המאבק לצדק לבני זוג הסתיים בהצלחה!
יותר מ-60 שנים שררה בישראל אפליה של בני זוג העובדים יחד באותו עסק, עד שבמאי 2003 קבע בית המשפט העליון בפס"ד קלס כי מדובר באפליה לא מוצדקת.
עשר שנים של מאבק לצדק ולשוויון מיסוי הסתיימו בהצלחה כאשר ביום שני 30.12.2013 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה
כך שהחל בינואר 2014 יוכלו גם בני זוג העובדים בעסק
משותף שבבעלותם לערוך את חישוב המס על הכנסתם
בשיטת חישוב המס הנפרד
יותר מ-60 שנים שררה בישראל אפליה של בני זוג העובדים יחד באותו עסק, עד שבמאי 2003 קבע בית המשפט העליון בפס"ד קלס כי מדובר באפליה לא מוצדקת. אלא שמנהלי רשות המסים החליטו לא לקבל את קביעת בית המשפט והצרו אותה לפרשנות מצומצמת ביותר.
עמדת רשות המסים נדחתה בשני ערעורי מס שבהם ייצג משרדנו את בני הזוג שקורי בבית המשפט המחוזי תל אביב ואת בני הזוג כהן בבית המשפט המחוזי נצרת. רשות המסים הגישה ערעור על שני פסקי דין אלו לבית המשפט העליון, אשר למרבה התדהמה החליט בפברואר 2012 לקבל את עמדת רשות המסים בעניין מלכיאלי, אף על פי שקבע כי מדובר בהוראת חוק מקפחת ולא צודקת שראוי כי המחוקק יתקן אותה.
לאחר שנדחתה גם העתירה לדיון נוסף שהגיש משרדנו לבית המשפט העליון, החל מאבק ציבורי נרחב וסוער לשינוי פקודת מס הכנסה בעניין זה. המאבק הסתיים בהצלחה בימים אלו, הגם שנושא הרטרואקטיביות של תחולת השינוי לא תוקן בחקיקה כפי שדרשנו והיה נכון לעשותו.
סופם של דברים היה בתיקון החוק באופן צודק ומתוך ביטול מוחלט של תקרת ההכנסה המזכה בחישוב מס נפרד, ביטול מגבלות שעות וימי העבודה, ביטול הצורך בהודעה מראש ואי אישור דרישת רשות המסים לקבוע קנס גירעון מוגדל במיוחד בגין הפרשי חבות מס בעניין זה דווקא. נותרו עדיין שני המבחנים בדבר הצורך בעבודת בן/בת הזוג ובדבר גובה השכר הראוי, אשר יבטיחו כי רק בני זוג העובדים יחד באמת יזכו לחישוב המס הנפרד. חשוב לזכור כי יחול עליהם נטל ההוכחה לעניין התקיימות מבחנים אלו.
בני זוג רבים שיזכו החל בחודש ינואר 2014 לחישוב מס נפרד שיזכה אותם בתוספת נטו של כמה אלפי שקלים בחודש חייבים תודה לראשי מטה המאבק הציבורי - שחר שקורי ומוטי סלומון, לכל חברי מטה המאבק שנפגשו עשרות פעמים עם אנשי רשות המסים, עם חברי כנסת בכלל ועם חברי ועדת הכספים בפרט, הוועדה הקודמת בראשות מ' גפני והוועדה הנוכחית בראשות נ' סלומינסקי. תודה מיוחדת לשר האוצר יאיר לפיד שקיבל החלטה אמיצה לתקן את החוק ללא תקרת הכנסה, וגם למשה אשר, מנהל רשות המסים הנוכחי, אשר הפגין אהדה רבה לעמדת מטה המאבק במהלך הפגישות הרבות. ליועצים המקצועיים שסייעו לי בנושא: עו"ד גלי עציון מנעמת, ורו"ח דורית גבאי ולכל נציגי הלשכות המקצועיות שהתייצבו שוב ושוב לטובת העניין.
הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
