גם השבוע ראינו מצד אחד את גל העליות באגרות החוב הקונצרניות נמשך, ומאידך, כתזכורת על כך שהמשבר עדיין כאן, שורה ארוכה של חברות בהודעות ודיווחים שונים לגבי הדרך או היכולת להחזיר את חובן למשקיעים בהן.

נתחיל בחברה אותה הזכרנו כבר בשבוע שעבר, על כך שעשתה ועושה מאמצים ניכרים להחזיר את חובותיה- חברת דוראה. בשבוע שעבר כתבנו כאן כי החברה, לה ארבע סדרות אגרות חוב בשוק, כשכמעט כולן לטווחי פדיון קצרים, קיבלה הלוואה בהיקף של 55 מיליוני שקלים מקופות הגמל של פסגות, כשלצורך הלוואה זו שיעבדה החברה את מניות אורתם שברשותה, כשנראה, כי בין היתר נועד סכום זה להבטיח את תשלומי הקרן הקרובים של אגרות החוב החלים בחודשים אפריל ומאי.

עוד זה מדבר וזה בא, הודיעה החברה על שיעבוד מניותיה בחברת ליברטי לקרן המנוף בראשית תמורת סכום הלוואה גדול במיוחד של 105 מיליוני ש"ח.

יש לזכור כי קרנות המנוף הוקמו בתקופה אחרת לחלוטין מזו השוררת היום בשווקים, בה נוצרו להן (ובכלל) הזדמנויות, שהיום ניתן להגדירן כנראה כ"בלתי חוזרות". אולם התמהמהותן בסגירת עסקאות הובילה אותן לכדי כך שבמצב הנוכחי הן אלו המחזרות על הפתחים ומנסות להשקיע את הכספים הרבים הנמצאים אצלן, על מנת לייצר תשואה הגיונית למשקיעים. כך, בעוד שאת מחזיקי אגרות החוב כלל לא מעניין שדוראה העניקה לקרן בראשית אופציות לכ- 13% מליברטי ולכ- 4.7% מהחברה עצמה, ללא תמורה (מלבד כמובן תמורת המימוש, אם תהיה), את הקרן ומשקיעיה נושא זה עשוי לעניין מאד, שכן התשואה על ההלוואה עצמה הינה צנועה יחסית, 7.5% צמוד למדד, בעוד שהאפסייד לקרן המנוף עשוי להגיע דווקא מן האופציות.

חברה נוספת, שעושה מאמץ גדול לשרת את חובותיה ובמועדם היא אולימפיה, שהשבוע נראה כי עשתה צעד משמעותי לקראת תשלום הקרן המתקרב בחודש מאי.

אמנם אולימפיה הודיעה השבוע על יציאתה של "קבוצת ברונפמן" (באמצעות ישראלום) מהחברה, אך בד בבד דיווחה על הסכמי אשראי חדשים, שבמסגרתם היא תקבל, אם תזדקק, סך של 32.5 מיליוני ש"ח, לצורך התשלום הנ"ל. יצוין כי אגרות החוב של אולימפיה, בדומה לאגרות חוב אחרות של חברות המשקיעות בין היתר בנדל"ן במזרח אירופה, נסחרו תקופה ארוכה במחירים נמוכים במיוחד ובתשואות דו ספרתיות גבוהות מאד, כשלמעשה במחירים אלו מאותת השוק לחברות על הבנתו כי מתקרב הסדר החוב, ואיתו אולי אף התספורת. לא מעט חברות "נאותו" לקבל את הזמנת השוק, לא ממש התאמצו ופנו לדרך ההסדרים, אולם נכון להיום, גם דוראה וגם אולימפיה בחרו בדרך אחרת כאמור ונותר רק לקוות כי חברות נוספות ילכו בדרכן.

חברה נוספת שחייה אינם קלים בשנתיים האחרונות היא אלדן טק, לה נותרה סדרת אגרות חוב קטנה יחסית, לאחר שעשרות מיליוני ערך נקוב הומרו בשעתו למניות, וכמו כן החברה רכשה אגרות חוב רבות בשוק ופרעה את תשלום הקרן הראשון. כעת, במהלך חודש מרץ אמורה החברה לשלם את התשלום השני על חשבון קרן אגרות החוב בסך של כ- 10 מיליוני ש"ח, והיא אמנם לא מתחייבת שתצליח לעמוד במשימה אך משדרת מסר חיובי בעניין.

לאלדן טק מספר קטן של נכסי נדל"ן בארץ, אך הבעיה המרכזית שלה היא השקעתה במקבץ בניינים בברונקס, שלפחות נכון לרגע זה, נראה כי לא יוכלו להיות מקור תזרימי כלשהו לחברה.

מנגד, הנכס המשמעותי והמרכזי שלה הוא החזקתה במניות רילון, שרובן אינן משועבדות וכנגד המניות שכן משועבדות נותר חוב קטן מאד לבנק, שכן את רובו שילמה החברה במהלך השנה, בין היתר גם באמצעות דיבידנד שחולק מרילון לחברה.

כעת נמצאת החברה במשא ומתן מול הבנק על מנת לקבל הלוואה חדשה, שככל הנראה ישועבדו מניות רילון עבורה, בהיקף של כ- 10 עד 11 מיליוני ש"ח, סכום שאמור לכסות את התשלום הקרוב כאמור. בדיווח החברה נמסר כי עדיין לא גובשו הבנות בכתב עם הבנק, כך שאין ודאות לקבלת ההלואה הנ"ל, אולם משיחות בעל פה החברה מתרשמת כי קיימים סיכויים טובים לכך, כך שכל שנותר הוא לאחל לה בהצלחה ולהמתין לחודש מרץ ולראות האם האיחולים התגשמו.

אחד הסיפורים היותר מעניינים מהעת האחרונה, מה גם שאינו נראה כי הוא מתקרב לסיומו, הינו התהליך הארוך לקראת הסדר חוב בקבוצת החברות נמצאות תחת חברת לגנא.

כזכור, אזורים, בעלת השליטה בלגנא, מסרה אותה ללא תמורה למחזיקי אגרות החוב שלה, כשתחת לגנא נמצאת חברת הבת אנגל אירופה, ותחת הבת נמצאת החברה הנכדה אנגל משאבים. בכל אחת מן החברות הללו קיימת סדרת אגרות חוב, אולם בניגוד לחברות בצמרת האשכול, דווקא בחברה הנכדה, אנגל משאבים, מרוכזים עיקר הנכסים, כשכחלק מגילוי העריות לאנגל משאבים יש חוב לבעלת השליטה, אנגל אירופה.

אלו שהתמידו וקראו את הטור מתחילתו זוכרים בוודאי את "חיזורן על הפתחים" של קרנות המנוף, המשוועות לעסקאות, כך שגם אל אנגל משאבים הגיע קרן אוריגו, שהצעתה להשקעה בחברה הגיע אל שולחנם והחלטתם של מחזיקי אגרות החוב שלה. או אז התברר כי יש מי שחושב שנכסי אנגל משאבים שווים יותר, לקח את ההצעה הנ"ל, ביצע פעולת קופי-פייסט והוסיף עליה.

מדובר בחברת טאגור הציבורית בשיתוף עם קבוצת אקרמן, שהציעו מימון בהיקף של 90 מיליוני ש"ח (לעומת 80 מיליון בהצעת אוריגו), כשמתוכם 10 מיליוני ש"ח מיועדים עבור פרעון מוקדם לאגרות החוב, וכמו כן התחייבו כי ההשקעה בהון תהיה בסך של 45 מיליוני ש"ח, בהשוואה ל- 40 מיליוני ש"ח בהצעת אוריגו תמורת הקצאת 51% ממניות החברה, וכך הלאה כמעט בכל סעיף כספי, לקחו טאגור- אקרמן ושיפרו את הצעת אוריגו.

זאת גם זאת, נראה כי משקיעים נוספים מוכנים להיכנס בנעלי טאגור-אקרמן, כך שבסוף השבוע דיווחה אי.גי.אר.אי, שבשליטת שאול אלוביץ', כי במידה ואלו האחרונים יזכו בשליטה באנגל משאבים, תצטרף החברה אליהם, ובמשקל גבוה של 40% מסך ההשקעה, בעוד שטאגור ואקרמן יתחלקו ביתרת 60 האחוזים בקבוצה באופן שווה.

נראה, כי למרות שיריית הפתיחה במאבק על השליטה באנגל משאבים נורתה כבר מזמן, ההתעניינות בחברה רק הולכת וגוברת, כך שלא רואים באופק את סיומו.

נסיים השבוע בסיפור העצוב של חברת פסיפיקה, בה הופסק המסחר לפני כשנתיים בגלל מה שהוגדר על ידי הבורסה כ- "אי בהירות". אם כך, שנתיים חלפו מאז הפסקת המסחר, המשקיעים לא ראו את כספם, וכעת, עם סיומם של השנתיים הללו, ימחקו ניירות הערך של החברה מן המסחר. כך, למשקיעים בחברה ובפרט מחזיקי אגרות החוב שלה, שבנו על השקעותיה במזרח אירופה וקיוו לראות תשואה כלשהי על השקעתם, יתאפשר במהלך ארבעת ימי המסחר, שיתקיימו לפני המחיקה, למכור או לקנות אותם. וזאת באמת שמחת עניים.