לבייב קונה: אחרי שבעלי המניות סירבו, אפריקה תעשיות רכשה ממניות נגב קרמיקה בבורסה
מניית נגב נסחרה היום בעליות שערים חדות תוך ריכוז מחזור מסחר יוצא דופן וזאת כאשר המדדים בבורסה נסחרו בירידות של כ-2%. ל-Bizportal נודע כי ברקע לזינוק במנייה עומדו ביקושים שמזרימה בעלת השליטה בחברה, אפריקה תעשיות מקבוצת אפריקה של לב לבייב, אשר כבר בעבר ביצעה ניסיון למחוק את החברה מהבורסה. מניית נגב טיפסה בשיעור של 16% ובמחזור כספי של מעל 19 מיליון שקלים.
עד הבוקר החזיקה אפריקה תעשיות ב-74.72% ממניות נגב. הרכישות היום - 868,712 מניות במחיר ממוצע של 23 שקלים למנייה - העלו את חלקה של אפריקה תעשיות לכ-81.3%. כלומר בכדי למחוק את המניה מהמסחר תצטרך אפריקה תעשיות להמשיך לרכוש עוד מניות רבות. למרות הרכישות של אפריקה שהתבצעו בעלייה חדה, בסופו של יום סגרה מניית נגב בעלייה של 6.4% בלבד.
לפני ארבעה חודשים, בתחילת נובמבר 2010, פרסמה אפריקה תעשיות הצעת רכש מלאה למניות חברת נגב ובמסגרתה הציעה לרכוש את מלוא אחזקות הציבור במחיר של 18.32 שקל למניה, בדומה למחיר הסגירה של המנייה יום קודם.
אפריקה תעשיות, המחזיקה כ-75% מהון החברה, ביקשה למחוק את מניות החברה ללא פרמיה על מחיר השוק. כדי למחוק אותה מהמסחר היא נדרשה להיענות של לפחות 20% מבעלי המניות. במצב כזה תוכל אפריקה תעשיות לכפות על יתר הציבור למכור לה את אחזקתם. אך אפריקה לא הצליחה לשכנע את המשקיעים למכור והצעת הרכש נכשלה.
- 2.מיכאל 15/03/2011 11:28הגב לתגובה זוובכך לאותת לשוק על האמון שהיא רוכשת לחברה, ובכך תעלה אמון הציבור בחברה. בנוסף, תעשה נכון אפריקה אם היא תודיע בפרסום הדוחו" ת הכספיים על חלוקת דיבידנד, אשר יתרמו גם כן לעליית אמון הציבור. ברור לחלוטין שמחיר המניה כיום הוא הזוי לגמרי, ולכן אני בהחלט לא מצליח להבין את אלו שמוכרים כיום מניות של אפריקה. לפני כחודש המניה נסחרה בשער של 3300, והיום היא עומדת על שער של 2420. מי שלא רואה כאן הזדמנות קנייה מטורפת, איננו מבין כלל ועיקר את התנהלות השוק. להזכירכם, ביום חמישי שעבר נפתח אפימול במוסקבה. בנוסף, החברה עומדת לפרסם בימים הקרובים את דוח" ותיה לשנת 2010, אשר צפויים להכות את כל התחזיות.
- אפילו הוא לא נוגע בחרא הזה (ל"ת)xx 15/03/2011 12:00הגב לתגובה זו
- משה 15/03/2011 12:28לבייב מאמין מאוד בחב' אפריקה. המהלכים שהחברה ביצעה ב-10 החודשים האחרונים מאז הסדר החוב הם מהלכי אמון מובהקים לחלוטין, לכן גם אני לא מצליח להבין מי האידיוט שמוכר מניות של אפריקה בשער של 24 ש" ח.
- 1.לגבעות לאורכית לפלוריסטם כולם מחכות לךךךךךךךך (ל"ת)לבייב מה בא לאמא 15/03/2011 11:22הגב לתגובה זו
- שרית 15/03/2011 12:03הגב לתגובה זובמחיר כזה למה באמת לא לקנות עוד פלוריסטים
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
