איציק שמולי יתמודד ברשימת מפלגת העבודה; פרש מהתאחדות הסטודנטים

דמות נוספת ממובילי המחאה החברתית מצטרף למפלגת העבודה. "החלטתי לצאת לדרך חדשה מתוך תחושת שליחות עמוקה ורצון עז לתרום ולהשפיע במקומות נוספים"
לירן סהר | (6)

גורם נוסף מהמחאה החברתית מצטרף למפלגת העבודה - לאחר שסתיו שפיר הודיעה על התמודדותה, הבוקר הודיע יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי על פרישתו מהתפקיד לצורך התמודדות ברשימת העבודה לכנסת.

"לאחר לבטים רבים ומייסרים, הבוקר הזה החלטתי לצאת לדרך חדשה מתוך תחושת שליחות עמוקה ורצון עז לתרום ולהשפיע במקומות נוספים. השותפות העמוקה אתכם לא תעלם לשום מקום, אך נצטרך מעתה ללמוד ולשתף פעולה בדרכים חדשות", הודיע הבוקר שמולי.

שמולי הוסיף - "בתחילת כהונתי התחייבתי כי בתוך שנתיים נהפוך ביחד את ציבור הסטודנטים בישראל לגורם דומיננטי אשר ישפיע מאוד על סדר היום הציבורי בישראל, הן באמירותיו והן במעשיו. כך התחייבתי וכך גם קרה. המילה 'סטודנט' הפכה להיות סמל למעורבות ולאכפתיות בצד ההבנה כי המשמעות האמתית שלה אינה חבויה ברכישת השכלה וקניית דעת אלא בהגשמת המטרות החברתיות שמעבר להן."

תוך כך הודיע אתמול בערב, הודיע בשידור חי העיתונאי מיקי רוזנטל בתוכנית "המקור" כי הוא נכנס לפוליטיקה. הוא נשאל על ידי רביב דרוקר, מנחה התכנית, אם בחודש האחרון הוא התכונן לקריירה פוליטית והשיב: "לא אגלה את כל הפרטים אך חיי עומדים להשתנות".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קונה מוכר 17/10/2012 12:16
    הגב לתגובה זו
    פתאום מגלים דברים חדשים(לא שלא ידענו אותם קודם)...המחאה הייתה כולה פוליטית שמנוהלת על ידי שלי וכל החברים שלה מהתקשורת(ובמיוחד בתמיכת אתר הבית שלה גלובס)
  • 5.
    מפלגת הפוצים בראשות שלי מפלגת קשקשת (ל"ת)
    17/10/2012 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    17/10/2012 11:01
    הגב לתגובה זו
    איפה היית כשטרכטנברג דפק את העם? 25% מס זה עושק הציבור במיוחד שהוא לא מקבל כלום. לא רק העשירים בבורסה אלא החסכונות של כולם וזוג צעיר שחוסך ישלם יותר מס הוא הפסיד מהמחאה. אם לא התעוררת אז אין סיכוי שפישר כמוך יעשה משהו חוץ מלקבל משכרת. תתבייש ולך הביתה
  • 3.
    יוריד קולות הוא לא שווה שקל (ל"ת)
    17/10/2012 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עינת 17/10/2012 09:59
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים שמקדמים את עצמם ורוכבים על גל המחאה ושמולי הוא אחד מהם ,אני אישית לא חושבת שהוא מוסיף למפלגת העבודה שנקראת גם אמת ,בעיני זה ציני שהוא בוחר בפוליטיקה אחרי שהעיף את דפני ליף שאצלה המחאה היתה אמיתית ,פוליטיקאים ברובם דוחים.
  • 1.
    אזרח מתוחכם 17/10/2012 09:09
    הגב לתגובה זו
    כל המחאה לקידום אישי
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.