בתקופה האחרונה וביתר שאת בשבוע האחרון, אנחנו רואים פעולות חריגות של הרגולציה להסדרת תחום חיפושי הנפט והגז, תחום שהשתולל בשוק ההון הישראלי במהלך השנה האחרונה: מוועדת שישנסקי לבחינת שיעור התמלוגים, דרך החלטת משרד התשתיות להקפיא את הסחר ברישיונות חיפושים בכדי לבחון מחדש את המדיניות, ועד להשהייתה מהמסחר של גבעות והאולטימטום שהציבה לשותפות הבורסה לניירות ערך.

השוק, שהתעורר מאז תגלית 'תמר', הפך להיפראקטיבי ממש עם הודעת נובל אנרג'י אודות הפוטנציאל הרב והסיכוי הגבוה למאגר גז במבנה 'לווייתן'. וכמו שכסף נוהג לעשות הוא מושך אליו אנשים, הרבה אנשים. פתאום כולם מעוניינים להשתתף בחגיגה. שותפויות מוקמות, חברות נכנסות לתחום ושלדים יוצאים מהארון. רק נשאר שבמקום לימודי רפואה, אמהות ישלחו את ילדיהם ללמוד גיאולוגיה.

כפי שעולה מתגובות רבות שעולות גם בכתבות ב-Bizportal, משקיעים רבים בוחנים כעת אפשרויות משפטיות לאור פרשת השעיית המסחר בגבעות ובתגובה להחלטת משרד התשתיות על הקפאת הסחר ברישיונות חיפוש.

מצד אחד, אפשר אולי להאשים את המשקיעים ששמעו על רכבת ההרים הדוהרת וביקשו לקנות כרטיס ולעלות מבלי לחשוב פעמיים - כנראה שזה לא המעשה הכי אחראי. מצד שני, איפה היו עד עכשיו אלה שתפקידם להגן על המשקיעים ולהסדיר את התחום, בזמן שהיחידות נסחרו בתנודתיות לאור השמועות והספקולציות שהתרוצצו, בין השאר בשל ההודעות הסתומות שסיפקו חלק מהחברות? ומדוע החלטות הרגולציה מתקבלות באופן גורף - הקפאה מפתיעה של כלל הסחר ברישיונות או השהייה פתאומית של יחידות השתתפות מהמסחר עד להודעה חדשה?

אז בסדר, היה ברור שכמו בכל תחום חדש שנולד, הסדרה ורגולציה הן רק עניין של זמן אבל יש דבר שצריך להפנים. בקצב העניינים של הבורסה ב-2010 הזמן עובר מהר, מאוד מהר, והתגובה של הגופים המפקחים צריכה להיות בהתאם. הרי כבר חודשים ארוכים נשאלת השאלה האם התחום מתנפח לממדי בועה, עולה החשש שהחלום שמייצגות המניות הופך לשחור מרוב ציפיות מוגזמות לנפט ארצישראלי. מדוע הרשות הייתה צריכה להגיע לשיא הלחץ בשביל לבצע את ההתערבות הכל כך אגרסיבית? המתריעים כבר עמדו בשער: אנליסטים הזהירו, גיאולוגים עלו לכנסת וצעקו.

פתאום ההודעות של גבעות הן לא ברורות? הרי כבר חודשים שהשותפות מטפחת את תקוות המשקיעים בעזרת פרסום הודעות לא מתחייבות שגם אנליסטים וגיאולוגים מתקשים להבין בהן את השורה התחתונה. ברשות יכלו לפעול הרבה קודם ובדרך הדרגתית יותר: להתחיל באזהרות, להתערב במהלך הדיווחים היומיים הבלתי נסבלים על ההפקה במקטעים השונים ובכך לחסוך למשקיעים לא מעטים שנכנסו מאז למניה את הפלוטנר הנוכחי, להתוות קווים מנחים לדיווח בענף, כאלה שיעניקו לקורא מספר מוגבל בלבד של תרחישים ועוד. בסיטואציה הנוכחית הם עשו את המהלך הגדול שלהם ברגע השיא (ואני בכוונה לא אומר שזה כבר אחרי שהבועה התנפחה, בועה או לא בועה את זה נדע בקרוב). עדיף היה לעשות את זה קצת קודם.

למרות זאת, כאמור, על השאלה האם התערבות אכן נדרשת אני מאמין שהרוב המוחלט, גם אם בחלקו אולי לא יודה בכך בקול רם, יסכים שכן. החגיגה הזו לא הייתה יכולה להימשך לנצח. כמו בכל תחום חדש שנולד, הסדרה ורגולציה הן רק עניין של זמן. גם במערבונים, שריף העיירה מגיע בסוף לעשות סדר.

בכל מקרה, כנראה שתמיד ייעשו טעויות וכנראה שתמיד יהיה מי שיפגע וישלם עליהן. ניתן להמשיל את התפתחות הענף, בדומה להרבה תחומים, להתפתחותו הטבעית של תינוק. בהתחלה הוא זוחל, אח"כ עומד ובסוף מתחיל ללכת. כך גם בתחום הנפט והגז, לומדים, בוחנים ובודקים, לפעמים מועדים ומקבלים מכות, לעיתים צועקים ובוכים, אבל בסופו של דבר לומדים מהניסיון והדברים בשלב מסוים נהיים ברורים.

בינתיים, צריך לזכור שעל אף הפעילות הרבה והאגרסיבית של הרגולטורים, לפחות כפי שהיא נשמעת כרגע בציטוטים שאלה מפזרים בתקשורת, אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך. לועדת שישנסקי נכון עוד חודש של דיונים שגם לאחריו לא ברור מה יהיה. האם המלצותיה ייושמו אם שמא יתפוגגו כדרכן של המלצות רבות של ועדות הקמות חדשות לבקרים במחוזותינו. באשר למשרד התשתיות, לא רק שלא ברור מה תלד אותה בחינת מדיניות מחודשת, אלא גם השאלה כמה זמן יעבור עד שתגיע החלטה. ורשות ני"ע? החלטתה כרגע נראית הנחרצת והאגרסיבית ביותר, אך האם היא תצליח לגרום לגבעות לפרסם הודעה ברורה לגבי תוצאות מבחני ההפקה? האם הדבר בכלל אפשרי ללא מקטעים 7 ו-8, שמבחני ההפקה שלהם ייעשו רק באוקטובר? ומה היא תלמד מפעולתה בפרשת גבעות להבא? ימים יגידו.

בנוסף, חשוב לשים לב שאת ההסדרה בענף ומיסודו רואים לא רק בצד הממסדי. רק אתמול נודע, בהודעה רשמית בעניין, שחברות ושותפויות הנפט מחפשות להתאגד ואף כבר קיימו ישיבה בנושא. מהי מטרתה של התאגדות זו? "להסדיר את הענף העומד לשנות את פניה של מדינת ישראל תוך דגש על נושא הרגולציה", ו"קידום האינטרסים של הענף והמשק הישראלי". אל תחשבו שהחברות ישקטו על שמריהם ולא יגידו את דעתם בעניין הרגולציה. סביר יותר שהן לא יסתפקו בסתם דיבורים ואף ילחמו עליה, כפי שאנחנו כבר רואים בסוגיית התמלוגים.