המאבק לצדק לבני זוג הסתיים בהצלחה!
יותר מ-60 שנים שררה בישראל אפליה של בני זוג העובדים יחד באותו עסק, עד שבמאי 2003 קבע בית המשפט העליון בפס"ד קלס כי מדובר באפליה לא מוצדקת.
עשר שנים של מאבק לצדק ולשוויון מיסוי הסתיימו בהצלחה כאשר ביום שני 30.12.2013 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה
כך שהחל בינואר 2014 יוכלו גם בני זוג העובדים בעסק
משותף שבבעלותם לערוך את חישוב המס על הכנסתם
בשיטת חישוב המס הנפרד
יותר מ-60 שנים שררה בישראל אפליה של בני זוג העובדים יחד באותו עסק, עד שבמאי 2003 קבע בית המשפט העליון בפס"ד קלס כי מדובר באפליה לא מוצדקת. אלא שמנהלי רשות המסים החליטו לא לקבל את קביעת בית המשפט והצרו אותה לפרשנות מצומצמת ביותר.
עמדת רשות המסים נדחתה בשני ערעורי מס שבהם ייצג משרדנו את בני הזוג שקורי בבית המשפט המחוזי תל אביב ואת בני הזוג כהן בבית המשפט המחוזי נצרת. רשות המסים הגישה ערעור על שני פסקי דין אלו לבית המשפט העליון, אשר למרבה התדהמה החליט בפברואר 2012 לקבל את עמדת רשות המסים בעניין מלכיאלי, אף על פי שקבע כי מדובר בהוראת חוק מקפחת ולא צודקת שראוי כי המחוקק יתקן אותה.
לאחר שנדחתה גם העתירה לדיון נוסף שהגיש משרדנו לבית המשפט העליון, החל מאבק ציבורי נרחב וסוער לשינוי פקודת מס הכנסה בעניין זה. המאבק הסתיים בהצלחה בימים אלו, הגם שנושא הרטרואקטיביות של תחולת השינוי לא תוקן בחקיקה כפי שדרשנו והיה נכון לעשותו.
סופם של דברים היה בתיקון החוק באופן צודק ומתוך ביטול מוחלט של תקרת ההכנסה המזכה בחישוב מס נפרד, ביטול מגבלות שעות וימי העבודה, ביטול הצורך בהודעה מראש ואי אישור דרישת רשות המסים לקבוע קנס גירעון מוגדל במיוחד בגין הפרשי חבות מס בעניין זה דווקא. נותרו עדיין שני המבחנים בדבר הצורך בעבודת בן/בת הזוג ובדבר גובה השכר הראוי, אשר יבטיחו כי רק בני זוג העובדים יחד באמת יזכו לחישוב המס הנפרד. חשוב לזכור כי יחול עליהם נטל ההוכחה לעניין התקיימות מבחנים אלו.
בני זוג רבים שיזכו החל בחודש ינואר 2014 לחישוב מס נפרד שיזכה אותם בתוספת נטו של כמה אלפי שקלים בחודש חייבים תודה לראשי מטה המאבק הציבורי - שחר שקורי ומוטי סלומון, לכל חברי מטה המאבק שנפגשו עשרות פעמים עם אנשי רשות המסים, עם חברי כנסת בכלל ועם חברי ועדת הכספים בפרט, הוועדה הקודמת בראשות מ' גפני והוועדה הנוכחית בראשות נ' סלומינסקי. תודה מיוחדת לשר האוצר יאיר לפיד שקיבל החלטה אמיצה לתקן את החוק ללא תקרת הכנסה, וגם למשה אשר, מנהל רשות המסים הנוכחי, אשר הפגין אהדה רבה לעמדת מטה המאבק במהלך הפגישות הרבות. ליועצים המקצועיים שסייעו לי בנושא: עו"ד גלי עציון מנעמת, ורו"ח דורית גבאי ולכל נציגי הלשכות המקצועיות שהתייצבו שוב ושוב לטובת העניין.
הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)