המאבק לצדק לבני זוג הסתיים בהצלחה!
יותר מ-60 שנים שררה בישראל אפליה של בני זוג העובדים יחד באותו עסק, עד שבמאי 2003 קבע בית המשפט העליון בפס"ד קלס כי מדובר באפליה לא מוצדקת.
עשר שנים של מאבק לצדק ולשוויון מיסוי הסתיימו בהצלחה כאשר ביום שני 30.12.2013 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה
כך שהחל בינואר 2014 יוכלו גם בני זוג העובדים בעסק
משותף שבבעלותם לערוך את חישוב המס על הכנסתם
בשיטת חישוב המס הנפרד
יותר מ-60 שנים שררה בישראל אפליה של בני זוג העובדים יחד באותו עסק, עד שבמאי 2003 קבע בית המשפט העליון בפס"ד קלס כי מדובר באפליה לא מוצדקת. אלא שמנהלי רשות המסים החליטו לא לקבל את קביעת בית המשפט והצרו אותה לפרשנות מצומצמת ביותר.
עמדת רשות המסים נדחתה בשני ערעורי מס שבהם ייצג משרדנו את בני הזוג שקורי בבית המשפט המחוזי תל אביב ואת בני הזוג כהן בבית המשפט המחוזי נצרת. רשות המסים הגישה ערעור על שני פסקי דין אלו לבית המשפט העליון, אשר למרבה התדהמה החליט בפברואר 2012 לקבל את עמדת רשות המסים בעניין מלכיאלי, אף על פי שקבע כי מדובר בהוראת חוק מקפחת ולא צודקת שראוי כי המחוקק יתקן אותה.
לאחר שנדחתה גם העתירה לדיון נוסף שהגיש משרדנו לבית המשפט העליון, החל מאבק ציבורי נרחב וסוער לשינוי פקודת מס הכנסה בעניין זה. המאבק הסתיים בהצלחה בימים אלו, הגם שנושא הרטרואקטיביות של תחולת השינוי לא תוקן בחקיקה כפי שדרשנו והיה נכון לעשותו.
סופם של דברים היה בתיקון החוק באופן צודק ומתוך ביטול מוחלט של תקרת ההכנסה המזכה בחישוב מס נפרד, ביטול מגבלות שעות וימי העבודה, ביטול הצורך בהודעה מראש ואי אישור דרישת רשות המסים לקבוע קנס גירעון מוגדל במיוחד בגין הפרשי חבות מס בעניין זה דווקא. נותרו עדיין שני המבחנים בדבר הצורך בעבודת בן/בת הזוג ובדבר גובה השכר הראוי, אשר יבטיחו כי רק בני זוג העובדים יחד באמת יזכו לחישוב המס הנפרד. חשוב לזכור כי יחול עליהם נטל ההוכחה לעניין התקיימות מבחנים אלו.
בני זוג רבים שיזכו החל בחודש ינואר 2014 לחישוב מס נפרד שיזכה אותם בתוספת נטו של כמה אלפי שקלים בחודש חייבים תודה לראשי מטה המאבק הציבורי - שחר שקורי ומוטי סלומון, לכל חברי מטה המאבק שנפגשו עשרות פעמים עם אנשי רשות המסים, עם חברי כנסת בכלל ועם חברי ועדת הכספים בפרט, הוועדה הקודמת בראשות מ' גפני והוועדה הנוכחית בראשות נ' סלומינסקי. תודה מיוחדת לשר האוצר יאיר לפיד שקיבל החלטה אמיצה לתקן את החוק ללא תקרת הכנסה, וגם למשה אשר, מנהל רשות המסים הנוכחי, אשר הפגין אהדה רבה לעמדת מטה המאבק במהלך הפגישות הרבות. ליועצים המקצועיים שסייעו לי בנושא: עו"ד גלי עציון מנעמת, ורו"ח דורית גבאי ולכל נציגי הלשכות המקצועיות שהתייצבו שוב ושוב לטובת העניין.
הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il


"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
נראה שהמקרים שבהם עדיף יהיה לשלם קנס הם אלו של צמיחה מאוד חזקה וצרכי הון ומימון מאוד גדולים. אחרת, החלוקה של 5% עדיפה. ב-6% שזה החל מהשנה הבאה, תמונה מעט משתנה לרעת החלוקה ועדיין ברוב המקרים יהיה עדיף לחלק מאשר לשלם קנס של 2%. בקנס גם משלמים וגם משאירים את "הבעיה", בחלוקה פותרים את הבעיה בהדרגה. עם זאת, תכנוני מס שבונים על הפסדים עתידיים והקטנת הרווחים העודפים הם לגיטימיים והם כן מאפשרים שימוש בקנס על חשבון חלוקת דיבידנד.
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
