לא מתרגשים: "היו במדד לא מעט גורמים מקריים, יש סעיפים תומכי אינפלציה"

המדד הפתיע וירד בספטמבר ב-0.2% אך הכלכלנים לא רואים מגמה של ירידת מחירים. אלכס זבז'ינסקי: "לא נופתע אם באוקטובר מחירי המזון יחזרו לעלות". אורי גרינפלד: "סעיף הדיור ימשיך לטפס"
רקפת גלילי | (11)

ביום ו' קיבלנו אישור לכך שהמחאה החברתית חיה ובועטת. מדד המחירים לצרכן פורסם והציג ירידה של 0.2% בחודש ספטמבר למרות הצפי לעליות. מנתוני המחירים בלטו הירידות בסעיפי המזון, בעיקר בסעיפי מוצרי החלב והפירות.

בה בעת, הסעיף המטריד ביותר אשר היווה הגורם המרכזי למחאה, סעיף הדיור, המשיך לעלות. למעשה אלמלא ההתייקרות של מחירי שכר הדירה, המדד היה אף נמוך יותר ומציג ירידה של 0.6% (סעיף זה עלה ב-0.6% בספטמבר). בהקשר הנדל"ן נוסיף, כי מדד מחירי הדיור, שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן, עלה ב-0.8% בחודשים יולי-אוגוסט לעומת לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני-יולי. לידיעה בהרחבה

"גם מסיבות מקריות שלא מאותתות על מגמה מסוימת"

הכלכלנים, מצידם מסרבים להתרשם מהירידות במחירים. אורי גרינפלד מפסגות תולה את ההוזלה במחירים גם בגורמים מקריים שלא מאותתים על מגמה מסוימת וכותב: "שהרי לא ניתן לייחס ירידה של 50% במחירי האבוקדו למחאה ולא יהיה סביר להניח שנמשיך לראות ירידות חדות כאלו במחירי הפירות. מחירי המזון ימשיכו לתמוך במדדים נמוכים גם בחודשים הקרובים אך ישנם גם סעיפים התומכים באינפלציה ובעיקר סעיף הדיור שממשיך לעלות בקצב מהיר".

"למרות שבשוק הדירות למכירה מורגשת האטה מסוימת, כיוון שסעיף הדיור נמדד רק ע"י חוזי שכירות אנו מעריכים כי סעיף זה ימשיך לעלות גם בחודשים הקרובים בשל השפעת התחלופה בין דירות לרכישה ודירות להשכרה".

"מעריכים שמחירי הדירות יחלו להתייצב בקרוב וירשמו ירידות כבר בשנת 2012"

כלכלן המאקרו של דש בית השקעות, אלכס זבז'ינסקי, אף הוא לא רואה מגמה מובהקת של ירידות מחירים: "לא נופתע אם בחודש אוקטובר נראה חזרה של מחירי המזון לרמות שהיו לפני ההוזלות של ספטמבר. כך לפחות מראות הבדיקות שאנו עורכים, וזאת למרות ההודעות הרבות של החברות על ההוזלות. העלייה בשכר הדירות צפויה להימשך מאחר ורבים מהקונים 'יושבים על הגדר' בציפייה שמחירי הדירות יוזלו, ובינתיים מעלים את הביקושים בשוק השכירות".

מנגד, יש צפי כי בטווח היותר רחוק יהיה שינוי: "אנו מעריכים שמחירי הדירות יחלו להתייצב בקרוב וירשמו ירידות כבר בשנת 2012. המשך עלייה במחירי הדירות תעכב כנראה את הורדת הריבית ע"י בנק ישראל".

"המחירים באוקטובר יעלו ב-0.1% ומדד נובמבר צפוי להתייקר ב-0.2%"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ספרטה 16/10/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
    תודה רקפת על הירוק בעיניים.
  • 10.
    נסראללה 16/10/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
    תבינו מהכתבה שעושקים אותנו. בסופר פארם בונים על זה שאנחנו פריירים וניקנה בכל מחיר. אני לא קונה יותר בסופר פארם.
  • 9.
    שרלילה לנד 16/10/2011 12:41
    הגב לתגובה זו
    חזיתם ירידת מחירים של 30%, תחזרו ללה לה לנד.
  • 8.
    אוטוטו מיתון ואבטלה - המשבר מאירופה בדרכו (ל"ת)
    לכאן - זהירות !!! 16/10/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    להעיף את שטייניץ שכר מינימום 5000 (ל"ת)
    שכירות בשמים 16/10/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חובה להלחם בבעלי הדירות החצופים (ל"ת)
    המשכורת נמוכה 16/10/2011 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק שהשכירות כבר תרד (ל"ת)
    משה 16/10/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ואיך זה איך שאף אחד מהגאונים לא חזה המדד הזה? (ל"ת)
    עדי 16/10/2011 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 16/10/2011 12:20
    הגב לתגובה זו
    מדדי יוקר המחיה אינם משקפים את המחירים האמיתים, יש לבדוק ולעדכן את הסל ואת המשקולות בתוך הסל.
  • 2.
    ירושלמי 16/10/2011 12:20
    הגב לתגובה זו
    המציאות הכלכלית לא יכולה לתמוך עליות בשכר הדירה. ואכן, נתונים שפורסמו היום (עדיין לא הגיעו לכאן...) מראים בבירור על ירידות בשכ" ד. אין מה לעשות, המציאות הכלכלית של רוב משקי הבית במדינה לא יכולה לתמוך יותר בכך. צפויה ירידה גם בשכ" ד וגם במחיר הדירות. וזאת האמת. כל השאר אינטרסים.
  • 1.
    השכירויות גזל מנותק 16/10/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
    גוזלים 3000 לחדר!!!! מאנשים שמרוויחים 4100 בחסות שטייניץ
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.