השתתפות בסדנה כתנאי להמשך העסקה האם מזכה בשכר ?
העובדות
----------
סכסוך קיבוצי בין ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה (להלן: "העובדים") לבין אוניברסיטת חיפה (להלן: "המעסיקה") הגיע לערעור בביה"ד הארצי לאחר שביה"ד האזורי קבע, כי העובדים אינם זכאים לתוספת בתשלום השכר בגין דרישת המעסיקה להשתתף בסדנה כתנאי להמשך העסקת העובדים.
לטענת העובדים, השתתפות בסדנה אינה חלק מהמשימות הכלולות בהיקף משרה של העובדים לפי ההסכמים הקיבוציים. הדרישה להשתתפות בסדנה הוכללה בכתב מינוי ולא בשינוי מוסכם אשר הוכנס להסכם הקיבוצי החל על העובדים. כמו כן, פררוגטיבת המעסיקה לדרוש השתתפות בסדנה לא שוללת ולא משליכה על סוגיית התשלום בגינה. ולראיה, עובדים חדשים כן מתוגמלים עת משתתפים בסדנה. זאת ועוד, הסכמת המעסיקה לשלם לעובדים עבור סדנה בשנת תש"ע מהווה הודאה בחבות לשלם שכר בגין הסדנה מידי שנה. בנוסף, ביה"ד אזורי טעה בקבעו כי אין קיפוח לעובדים בדרישת השתתפות בסדנה, שהרי אין ערך נוסף בסדנה וכן היקף שעות הסדנה אינו מידתי. לפיכך, לא מדובר בתגמול הכלול במסגרת משרת העובדים.
המעסיקה מנגד טענה, שהתשלום לעובדים כולל תגמול עבור מטלות שמעבר לשעות העבודה והסדנה מהווה חלק מעבודתם של העובדים. היינו, הוספת תפקיד/אחריות לעובד אינה מקנה בהכרח זכאות לתוספת שכר. היקף שעות עבודה לעובדים חושב כך שיכלול בתוכו את כל התפקידים השונים במהלך השנה. כמו כן, רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה, וכן בעבר עובדים עברו הדרכות מקצועיות כחלק מהמטלות הרגילות ומבלי לקבל תשלום נוסף. העובדה שהמעסיקה הסכימה לשלם בשנה מסוימת עבור הסדנה אינה מחייבת תשלום דומה בכל שנה. היקף הסדנה הוא מידתי בנסיבות העניין העובדים יוצאים נשכרים מהסדנה ולאו דווקא מקופחים.
פסק הדין
----------
בית הדין הארצי קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע, שתשלום בגין הסדנה בשנה מסוימת לא מהווה הודאה בחבות לשלם גם בשנים העתידיות וזאת משום שהסוגיה לא הוסדרה כך. יתרה מכך, בעת גיבוש הסכמים קיבוציים הצדדים לא ראו בסדנה כחלק ממטלות העובדים ולראיה, בשנת תש"ע קיבלו העובדים תשלום בגין הסדנה.
הטענה כי הסדנה אינה מקפחת לא רלוונטית היות ויש לבחון האם קיימת תועלת אישית לעובד. כמו כן, חופש אקדמי למעסיקה לא פוטר ממילוי חובות כלפי העובדים.
בנוסף, הסכם קיבוצי יפורש ע"פ לשונו, תכליתו והזיקות בין הוראותיו להוראות אחרות שבדין ועל פי אומד דעת הצדדים. מבחינה מילולית אין התייחסות בדרישה להשתתפות בסדנה ע"פ הסכמים הקיבוציים שנחתמו בין הצדדים. עם זאת, מהסכמים קיבוציים עולה כי רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה ולכן יש לבחון תכליתית האם השתתפות בסדנה מהווה חלק מתפקיד העובדים. ניתן ללמוד מה נכלל בתפקיד ההוראה מתוך התנהגות הצדדים. כמו כן, מצופה ממקום בו מתנהלים יחסי עבודה קיבוציים שיפנו למנגנון ליישוב סכסוכים כאשר אין הסכמה על סוגיה מסוימת ולא בדרך של הצבת עובדה מוגמרת.
לסיכום, הערעור התקבל כך שהעובדים זכאים לשכר עבור השתתפות בסדנה, שיעור השכר ייקבע בהסכמה ע"י הצדדים. בהעדר הסכמה ייקבע שיעור השכר על פי מנגנון ליישוב חילוקי דעות הקיים בהסכמים קיבוציים בין הצדדים או ע"י פניה לבי"ד לעבודה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
