המומחים פאסימיים: "יוון צריכה להכריז על דיפולט ולעזוב את גוש האירו"
לקראת פתיחת שבוע המסחר באירופה המומחים נשמעים פאסימיים באשר לפתרון נראה לעין במשבר החובות המהדהד ביבשת. מספר מדינות ביבשת מקבלות עזרה מהאיחוד האירופי כאשר חדלות פירעון מרחפת מעל יוון. וכל זאת בסביבה עם ריבית כמעט אפסית.
"המשבר האירופי יותר חמור מהמשבר של 2008", אמר סורוס בהופעתו בכנס של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. "התערבות הסמכויות ב-2008 היתה במקום", אמר סורוס וקרא לנקיטת צעדים לפיתרון משבר החוב באירופה, "אני מקווה מאוד שראשי המדינה של המדינות החברות יכירו זה", אמר. "זה יפתח את הדרך להתגברות על המשבר". בין הצעותיו הקודמות הקמה של משרד אוצר מאוחד.
רוביני מעריך כי יוון תעשה את הדבר הכי טוב אם תכריז על פשיטת רגל ותעזוב את גוש האירו ושאירופה צריכה להגביר את אמצעי הצנע שנוקטת ביבשת. נביא הזעם ממשיך בתיאורטיית התחתית הכפולה שלו מזה שלוש שנים ואף מזהיר מתסיסה של מעמד הביניים "כפי שקרה בישראל".
בראיון ברשת CNBC אמר גם סורוס כי מספר חברות בגוש האירו עלולות לפשוט רגל ולעזוב את גוש האירו אך דבריו אלו נתפסים כמי שמדבר מפוזיציה ולא נאמרו בעקביות כמו רוביני.
פורטוגל - הבאה בתור?
הכלכלן הראשי בסאקסו בנק, סטין ג'ייקובסן, ביקר בליסבון ושיתף ברשמיו. "בליסבון מדברים על המשבר בזמן שמזמינים עוד בקבוק יין", כתב. ג'ייקובסן טוען כי באירופה הפכו את מילותיו המפורסמות של ג'ון פ' קנדי: "שאל מה אתה יכול לעשות עבור המדינה שלך" ל"דרוש מהמדינה שלך לעשות בשבילך".
ג'ייקובסן מציין כי החוקה פורטוגזית במפורש מתייחס פורטוגל כמו "מדינה סוציאליסטית דמוקרטית" כאשר כדי לשנות זאת הפרלמנט צריך רוב של שני שלישים, והם לא הצליחו לקבל את זה בגלל המפלגה הסוציאליסטית.
מבט לעתיד
ג'ים אוניל יו"ר גולדמן זאקס, מציין כי השווקים כעת מחפשים פתרונות רחבים יותר כמו המפגש השנתי של קרן המטבע יתקיים, עם מספר רב של קובעי המדיניות המצביע על כך שמפגש G20 בנובמבר יהיה אירוע גדול.
ההצלחה של G20 בלונדון באביב 2009 ותפיסתו כאירוע מפתח שסייע להתאוששות הגלובלית מטפחת תקוות רבות בלב המשקיעים. "נראה אם השווקים ישלימו עם תקופת חסד בת שישה שבועות. אני יכול רק להאמין, שבינתיים קובעי המדיניות יצטרכו להפיח בשווקים תקווה באשר למה שעלול להגיע בנובמבר, ולאחר מכן לא לאכזב".
- 3.ראית המציאות לא תזיק לאף אחד המתעלמים יסבלו (ל"ת)mili 25/09/2011 17:26הגב לתגובה זו
- 2.לא יתכן אירו כזה חזק עם בעיות קשות זה פוגע בם (ל"ת)פיסקליסט 25/09/2011 17:16הגב לתגובה זו
- 1.בנטוב 25/09/2011 16:28הגב לתגובה זוכסף לפיתרון המשבר אולאי תחכו בסבלנות ותפסיקו ליצר עוד פסימיות ולהשחיר את התיקווה אני מאמין שבימים הקרובים ניראה פיתרונות כאלה ואחרים שיפיחו תיקווה ויפיגו חששות ואז בימקום להיתעסק בטוב ניצטרך להיתעסק בלימחוק את הרע ואת השחור שצבעתם ליצר מצב של המתנה והיתבהרות המצב זאת המשימה כעת
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
