המאבק לצדק לבני זוג הסתיים בהצלחה!

עו"ד ורו"ח רמי אריה

יותר מ-60 שנים שררה בישראל אפליה של בני זוג העובדים יחד באותו עסק, עד שבמאי 2003 קבע בית המשפט העליון בפס"ד קלס כי מדובר באפליה לא מוצדקת.

עשר שנים של מאבק לצדק ולשוויון מיסוי הסתיימו בהצלחה כאשר ביום שני 30.12.2013 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה

כך שהחל בינואר 2014 יוכלו גם בני זוג העובדים בעסק

משותף שבבעלותם לערוך את חישוב המס על הכנסתם

בשיטת חישוב המס הנפרד

יותר מ-60 שנים שררה בישראל אפליה של בני זוג העובדים יחד באותו עסק, עד שבמאי 2003 קבע בית המשפט העליון בפס"ד קלס כי מדובר באפליה לא מוצדקת. אלא שמנהלי רשות המסים החליטו לא לקבל את קביעת בית המשפט והצרו אותה לפרשנות מצומצמת ביותר.

עמדת רשות המסים נדחתה בשני ערעורי מס שבהם ייצג משרדנו את בני הזוג שקורי בבית המשפט המחוזי תל אביב ואת בני הזוג כהן בבית המשפט המחוזי נצרת. רשות המסים הגישה ערעור על שני פסקי דין אלו לבית המשפט העליון, אשר למרבה התדהמה החליט בפברואר 2012 לקבל את עמדת רשות המסים בעניין מלכיאלי, אף על פי שקבע כי מדובר בהוראת חוק מקפחת ולא צודקת שראוי כי המחוקק יתקן אותה.

לאחר שנדחתה גם העתירה לדיון נוסף שהגיש משרדנו לבית המשפט העליון, החל מאבק ציבורי נרחב וסוער לשינוי פקודת מס הכנסה בעניין זה. המאבק הסתיים בהצלחה בימים אלו, הגם שנושא הרטרואקטיביות של תחולת השינוי לא תוקן בחקיקה כפי שדרשנו והיה נכון לעשותו.

סופם של דברים היה בתיקון החוק באופן צודק ומתוך ביטול מוחלט של תקרת ההכנסה המזכה בחישוב מס נפרד, ביטול מגבלות שעות וימי העבודה, ביטול הצורך בהודעה מראש ואי אישור דרישת רשות המסים לקבוע קנס גירעון מוגדל במיוחד בגין הפרשי חבות מס בעניין זה דווקא. נותרו עדיין שני המבחנים בדבר הצורך בעבודת בן/בת הזוג ובדבר גובה השכר הראוי, אשר יבטיחו כי רק בני זוג העובדים יחד באמת יזכו לחישוב המס הנפרד. חשוב לזכור כי יחול עליהם נטל ההוכחה לעניין התקיימות מבחנים אלו.

בני זוג רבים שיזכו החל בחודש ינואר 2014 לחישוב מס נפרד שיזכה אותם בתוספת נטו של כמה אלפי שקלים בחודש חייבים תודה לראשי מטה המאבק הציבורי - שחר שקורי ומוטי סלומון, לכל חברי מטה המאבק שנפגשו עשרות פעמים עם אנשי רשות המסים, עם חברי כנסת בכלל ועם חברי ועדת הכספים בפרט, הוועדה הקודמת בראשות מ' גפני והוועדה הנוכחית בראשות נ' סלומינסקי. תודה מיוחדת לשר האוצר יאיר לפיד שקיבל החלטה אמיצה לתקן את החוק ללא תקרת הכנסה, וגם למשה אשר, מנהל רשות המסים הנוכחי, אשר הפגין אהדה רבה לעמדת מטה המאבק במהלך הפגישות הרבות. ליועצים המקצועיים שסייעו לי בנושא: עו"ד גלי עציון מנעמת, ורו"ח דורית גבאי ולכל נציגי הלשכות המקצועיות שהתייצבו שוב ושוב לטובת העניין.

הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.