מנתקי זרם לא רק בתל אביב: המסחר בבורסה במצרים הופסק, המדד המרכזי צנח 6%

המדד המוביל צנח 38% רק השנה. "שום דבר מקומי לא יכול להביא לתיקון בשווקים" אומר עבדל עזיז, ברוקר בכיר בבנק ההשקעות בקהיר
רקפת גלילי | (3)

השווקים הגלובליים עדיין בכוננות ספיגה בשל הודעת סוכנות הדירוג S&P בסוף השבוע שמעלה חשש כי הורדת דירוג ארה"ב עלולה לגרום למיתון עולמי. היום (ג') הבורסה במצרים המשיכה בצניחה החופשית שלה והמסחר בה אף הופסק. השווקים במזרח התיכון היו בין הראשונים להגיב היות ושבוע המסחר מתחיל ביום ראשון ברוב העולם הערבי. מצרים ומדינות אחרות במזרח התיכון נפלו ביום ראשון, פרסמו תוצאות מעורבות ביום שני, אך המשיכו לצנוח היום (ג') כמו בשוקי מפתח באירופה ובאסיה שספגו חבטות.

מדד EGX30 נפל 6% כאשר המסחר נדחה בחצי שעה בכדי להרגיע את המסחר במעט. ירידות שערים אלו באות בהמשך להדרדרות הכלכלית שהביאה את המדד המוביל להפסד עצום של 38% מערכו רק השנה. אלו עוד חדשות רעות עבור מדינה השקועה בקשיים כלכליים וסבלה מהתקוממות שהדיחו את הנשיא לשעבר, חוסני מובארק, מכיסאו.

"זה הכל קשור לסנטימנט הבינלאומי", אמר מוסטאפה עבדל עזיז, ברוקר בכיר בבנק ההשקעות Beltone בקהיר . "אתה צריך לראות איזו יציבות או קונסולידציה בשוק הבינלאומי כדי לקבל קצת תיאבון לחזור לתוך השוק הזה".

מנגנוני קירור השווקים אומצו בעקבות מהמומות 25 בינואר ופועלים כאשר הבורסה מאבדת 5%-10%. המהומות הכו בכלכלת מצרים וגרמו לבלימת פעילות היצור למשך חודשים כתוצאה משביתת העובדים בדרישה לשכר גבוה יותר. תחזיות הצמיחה עודכנו למטה ל-1% מ-6%, ואילו יתרות מטבע החוץ של המדינה נפלו בכמעט 30% למעט מתחת 26 מיליארד דולר מאז דצמבר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חוסני מובארק 09/08/2011 18:04
    הגב לתגובה זו
    אללהה או אכבר יש לי בוטים על מחר .אינשאאלה ניתוקי זרם בתל אביב ........
  • 2.
    משקיע משועמם 09/08/2011 17:54
    הגב לתגובה זו
    קנית שם פוטים? בכל אופן, אם בא לך לסופ" ש איתי בסיניי אז בכיף :)
  • 1.
    המצרים האלה על הפנים עם הכלכלה שלהם (ל"ת)
    ריקו 09/08/2011 16:29
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.