השתתפות בסדנה כתנאי להמשך העסקה האם מזכה בשכר ?

עסק (ארצי) 31941-09-11 ארגון הסגל האקדמי הזוטר בחיפה נגד אוניברסיטת חיפה, בבית הדין הארצי לעבודה, ניתן ב- 04.11.2013 תקציר פסק הדין מאת עו"ד ג'ולייט אליהו

העובדות

----------

סכסוך קיבוצי בין ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה (להלן: "העובדים") לבין אוניברסיטת חיפה (להלן: "המעסיקה") הגיע לערעור בביה"ד הארצי לאחר שביה"ד האזורי קבע, כי העובדים אינם זכאים לתוספת בתשלום השכר בגין דרישת המעסיקה להשתתף בסדנה כתנאי להמשך העסקת העובדים.

לטענת העובדים, השתתפות בסדנה אינה חלק מהמשימות הכלולות בהיקף משרה של העובדים לפי ההסכמים הקיבוציים. הדרישה להשתתפות בסדנה הוכללה בכתב מינוי ולא בשינוי מוסכם אשר הוכנס להסכם הקיבוצי החל על העובדים. כמו כן, פררוגטיבת המעסיקה לדרוש השתתפות בסדנה לא שוללת ולא משליכה על סוגיית התשלום בגינה. ולראיה, עובדים חדשים כן מתוגמלים עת משתתפים בסדנה. זאת ועוד, הסכמת המעסיקה לשלם לעובדים עבור סדנה בשנת תש"ע מהווה הודאה בחבות לשלם שכר בגין הסדנה מידי שנה. בנוסף, ביה"ד אזורי טעה בקבעו כי אין קיפוח לעובדים בדרישת השתתפות בסדנה, שהרי אין ערך נוסף בסדנה וכן היקף שעות הסדנה אינו מידתי. לפיכך, לא מדובר בתגמול הכלול במסגרת משרת העובדים.

המעסיקה מנגד טענה, שהתשלום לעובדים כולל תגמול עבור מטלות שמעבר לשעות העבודה והסדנה מהווה חלק מעבודתם של העובדים. היינו, הוספת תפקיד/אחריות לעובד אינה מקנה בהכרח זכאות לתוספת שכר. היקף שעות עבודה לעובדים חושב כך שיכלול בתוכו את כל התפקידים השונים במהלך השנה. כמו כן, רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה, וכן בעבר עובדים עברו הדרכות מקצועיות כחלק מהמטלות הרגילות ומבלי לקבל תשלום נוסף. העובדה שהמעסיקה הסכימה לשלם בשנה מסוימת עבור הסדנה אינה מחייבת תשלום דומה בכל שנה. היקף הסדנה הוא מידתי בנסיבות העניין העובדים יוצאים נשכרים מהסדנה ולאו דווקא מקופחים.

פסק הדין

----------

בית הדין הארצי קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע, שתשלום בגין הסדנה בשנה מסוימת לא מהווה הודאה בחבות לשלם גם בשנים העתידיות וזאת משום שהסוגיה לא הוסדרה כך. יתרה מכך, בעת גיבוש הסכמים קיבוציים הצדדים לא ראו בסדנה כחלק ממטלות העובדים ולראיה, בשנת תש"ע קיבלו העובדים תשלום בגין הסדנה.

הטענה כי הסדנה אינה מקפחת לא רלוונטית היות ויש לבחון האם קיימת תועלת אישית לעובד. כמו כן, חופש אקדמי למעסיקה לא פוטר ממילוי חובות כלפי העובדים.

בנוסף, הסכם קיבוצי יפורש ע"פ לשונו, תכליתו והזיקות בין הוראותיו להוראות אחרות שבדין ועל פי אומד דעת הצדדים. מבחינה מילולית אין התייחסות בדרישה להשתתפות בסדנה ע"פ הסכמים הקיבוציים שנחתמו בין הצדדים. עם זאת, מהסכמים קיבוציים עולה כי רשימת המטלות של העובדים אינה רשימה סגורה ולכן יש לבחון תכליתית האם השתתפות בסדנה מהווה חלק מתפקיד העובדים. ניתן ללמוד מה נכלל בתפקיד ההוראה מתוך התנהגות הצדדים. כמו כן, מצופה ממקום בו מתנהלים יחסי עבודה קיבוציים שיפנו למנגנון ליישוב סכסוכים כאשר אין הסכמה על סוגיה מסוימת ולא בדרך של הצבת עובדה מוגמרת.

לסיכום, הערעור התקבל כך שהעובדים זכאים לשכר עבור השתתפות בסדנה, שיעור השכר ייקבע בהסכמה ע"י הצדדים. בהעדר הסכמה ייקבע שיעור השכר על פי מנגנון ליישוב חילוקי דעות הקיים בהסכמים קיבוציים בין הצדדים או ע"י פניה לבי"ד לעבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אייל משה
צילום: האב

האב סייבר: החקירה הפלילית על בכירים הושלמה והתיק הועבר לפרקליטות

חשד למעילה של כ־2 מיליון שקל, דיווחים מטעים למשקיעים והפרות חוקי ניירות ערך ומס: תיק החקירה נגד מייסד האב סייבר וגורמים בכירים הועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה
רן קידר |
נושאים בכתבה האב סקיוריטי

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, בשיתוף עם רשות המסים, פקיד שומה חקירות ת"א, סיימו לאחרונה את החקירה בעניינו של אייל משה, מייסד החברה הציבורית "האב סייבר סקיוריטי בע"מ" HUB Cyber Security -14.19%   אשר היה מבעלי השליטה בחברה וכיהן בה במהלך התקופה הרלוונטית כמנכ"ל וכדירקטור, וכן נושאי משרה בכירים לשעבר נוספים בחברה וחשודים נוספים. התיק הועבר לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה.

מדובר בחקירה מורכבת ומאומצת שעניינה בחשד לביצוע עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות גניבה בידי מורשה, עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מרמה והפרת אמונים לפי חוק העונשין, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן עבירות שעניינן העלמת הכנסה לפי פקודת מס הכנסה, וזאת בנוגע לאירועים שאירעו בתקופה שבין יולי 2021 ועד אוגוסט 2023, שבמהלכה נסחרה החברה בבורסה בת"א עד למחיקתה בפברואר 2023. מאותו מועד ועד היום נסחרת החברה בנאסד"ק, ובהתאם להסדר עם רשות ניירות ערך נותרה תאגיד מדווח.

על פי החשד, אייל משה ומעורבים נוספים חשודים, כל אחד על פי חלקו, במעילה בכספי החברה בהיקף של כ-2 מיליון שקל לצרכיהם האישיים. לפי החשד, המעילה בוצעה במרמה ובהסתרה, תוך אי דיווח ורישום כוזב במסמכי החברה. עוד לפי החשד, לאחר שנושאי משרה נוספים נחשפו למעילה, הם נמנעו מלדווח עליה במועד.

בנוסף, לפי החשד, במהלך התקופה הרלוונטית, בעלי השליטה, נושאי משרה בחברה וגורמים נוספים, כל אחד על פי חלקו, הביאו לכך שהחברה פרסמה דיווחים מטעים וחסרים באשר לאירועים מהותיים הקשורים להליך המיזוג של החברה עם חברת SPAC. בין הדיווחים המטעים, דיווחה החברה על קבלת התחייבויות להשקעה בלתי חוזרת ממשקיעים מוסדיים, שהוצגו כתנאי מתלה לאישור המיזוג, בעוד שבפועל התחייבויות אלו לא היו מחייבות, וכן דיווחים ביחס למצב ההשקעה שבוצעה על ידי אותם המשקיעים.

ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך: "סיום חקירה משותפת זו עם רשות המיסים משקף את המדיניות הברורה שלנו להגביר את האכיפה גם מול נושאי משרה בכירים, המעורבים בהפרות בשוק ההון. נמשיך לפעול בנחישות להטלת אחריות אישית, במטרה להגן על השקיפות בשוק ההון ועל אמון הציבור."