הסבת התחנה בחדרה לגז: "שותפויות תמר יזכו בנתח של כשני שליש מהמכרז"
הביקוש לגז טבעי צפוי לעלות על הציפיות המוקדמות, כך כתב היום אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים ירון זר בתגובה לפרסום כי חברת חשמל צפוייה להסב את תחנת הכוח בחדרה, המופעלת כיום על פחם, לגז טבעי. לפי ההערכות, המכרז של חברת החמשל מדבר על רכישת גז טבעי היקף שנתי של 2.24 BCM החל מיולי 2014 לתקופה של 15 שנה.השותפות ב'תמר' חתמו כבר על מזכר הבנות לאספקת 2.7 BCM בשנה לחברת חשמל, כאשר חברת הגז המצרית EMG הסכם לאספקת 2.1 BCM בשנה. לדברי זר, "המכרז מהווה שינוי אסטרטגי לטווח ארוך". האנליסט חוזר על טענתו כי הביקוש לגז טבעי יעלה על תחזית רשות הגז במשרד התשתיות, שפורסמה בפברואר השנה. בנוסף, לאור המכרז, זר מעלה את תחזיתו שלו. "עד כה הערכנו כי הגז הטבעי צפוי להוות כ-50% מיצור החשמל בארץ. להערכתנו, לאור מכרז זה הגז הטבעי יהווה מעל מחצית, בין 50% ל-60%, מיצור החשמל בארץ", כתב. זר מציין כי הוא מאריך כי המכרז נוגע רק להסבת תחנת הכוח בחדרה ואינו כולל את תחנת הכוח הנבנית באשקלון ועדיין לא אושרה. לאחרונה עלתה האפשרות שגם תחנה זו תופעל על גז, ולא על פחם כפי שהיה בתכנון המקורי. מבחינת המתמחור, זר כותב כי לשם כדאיות הסבת היחידות הפחמיות בחדרה לגז טבעי, המחיר צפוי לעמוד על 4 דולר ל-mmbtu. לדברי זר, "המחיר נמוך ביחס לעסקאות עם חברת החשמל אך יהיה כדאי הודות להקדמת מכירות בשנים רבות. אין בכך סתירה ביחס למחירי העסקאות הקודמות". להערכתו, שותפות 'תמר' צפויות לזכות בנתח של כשני שליש מהמכרז, בעוד שהיתרה תגיע מ-EMG. "שינוי אסטרטגי לטווח ארוך מסוג זה צפוי להתבסס על גז ישראלי. למדנו השנה כי המצרים אינם ששים לספק גז לישראל במחיר הצפוי במכרז", כתב. באשר ללוח הזמנים, ההערכה היא כי הדבר תלוי בהבהרות שצפויות להתקבל ממשרד התשתיות הלאומיות. לפי החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה, יש לבצע תסקיר לבחינת את בנייתה של אסדה ימית לקליטת הגז. עם זאת, סוג התסקיר לחלופה הימית עדיין לא הוגדר ויש להמתין לפרסום החלטה בכתב בעניין זה. "סוג התסקיר יקבע את לוח הזמנים", העריך. בשלב זה, השותפויות ממתינות לקבלת הבהרות ממשרד התשתיות לגבי לוח הזמנים של התסקיר הימי. לאור התפתחויות אלה, זר חוזר על המלצת ה'קניה' לישראמקו עם מחיר יעד של 68 אגורות והמלצת 'תשואת יתר' לשותפויות אבנר יהש ודלק קידוחים יהש עם מחיר יעד של 2.4 שקל ו-13.7 שקל בהתאמה. לרציו יהש זר מעניק המלצת 'תשואת שוק' עם מחיר יעד של 28 אגורות.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
