרי אין ערך נוסף בסדנה וכן היקף שעות הסדנה אינו מידתי. לפיכך, לא מדובר בתגמול הכלול במסגרת משרת העובדים.
המעסיקה מנגד טענה, שהתשלום לעובדים כולל תגמול עבור מטלות שמעבר לשעות העבודה והסדנה מהווה חלק מעבודתם של העובדים. היינו, הוספת תפקיד/אחריות לעובד אינה מקנה בהכרח זכאות לתוספת שכר. היקף שעות עבודה לעובדים חושב כך שיכלול בתוכו את כל התפקידים השונים במהלך השנה. כמו כן, רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה, וכן בעבר עובדים עברו הדרכות מקצועיות כחלק מהמטלות הרגילות ומבלי לקבל תשלום נוסף. העובדה שהמעסיקה הסכימה לשלם בשנה מסוימת עבור הסדנה אינה מחייבת תשלום דומה בכל שנה. היקף הסדנה הוא מידתי בנסיבות העניין העובדים יוצאים נשכרים מהסדנה ולאו דווקא מקופחים.
פסק הדין
----------
בית הדין הארצי קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע, שתשלום בגין הסדנה בשנה מסוימת לא מהווה הודאה בחבות לשלם גם בשנים העתידיות וזאת משום שהסוגיה לא הוסדרה כך. יתרה מכך, בעת גיבוש הסכמים קיבוציים הצדדים לא ראו בסדנה כחלק ממטלות העובדים ולראיה, בשנת תש"ע קיבלו העובדים תשלום בגין הסדנה.
הטענה כי הסדנה אינה מקפחת לא רלוונטית היות ויש לבחון האם קיימת תועלת אישית לעובד. כמו כן, חופש אקדמי למעסיקה לא פוטר ממילוי חובות כלפי העובדים.
בנוסף, הסכם קיבוצי יפורש ע"פ לשונו, תכליתו והזיקות בין הוראותיו להוראות אחרות שבדין ועל פי אומד דעת הצדדים. מבחינה מילולית אין התייחסות בדרישה להשתתפות בסדנה ע"פ הסכמים הקיבוציים שנחתמו בין הצדדים. עם זאת, מהסכמים קיבוציים עולה כי רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה ולכן יש לבחון תכליתית האם השתתפות בסדנה מהווה חלק מתפקיד העובדים. ניתן ללמוד מה נכלל בתפקיד ההוראה מתוך התנהגות הצדדים. כמו כן, מצופה ממקום בו מתנהלים יחסי עבודה קיבוציים שיפנו למנגנון ליישוב סכסוכים כאשר אין הסכמה על סוגיה מסוימת ולא בדרך של הצבת עובדה מוגמרת.
לסיכום, הערעור התקבל כך שהעובדים זכאים לשכר עבור השתתפות בסדנה, שיעור השכר ייקבע בהסכמה ע"י הצדדים. בהעדר הסכמה ייקבע שיעור השכר על פי מנגנון ליישוב חילוקי דעות הקיים בהסכמים קיבוציים בין הצדדים או ע"י פניה לבי"ד לעבודה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
